תגים: ערן סבאג

תמונות מהשקת מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים

מה אדם יכול לבקש בימי חייו הקצרים על כדור הארץ, רק מסיבה טובה עם כל חבריו, כשספרו יוצא לאור אחרי חמש שנים שלמות שבהן הוא ישב לבד מול המחשב הנייד, בין ערים, מדינות, בין אוכלוסיות שונות עם חברים ואהבות מתחלפות. והנה הגענו ליום, ויכולנו לשבת בחנות הממוזגת של "סיפור פשוט" ולשמוע את פרופ' יגאל שוורץ, ותמר ביאליק שערכו את הספר, עם פרופ' חביבה פדיה, שנתנה הרצאה מרתקת, עם עדידושקה קיסר, שקראה מתוך הספר, עם ערן סבאג שפצח בנאום סטנדאפ תוכחה על עזיבתי הזמנית את ישראל, עם ד"ר קציעה עלון שנתנה השוואה מרתקת בין ספר המאמרים לארז ביטון לבין קובץ הסיפורים "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים". לאלבום בפייסבוק.

הערב: הצטרפו למקלחת של חושך בסיפור פשוט

היום זה היום! בואו לחגוג את הרך הנולד, במשקל של 408 עמודים, הצטרפו לברית המילה!

בערב ישתתפו עורכי הספר: פרופ' יגאל שוורץ ותמר ביאליק היקרים עד מאוד. כמו כן ידברו: פרופ' חביבה פדיה, ד"ר קציעה עלון, אלמוג בהר, עדי קיסר וערן סבאג. האירוע ייערך בשבע בערב בחנות הנפלאה של סיפור פשוט ברחוב שבזי 36 בנווה צדק. הזדמנות לחגוג איתי בישראל את אחד מרגעיי הגדולים בחיי!
בואו!!!

 

miklahat shel hoshec-hazmana

אתם/ן מוזמנים להשקת ספרי הראשון: "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים"

miklahat shel hoshec-hazmana

אתם/ן מוזמנים להשקה של ספר הסיפורים הראשון שלי "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" בהוצאת כנרת זמורה דביר – פרי עבודה של חמש שנים שלמות!!! 31 סיפורים שנכתבו בין חיפה-יפו-תל-אביב וברלין. פייסבוק

(עורכים פרופ' יגאל שוורץ ותמר ביאליק). זהו ספר הפרוזה הראשון שלי, ואני מאוד מתרגש להזמין אתכם/ן לקרוא ולשמוע חלקים מתוכו.

  • ישתתפו לפי אלף בית:
    אלמוג בהר
    פרופ' חביבה פדיה
    יגאל שוורץ
    עדי קיסר
    ערן סבאג
    ד"ר קציעה עלון
    תמר ביאליק

האירוע ייערך ביום חמישי, ה11.9.2014 בחנות "סיפור פשוט", רחוב שבזי 36, נווה צדק, תל אביב, 19:00

העבודה על העטיפה: Danielle Malka

ישראלי בברלין: מפגש עם שלושה משוררים. נושאים: מולדת, שפת אם, הגירה וגלות

10494643_10152925505348238_425941007617791680_n

 

מה זה להיות סופר ישראלי בברלין

אחרי תשעה חודשי הגירה נולדה זהות חדשה: אני חלק ממרכז ספרותי מעבר לים, המביע את עצמו בעברית שגבולותיה רחבים מאלה של הזמן הישראלי

אחרי כתשעה חודשים אני עדיין לא יודע מה זה להיות סופר ישראלי בברלין. העברית הולכת ובורחת ממני, למרות שהרשתות החברתיות עדיין מדברות באותה שפה. הגעגועים הולכים ומחוררים את הגוף של הדמיון. הגיבורים בסיפורים שלי מהגרים לתוך מרחב קוסמופוליטי. אבל עדיין בחלומות אני מתעורר בתל אביב, כאילו ישנן מנהרות סודיות בין המזרח התיכון לבין גרמניה. ובלילה אני רץ בהן, בחשיכה, ברטיבות. כי אני רוצה להספיק את הנגיעה בחיים המוכרים: לשבת עם שרה שטרן, הקיסרית הסגולה, בקפה "תמר", לצד ערן סבאג, אכרם ג'אבר, אביה בן דויד ורוני סומק. אבל כמו כל אגדה טובה, אני חייב לחזור רגע לפני עליית השחר, חזרה אל המיטה החמה שלי. אני רץ את כל המרחק של המנהרה, רק כדי להיזכר שלכמה רגעים הייתי בארץ מוכרת, מוקף בשפה כל כך אהובה, ועתיקה. ובבוקר הכל מתרחק בחזרה, השמים משתנים ביום אחד מקיץ לחורף ובחזרה. ברלין היא עיר ללא ים, מוקפת באגמים ושדות ירוקים, וים של תחנות רוח חשמליות.

