עברית מחוץ לאיבריה המתוקים

פורסם ב- 12 בספטמבר 2017 מאת

"עברית מחוץ לאיבריה המתוקים", ספר השירה השישי שלי עכשיו במכירה מוקדמת, באתר הוצאת פרדס.

עורך: אלון בר.

עורכת סדרת שירה: לי ממן.

עיצוב עטיפה: שחר סריג.

השקה תל אביבית – השקת הספר נערכה ב-16.10, יום שני, בקפה שפירא, רחוב רלב"ג 15, תל אביב, בשעה 20:00 בהשתתפות: ד"ר אושרה אלפסי, עמיר סגל, אלון בר וגונן ויזל וגלעד רוט בחאפלה מוזיקאלית. לאירוע הפייסבוק

השקה חיפאית – תרשמו ביומנים, בתאריך ה-20.10 תיערך גם השקה חיפאית בבר/קפה "הטיפול", בשעה 12:00. אירוע פייסבוק. משתתפים: משתתפים (לפי א' ב')

  • אבי מוטהדה, – סופר
  • אלון בר, עורך הספר
  • ג'והני ספקטור – משורר
  • גליה אביאני – פעילה פוליטית
  • ליהי יונה – משפטנית ופעילה חברתית
  • לילא נאטור – פעילה חברתית
  • לילך ובר – משוררת ועורכת "אלת מסטיק"
  • נועם לוי – משורר
  • נעמה לזימי – הפעילה החברתית
  • מיטל ניסים – משוררת
  • רביד רובנר – חוקרת שירה

על הספר:

| עם התגים , , , | כתיבת תגובה

שיר: דָּהַרְנוּ אֶל עֵבֶר הַשְּׁקִיעָה

פורסם ב- 11 באוקטובר 2017 מאת

אשמים היינו, כשגנבנו את העתיד, כשרוקנו את התקוות, כששרפנו את המשאלות. שיר מתוך ספר השירים החדש "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" לקראת ההשקה התל אביבית [16.10] והחיפאית [20.10]

הטסה המוזהבת של ג'יפ המרצדס לא תפגוש לעולם את הרצפה החלודה של קרון מזיע וחורק ב־2 גריבני

אודסה. 31.7.2015

*

אֲשֵׁמִים הָיִינוּ

כְּשֶׁגָּנַבְנוּ אֶת הֶעָתִיד,

כְּשֶׁרוֹקַנּוּ אֶת הַתִּקְווֹת,

כְּשֶׁשָּׂרַפְנוּ אֶת הַמִּשְׁאָלוֹת,

כְּשֶׁבָּרַחְנוּ וּמָעַכְנוּ אֶת הַחַלָּשִׁים,

כְּשֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ אֶת הָרְוָחִים,

שֶׁבִּלִּינוּ בְּוִילוֹת שֶׁנָּצְצוּ מִזֵּעַת עֲמַלְכֶם,

אוּלַי הָיִינוּ צְרִיכִים לִנְהֹג יוֹתֵר בִּצְנִיעוּת,

אֲבָל דָּהַרְנוּ אֶל עֵבֶר הַשְּׁקִיעָה

בַּמְּכוֹנִיּוֹת הַמּוּנָעוֹת מִקַּרְנֵי שֶׁמֶשׁ,

הָיִינוּ עַל סְפִּידִים שֶׁל אוֹתִיּוֹת,

קוֹק שֶׁל מִלִּים וּמֵאָז נָפְלָה תַּרְבּוּתֵנוּ

אֶל הַבְּלוּז שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל

וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים עוֹבְרִים עָלֵינוּ בְּאַשְׁמָה

כִּי לֹא הִשְׂכַּלְנוּ לְלַמֵּד אֶתְכֶם לִקְראֹ

אֶת מַאַזְנֵי הָרֶוַח וְהַהֶפְסֵד,

כִּי מָכַרְנוּ אֶת אִמָּא שֶׁלָּכֶם לִזְנוּת,

בְּאֶרֶץ מוֹאָב, בְּאֶרֶץ הָאֱמוֹרִי, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם

וּבְאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז הִתְעַלַּמְנוּ כְּשֶׁסַּבָּא

