ברוך השם, תודה לאל! מתרגש מאוד לבשר כי התפרסמה לי בגרמניה אסופה דו לשונית חדשה [עברית וגרמנית] "בגדד – חיפה – ברלין" שכוללת שירים מכל ששת ספריי השירה שלי. אתם/ן יכולים לרכוש אותה דרך אתר ההוצאה, אמזון או בכהנדל בגרמניה [לינק בתגובות]. הספר קריא בעברית ונגיש. ותהנו ממנו, לשוטט בעשור של כתיבת השירה שלי. אבוא להשיק אותו בדצמבר בתל אביב ב12.12. המשך קריאת הפוסט "אסופה דו-לשונית חדשה: "בגדד | חיפה | ברלין""
בפעם הראשונה אני משיק אסופה גם בגרמניה וגם בישראל [12.12בקפה שפירא]. אני רוצה לכתוב קצת על ההתקבלות של האסופה בישראל, קנדה וגרמניה.
קודם היו אלו מיה סלע ויובל אביבי שראיינו אותי בתוכנית "מה שכרוך" בערוץ "כאן". הרגשתי נינוח בראיון שלהם. ודווקא הגענו עמוק לשאלות של שייכות וזהות.
אחר כך להפתעתי הסופרת שרי שביט קראה את שירי "יהודי-ערבי בברלין" בערוץ הכנסת. זאת אמנם לא הפעם הראשונה ששירתי נכנסה לטלביזיה. אך בכל זאת זה מחמיא, ששיר שהגיע דווקא מספר דיגיטלי ונכנס לאסופה, טיפס לו במעלה גבעות ירושלים.
ואז הגיעה איריס קול שראיינה אותי, ברדיו 103FM. כשהייתי בדרך ללמד בסדנת כתיבה עברית בעיר. בחוץ היו ארבע מעלות, אך הראיון חימם לי את הלב. היא הקריאה את השירים "ברלין" ו"המילים על העזיבה" ודיברנו איך חיים עם הגעגועים ואיך יוצרים עברית מבחוץ לישראל. והיו גם שתי ביקורות קטנות בבלוגים של ספרות:
ובתוך כל אלו היה גם ראיון עם העיתונאית כרמית ספיר-ויץ בעיתון "מעריב" שבו גם חשפתי את התוכניות הספרותיות שלי לעתיד:
ראיון ראשון בקנדה
נעבור עתה ליבשת אחרת. במהלך הדברים, הגיע אלי גם שדרן רדיו ספרותי מקנדה, וביקש לראיין אותי על האסופה.
מעולם לא התראיינתי בקנדה, והנה לי עכשיו ראיון ראשון:
המסע הספרותי בגרמניה
בגרמניה התחלתי מסע של השקות. ראשית השתתפתי בשני אירועים ספרותיים, אחד עם הקשר הישראלי הגרמני. שזאת קבוצה של מטפלים העובדים יחדיו עם הקולגות הגרמניות שלהם והיה מאוד מוצלח. באותו הערב גם השתתפתי בערב עם הקהילה הטורקית וגם שם הקראתי מהספר והיו תגובות טובות. בהמשך יצאתי להופעה בברלין עם השקת מגזין "יאלטה" [התמונה למעלה]. דיברתי עם התרגום לגרמנית של השירים של עדי קיסר וזהבה כלפה ועל החשיבות של כניסת הנרטיב היהודי-ערבי לתוך הנרטיב הגרמני והאירופי. בדרדזן עם הקבוצה היהודית-ערבית שלי ושם היה ממש מעולה. קנו הרבה ספרים ושאלו הרבה שאלות על הנרטיב המזרחי ואיך הוא פוגש את הנרטיב של הפליטים הערבים המגיעים לעיר. הנה תמונה
בהמשך הייתה השקה מעולה בהמבורג. אבל עדיין אין לי תגובות. שם דיברנו אנגלית. אני הקראתי שירים בעברית וד"ר סבסטיאן שירמאייסטר הקריא שירים בגרמנית. נשארתי לישון בעיר והלכתי בבוקר לראות היכן התחילו הביטלס את מסעם בהמבורג, עד שחזרו לפגוש בהצלחה האדירה שלהם באנגליה.
