עידכון "גם אני מיקי רוזנטל"
21 ביולי 2009 25 תגובות
בסוף השבוע שעבר הופץ מכתב הקורא לציבור שלא לעמוד מנגד, בעקבות תביעת דיבה של שלושה וחצי מיליון ₪ שהגישו האחים עופר נגד העיתונאי מיקי רוזנטל והבמאי אילן עבודי, בשל הפצת סרטם "שיטת השקשוקה".
התמיכה שהגיעה בעקבות המכתב מרשימה.
חלק ניכר מהתגובות שהגיעו ביקשו לדעת מה ניתן לעשות מעבר להצהרת תמיכה ברוזנטל ובעבודי, וזה מאוד נכון. לעמוד מהצד , לספוק כפיים לנוכח הצרה שנחתה על שניהם , ולצדד בחשיבות חופש הביטוי זה לא פתרון. רוזנטל איננו דרייפוס, ואנחנו לא אמיל זולה. הוא לא צריך פה. יש לו. הוא צריך גב.
לאחים עופר יש יכולת כספית רבה, ולכן גם כוח רב. נראה מסכום התביעה שהגישו נגד רוזנטל ועבודי שהם בחרו להשתמש בכוח הזה בלי להבין את כובד האחריות שמוטלת על מי שחולש על ממון רב במדינה דמוקרטית. גם אם הם חשים נפגעים, ואפילו אם הם מאמינים שנגרם להם נזק, אין להם זכות להניף אגרוף ולכתוש . המסר של הפעלת כוח מופרז מול זכות הביטוי של עיתונאי ברור: אל תתעסקו עם בעלי הממון.
חשוב לא להשלים עם זה.
פניתי לרוזנטל, ביקשתי וקיבלתי את כתב התביעה שהוגשה נגדו. קראתי אותה ואת בג"ץ 4999/03 שעליו מסתמכת עיקר התביעה. התחושה שמדובר בשימוש לא מידתי בכוח מתחדדת מאוד בקריאה. זה קצת מתיש, אבל מומלץ להתעקש. שניהם מצורפים למכתב. כדאי גם להיכנס לאתר הסרט , אליו מפנה כתב התביעה, ולסרטוני התשובה לסרט מטעם האחים עופר ב- youtube.
מה אפשר לעשות?
מכתב התביעה עולה שהנתבע מס' 1 בתביעה היא חברת ההפקות של רוזנטל, "משהו הפקות".
הצעתי לרוזנטל לקנות ממנו חלק מהחברה תמורת 10 ₪ לחודש, עד שיתקבל פסק דין סופי בעניין. אם התביעה תתקבל במלואה, ובית המשפט ייענה לכל דרישות התביעה במלואן, יורדים לו 1,750,000 שקל מהגב. רוזנטל מעוניין.
לא השתגעתי. אם אשכנע מישהו לקנות חלק מהחברה, יירד הנטל מכל אחד מאיתנו לקצת יותר ממיליון שקל. המשקיע הבא בחברה יוריד את הנטל לסכום של דירת חדר קטנה, וכך הלאה.
החשבון פשוט: אם ייכנסו מתחת לאלונקה הזאת 1,000 שותפים, יעמוד הסיכון המירבי שנוטל כל אחד על 3500 ש"ח. (תודו, המחשבה לסכן עבור מטרה חשובה 3,500 ₪ מפחידה אתכם . זה סכום ניכר.עכשיו תכפילו אותו פי אלף ותבינו מה עובר על רוזנטל ועבודי!).
חשוב לדעת: מעולם לא פסק בית משפט בישראל שום סכום שמתקרב לסכום הדמיוני שתבעו האחים עופר מרוזנטל ומעבודי. גם אם, ככלות הכל, יקבע שרוזנטל נכשל בלשונו, סביר שהסכום יהיה נמוך לאין שיעור מהסכום שנדרש בתביעה).