שָׂרַף אֶת עַצְמוֹ בַּסְּנִיף בִּטּוּחַ לְאֻמִּי

אֲשֵׁמִים הָיִינוּ

כְּשֶׁרָשַׁמְנוּ אֶת יְלָדֵינוּ לְחוּגֵי הַקַּיִץ בַּשַּׁגְרִירוּת,

כְּשֶׁהָפַכְנוּ אֶת הָאָדָם לְאָבָק,

כְּשֶׁהִלְאַמְנוּ אֶת גַּן הָעֵדֶן הֶחָבוּי בְּתוֹךְ 'הַזְּמַן הַחָפְשִׁי',

כְּשֶׁחִפַּשְׂנוּ אֲתָרֵי סְקִי טוֹבִים יוֹתֵר לִשְׁבֹּר בָּהֶם עֲצָמוֹת

וּלְהֵאָנַח בְּעֹנֶג כְּשֶׁקּוֹמִיקַאי מְקוֹמִי

מְלַקֵּק לָנוּ אֶת הַחֹר שֶׁל הַתַּחַת,

אֲשֵׁמִים, אֲשֵׁמִים, אֲשֵׁמִים —

אֲבָל לַהִיסְטוֹרְיָה

זִכָּרוֹן קָצָר,

וְעָזַבְנוּ אֶת הָעוֹלָם בְּכֶרֶס מְלֵאָה

וְאֵין שׁוֹפֵט וְאֵין בַּיִת לַמִּשְׁפָּט

וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא לֹא נִשְׁפַּטְנוּ,

כִּי לְאַף אֶחָד אֵין עוֹרֵךְ דִּין טוֹב

כְּמוֹ עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלָּנוּ

*

השקה תל אביבית – השיר התפרסם לראשונה בספר שלי "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים", בהוצאת פרדס. עורך: אלון בר. אתם מוזמנים להשקת הספר ביום שני ה-16.10, בשעה 20:00, בקפה שפירא, רחוב רלב"ג 15, תל אביב. באירוע ידברו: ד"ר אושרה אלפסי, עמיר סגל ואלון בר. המוזיקאים גונן ויזל וגלעד רוט ינגנו עם מוסיקאים נוספים בחאפלה מוזיקאלית ייחודית. הכניסה חופשית. במקום יימכרו מספריי.

השקה חיפאית – תרשמו ביומנים, בתאריך ה-20.10 תיערך גם השקה חיפאית בבר/קפה "הטיפול", בשעה 12:00 רשימת מקריאים תפורסם בהמשך.

על הספר:

 

| כתיבת תגובה

הזמנה להשקת ספר השירה השישי שלי, "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים"

פורסם ב- 9 באוקטובר 2017 מאת

אני מאוד מתרגש להזמין אתכם/ן להשקת ספר השירה השישי שלי, "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים." בתאריך ה-16.10 בשעה 20:00 בקפה שפירא, רחוב רלב"ג 15. החאפלה המוזיקלית של גונן וגלעד תלווה את השירים שנכתבו כולם מחוץ לישראל.

צילום: מיכה שמחון

משתתפים לפי סדר א'-ב':

  • ד"ר אושרה אלפסי
  • אלון בר, עורך הספר
  • גונן ויזל
  • גלעד רוט
  • עמיר סגל
| עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

שיר לשבת: רחמים

פורסם ב- 6 באוקטובר 2017 מאת

לקראת ההשקה של הספר "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים", פורסם השיר "רחמים", במדור "באסטה" של אתר "העוקץ".

 

| כתיבת תגובה

איך מילים הפכו לספר

פורסם ב- 19 בספטמבר 2017 מאת

 

המשורר והעורך אלון בר על תהליך העבודה בספר "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים"

את מתי הכרתי בפסטיבל שירה בינלאומי שהתקיים בחודש דצמבר במצפה רמון בגלל שמשרד התרבות תומך רק באירועי תרבות שמתקיימים בפריפריה כמו מצפה רמון. כשהגענו אחד העובדים בסופר אמר לנו בזמן שעמדנו בתור – "חבל שלא פרסמתם את הפסטיבל הזה גם במצפה". שילמנו את החשבון . נכנסו לחדר. אני לא זוכר אם מתי הוזמן לפסטיבל בתור משורר ישראלי או בתור משורר גרמני או אולי בתור משורר מישראל שהיגר לברלין או כנציג המזרח במערב או כנציג יהדות אירופה או כולם, או רק חלק, או אף אחד מהם וכל תשובה נכונה ולא נכונה באותה המידה. נשארנו בחדר. בחוץ היה פסטיבל. נושא הפסטיבל היה – הגירה וככה התחילה החברות והעבודה המשותפת על השירים של מתי שהיום כבר הפכו להיות ספר – "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים". הגיבורה של השירים בספר הזה היא השפה העברית והדובר בהם הוא גוף שמחפש להתממש, שורשים שמחפשים אחר אדמה או זיכרונות שמחפשים אחר זוכר.
בגלל שאני "משוחד" אני מציע לכל מי שמחפש מתנה לחג לקנות את הספר, לקרוא ולהקריא את השירים שבו לאנשים שאתם אוהבים בטלפון או בלחישה לפני שינה או בהפגנה, מרחוק ולזרים וכו'. במקרה הזה. כל התשובות נכונות.

