פרוזה

שבע שנים מפרידות בין פרסום קובץ הפרוזה הראשון שלי, לבין פרסום הרומאן הראשון שלי. בשבע שנים הללו, עמלתי לילות כימים למצוא את הג'אז שלי. מהי המנגינה של היד שלי? מה רוצה הגוף להגיד? איך לקחת את הכאוס הזה שיוצא מהיד, ולהניק ולהעניק לו סדר ומשמעות? מהי המסגרת החברתית והפוליטית של הספר? זה לקח זמן. בהתחלה הקובץ היה סיפור קצר, אחר כך הפך לנובלה. חיפשתי את הצורה הנכונה לכתוב אותו. תאמינו או לא, איך ניסיתי הכול, מחקתי מה שנכתב והעברתי לגוף ראשון, גוף שני, גוף שלישי. לבסוף הגיעה העורכת ורד זינגר, ותפרה את הטקסט, הרחיבה היכן שצריך, קיצרה גם לא מעט. והכי חשוב קפצה לנשמה של המוזיקה, כמו מפיקה שמבינה את המוסיקאי ואת החזון שלו. זה הספר העשירי במספר שפרסמתי בישראל והוא אולי הקשה ביותר לכתיבה. אבל בעזרת כוחות עלומים, ומתוך עולמות הדמיון, קפצו החוצה המילים וקיבלו בדרך קסומה את נשמתם החיה. לכן אני שמח לבשר שראה אור הרומאן הראשון שלי, "הפרס" שהוא הספר העשירי במספר הספרים שהוצאתי עד כה לאור. הספר זמין לרכישה באתר הוצאת פרדס.

על הספר

בשנת 2016 מכריזה ממשלת גרמניה על פרס חדש לכותבי עברית בכל העולם, פרס ברלין לספרות עברית יפה, שיחזיר אליה את המרכז העברי הספרותי, ומתקצבת אותו בסכום בלתי נתפס. חזי, בחור דימונאי ממוצא עיראקי, שהגיע לברלין בעקבות אהבתו לאשתו הגרמנייה הלנה, הוא הזוכה הראשון בפרס — על ספרו להישאר בבגדד. בבוקר הזכייה, בזמן שהלנה עוברת הפלה, מתעוררת בישראל סערה פוליטית עקב זכייתו בפרס.

מתוך גב הספר

הפרס הוא סאטירה פרועה, מושחזת ונוקבת על אודות התעשייה הספרותית — החל מימי כתיבת הספר הלכה למעשה ועד לימי הוצאתו לאור, לרבות עריכתו ותרגומו, הפצתו, פרסומו והגשתו לפרסים − ובה בעת זהו רומן נוגע ללב על אהבה והורות, התבגרות וזהות. שמואלוף נע בין שני הצירים הללו — המושחז והרך — כשהוא מגייס לצדו הומור, זעם וליריוּת.

