דו"ח העוני, חברה "לבנה" ו"שירה על הדרך" 2008

דוח העוני וחלוקת ההכנסות (או בשמו הרשמי "ממדי העוני והפערים בהכנסות 2006/7") פורסם גם השנה, אך לא זכה להתייחסות נאותה באמצעי התקשורת שעסוקים במזג האוויר, חיסולים  ועוד (איציק ספורטא, 16.2.2008, העוקץ).

כמה מהמסקנות העיקריות:

1. תחולת העוני של הילדים נותרה ברמתה הגבוהה 35.9%.
2. מספר המשפחות העניות ב2006/7 עמד על 420 אלף. במשפחות אלו חיו 1,674,800 נפשות מתוכם 805 אלף ילדים.
3. שיעור הנפשות העניות עלה מ24.5% ב2006 ל24.7% ב2006/7.
4. תחזית לשנת 2007 – העלייה הריאלית בתשלומי ההעברה, שלא הדביקה את העלייה במרכיבי ההכנסה האחרים צפויה להשפיע בכיוון של הרעת מצבן היחסי של אוכלוסיות מעוטות הכנסה. צמצום בממדי העוני לא יושג ללא נקיטת צעדי סיוע ממשיים וממוקדים באוכלוסיות המשפחות הגדולות.

***

"[...] הפעם אני רוצה לספר משהו מאוד אישי..

בשבועות האחרונים אני נתקלת בלא מעט מקרי אלימות על רקע גזעני בבית הספר שלי. העובדה שאני כהת עור כנראה מרתיעה אנשים מסויימים שמגלים כלפי התנהגות מכוערת.

היום ראיתי ילד אתיופי בבית הספר שעומדים ומורידים לו את המכנסיים. הוא חייך ואילו אני, רציתי לבכות בשבילו.

למען האמת, הייתי בטוחה שכבר עברתי את זה. שבגיל הזה כבר לא יהיו אנשים מגעילים כל כך. כנראה שציפיתי לבגרות מסויימת מצד אנשים. תחשבו על זה: גיל 13-14 הוא גיל שבן אדם צריך לדעת שגזענות זה דבר רע. כ"כ רע לי שזה לא ככה.

בזמן האחרון הרבה ילדים מכיתה ז' (אני בכיתה ח') צועקים לי: "אפריקה, אפריקה", "כושית מסריחה" ועוד כינויים ממש מגעילים. האמת, אני לא מתייחסת. אני כבר מעבר לזה- התבגרתי.

בשבוע שעבר ילדה אחת אמרה לי: "מאיפה הביאו את כל הכושיות האלה." - הנה "החיים כ"כושית מסריחה" בחברה "לבנה" ומתיפייפת" - רישום קשה שכתבה "גל שעמם לי" בת ה-14 בבלוג שלה "השיעמומאניה" על ההתייחסות לצבע העור שלה והמבט שלה על ההתייחסות לאתיופים.

תודה לר. א על ההפנייה.

***

ובנושא אחר: תחרות "שירה על הדרך" 2008 (לתושבי תל-אביב ויפו) יצאה לדרך – פרטים נוספים בלינק הבא.
(נחשו לאיזו שירה הם בחיים לא יקדישו את התחרות).

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן