מן העיתונות

 

הרעיון לערוך ספר מאמרים הגיע כשהבנתי שהסתיימה תקופה בחיי. התקופה הזאת עוצבה עם הקול המזרחי שהשמעתי בשני העשורים הראשונים למאה ה-21, יחד עם דור חדש של יוצרים ויוצרות, בפעילויות שירה בלתי פוסקת בפריפריה ובכלל. בנוסף, התפתחתי תוך כדי הפעילות הבלתי פוסקת של תנועת ״גרילה תרבות״ שייסדתי עם רועי צ׳יקי ארד; התנועה הפואטית האקטיביסטית, שהחלה בדצמבר 2007 וסיימה את פעילותה הפיזית עם סיום מחאת 2011. בשנת 2012 ״גרילה תרבות״ הפכה להוצאה לאור, שפרסמה את אסופות ״ערס פואטיקה״, ואת ספריהם הראשונים של עדי קיסר, אייל בן משה ועוד. שמחתי לראות שהמהפכה המזרחית שאליה דחפנו קורמת עור וגידים; וזאת הרבה בזכות הדמיון של המאמרים של חברים וחברות, שכמו במירוץ לפיד, מעבירים את השלהבת הלאה מיד ליד. רוב המאמרים נכתבו בשנים 2006-2019 שבהן השתנתה החברה הישראלית מקצה לקצה, וגם אני. באופן דיאלקטי, ככל שהתקווה החברתית התפוגגה, כך היצירה המזרחית הגיעה לשיאים; בזמן שהתקווה לשלום התפוגגה, היצירה הדיאספורית בתוכי החלה לרקום עלילות ומילים.

אף שהתחלתי לערוך את הספר עוד בישראל, עם סיומה של המחאה החברתית, העבודה העיקרית כבר נעשתה רחוק מחופי ישראל, בין ביקורים בלתי פוסקים בינות בארות אהבותי. המאמרים על התרבות המזרחית בישראל התחלפו במאמרים על מקומה של התרבות היהודית באירופה. חשבתי לנכון להסתכל ממעוף הציפור, ולהביט על הנוף של מהלך חברתי, פואטי ומזרחי שנוצר בתוך הכתיבה המסאית שלי, שהיה שונה לגמרי מארצות השירים, הסיפורים, הטורים ומאמרי הדעה שכתבתי. הנחתי את כל המאמרים במקום אחד, כדי להביט בדרך שעוצבו בהם גבולות הדור השלישי, זה שנולד בשנות השבעים והשמונים, ושבו מצאתי את הקול המזרחי שלי. ההתכתבות עם היוצרים המבוגרים, כמו גם הצעירים, הציעה הבנה שלרכיב האתני יש מקום מרכזי בכינון התרבות היהודית והישראלית. המאמרים בספר הם מאוד לוקאליים וספציפיים, אבל יש בהם משא ומתן עם תהליך הגלובליזציה וההגירה, וזאת, כאמור, מבלי שהייתי מודע לכך שאסיים את עריכת הספר מחוץ לישראל.

החזון מאחורי המאמרים היה ברור מההתחלה: אכתוב על אמנות, ספרות, שירה ותרבות, אלה שמעוררים אותי למחשבה חברתית. להשמיע קול קטן ולייצר תנועה טקטונית, רעידת אדמה רועשת, אבל גם פרח קטן שיגיח מתוך סדקים באדמה. ובתוך כך גם נוצר החזון של עריכת הספר: אתמקד בתרבות המזרחית, ובכתיבה שלי עליהן. וכך, באמצעות ניתוח יצירה, שירה, קולנוע, ספרות, מוזיקה ואמנות, אני מקווה שהיצירות גם ישוחחו ביניהן. חשבתי שאני כותב על יצירות של יוצרים ויוצרות שאהבתי, אך מצאתי את עצמי מדבר גם על הדרך שבה גדלתי, עוצבתי והתפתחתי – מהרגעים הכי אישיים, עד אלו שהיו הכי חברתיים, וההפך.

