עברית מחוץ לאיבריה המתוקים

"עברית מחוץ לאיבריה המתוקים", ספר השירה השישי שלי עכשיו במכירה מוקדמת, באתר הוצאת פרדס.

עורך: אלון בר.

עורכת סדרת שירה: לי ממן.

עיצוב עטיפה: שחר סריג.

 

על הספר:

| עם התגים , , , | כתיבת תגובה

איך מילים הפכו לספר

 

המשורר והעורך אלון בר על תהליך העבודה בספר "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים"

את מתי הכרתי בפסטיבל שירה בינלאומי שהתקיים בחודש דצמבר במצפה רמון בגלל שמשרד התרבות תומך רק באירועי תרבות שמתקיימים בפריפריה כמו מצפה רמון. כשהגענו אחד העובדים בסופר אמר לנו בזמן שעמדנו בתור – "חבל שלא פרסמתם את הפסטיבל הזה גם במצפה". שילמנו את החשבון . נכנסו לחדר. אני לא זוכר אם מתי הוזמן לפסטיבל בתור משורר ישראלי או בתור משורר גרמני או אולי בתור משורר מישראל שהיגר לברלין או כנציג המזרח במערב או כנציג יהדות אירופה או כולם, או רק חלק, או אף אחד מהם וכל תשובה נכונה ולא נכונה באותה המידה. נשארנו בחדר. בחוץ היה פסטיבל. נושא הפסטיבל היה – הגירה וככה התחילה החברות והעבודה המשותפת על השירים של מתי שהיום כבר הפכו להיות ספר – "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים". הגיבורה של השירים בספר הזה היא השפה העברית והדובר בהם הוא גוף שמחפש להתממש, שורשים שמחפשים אחר אדמה או זיכרונות שמחפשים אחר זוכר.
בגלל שאני "משוחד" אני מציע לכל מי שמחפש מתנה לחג לקנות את הספר, לקרוא ולהקריא את השירים שבו לאנשים שאתם אוהבים בטלפון או בלחישה לפני שינה או בהפגנה, מרחוק ולזרים וכו'. במקרה הזה. כל התשובות נכונות.

קישור למכירה מוקדמת

*
מְאַהֵב שֶׁל שְׁתֵּי יַבָּשׁוֹת
מְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ גּוּף בְּלִי קַרְקָעִית.
וְהַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נוֹתַרְתִּי מֵאָחוֹר
הָיְתָה לְהִפָּרֵד מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת
שֶׁהֵבֵאתְ אֶל פִּי בַּתְּפִלָּה,
שֶׁתְּסַיֵּם אֶת סִפּוּר הֵעָלְמוּתִי
כִּי אֵין טַעַם לְדַבֵּר עִבְרִית
לְלֹא אֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ תַּכְלִית בְּעַנְנֵי הַקֶּרַח,
מֵעֵבֶר לְמַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים "שַמְס"
מחְכַּהָ אִמִּי,
מְכִינָה אוֹתִי לַהֲפֹךְ לְכִשָּׁלוֹן,
אָרוּס עִם אֲרוּסָתוֹ,
גּוֹלֶה עִם גָּלוּתוֹ.

לאחר חמישה ספרי שירה וקרוב לעשור במהלכו ניצב שמואלוף במרכז הצומת הסואן שבין זהות, פואטיקה ופוליטיקה, יוצא אל האור ספר זה — עברית מחוץ לאיבריה המתוקים. נראה כי היציאה מהמקום ומהגוף המסומנים ביותר (כיהודי וכמזרחי בישראל), היא גם החזרה הגדולה של שמואלוף 'פנימה', אל תוך שירת הזהות — "מֵעוֹלָם לֹא הִפְסַקְתִּי לִהְיוֹת בַּהֲגִירָה / אֶל הַלֵּב" (והרי את). שמואלוף כותב אך הפעם כמהגר בעצמו ולא כדור שלישי להגירה. משבר ההגירה בא לידי ביטוי בקובץ שירים זה בהיעדרה המוחלט של השפה העברית ולא בהדרה של היהודי־המזרחי מתוכה, והמהלך הפואטי ששמואלוף עושה על מנת להתמודד אל מול משבר זה, הוא גילוי מחדש של העברית; מציאת העברית שנמצאת 'בחוץ'. עברית המתרחקת ומתנתקת מקשר למקום או לחוויה 'שבתוך' גבולות החברה הישראלית הופכת להיות לשפה הפרטית, שלא נשמעת ולא מדוברת בעולמו החדש ("תֵּן לִי עוֹד רֶגַע בְּתוֹךְ הַבַּזְזְזְ בָּזַז" — מתוך המחזור: עברית מחוץ לעורקיה המתוקים). עם זאת, זו גם העברית החוזרת ומעמיקה במקורות ובתרבות מתוכן צמחה. "אַךְ דַּוְקָא בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַכְּלוּם, יֵשׁ הַבְטָחָה גְּדוֹלָה" כותב שמואלוף, ונראה כי אכן מימש הבטחה זו בספרו החדש.
(אלון בר, עורך הספר)

 

הדברים התפרסמו לראשונה בעמוד הפייסבוק של אלון בר.

| עם התגים , | כתיבת תגובה

מאהב של שתי יבשות [שיר]

שיר היום במדור השירה של ידיעות אחרונות מתוך ספר השירה "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" שייראה אור בחודש הבא בהוצאת "פרדס", בעריכת אלון בר.

| עם התגים , | כתיבת תגובה

השיר הוא המקום הכי בטוח | The Poem is the safest place

השיר הוא המקום הכי בטוח

הם מחכים בחוץ להרביץ לךְ
הם קוראים לךְ הומו-מזדיין-בתחת-קוקסינל-אוכל-בתחת,
ואתה לא רוצה לצאת החוצה,
את נשארת עוד רגע בתוך השיר הזה

הם מפחדים לאהוב אותך, אומרים שזה הדרך שבה אתה מביט עליהן,
אולי הם חושבים שכמו קוסם, במבט אחד, תהפוך אותם לנשים שלהם
תכשף אותם והם לא יחזרו להביט בכדורגל, מבלי לחשוב על האורגיה ההמונית הזאת
של זכרים שקופצים אחד על השני.

כמו המלט אתה לא רוצה לצאת מחוץ לשיר הזה,
אבל אתה כבר לא ילד באיזה סרט הוליוודי,
אתה יוצא החוצה, אתה מקריא את השירים שלך על העדינות החסרה בהם,
הם מקנאים בך
בדרך בה אתה רוקד, בדרך בה אתה צוחק
בדרך בה אתה כותב, בדרך בה אתה אוהב

The Poem is the safest place

They’re waiting outside to hit you
They call you buttfucker-tranny-assmucher-queer
And you don’t want to go out
You stay put for a while in this poem

But they are afraid to love you
The way you look at them
Maybe they think that like a magician, with a look, you’ll make them their wives
Hex them so they couldn’t watch football without thinking of this great big orgy
Of males jumping on each other

You snicker at them, but like Hamlet you don’t want out of this poem
You’re not a kid no more in some Hollywood movie,
You go out, you read your poetry with their absent tenderness,
They envy
The way you dance, the way you laugh

The way you write, the way you love

| עם התגים , , , | כתיבת תגובה

חיסכון של שירים [שיר]

חיסכון של שירים

למה בזבזנו את כל המילים שדיברנו, למה לא שמרנו בצד לעתיד כל כך מחורבן. אם היינו יודעים שיגיעו ימים קשים כאלו, לא היינו כותבים ובכל זאת לא חסכנו, לא נחסכנו, לא.

והשיר העדין עדיין לוחש באוזני, שאף אחד לא יזכור את הכיעור של דפי הבורסה, אבל יזכרו את היופי שלא יכול להישדד מתוכנו, לא יכול להימדד בקולנו, לא מסוגל להכנס לתוך המילה ולהפוך למטבע מתכת או שטר מקומט ביד של נערה, שהולכת לדייט ראשון, עם הבחורה מהכיתה העליונה. היא מתרגשת לקראת זה. מתכננת מה תעשה כשתתנשק איתה.

| עם התגים , , , | כתיבת תגובה

רך ונוגה

רך ונוגה

אם יכולתי לכתוב שיר על לוחות הברית הראשונים
הנשברים
בליבו של משה
בחזונה של יוכבד
שידעה שהנבחר, יצטרך עורך
לאותיות המתנפצות על פסגת הר סיני.
אם רק יכולתי לכתוב שיר על עגל הזהב, שלא רצה להיות
מטפורה
היייתי כותב אותו
חופשי, מתרוצץ על שדה קמומיל,
ציפורים מצייצות, שמיים כחולים, אחו
איתך הוא חווה אהבה בפעם הראשונה בחייו
והנה עכשיו הוא מאושר עם אלוהיו

| עם התגים , , , | כתיבת תגובה

נשימה ראשונה מחוץ לרחם [שיר]

נשימה ראשונה מחוץ לרחם

בכי ראשון
חיוך ראשון
חרבון ראשון
נשיקה ראשונה
לינוק חלב מאמך בפעם הראשונה
כאב בטן ראשון
חלומות ראשונים
פגישה ראשונה עם סבתא
גזים ראשונים
משחק ראשון עם הסבתא השנייה
הסבר ראשון מאבא לגבי החדרים השונים של הבית
נכדה הכי צעירה של האימא
נינה הכי צעירה של הסבתא
סקייפ ראשון עם המשפחה משם
הכול ראשון, הכול חדש, הכול רענן
גם השירה שנכתבת עליך, בתי.

| עם התגים , , | כתיבת תגובה