אחרי כתשעה חודשים, אני בוחר בכל פעם לספר סיפור אחר על הבר, מדוע עזבתי את ישראל. הסיפור הכי אהוב הוא על הסופר העקור, הפליט, שנמצא בגלות. זה שיושב במדינה אירופית רק כדי לכתוב על המזרח התיכון. אך אט אט הסיפור נהפך למציאות. כי את החלק האחרון של הספר כבר כתבתי בברלין, ולגיבורים שלי כבר אין שמש יוקדת מעל ראשם. הם קופצים לנהר השחור, קופאים מתחת לשלג האכזר, הם בוחנים את ההגירה דרך חיים של מהגרים אחרים. גם הגרמנים מהגרים מערים גדולות אחרות ומעיירות קטנטנות לתוך ברלין, ולכן גם הם נהנים לברוא את עצמם מחדש, בעיר שהיא גרמנית, אך אינה גרמנית. והנה לאט לאט יש יותר אירועים ספרותיים שאני מוזמן אליהם, אך העברית נותרת בצד, אילמת. העברית היא כמו דג ששוחה ללא מים סביבו. היא חיה במקום חדש, שהכאן בה אינו כאן. ופתאום קשה לומר "הארץ" בלי לגחך על המלה. אין שום מדינה בעולם שקוראת לעצמה "הארץ".

מצחיק שדווקא השירה השולית שלי הביאה אותי בדרך מסתורית הרחק עד לברלין. לפני כשנתיים הוזמנתי לסדנת תרגום. הרחבתי את הנסיעה לחודש וישבתי ברובע "מיטה" ומשם יצאתי למסעות בעיר. מההיכרות עם הקהילה הספרותית, הקהילה הישראלית, קהילת המחאה הברלינאית הבנתי שיש דרך לצאת החוצה מהקלחת הרותחת של המזרח התיכון. אבל רק אחרי סיפור אהבה שהתנפץ בישראל יכולתי לארוז מזוודה של 23 קילו אל עבר אשכנז. היה כואב לעזוב את אירועי ערס פואטיקה שהיו חלק מחיי. אך הייתי צריך אוויר רענן, חדש. יצאתי אל עבר החורף הברלינאי במטרה לנצח אותו. הוא יסגור אותי בדירתי. ואני אכתוב.

10511253_10152925505228238_6660199298306746300_n

אחרי ההיריון של תשעת חודשי ההגירה נולדת זהות חדשה, אני חלק ממרכז עברי חדש מעבר לים. המרכז הספרותי חושב, משתוקק ומביע את עצמו בעברית שגבולותיה רחבים מאלה של הזמן הלאומי הישראלי. אני יושב עם טל חבר־חיבובסקי, מייסד "כתב עת עברי דיאספורי" ושמו "מכאן ואילך". "מטרתו של כתב־העת”, הוא כותב על הפרויקט בעמוד הפייסבוק "היא לתת במה תרבותית־ספרותית לעברית לא־ריבונית ולא־הגמונית, המשוחררת מכבלי הלאום והטריטוריה". הוא מצליח לחדד את האופק של המרכז העברי החדש.