היתה זאת החוקרת, המשוררת והמסאית שבא סלהוב, שהראתה לי את האופק הדרוש לכותב, כדי לעשות את קפיצת המדרגה למהלך פרשני כולל. הייתי זקוק למנטורית, והיא היתה בשבילי כאבוקה להארת הדרך, שמופיעה בדיוק ברגע הנכון. בזכותה כתבתי את המאמר על יצירתו של האמן אלי פטל, שפורסם לראשונה בכתב העת של בצלאל, ״היסטוריה ותיאוריה: פרוטוקולים״ – והיום פטל עבר קאנוניזציה מלאה ויצירותיו נכללות באוסף שוקן היוקרתי; בסיועה של שבא גם ערכתי את המאמרים על יצירותיהן של מירי בן שמחון, רונית מטלון, ברכה סרי ועוד. עם זאת, האחריות לכתיבת המאמרים ולתוכנם כולה מוטלת עלי.

במהלך כתיבת הספר, נפטרה היוצרת ברכה סרי ז״ל, והמאמר על יצירתה בספר זה מוקדש לזכרה. צחוקה ושמחת החיים שלה הולכים איתי, מאותו רגע שנפגשנו אל מול השקיעה בתחנת הרכבת של חוף הכרמל בחיפה. אני שמח שהמאמר שכתבתי לאסופה האקדמית הראשונה על אודות שירת ארז ביטון, שיבדל לחיים ארוכים, תרם לזכייתו בפרס ישראל לספרות. בנוסף, יש הרבה רגעים מיוחדים בספר שלפניכם. אפשר לקרוא בו יחד את השירה של מירי בן שמחון ז״ל במאמר, עם השירה של אמירה הס; אפשר לקרוא על הסרט ״הגונב מגנב פטור״ במאמר שנכתב לאסופה על היצירה של זאב רווח, לצד מאמר שנכתב לאסופה לכבוד 25 שנה ליציאת הסרט ״מתחת לאף״. ניתן לקרוא את השירה של יעקב ביטון ולהרהר במוזיקה המזרחית, בשירה של רוני סומק ובהצלחה הכבירה של שתיהן, ולהתבונן במקביל ביצירות של יוסף ששון צמח, (נכדו של הרב הראשי של בגדד שהתמקם באמסטרדם) זה ריאיון ראשון של צמח בעברית, והוא דן במקומנו כיהודים־ערבים מעיראק שחיים באירופה, או לקרוא בתרבות עברית חדשה שנכתבת בגרמניה. מאמר הדעה היחיד שנכנס לספר זה הוא ״גרילה תרבות וערס פואטיקה – על פריצת הדור השלישי המזרחי״. הוא נכתב דווקא באודסה, ופורסם בעיתון ״הארץ״ (27.7.2015 ).

הספר מסכם דרך חברתית, מזרחית, שהובילה אותנו מהגדרת הדור השלישי המזרחי, כפי שעולה מהאסופה 'תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית' שפורסמה בשנת 2007 ועד האסופות והיצירה של ״ערס פואטיקה״ (2013) שכבר מסמנת את הדורות המזרחיים הבאים. בספר זה יש שני שיתופי פעולה: המאמר על שמעון בלס נכתב עם החוקר יובל עברי, וכן חלק מהמאמר על המוזיקה המזרחית נכתב עם אופיר טובול. אני גאה בשיתופי הפעולה הללו: כתיבה היא תמיד מעשה קולקטיבי, אף שלימדו אותנו כי היא פעולה יחידנית. גם כשאנו יושבים לבד, אנו חושבים על קהל, ומדברים מתוך החברה שבתוכה אנו מתקיימים. תודה לכל אלה שאישרו לי לפרסם את הכתבים שהתפרסמו בבמות השונות.

