By f_shields

ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל גיבש הצעת החלטה ממשלתית על בסיס המלצות ועדת הריכוזיות. בראש ועדת הרכוזיות עמד חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. כזכור, ועדת הריכוזיות המליצה, בין השאר, להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות על בסיס רף שנקבע, לאסור מבנה פירמידלי מעבר לשלוש דרגות, להגביל מתן אשראי של גופים מוסדיים ללווים גדולים ובעיקר למנוע ריכוזיות כלל משקית בעיקר בתחומי תשתיות. ההמלצות נועדו, בין השאר, למנוע מגופים גדולים להפעיל מנופי לחץ על הממשלה, לשמור על יציבות הפיננסית ולתת רוח גבית לתחרות במשק.

המחאה הצליחה, באמצעות התמיכה של כלי התקשורת, להכניס את שאלת הריכוזיות לסדר היום החברתי, כלכלי ופוליטי בישראל. הריכוזיות הפכה לכלי מרכזי לבחינת המשק. ח"כ שלי יחימוביץ' דורשת, למשל, למנוע את הריכוזיות בתחום ראיית החשבון בבנקים. זאת בכדי שתוחל חובת רוטציה על רואי החשבון בבנקים, כמו זאת שנעשית בחברות ממשלתיות. כך אפשר למנוע את ריכוזיות הביקורת בגופים פיננסים מרכזיים, ולמנוע כשל שוק. לאחרונה למדנו כי הסיכון המרכזי של מערכת הבנקאית הישראלית היא ריכוזיות האשראי. דו"ח חדש של קרן המטבע הבינלאומית בחן את עמידות המערכת הבנקאית בתרחישי קיצון שונים. בדו"ח נכתב כי בתרחיש של קריסת קבוצת הלווים הגדולה ביותר, הנזק הצפוי למערכת הבנקאות הוא מחיקה של כ-8.5%-12.6% מהון הליבה של הבנקים – כלומר הפסד צפוי למערכת הבנקאות בהיקף של כ-6-9 מיליארד שקל.

הביקורת על פעילות הועדה מגיעה מכמה כיוונים, ועם הגעת המסקנות לכנסת כדאי מאוד להקשיב להם. במסגרת המלצות ועדת הריכוזיות הוציא המפקח על הביטוח במשרד האוצר, עודד שריג, הנחיות חדשות לגבי ריכוזיות ההשקעה של הגופים המוסדיים. המפקח קבע כי מעתה כל קופת גמל (או קרן פנסיה, או פוליסת ביטוח מנהלים) תוכל להשקיע עד 5% מנכסיה בחברה בודדת, עד 10% מנכסיה בקבוצת חברות (פירמידה) ועד 40% מנכסיה בחמש הקבוצות הגדולות. לפחות חבר אחד בוועדת הריכוזיות הסתייג מההמלצות שעדיין לא פותרות את בעיית ריכוזיות ההשקעה (כך גדל הסיכון להפסדים בחיסכון הפנסיוני). גם שיוויונית ההקצאה לאשראי לחברות קטנות נפגעת. שהרי החברות הגדולות יכולות לממן את עצמן באמצעות עיסקאות שליטה (ממונפות) הממומנות על ידי אשראי משוק ההון.

ועדת הריכוזיות, טוען החוקר נדב אוריין פאר, היא ממשיכת דרכה הישירה של ועדת בכר. פרטיה של התכנית ליצירת שוק הון "חופשי, "יעיל", ו"משוכלל", אמנם עודכנו לעשור החברתי, אך החזון הוא אותו חזון. העיסקה הנוכחית בין המדינה לבין המוסדיים כבולה בשיח הקפיטליסטי ואינה מביטה מעבר אליו. המדינה מייצבת את המוסדיים באמצעות אגרות חוב מיועדות ולא רק שמתמרצת השקעה בהם דרך דיני המס, אלא מחייבת אותה ממש לשכירים במשק. האוצר מסייע למוסדיים למחזר אג"ח קונצרני בסך עשרות מיליארדי שקלים, אך ההשקעה המוסדית מתנהלת עם מעט מאוד תוכן חברתי ודמוקרטי. זהו רגע מפתח בדיון על הריכוזיות שניתן לתעל בצורה יצירתית גם בכדי לסייע לציבור ולא רק להגן עליו מכשלי שוק.

*

אני מתרגש מאוד לקרוא את הביקורת של אילן ברקוביץ' על השיר הנושא של הספר האחרון שלי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים". מקווה שהמדינה תביא לנו בשורות טובות יותר.

*

נסיעתי לברלין בחדשות הספרות של טמקא

*

הפוסט על אמנות ומחאה התפרסם גם באתר המחאה הראשי

*

אתמול התארחתי בתוכנית של ערן סבאג "חיים של אחרים" וחגגנו את ה-V DAY – ניצחון בעלות הברית על הנאצים. בתוכנית קראתי את שיריו של ברטולד ברכט מתוך "גלות המשוררים". תוכלו להאזין לתוכנית כאן > בתמונה: ערן סבאג, המפיקה ענבר מאור ואנוכי באולפן גל"צ

צילום: שאולי