ככה ניצור עימות הוגן: "החברה לישראל" מול הציבור בישראל. עוצמה מול עוצמה.
זו , אם כן, הצעתי:
כל מי שמוכן להיות המשקיע ה-1,000 ב"משהו הפקות", מתבקש להודיע ל gam.ani.miki@gmail.com. על הסכמתו להצטרף ל 999 השותפים בחברת "משהו הפקות". כך תצא הרכישה הציבורית לדרך רק משלב שבו הסיכון על כל תומך יהיה ריאלי. (אף אחד לא ייקח על עצמו את הסיכון לפני שלחברה יהיו 1,000 שותפים ראשונים).משם נמשיך: 10,000 שותפים יסכנו רק 350 ₪, מיכל וחצי דלק. 100,000 שותפים יסכנו כרטיס קולנוע.
זו מלכתחילה המטרה- להסיר את האיום הכספי ולאפשר את הדיון המהותי לגופו.
ניתן יהיה לבצע את הרכישה בשני מסלולים:
א. בחינם.
ב. באמצעות תשלום של 10 ₪ בחודש עד מתן פסק דין סופי בתביעה. (כל עוד המשלם יהיה מעוניין להמשיך בכך).
בימים הקרובים ייעשה בירור של האופן שבו ניתן להסדיר רכישת חלק בחברת "משהו". כן יוגדרו הכלים לאיסוף הכסף,המטרות בהן ניתן יהיה לעשות שימוש בכסף שייאסף, והאמצעים שיאפשרו שקיפות מלאה לגבי אופן השימוש בו. בזמן הזה ישוכללו גם אמצעי התקשורת בין בעלי הקבוצה העתידיים (מייל, פייסבוק, טוויטר וכיוב'), ותושלם היערכות לוגיסטית.
רק לאחר שתתקבל פניית השותף ה- 1000 והפרטים יוסדרו, תיעשה פנייה נוספת, ואז תצא העסקה לדרך.
מי קונה?
אורי ענבר
ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן
פנו אלי
למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים, הוצאת נהר ספרים, 2010.
שירה בין שמואלוף לבין חזז, הוצאת ירון גולן, 2006.
מגמד הצלקות, הוצאת חלונות/גוונים, 2001.
שירון המהפכה: שירת האוהלים, הוצאת אתגר, מעין, גרילה תרבות, דקה וערב רב, קיץ 2011.
לא נעזוב: צילומים ושירים משייח ג'ארח, אקטיבסטילס, 2010.
לצאת! אסופה כנגד המלחמה בעזה!, הוצאת גרילה תרבות, מארב, סדק, מעין, אתגר ודקה, 2009.
תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית, הוצאת עם עובד, 2007.
אדומה: אסופת שירה מעמדית, הוצאת הכיוון מזרח, אתגר ומעין, 2007.
אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958/ אסופת שירים, הוצאת זוכרות, פרדס ופרהסיה, 2010.
מוסף שירי גרילה תרבות, דקה: כתב העת לשירה וביקורת, גיליון 6, קיץ 2010.
הכיוון מזרח – גיליון 15: "ציור ללא קיר", 2008.
הכיוון מזרח – גיליון 14: "צועקים את שמך בהרבה לשונות", 2007.
הכיוון מזרח – גיליון 13: "היציע המזרחי נוטל רשות דיבור", 2007.
הכיוון מזרח – גיליון 12: "לגנוב גבולות בבהונות שקטים", 2006.
תופסים את המדינה בגרון: על סיקור שובתים ושביתות בתקשורת הישראלית, מכון ון ליר בירושלים, 2010.
האלימות בכינון המקור, היחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל // גיליון מספר 4 – רוחות אפריל, מרץ 2007; פרוטוקולאז', בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, 2009.
המשמעויות הנרטיביות והמיתיות של הופעת דמותו של מלקולם איקס בסרטו של ספייק לי, עבודת מאסטר שהוגשה לאוניברסיטת חיפה, 2006.