לספר מצורף נספח, שפורסם ב״תיאוריה וביקורת״. הוא מבטא את החזון שעמד לנגד עיניי בזמן עריכת כתב העת ״הכיוון מזרח״ (2008-2006) לעומת החזון שעמד לנגד עיניו של המשורר דורי מנור בעריכת כתב העת ״הו!״, וזאת דרך שיחה מרתקת שערך בינינו היוצר והחוקר אלמוג בהר. אני מחייך לעצמי כשאני נזכר כיצד דורי מנור הביא את החזון הקוסמופוליטי שגיבש בעת שהותו בפריז, ואילו אני הייתי שורשי, והחזקתי בחזון יהודי־ערבי מתוך המזרח־תיכוניות שלי בישראל, והנה הספר הזה נערך בזמן דילוגים בין ברלין לבין ישראל, כשאני זה שמבלה יותר זמן מחוץ לישראל ומשלים עם ואת נקודת המבט שלי מתוך בטנה של אירופה. נקודה אירונית נוספת: הספר כולו כמעט מדבר על שאלת ההגירה, כשאני מביט אחורה וקדימה ותוהה מה הנכסים שיעברו מדור לדור, ואילו פתאום מצאתי את עצמי בעמדת המהגר, כמו סבתי שהיגרה מבגדד לישראל. ואולי לא במקרה כתבתי על הקינה בהגירה, כשקראתי את השיר של אמירה הס. וכבר כתבתי בשיר ״סַכָּנָה״: ״כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הַהֲגִירָה שֶׁל הוֹרַי/ כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהִגַּרְתִּי לַהֲגִירָתָם/ נָפְלוּ פִּתְאםֹ, כְּשֶׁהִתְבָּרֵר לִי שֶׁכָּתַבְתִּי עַל הֶעָתִיד לָבוֹא/ וְהִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עִם הַמִּזְוָדָה, וְהַסְּפָרִים בְּיָדִי, כְּמוֹ בְּצִיּוּר שֶׁל מֵאִיר פִּיצְ׳חַדְזֶה.״

מאמרים רבים לא נכנסו לספר, כמו אלה שכתבתי על יצירתם של שלום גד, לילך ובר, אלמוג בהר, בן הגרי, רועי רוזן, רותם מקרית גת, עידו שמי, איתמר שושני, מורן איפרגן, יורם בלומנקרנץ, אבי גנור, אריק בוקובזה, פאהד חלבי, המהפכה התיאולוגית של ציפורה אשת משה ועוד. הכוונה היתה להתמקד בנגיעות מתוך הפרשנויות שלי ולא ניתן לכלול את כולן. היינו חייבים ללטש יהלומים בודדים מתוך יהלומים רבים. זאת עבודה שחייבים לקבל את גבולותיה כדי להגיע לניצוץ הזוהר. ואולי, יום אחד, אוכל ללקט את כל המאמרים שכתבתי ולשבץ אותם בכתר גדול. בנוסף, היו מאמרים קטנים יותר, אך רצינו לכלול רק מאמרים שיש ביכולתם לתת היקף רחב יותר לקריאה. תודה לדנה רייך על ההתגייסות לעבודה סיזיפית, ארוכה ולא פשוטה של עריכת המאמרים. בזכותה המאמרים הפכו לקריאים יותר, ובזכותה גם מצאנו מבנה נכון להעמיד את המאמרים, אחד לצד השני, בשלושה שערים שונים. אין מילים להודות לה, על שלקחה אותי, ולא הניחה לרגע לחזון ליפול לתהומות היומיום. תודה להוצאת ׳ספרי עתון 77 ׳, לעמית ולמיכה שהאמינו בספר ועל העבודה המקצועית שהושקעה בו.

תודה לכל כתבי העת, הבמות הספרותיות, העורכים והעורכות, הקוראים והקוראות, שבזכותם יכולתי לפתח את המאמרים ולהביאם עד הלום. הוצאת הספר התאפשרה בסיוע ״קרן אקו״ם לרווחת היוצר וקידומו״. הוצאת הספר התאפשרה גם הודות למענק ליצירה שקיבלתי מקרן רבינוביץ׳, ולמועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס.

