במשך ארבע שנים הייתי שותף לצוות של קבוצת מחקר הדנה בשאלות של זהות ומעמד. בתוך הקבוצה הראשית היו כמה קבוצות משנה שכל אחת עסקה בחיבורים שונים בין זהות מעמד בנושאים של תרבות, קרקע, עבודה ועוד. בעבר כתבנו מסמך על הריצה של עמיר פרץ למפלגת העבודה והדרך בה היא התקבלה בתקשורת. מסמך זה הוצג בכנס שדרות (הנה כתבה של מיה בנגל). אני שמח לבשר כי מחקר עדכני שלנו על שאלת סיקור שובתים ושביתות בתקשורת הישראלית התפרסם במכון ון ליר (הנה הכנס שארגנו בנושא). למחקר שותפים: שלומית בנימין, מוטי גיגי, יוסי דהאן, שלומית ליר, נפתלי שם טוב ואנוכי. במחקר בדקנו את ההתקבלות של שלושה קבוצות שובתות (הן בעיתונות והן בטלוויזיה): עובדי נמל אשדוד, הסבלים בנתב"ג והאקדמאים. לחצו כאן לקרוא את המבוא של המחקר באתר מכון ון ליר בירושלים (PDF). זהו מחקר ראשון בסוגו בישראל ולא נעשה מחקר דומה לפני כן. אני מקווה שהוא יפתח את הדרך לכתוב ולחקור התקבלות מאבקי עובדים בישראל.
פנו אלי
למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים, הוצאת נהר ספרים, 2010.
שירה בין שמואלוף לבין חזז, הוצאת ירון גולן, 2006. מקוון (ניתן להורדה).
אושר מוצק, 2003. מקוון (ניתן להורדה).
מגמד הצלקות, הוצאת חלונות/גוונים, 2001. מקוון (ניתן להורדה).
שירון המהפכה: שירת האוהלים, הוצאת אתגר, מעין, גרילה תרבות, דקה וערב רב, קיץ 2011. מקוון (ניתן להורדה).
לא נעזוב: צילומים ושירים משייח ג'ארח, אקטיבסטילס, 2010. מקוון, תלת לשוני (ניתן להורדה).
תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית, הוצאת עם עובד, 2007.
אדומה: אסופת שירה מעמדית, הוצאת הכיוון מזרח, אתגר ומעין, 2007.
אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948-1958/ אסופת שירים, הוצאת זוכרות, פרדס ופרהסיה, 2010.
מוסף שירי גרילה תרבות, דקה: כתב העת לשירה וביקורת, גיליון 6, קיץ 2010.
הכיוון מזרח – גיליון 15: "ציור ללא קיר", 2008. מהדורה שנייה. חוברת קומיקס חברתי ופוליטי
הכיוון מזרח – גיליון 14: "צועקים את שמך בהרבה לשונות", 2007.
הכיוון מזרח – גיליון 13: "היציע המזרחי נוטל רשות דיבור", 2007.
הכיוון מזרח – גיליון 12: "לגנוב גבולות בבהונות שקטים", 2006.
תופסים את המדינה בגרון: על סיקור שובתים ושביתות בתקשורת הישראלית, מכון ון ליר בירושלים, 2010.
האלימות בכינון המקור, היחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל // גיליון מספר 4 – רוחות אפריל, מרץ 2007, מקוון (ניתן להורדה).
המשמעויות הנרטיביות והמיתיות של הופעת דמותו של מלקולם איקס בסרטו של ספייק לי, עבודת מאסטר שהוגשה לאוניברסיטת חיפה, 2006. מקוון!
נהוג להזהיר כשמקשרים לקובץ פידיאף או וורד. אקרא כשאתעורר.
פורסמה על־ידי אמיתי ס | 23 ביולי 2010, 9:25 amצודק. שבת שלום.
פורסמה על־ידי matityaho | 23 ביולי 2010, 9:27 amמחקר מצויין.
פורסמה על־ידי אזרח. | 23 ביולי 2010, 6:32 pmתודה רבה.
פורסמה על־ידי matityaho | 23 ביולי 2010, 9:44 pmתודה!
פורסמה על־ידי איתי אשר | 24 ביולי 2010, 11:05 pmהמטודולוגיה כפי שתוארה בדבריך,, ניראית מבטיחה. גישה השוואתית למאבקים אחרים בארץ או למאבקים דומים בדימוקרטיות אחרות במערב אירופה, יניבו ממצאים קשים, שיניבו ראיות מדעיות בעלות אופי סטאטיסטי, שעשויות לשרת את המהלך הסוציאל-דימוקרטי בעתיד.
ד"ר דן אלבו
פורסמה על־ידי דן | 25 ביולי 2010, 8:58 amכל הכבוד על העיסוק בנושא החשוב. כל מי שעיניו בראשו חש בסיקור המוטה והמטעה של שביתות ומאבקי עובדים בישראל. מהמבוא שפרסמת ראיתי שעסקתם במאבק הסגל הבכיר באונברסיטאות ובמאבק עובדי הנמלים. היה מעניין להתעסק גם במאבק של עובדי הרשויות נגד הלנת שכרם, כדוגמא למקרה שבו התקשורת כן תמכה בעובדים חלשים, ומכאן לעסוק בשאלה באילו מקרים התקשורת כן תתמוך בעובדים חלשים.
פורסמה על־ידי תומר רזניק | 25 ביולי 2010, 11:43 amתודה דן. אכן צריך לערוך השוואות. אך קודם צריך לייצר מצע נתונים מקומי מדוייק.
תודה תומר. מאבק הרשויות חשוב ביותר. אך למאבק שכזה דרוש מחקר עצמאי. אחרי שיהיה כזה מחקר אפשר יהיה להשוות לקבוצות שאנו כיסינו. אני בטוח שמחקר כזה יהיה מרתק וילמד אותנו רבות על שאלות של מעמד, אתניות בישראל.
פורסמה על־ידי matityaho | 25 ביולי 2010, 11:53 amלאחרונה אני מרבה בקריאת דה-מארקר, החלק היחיד שנשאר רלוונטי גם בסוף היום, ונדמה כי דווקא אנו, תושבי המדינה, תקועים לבעלי ההון בגרון. אני לא נגדם חלילה, שיהיה להם לבריאות (ולתרופות), שימשיכו להוציא את אונם במרדף התאווה הריק. עלינו לשמור כוחות למאבק חיים אמיתי, ליצור קשר ומגע עם הממשות ועם הפנטזיה. הם נאבקים בהבל, בכותרות, ברווח והפסד שלא מן העולם. אושר האדם מצוי בזג הענב, ומי שלא רואה אותו שם, לא ימצא אותו גם בקרן השפע.
וכן, כל הכבוד על המחקר, למרות שאני מנחש את מסקנותיו
פורסמה על־ידי דן זלצר | 25 ביולי 2010, 10:49 pm