בקרוב אסע להשיק גם באמסטרדם, אחזור להשקה הגדולה בברלין וגם אבוא לתל אביב לקפה שפירא ב12.12 לאירוע מיוחד עם המשוררת עדי קיסר, המתרגם ד"ר יאן קינה והעורך והמשורר, אלון בר. על המוזיקה יהיה אחראי המוסיקאי גלעד רוט.
לפני מספר שנים ביקרתי בהלווייתך שי בקרית שאול. אני נזכר איך היה לי קשה לראות אם שקוברת את בנה. היום אני יושב בעיר אחרת, ביבשת אחרת, במצב זוגי אחר לגמרי, עדיין כותב שירה בעברית ומביט אליך שי. הקלישאה אומרת שאנחנו מביטים אחורה אל המתים. אבל האמת היא שהמתים הולכים איתנו לכל הדרך ומביטים בנו בכל צעד. לא מעט פעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה לו היית עומד מול הלחץ של השדים שלך להשתיק את קולך לנצח. אין אדם שלא התעורר לפחות פעם אחת בבוקר וחשב, בשביל מה אני חי? וברגעים קשים יותר: למה אני לא גומר עם זה וזהו. המילים התפרסמו לראשונה בהעוקץ
בברלין – אומר הסוציולוג הערבי אמרו עלי – הגולים הערבים גילו שהם לא צריכים להסתכל מאחורי גבם בפחד. זה המקור לרנסאנס האינטלקטואלי והאמנותי הערבי בה. ראיון עם אינלקטואל שמאמין שהאביב הערבי עוד לא נגמר למאמר המלא.
המשך קריאת הפוסט "כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית""
בית הכנסת בהאלה. גרמניה Allexkoch [CC BY-SA 4.0]
על הפיגוע בבית הכנסת בהאלה שמעתי כשעדיין הייתי במהלך הצום של יום הכיפורים בסביבות השעה 17:00 שעון ברלין. הטלפון והמחשב שלי היו סגורים, בדיוק נכנסתי לבית הכנסת וחיכיתי לתפילה שהייתה אמורה להתחיל באותן דקות. התיישבתי עם בחורה גרמניה שבאה להתפלל איתנו והיא סיפרה לי את החדשה, שבאותו רגע פרטיה היו קטועים ולא ברורים. החדשות היו מעציבות ומפחידות. ידעתי שבטלפון שלי מחכות הודעות מיקיריי וקרוביי שבטח דואגים לי ולמשפחתי. בחוץ, בבית הכנסת של פרנקלאופר, עמדו מכוניות המשטרה עם תגבור. המשך קריאת הפוסט "החזרתי את הכיפה לכיס"
המשך קריאת הפוסט "למי שייכת התרבות העברית"
עם מותו של שמעון בלס, אני מפרסם מחדש את שני מאמרי הביקורת על שני ספריו האחרונים. יהיה זכרו ברוך
בגוף ראשון רבים – בעקבות האוטוביוגרפיה של שמעון בלס
הבחירה של שמעון בלס לפרסם אוטוביוגרפיה די מפתיעה. אמנם יצירתו הספרותית נגעה בכתיבת זיכרונות, אך לרוב הציג עמדה השוללת את האפשרות לכתוב אוטוביוגרפיה. מאמר חדש של מתי שמואלוף ויובל עיברי – על הספר האוטוביוגרפי של הסופר היהודי-ערבי שמעון בלס
View original post 2,240 מילים נוספות
ופתאום היא מגיעה מולי. בועטת חזק. הכדור נכנס לי בין הרגליים. גוללל. למאמר המלא. המשך קריאת הפוסט "נבחרת המזרח התיכונית רב מגדרית משחקת בברלין"