רגעים מההשקה בתל-אביב:

***

דברי המשורר רוני סומק בהשקה בירושלים:

 

  • הספר בידיעות חיפה
  • עדי סקירות ספרים כתבה ביקורת על הספר, 23.3.2020
  • ראיון במה שכרוך עם מיה סלע ויובל אביבי

 

 

***

***

טעימות

על המחבר ועל כתביו 

על ״שירה בין חזז לשמואלוף״ 

  • בהר, אלמוג.  מיומנו של "אקטיביסט שירה".  עתון 77, גל' 315 (חשון תשס"ז, אוקטובר 2006), עמ' 8–9
  • הרצוג, עמרי. עלבון תובע הקשבה. הארץ, תרבות וספרות, ב' בניסן תשס"ו, 31 במארס 2006, עמ' ה 2.
  • ויג, שושנה.  הגיע הזמן לומר: הדיכוי לא הסתיים.  e-mago ‏, 25 בדצמבר 2007: ראיון עם מתי שמואלוף
  • מזרחי, איריס. זה לא צטוט, זה אות צורב על צוארי. קדמה , 11 במארס 2006
  • עוז, דניאל.  הזעם מבקש לכתוב שיר אנאלפביתי.  מגזין במה ,  24 בספטמבר 2006.

על ״למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים״ 

על ״תהודות זהות״ 

על ״אדומה״ 

על ״מקלחת של חושך וסיפורים נוספים״ 

על ״האסון מתחיל בארוחת עסקים״ 

על ״פרידה בברלין״ 

על ״עברית מחוץ לאיבריה המתוקים"

על "בגדד | חיפה | ברלין"

  1. ראיון עם מיה סלע ויובל אביבי, מה שכרוך בתרבות, כאן, 2019
  2. "בגדאד חיפה ברלין" מאת מתי שמואלוף: עז-מבע, עתיר ברגש ומעורר כמיהה, הבלוג "חי בתרבות", 3.10.2019
  3. "מדובר בספר עם אסופת שירים מקסימים", סקירות הספרות של יפעת ארניה, 23.10.19
  4. המעבר לברלין, כרמית ספיר ויץ, מעריב, 27.10.19
  5. "ברלין היא בית להמון משוררים מכל רחבי העולם", ראיון עם איריס קול, רדיו 103FM, 15.11.2019
  6. סקירת ההשקה בתל אביב, חגית בת אליעזר, יקום תרבות, 13.1.2019
  7. "ספר נהדר, בעריכה, במראה, בהתייחסות. ממליץ מאוד להשיגו (כריכה קשה). ", אילן ברקוביץ', 15.1.2020
  8. "השירים מצטברים לספרו הבשל והעמוק ביותר של המשורר", יותם ראובני, ספרים – "הארץ", 21.2.2020

 

In English:

 

„Judendichtar“ Mati Shemoelof veröffentlicht nun auf deutsch, Stephanie Oswlat, Duetschland Rundfunk Kultur. 2020. Also in English.

Lyrik einer jungen Diaspora, Jüdusche Allgemeine, 2020.

Eine eigene Sprache, Beate Tröger, der Freitag. 2020.

"Arabisch und jüdisch", Marie Steffens, 2019.

Berlin ist ein Zentrum jüdischer Literatur, Der Tagesppiel,2019.

**

**

**

Leipziger Buchmesse 2019: Das Blaue Sofa sorgt mit 58 Autoren für starken Jubiläumsauftritt, 21.2.2019

Die andere Araben, Miriam Dagan, Jungle World, 26.1.2019

Desintegrative Abendunterhaltung, Jamal Tuschick, Textland, 22.1.2019

Die Arroganz der Anderen; Jamal Tuschick, Der Freitag, 21.1.2019Reißt die Mauern ein zwischen uns und ihnen! Textland, Jamal Tuschick, 12.12.2018.