קניתי.
גדול
תודה על מתן ההזדמנות להקל על מיקי רוזנטל ולהיאבק בכוחות השחור.
הגיע הזמן שעיתונאים ישלמו על נזקים שמידע לא מדיוק מסולף מעוות או לא בדוק שהם מפרסמים גורם.
אם הוא פרסם מידע מדיוק אמין בדוק ומאוזן… ממה הוא חושש?
אני רוצה לדעת איפה עידן עופר סועד…
מתי מה דעתך במקום ללכת בחמישי בערב לבית ביאליק, תלכו כמה פעמים להפגין נגד משפחת עופר מול ביתם?
אולי כדאי לציין ברבים את משרד עו"ד ה'צדיקים' שמנהלים את התביעה נגד מיקי רוזנטל?
ראוי שאנשים יקחו בחשבון במניין השיקולים שלהם באיזה תיקים עורכי הדין שלהם מעורבים.
חשוב שיודיע על כך לאורי ענבר שמרכז את הפרויקט הגאוני בפשטותו ל- gam.ani.miki@gmail.com
חוצמזה משרד עוה"ד המקסימים שתובעים את רוזנטל (ועכשיו גם אותנו) הוא ש. הורביץ . . .
http://dunsguide.dundb.co.il/P600211155.aspx
להמליץ להציק למשרד עורכי דין כזה? התביעה בעוון הטרדה עוד תגיע לשולחנו של מתי, אם יש לו שולחן בכלל וגם אותך ידוגו כבר איכשהו. למה להציק כשאפשר להתקשר אליהם על מנת לברר פרטים על התביעה, או לשלוח פקס. או גם וגם, ליתר ביטחון. או באימייל. אני מניח שיש להם אימייל.
ולא התחלקתי – נשארתי שלמה. אבל לא ממליצה לפחדנים ! רק לאמיצות ואמיצים: להציק זה להתקשר, לשלוח אי מייל ולבקש תגובות.
אכן משרד מפחיד ויש עוד סיפורים על יוצרים אחרים שיכולים לחלוק את הפחד שלהם מהמשרד הזה. אולי גם אתה ? ?
מיקי כל הכבוד המשך כך . יש עוד כמה משפחות בישראל אשר יש לטפל בדרכך.המשך כך
מיקי רוזנטל לוקח אלפי שקלים עבור הקרנת הסרט, עד ממש לא מזמן הקרין את הסרט בצורה פרטית/ פיראטית
אין לי בעיה עם זה או להצטרף לקניית "החברה שלו" בתנאי שהרווחים מההקרנות יחולקו בצורה שווה בין "השותפים" ו.. אם מישהו כבר עומד להגיב לי תשובה עניינית, שיאמר לי כמה שותפים יש עד כה..
תודה בינתיים
מי שאינו יכול לעזור כספית – יכול להתיצב להפגנות – ולא לאפשר להוריד את הנושא מסדר היום – לא יתכן שבריון ממון יסתום לאנשים את הפה עם שקי הכספ שלו
ולא יותר?
אתה יושה המום,ומבין כמה עובדים עליך,שהמדינה שלך,לא ממש "שמה"עליך, שהאחים עופר הם באמת "בעלי הבית" פה,וממרום כסאם,אינם רואים את הפרט.אז מה אתם יושבים בחבוק ידיים?הגיע העת לזעוק ולצאת לצידו של האיש ההגון הזה,שאכפת לו!!
כל הכבוד על הרעיון
אני מאמין שזהו רעיון מעולה ויוצא דופן
ושיש לו פוטנציאל גדול לרתימת אנשים לעזרה
אני מציע להקים אתר בנושא
לפרסם בו כמה אנשים כבר הצתרפו
לשאוף ל 10,000 איש.זה לגמרי אפשרי
לשים באתר פורום. זה יהיה מקום מפגש להרבה מאוד אנשים טובים שרוצים לשנות
היום אין כזה מקום
הרבה רעיונות יעלו ועוד אנשים יצתרפו
אני בהחלט מוכן להשתתף בניסיון להציל קצת מהכבוד שלי.
