שבע שנים מפרידות בין פרסום קובץ הפרוזה הראשון שלי, לבין פרסום הרומאן הראשון שלי. בשבע שנים הללו, עמלתי לילות כימים למצוא את הג'אז שלי. מהי המנגינה של היד שלי? מה רוצה הגוף להגיד? איך לקחת את הכאוס הזה שיוצא מהיד, ולהניק ולהעניק לו סדר ומשמעות? מהי המסגרת החברתית והפוליטית של הספר? זה לקח זמן. בהתחלה הקובץ היה סיפור קצר, אחר כך הפך לנובלה. חיפשתי את הצורה הנכונה לכתוב אותו. תאמינו או לא, איך ניסיתי הכול, מחקתי מה שנכתב והעברתי לגוף ראשון, גוף שני, גוף שלישי. לבסוף הגיעה העורכת ורד זינגר, ותפרה את הטקסט, הרחיבה היכן שצריך, קיצרה גם לא מעט. והכי חשוב קפצה לנשמה של המוזיקה, כמו מפיקה שמבינה את המוסיקאי ואת החזון שלו. זה הספר העשירי במספר שפרסמתי בישראל והוא אולי הקשה ביותר לכתיבה. אבל בעזרת כוחות עלומים, ומתוך עולמות הדמיון, קפצו החוצה המילים וקיבלו בדרך קסומה את נשמתם החיה. לכן אני שמח לבשר שראה אור הרומאן הראשון שלי, "הפרס" שהוא הספר העשירי במספר הספרים שהוצאתי עד כה לאור. הספר זמין לרכישה באתר הוצאת פרדס.
המשך לקרוא "הרומאן החדש שלי: הפרס"