Performing identity: A city to lose and find oneself, Sami David Rauscher und Noa Amiel, 6.12.18

Schalom, Alte Welt Stadt,  Inge Guenther , Frankfurter Rundschau, 19.10.18

Reißt die Mauern ein, Linda Bouws, Rozenberg Quarterly, 14.9.18

Die besten Seiten, Jüdische Allgemeine, Anat Feinberg, 12.3.2018

Gegen das neue Nationalstaatsgesetz, WDR5, 2018

Gegenmaßnahmen – Thema Die Konferenz wird von “Nazis & Goldmund” veranstaltet, einem Kollektiv, das die Entwicklungen der Europäischen Rechten und ihrer Allianzen kritisch beobachtet und deren Strategien untersucht und attackier, TAZ.DE, 2018.

In seinem vor Kurzem erschienenen Gedichtband Hebräisch außerhalb seiner süßen Glieder (2017) schreibt Mati Shemoelof, der aus einer misrachischen Familie stammt, über jenen Zustand, den man als permanentes Dazwischen bezeichnen könnte. So beispielsweise in dem leidenschaftlichen Gedicht »Berlin«: Es geht um den Dichter, einen ewigen Wanderer, einen (E-)Migranten »zwischen Sehnsüchten, zwischen Ländern und Identitäten, zwischen Familien und Häusern, zwischen Büchern und Sprachen«. Die besten Seite. 2018.

Punkte lassen sich nicht immer verbinden, Elisa von Hof, Morgenpost – Denn Funk hat ihre Gäste klug ausgewählt: Neben ihr sitzen auf dem Podium am Abend die Schriftstellerin Deborah Feldman, die aus einer ultraorthodoxen jüdischen Glaubensgemeinschaft in New York nach Berlin geflüchtet ist, die Autorin Olga Grjasnowa sowie der Journalist und Autor Mati Shemoelof, der aus Israel stammt und seit vier Jahren in Berlin lebt. 2018.

Miri Regev Cultural war, The New York Times – “The danger of the Mizrahi struggle is that it will fall to a place of unjustified hatred, where there’s no grace and no compassion, and where there’s an inability to accept a multiplicity of voices,” says Mati Shemoelof, a Mizrahi writer and editor. And many on the left see an inherent hypocrisy in the gap between Regev’s words and her actions. Ayman Odeh, the leader of the Joint List, an alliance of Arab political parties, told me: “You can’t reconcile this seemingly liberal and egalitarian approach with an attack on Arabs, which is what she’s doing.”. 2016.

“Sind Muslime die neuen Juden?” – Eine orientalische Liebesgeschichte in Kanaan Berlin, Norbert Kron Blog – “Sind Muslime die neuen Juden?” In meiner Gesprächsreihe “Don’t Forget, Dance” hat er es in der “janinebeangallery” vorgestellt und seine Thesen mit dem israelischen Dichter Mati Shemoelof und dem syrischen Musiker Hassan Abdul Fadl diskutiert. Dabei kam es auch zu einem ganz wunderbaren musikalischen Brückenschlag, als Hassan Abdul Fadl zusammen mit seinem israelischen Musikerfreund Gidi Farhi vom “Berlin Oriental Ensemble” Musik machte. 2016.

Überraschend und ein bisschen chaotisch. Nina Mo. TAZ. 2016.

Exile and Zion: Israeli writers on living and writing abroad, Haaretz.com – What does it feel like to live away from Israel but still write in Hebrew? Does it change the writer or their use of the language? Six Israeli authors tell all. 2016.

Vorführung des Films “The Dove Flyer” und anschließendes Gespräch im Kino Babylon in Berlin – Im Anschluss wird es ein Gespräch zum Thema des Films mit Daniel Dagan (Journalist und Autor) und Mati Shemoelof (Dichter und Schriftsteller), moderiert durch Cilly Kugelmann (Programmdirektorin des Jüdischen Museums Berlin) und einen kleinen Empfang geben. Zu der Veranstaltung lädt die Botschaft des Staates Israel gemeinsam mit dem Jüdischen Museum Berlin ein. 2016.