קישור למכירה מוקדמת

*
מְאַהֵב שֶׁל שְׁתֵּי יַבָּשׁוֹת
מְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ גּוּף בְּלִי קַרְקָעִית.
וְהַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נוֹתַרְתִּי מֵאָחוֹר
הָיְתָה לְהִפָּרֵד מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת
שֶׁהֵבֵאתְ אֶל פִּי בַּתְּפִלָּה,
שֶׁתְּסַיֵּם אֶת סִפּוּר הֵעָלְמוּתִי
כִּי אֵין טַעַם לְדַבֵּר עִבְרִית
לְלֹא אֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ תַּכְלִית בְּעַנְנֵי הַקֶּרַח,
מֵעֵבֶר לְמַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים "שַמְס"
מחְכַּהָ אִמִּי,
מְכִינָה אוֹתִי לַהֲפֹךְ לְכִשָּׁלוֹן,
אָרוּס עִם אֲרוּסָתוֹ,
גּוֹלֶה עִם גָּלוּתוֹ.

לאחר חמישה ספרי שירה וקרוב לעשור במהלכו ניצב שמואלוף במרכז הצומת הסואן שבין זהות, פואטיקה ופוליטיקה, יוצא אל האור ספר זה — עברית מחוץ לאיבריה המתוקים. נראה כי היציאה מהמקום ומהגוף המסומנים ביותר (כיהודי וכמזרחי בישראל), היא גם החזרה הגדולה של שמואלוף 'פנימה', אל תוך שירת הזהות — "מֵעוֹלָם לֹא הִפְסַקְתִּי לִהְיוֹת בַּהֲגִירָה / אֶל הַלֵּב" (והרי את). שמואלוף כותב אך הפעם כמהגר בעצמו ולא כדור שלישי להגירה. משבר ההגירה בא לידי ביטוי בקובץ שירים זה בהיעדרה המוחלט של השפה העברית ולא בהדרה של היהודי־המזרחי מתוכה, והמהלך הפואטי ששמואלוף עושה על מנת להתמודד אל מול משבר זה, הוא גילוי מחדש של העברית; מציאת העברית שנמצאת 'בחוץ'. עברית המתרחקת ומתנתקת מקשר למקום או לחוויה 'שבתוך' גבולות החברה הישראלית הופכת להיות לשפה הפרטית, שלא נשמעת ולא מדוברת בעולמו החדש ("תֵּן לִי עוֹד רֶגַע בְּתוֹךְ הַבַּזְזְזְ בָּזַז" — מתוך המחזור: עברית מחוץ לעורקיה המתוקים). עם זאת, זו גם העברית החוזרת ומעמיקה במקורות ובתרבות מתוכן צמחה. "אַךְ דַּוְקָא בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַכְּלוּם, יֵשׁ הַבְטָחָה גְּדוֹלָה" כותב שמואלוף, ונראה כי אכן מימש הבטחה זו בספרו החדש.
(אלון בר, עורך הספר)

 

הדברים התפרסמו לראשונה בעמוד הפייסבוק של אלון בר.

| עם התגים , | כתיבת תגובה

מאהב של שתי יבשות [שיר]

פורסם ב- 4 בספטמבר 2017 מאת

שיר היום במדור השירה של ידיעות אחרונות מתוך ספר השירה "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" שייראה אור בחודש הבא בהוצאת "פרדס", בעריכת אלון בר.

| עם התגים , | כתיבת תגובה

השיר הוא המקום הכי בטוח | The Poem is the safest place

פורסם ב- 28 ביוני 2017 מאת

השיר הוא המקום הכי בטוח

הם מחכים בחוץ להרביץ לךְ
הם קוראים לךְ הומו-מזדיין-בתחת-קוקסינל-אוכל-בתחת,
ואתה לא רוצה לצאת החוצה,
את נשארת עוד רגע בתוך השיר הזה

הם מפחדים לאהוב אותך, אומרים שזה הדרך שבה אתה מביט עליהן,
אולי הם חושבים שכמו קוסם, במבט אחד, תהפוך אותם לנשים שלהם
תכשף אותם והם לא יחזרו להביט בכדורגל, מבלי לחשוב על האורגיה ההמונית הזאת
של זכרים שקופצים אחד על השני.

כמו המלט אתה לא רוצה לצאת מחוץ לשיר הזה,
אבל אתה כבר לא ילד באיזה סרט הוליוודי,
אתה יוצא החוצה, אתה מקריא את השירים שלך על העדינות החסרה בהם,
הם מקנאים בך
בדרך בה אתה רוקד, בדרך בה אתה צוחק
בדרך בה אתה כותב, בדרך בה אתה אוהב

The Poem is the safest place

They’re waiting outside to hit you
They call you buttfucker-tranny-assmucher-queer
And you don’t want to go out
You stay put for a while in this poem

But they are afraid to love you
The way you look at them
Maybe they think that like a magician, with a look, you’ll make them their wives
Hex them so they couldn’t watch football without thinking of this great big orgy
Of males jumping on each other

You snicker at them, but like Hamlet you don’t want out of this poem
You’re not a kid no more in some Hollywood movie,
You go out, you read your poetry with their absent tenderness,
They envy
The way you dance, the way you laugh

The way you write, the way you love

| עם התגים , , , | כתיבת תגובה