אחרי כתשעה חודשים אני עדיין לא יודע מה זה להיות סופר ישראלי בברלין. העברית הולכת ובורחת ממני, למרות שהרשתות החברתיות עדיין מדברות באותה השפה. הגעגועים הולכים ומחוררים את הגוף של הדמיון. הגיבורים בסיפורים שלי מהגרים לתוך מרחב קוסמופוליטי. אבל עדיין בחלומות אני מתעורר בתל אביב, כאילו ישנן מנהרות סודיות בין המזרח התיכון לבין גרמניה. ובלילה אני רץ בהן, בחשיכה, ברטיבות. כי אני רוצה להספיק את הנגיעה בחיים המוכרים: לשבת עם שרה שטרן, הקיסרית הסגולה, בקפה "תמר", לצד ערן סבאג, אכרם ג'אבר, אביה בן דויד ורוני סומק. אבל כמו כל אגדה טובה, אני חייב לחזור רגע לפני עליית השחר, חזרה אל המיטה החמה שלי. אני רץ את כל המרחק של המנהרה, רק בכדי להיזכר שלכמה רגעים הייתי בארץ מוכרת, מוקף בשפה כל כך אהובה, ועתיקה. ובבוקר הכול מתרחק בחזרה, השמים משתנים ביום אחד מקיץ לחורף ובחזרה. ברלין, היא עיר ללא ים, מוקפת באגמים ושדות ירוקים, וים של תחנות רוח חשמליות.

אחרי כתשעה חודשים, אני בוחר בכל פעם לספר סיפור אחר על הבר, מדוע עזבתי את ישראל. הסיפור הכי אהוב, הוא על הסופר העקור, הפליט, שנמצא בגלות. זה שיושב במדינה אירופאית, רק בכדי לכתוב על המזרח התיכון. אך אט אט הסיפור הופך למציאות. כי את החלק האחרון של הספר כבר כתבתי בברלין, ולגיבורים שלי כבר אין שמש יוקדת מעל ראשם. הם קופצים לנהר השחור, קופאים מתחת לשלג האכזר, הם בוחנים את ההגירה דרך חיים של מהגרים אחרים. גם הגרמנים מהגרים מערים גדולות אחרות ומעיירות קטנטנות לתוך ברלין, ולכן גם הם נהנים לברוא את עצמם מחדש, בעיר שהיא גרמנית, אך אינה גרמנית. והנה לאט לאט יש יותר אירועים ספרותיים שאני מוזמן אליהם, אך העברית נותרת בצד, אילמת. העברית היא כמו דג ששוחה ללא מים סביבו. היא חיה במקום חדש, שהכאן אינו כאן. ופתאום קשה לומר "הארץ" מבלי לגחך על המילה. אין שום מדינה בעולם שקוראת לעצמה "הארץ".

מצחיק שדווקא השירה השולית שלי הביאה אותי בדרך מסתורית הרחק עד לברלין. לפני כשנתיים הוזמנתי לסדנת תרגום. הרחבתי את הנסיעה לחודש וישבתי בשכונת מיטה ומשם יצאתי למסעות בעיר. ההיכרות עם הקהילה הספרותית, הקהילה הישראלית, קהילת המחאה הברלינאית – אמרו לי – יש דרך לצאת החוצה מהקלחת הרותחת של מזרח התיכון. אך רק אחרי סיפור אהבה שהתנפץ בישראל, יכולתי לארוז מזוודה של 23 קילו אל עבר אשכנז. היה כואב לעזוב את אירועי ערס פואטיקה שהיו חלק מחיי. אך הייתי צריך אוויר רענן, חדש. יצאתי אל עבר החורף הברלינאי במטרה לנצח אותו. הוא יסגור אותי בדירתי. ואני אכתוב.

אבל המציאות של ישראל תמיד מחזירה אותי לגבולותיה. גם בברלין אני נושא עלי את האחריות למעשים והמלים של האנשים הרחוקים במדינה האפלה. ובכל זאת, יש דרך לחשוב מחדש על העברית והיא בוראת אותך מחדש, בתוך קהילה חדשה שכל פרטיה זרים.

הטור התפרסם לראשונה בתרבות וספרות – הארץ. 6.6.2014

10350637_895196427160782_1532805547347239717_n
מילים בין העצים: ערב משוררים.  יולי 12 2014, 18:00-20:00, גינת המוזיאון היהודי. שלום חברים. את האירוע הבא של הספרייה נקיים במוזיאון היהודי.

אפשר לקרוא על האירוע ולהרשם בלינק הזה:  שירה עברית בברלין: מפגש עם שלושה משוררים.  נושאים: מולדת, שפת אם, הגירה וגלות.