Migration and Its Discontents: Israelis in Berlin and Homeland Politics – The essay discusses some ethnic and racial presumptions which subtend discussions of the recent Israeli migration to Germany, specifically the description of the Israeli presence in Berlin as signifying a “return” of Jews to Europe after the Holocaust. The essay argues that this description perpetuates the grounding of Zionism in the experience of a subject of European origins. Considering a few references to the Israeli presence in Berlin in literary texts by Israeli authors of Middle Eastern origins, the essay follows the ways in which non-European writing may play on, rewrite and dispel the narrative of post-Holocaust reconciliation of Germans and Jews by unearthing Israelis’ status in Germany as “oriental” and their corresponding liminal identification as both “Europeans” and “Arabs. 2015.

Erinnerung an eine verlorene Zeit – MIZRACHIM Im Anschluss an die Filmvorführung diskutierten der Publizist Daniel Dagan und der Schriftsteller Mati Shemoelof über das Schicksal der Mizrachim. Ob die Darstellung im Film realistisch sei, fragte Moderatorin Signe Rossbach, Kuratorin für Veranstaltungen im Jüdischen Museum Berlin. Und sowohl Dagan als auch Shemoelof bestätigten – auch auf Verweis ihrer eigenen arabisch geprägten Familiengeschichte –, dass die Alija von Iraks Juden zu den größten jüdischen Migrationsbewegungen und zugleich unbekanntesten der Geschichte zählt. 2016.

Jüdischer Schwerpunkt beim Internationalen Lyrikfestival – Diese Namen können sich sehen lassen: Die israelische Lyrikerin Adi Keissar, die jüngst von der Haaretz als »einflussreichste und herausragendste Dichterin der Gegenwart« bezeichnet wurde, ist dabei. Ebenso Mati Shemoelof, der sich selbst als »arabischen Juden« bezeichnet und wie viele Israelis inzwischen in Berlin lebt. 2016.

“Sababa! Israelis and their Berlin”. RBB 2015.

Israel Has an Amazing Literary Diaspora, The Tower Magazine, Beth Kissileff – Across Europe and on both American coasts, Israeli expat writers are revolutionizing Hebrew literature while—or perhaps because—they are separated from the country where their language is spoken. 2015.

Currywurst und Stolpersteine, Hanno Hauenstein, der Freitag – Mati Shemoelof war damals ganz vorn mit dabei: „Ich war lange politisch aktiv, wir träumten von den Protesten, schon Jahre bevor sie kamen“, sagt er. „Nichts hat sich verändert. Palästinenser werden weiter entmachtet. Zionismus ist wie ein Auto, man kann links, rechts oder geradeaus fahren. Israels Regierung driftet immer mehr nach rechts.“ 2014.

Patriotisch in der Fremde, Karolina Przewrocka, Jüdische Allgemein – KRITIK Mati Schemoelof, der als freier Autor in Berlin arbeitet, hat die Einladung zu einer Feier, auf der er Gedichte lesen sollte, abgesagt. Der 41-Jährige steht der israelischen Politik kritisch gegenüber. »Israel ist heute kein sicheres Land, um dort zu leben. Wir tragen die Kollektivverantwortung für die Fehler unserer Politiker. Sich nach einem solchen Land zu sehnen, fällt schwer«, gibt Mati zu. 2014.

Hebräisch ist ihre Heimat, JUDITH POPPE, TAZ – Maya Kuperman, Ronen Altman Kaydar und Mati Shemoelof sind Dichter, sie schreiben auf Hebräisch und sind Teil der wachsenden Community von Israelis in Berlin. 2014,

Digital round table brings Israeli writers to campus, Linda B. Glaser. 2014.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: