השיר הוא המקום הכי בטוח
הם מחכים בחוץ להרביץ לךְ
הם קוראים לךְ הומו-מזדיין-בתחת-קוקסינל-אוכל-בתחת,
ואתה לא רוצה לצאת החוצה,
את נשארת עוד רגע בתוך השיר הזה
הם מפחדים לאהוב אותך, אומרים שזה הדרך שבה אתה מביט עליהן,
אולי הם חושבים שכמו קוסם, במבט אחד, תהפוך אותם לנשים שלהם
תכשף אותם והם לא יחזרו להביט בכדורגל, מבלי לחשוב על האורגיה ההמונית הזאת
של זכרים שקופצים אחד על השני.
כמו המלט אתה לא רוצה לצאת מחוץ לשיר הזה,
אבל אתה כבר לא ילד באיזה סרט הוליוודי,
אתה יוצא החוצה, אתה מקריא את השירים שלך על העדינות החסרה בהם,
הם מקנאים בך
בדרך בה אתה רוקד, בדרך בה אתה צוחק
בדרך בה אתה כותב, בדרך בה אתה אוהב
The Poem is the safest place
They’re waiting outside to hit you
They call you buttfucker-tranny-assmucher-queer
And you don’t want to go out
You stay put for a while in this poem
But they are afraid to love you
The way you look at them
Maybe they think that like a magician, with a look, you’ll make them their wives
Hex them so they couldn’t watch football without thinking of this great big orgy
Of males jumping on each other
You snicker at them, but like Hamlet you don’t want out of this poem
You’re not a kid no more in some Hollywood movie,
You go out, you read your poetry with their absent tenderness,
They envy
The way you dance, the way you laugh
The way you write, the way you love