מה מביא ישראלים צעירים לברלין ואילו השפעות יש לעבר ולהווה של העיר על היצירה של משוררים ישראלים אשר חיים כאן? המשוררים מאיה קופרמן, מתי שמואלוף ורונן אלטמן קידר יקראו לנו שירה בעברית (שתתורגם לגרמנית), וישוחחו עם המנחה, המתרגם גדי גולדברג. הכניסה חינם
האירוע שלנו הוא אירוע פותח בסדרה של אירועים ספרותיים במוזיאון היהודי. התכנית תמשך ארבעה שבועות, בשבתות, 18:00-20:00, תחת כיפת השמיים בגינת המוזיאון. במקרה של מגז אויר גשום, האירוע יתקיים בחצר המקורה -הגלאסהוף.  תכנית לילדים תלווה את האירועים לטובת ההורים שבינינו. בית הקפה של המוזיאון יהיה פתוח.  הקיץ אירועי התרבות של המוזיאון היהודי עומדים בסימן "ישראלים בברלין". 
אפשר לבדוק בלינק הזה את האירועים הנוספים שהמוזיאון מציע – www.jmberlin.de/kultursommer

ירון דקל אל תוריד מלוח השידורים את חיים של אחרים עם ערן סבאג

גלי צה"ל מתכננים להוריד את תוכנית הרדיו של חיים של אחרים עם ערן סבאג. כך נודע בכתבה של אייס זאת חלק ממגמה לקחת תוכניות איכות להפוך א532270_504517039670658_770130353_aותן לקלות יותר. צריך לראות את התמונה כולה, ירון דקל, פועל כחלק מרצון לסבר את האוזן של הפוליטיקאים שמעליו. אלו שלא רוצים לחנך את העם. התוכנית של של סבאג מלאה בהיסטוריה רחבה, שחורה, מקיפה ועשירה והכי חשוב עבה. הוא לא סתם נותן ציטוטים, אלא ממש משמיע את הסובייקטים ההיסטורים שעברו עבדות, שיעבוד, ניצול ורצח עם.

אך מהי הסכנה בעם מחונך. שלומד במיוחד את ההיסטוריה של השחורה, כשהוא מקשיב למוזיקה של רגאיי ובלוז. ובכן, את התוצאה אתם רואים כבר באמריקה, נשיא שחור. גם כאן, העבודה של ערן סבאג והמפיקה שלו ענבר מאור מאוד חשובה, היא מעניקה דווקא בלב תחנת הרדיו הצבאית תוכן חתרני, מפרק, מתסיס, וגורם למחשבה. אי אפשר ללמוד על מלקולם אקס ולהישאר אדיש לדיכויים אחרים שמתנהלים ברחבי הארץ.

אבל הוא מדבר על היסטוריה רחוקה. נכון, אבל הוא קרוב להיסטוריה, עם הצחוק וההומור המיוחד שלו, כתלמיד חכם, ומבטו רחב אופקים ובעל רוח יהודית.

אל תתנו לירון דקל להוריד את התוכנית!

אז מה אפשר לעשות?

1. תנו לייק והפיצו את דף המאבק

2. תחתמו על העצומה

3. תשתפו את הפוסט והתנגדו לגזירה

איך פרידה מברלין מגיעה לגלצ וכיצד היא פוגשת את ערן סבאג, חסידו של גורדון

IMG_3186החבר ערן סבאג אירח אותי בתוכנית "חיים של אחרים" ברדיו גל"צ וחגגנו ביחד את הוצאת הספר "פרידה בברלין" (7 ש"ח בלבד בבוקסילה). האזינו לתוכנית.

הרצון לשים קץ למעגל שאין לו קץ

לחצו על התמונה ראסטות בכדי לשמוע את התוכנית "חיים של אחרים עם ערן סבאג" שמדברת על הגותו החד משמעית של הפסיכיאטר , הפילוסוף, הלוחם והמהפכן, יליד מרטיניק אשר בקאריביים, מחברי "חזית השחרור הלאומית" באלג'יריה (FLN), הוא אשר ז'אן פול סארטר דאג לפרסם את ספריו וגמר עליו את ההלל, האיש קצר-הימים אך רב המעללים והמחשבות, ממובילי ההגות הפוסט-קולוניאליסטית, שאמר על עבודתו שלו כי היא "הרצון לשים קץ למעגל שאין לו קץ". פרנץ פאנון הוא האיש שנדבר עליו הערב. מתי שמואלוף יתארח לאחר גלות ארוכה. אנא, אם יש רעיונות או המלצות - זה הזמן. נשתמע בעשר הערב בגל"צ. סילאסי איי!