אני יושב כל יום מול העיתון, מול המסך, שומע רדיו ומקלל, מקלל, מקלל ומקלל
ולא עושה שום דבר.
זו ההזדמנות שלי ושל אחרים, להגיד שבכל זאת עשינו משהו נגד החלאתיות של
אנשים במזבלה אשר נקראת מדינת ישראל.
אם תציגו את הדברים כפי שאני הצגתי אותם כאן, נראה לי שיתגייסו הרבה כמוני.
רמי רוזן
אני מקווה שלא תהיה "שותף" שלי, יותר מתאים לך להיות שותף של אלי לנדאו, רון חולדאי, רפי גינת וסמי עופר
בעלי HOT VOD (כרוך בתשלום חודשי של כ-13 שקל לדעתי), יכולים לצפות בשיטת השקשוקה (וגם בסרט התגובה), בעלות של 8.90 שקלים למשך 48 שעות.
בהנחה שחלק מהכסף מגיע גם לכיסו של מיקי וחברת ההפקה, אולי פשוט להפיץ את המידע הזה בקרב מי שתומך בו, על מנת שיזמין ויצפה בסרט.
כמובן שייתכן ומי שרוצה לתמוך באופן כספי, יכול לתרום יותר, אם פשוט ייתן למיקי את אותם 8.90 שקלים.
רעיון מבורך אבל בשביל אחד כמוני 3500 שקל זה
הרבה יותר ממה שיש לי
הייתי שמח לתרום סכום סמלי בלי קשר לכן לדעתי שווה להמשיך את הרעיון ולגייס אנשים שאין להם את הסכום האמור אבל היו מוכנים לתת כמה שיש להם
רעיון מבורך אבל בשביל אחד כמוני 3500 שקל זה
הרבה יותר ממה שיש לי
הייתי שמח לתרום סכום סמלי בלי קשר לכן לדעתי שווה להמשיך את הרעיון ולגייס אנשים שאין להם את הסכום האמור אבל היו מוכנים לתת כמה שיש להם
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1188209
הייתי מעוניין לשמוע תגובה של רוזנטל על דבריו הקשים של מלמן.
חבל שסכום התביעה נמוך כל-כך, היה חשוב ללמד אחת ולתמיד לקח את כל העתונאים שהם לא מעל לחוק, ולא הכל מותר להם ובסופו של יום הם יתנו על כל מילה ואות דין וחשבון מלא – ממש כאחד העם.
איני מצדד ואיני מכיר את סיפור משפ' עופר ואולם הדבר גם לא מעניין אותי ומליוני אזרחים נוספים, לנו נמאס מהמורמים-מעם גם בתקשורת וגם במקומות אחרים ויש סיכוי שמשפ' עופר תרמה לכך תרומה משמעותית מאוד מעבר למתוכנן ולצפוי
בקשר לדבריו של מלמן: הוא מזכיר את רוזנטל בכותרת אבל לא מראה באיזו דרך שרוזנטל קשור באופן כלשהו לתביעה נגדו. הוא רק אומר שלדעתו (הלא מבוססת בהוכחות) רוזנטל לא עשה דבר כדי להניע את עורך דינו מליצג את גאידמק. זה לא בדיוק האשמה מוצקה, יותר קרוב לספקולציה. נו טוב. גם אם הדבר נכון, אין זו סיבה להתנער מרוזנטל, גם מלמן לא אומר שהתחקיר שעשה הוא לא נכון באיזשהו אופן. חברתי ואני חתמנו יחד לרוזנטל ועבודי כי אנחנו חושבים שזה מה שנכון. מה איתכם?