לחצו על התמונה בכדי לשמוע את התוכנית "חיים של אחרים"שהוקדשה להגותו החד משמעית של הפסיכיאטר , הפילוסוף, הלוחם והמהפכן, יליד מרטיניק אשר בקאריביים, מחברי "חזית השחרור הלאומית" באלג'יריה (FLN), הוא אשר ז'אן פול סארטר דאג לפרסם את ספריו וגמר עליו את ההלל, האיש קצר-הימים אך רב המעללים והמחשבות, ממובילי ההגות הפוסט-קולוניאליסטית, שאמר על עבודתו שלו כי היא "הרצון לשים קץ למעגל שאין לו קץ". פרנץ פאנון הוא האיש שנדבר עליו הערב.

המרד המזרחי הראשון: ואדי סאליב עולה על הכרמל



53 שנה למרד המזרחי הראשון – מרד ואדי סאליב, תוכנית מיוחדת "חיים של אחרים" עם ערן סבאג הוקדשה לנושא עם קולות מהעבר, מוזיקה ושיחה. ואדי סאליב הוביל לפנתרים השחורים שייצרו היסטוריה דמוקרטית, מלמטה. בזכות ואדי סאליב, דרך הפנתרים הגיע המהפך של 77
. הקשיבו ותהנו.

*

רגע מפתח בדיון על הריכוזיות

By f_shields

By f_shields

ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל גיבש הצעת החלטה ממשלתית על בסיס המלצות ועדת הריכוזיות. בראש ועדת הרכוזיות עמד חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. כזכור, ועדת הריכוזיות המליצה, בין השאר, להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות על בסיס רף שנקבע, לאסור מבנה פירמידלי מעבר לשלוש דרגות, להגביל מתן אשראי של גופים מוסדיים ללווים גדולים ובעיקר למנוע ריכוזיות כלל משקית בעיקר בתחומי תשתיות. ההמלצות נועדו, בין השאר, למנוע מגופים גדולים להפעיל מנופי לחץ על הממשלה, לשמור על יציבות הפיננסית ולתת רוח גבית לתחרות במשק.

המחאה הצליחה, באמצעות התמיכה של כלי התקשורת, להכניס את שאלת הריכוזיות לסדר היום החברתי, כלכלי ופוליטי בישראל. הריכוזיות הפכה לכלי מרכזי לבחינת המשק. ח"כ שלי יחימוביץ' דורשת, למשל, למנוע את הריכוזיות בתחום ראיית החשבון בבנקים. זאת בכדי שתוחל חובת רוטציה על רואי החשבון בבנקים, כמו זאת שנעשית בחברות ממשלתיות. כך אפשר למנוע את ריכוזיות הביקורת בגופים פיננסים מרכזיים, ולמנוע כשל שוק. לאחרונה למדנו כי הסיכון המרכזי של מערכת הבנקאית הישראלית היא ריכוזיות האשראי. דו"ח חדש של קרן המטבע הבינלאומית בחן את עמידות המערכת הבנקאית בתרחישי קיצון שונים. בדו"ח נכתב כי בתרחיש של קריסת קבוצת הלווים הגדולה ביותר, הנזק הצפוי למערכת הבנקאות הוא מחיקה של כ-8.5%-12.6% מהון הליבה של הבנקים – כלומר הפסד צפוי למערכת הבנקאות בהיקף של כ-6-9 מיליארד שקל.

הביקורת על פעילות הועדה מגיעה מכמה כיוונים, ועם הגעת המסקנות לכנסת כדאי מאוד להקשיב להם. במסגרת המלצות ועדת הריכוזיות הוציא המפקח על הביטוח במשרד האוצר, עודד שריג, הנחיות חדשות לגבי ריכוזיות ההשקעה של הגופים המוסדיים. המפקח קבע כי מעתה כל קופת גמל (או קרן פנסיה, או פוליסת ביטוח מנהלים) תוכל להשקיע עד 5% מנכסיה בחברה בודדת, עד 10% מנכסיה בקבוצת חברות (פירמידה) ועד 40% מנכסיה בחמש הקבוצות הגדולות. לפחות חבר אחד בוועדת הריכוזיות הסתייג מההמלצות שעדיין לא פותרות את בעיית ריכוזיות ההשקעה (כך גדל הסיכון להפסדים בחיסכון הפנסיוני). גם שיוויונית ההקצאה לאשראי לחברות קטנות נפגעת. שהרי החברות הגדולות יכולות לממן את עצמן באמצעות עיסקאות שליטה (ממונפות) הממומנות על ידי אשראי משוק ההון.

ועדת הריכוזיות, טוען החוקר נדב אוריין פאר, היא ממשיכת דרכה הישירה של ועדת בכר. פרטיה של התכנית ליצירת שוק הון "חופשי, "יעיל", ו"משוכלל", אמנם עודכנו לעשור החברתי, אך החזון הוא אותו חזון. העיסקה הנוכחית בין המדינה לבין המוסדיים כבולה בשיח הקפיטליסטי ואינה מביטה מעבר אליו. המדינה מייצבת את המוסדיים באמצעות אגרות חוב מיועדות ולא רק שמתמרצת השקעה בהם דרך דיני המס, אלא מחייבת אותה ממש לשכירים במשק. האוצר מסייע למוסדיים למחזר אג"ח קונצרני בסך עשרות מיליארדי שקלים, אך ההשקעה המוסדית מתנהלת עם מעט מאוד תוכן חברתי ודמוקרטי. זהו רגע מפתח בדיון על הריכוזיות שניתן לתעל בצורה יצירתית גם בכדי לסייע לציבור ולא רק להגן עליו מכשלי שוק.

*

אני מתרגש מאוד לקרוא את הביקורת של אילן ברקוביץ' על השיר הנושא של הספר האחרון שלי "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים". מקווה שהמדינה תביא לנו בשורות טובות יותר.

*

נסיעתי לברלין בחדשות הספרות של טמקא

*

הפוסט על אמנות ומחאה התפרסם גם באתר המחאה הראשי

*

אתמול התארחתי בתוכנית של ערן סבאג "חיים של אחרים" וחגגנו את ה-V DAY – ניצחון בעלות הברית על הנאצים. בתוכנית קראתי את שיריו של ברטולד ברכט מתוך "גלות המשוררים". תוכלו להאזין לתוכנית כאן > בתמונה: ערן סבאג, המפיקה ענבר מאור ואנוכי באולפן גל"צ

צילום: שאולי

צילום: שאולי

טרוצקי חוזר לחיים: הזמנה לחיים של אחרים בבארבי

חיים של אחרים בגלי צה"ל מציגה: ערב טרוצקי

ערב שבת. עשרה ימים לפני ערב לאון טרוצקי. המהפכן הגדול שאילולי הוא, לא הייתה מתרגשת לעולם המהפכה הבולשביקית ב1917. טרוצקי – הנביא נושא הנשק והמהפכן ללא מולדת. ביום שלישי, באחד במאי נערוך ערב לזכרו. הרבה מוזיקה וקצת דיבורים. הכניסה חופשית לכל פועל ופועלת!

תכנית חיים של אחרים בגלי צה"ל מזמינה את כל החברים, הפועלים והמובטלים, להתכנס ביום אחד במאי, חג הפועלים, במועדון בארבי בת"א לערב לכבודו של הלוחם הנועז, המהפכן הנרדף – החבר לאון טרוצקי.

בין חולקי הכבוד ביום זה: דן תורן, שרון קנטור, להקת באביאגה, לוס כפרוס שמוליק קלדרון, ד"ר רפי ואגו, ד"ר מתי מייזל ואמיר זוסקוביץ' על הבלוז ועוד.

אחד במאי. יום שלישי בשעה 19:30. איש בל ייעדר!

הכניסה חופשית לכל תומך ומתנגד!!

Facebook