מקלחת של חושך וסיפורים נוספים

  • יותם שווימר כותב בואינט "מקלחת של חושך": שמואלוף מפחיד ומטריד…  שמואלוף אינו נאמן למבע אחד עקבי, אלא מציג פוליפוניה של מבעים וסגנונות, גם אם לרוב הנימה נותרת די דומה. הוא מערבב בין זמנים ומקומות, בין תרבויות וטיפוסים. לעתים הוא מפלרטט עם המותחנים הבלשיים של אגתה כריסטי, לעתים עם המסתורין של אדגר אלן פו. פעם הוא משועשע יותר אך עדיין קודר, כמו הסרטים של טים ברטון, ופעם אחרת הקדרות והאימה מובעות מתוך אלכימיה של רומנטיקה גרמנית וגותיות. יכולתו של שמואלוף להציג מגוון רחב כל כך של התייחסויות באופני הביטוי ובסגנונות מרשימה
  • ניסים כץ בוחר לספר הטוב של שנת 2014 באתר יקום תרבות: "מתי שמואלוף המשורר קפץ קפיצה גדולה לעומקי הפרוזה ועשה זאת בצורה מוצלחת מאוד לטעמי. מי שקורא את שמואלוף במוסף הארץ במדורו "ישראלים בברלין" מתרשם שיש למתי מה להגיד לנו על זהות וחברה – אבל בספר מגלים שיש לו מה להגיד גם על אהבה ומוות, יחסים ואלימות ואכן הוא כותב על זה בצורה קלילה ומרשימה. קרנבל הדמויות והסיפורים הכה לא שגרתיים והמעניינים הכתובים לעתים בפרוזה משתלחת עושים את העבודה (במיוחד הסיפור שנושא את שם הספר)."
  • טל גולדשטיין באתר "מגפון": ""מקלחת של חושך" מבשר על דריסת רגל משמעותית יותר ובהתנסות חדשה עבור מי שנחשב כבר לכותב ותיק ומשפיע. אסופת הסיפורים נעה בין הריאלי לפנטסטי ועיקר תוכלו למצוא שם דמויות בדיוניות הקמות לתחייה, יוצאות מבין הדפים ופורצות לחייהם של אלה שבראו אותן."
  • שלמה בן דוד על הספר "מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים" בעיתון "מעריב": "הדור החדש של הספרות הישראלית … בימים אלו הוציא שמואלוף לאור ספר חדש, "מקלחת של חושך וסיפורים אחרים". מדובר בניצחון משמעותי".
  • הסופר שי גולדן ממליץ בחום לב על הספר: "ומי שייכנס לתוכו ללא ציפייה לחוויה קלה וכיפית – ימצא אושר גדול בסוף המסע".
  • תמי לבנת מלכה ב"קורא בספרים": "המילים של שמואלוף מרהיבות, האסתיטיקה הלשונית והאופנים השונים בהם הוא משתמש בשפה הם חלק מהותי מהסיפורים. שמואלוף כותב כשהוא חשוף על צדדים אפלים בנפש, אובססיות, חרדות ופחדים בסיסיים. הכנות והאומץ מורגשים במעשה הכתיבה. הוא מצליח לשלב הומור וביקורת עצמית בתוך כל הכאוס"
  • המשוררת תהילה חכימי: "מקלחת של שמש. היה אפשר לקרוא לספר הזה גם מקלחת של שמש, זו המחשבה הראשונה שעולה בי כשאני יושבת לכתוב את הרשימה הקצרה הזו, כי יש בו הרבה אור, לפחות מבחינתי, מאז דרזדן יכולה לחכות של מואיז בן הראש, לא קראתי קובץ סיפורים קצרים חזק כל כך."
  • הסופר יוסי סוכרי: "שני דברים מרכזיים מצאתי בספרו של מתי. קודם כל, צדה את לבי העובדה שמדובר בספרות שאין בה כל סרק. גם כאשר היא מנסה לתאר מצבים סבוכים ועמוקים ותופעות קיומיות בעלות ווריאנטים שונים, היא לא נכנעת לפיתוי של תיאורי שווא ולא נעזרת בשום קביים מלאכותיים. דבר שני, בניגוד למה שניתן להסיק מתוך הטקסט, לגיבורים של הספר יש מקום בתוך העולם. הם נעים ללא הרף בין אזורים שונים ותרבויות שונות, אבל התנועה ביניהם היא זו שמהווה את מקומם. הם מצאו את מקומם בעולם, אבל המקום הזה הוא לא אזור גיאוגרפי תחום או בעל זהות מובחנת, אלא פשוט התנועה בין המקומות. "
  • הסופר אייל בן משה: "קובץ הסיפורים של המשורר והסופר מתי שמואלוף, מקלחת של חושך וסיפורים אחרים, הוא משב רוח מרענן בנוף הספרות הישראלי, וזאת מכמה טעמים. ראשית מדובר בקובץ סיפורים קצרים, סוגה שכמעט נכחדה מעולם הפרוזה הישראלי (כל הכבוד לזמורה ביתן על היוזמה, וכן ירבו), שנית מדובר בקובץ מולטי- סגנוני שנוגע בסוגות ספרותיות שכמעט לא רואים בעולם הסיפורת הישראלי כמו אימה, מתח, מדע בדיוני, סוריאליזם וארס פואטיות, וזאת באופן נועז ומעורר התפעלות."
  • אייל בכר, מבקר ספרות ושירה על הספר : "אני אוהב ספרים עם סיפורים קצרים, זה מרגיש כאילו אני קורא עשרות ספרים בבת אחת, וכמו שיריו הנפלאים של מתי שמואלוף , גם סיפוריו בספר זה נקראים בשקיקה , הם אמנם קצרים אך יש בהם הכל, התחלה אמצע וגם סוף ואפילו תובנות ומחשבות וגם הרבה בין השורות . שלל דמויות, חלקן מושלמות וחלקן פגומות, מספרות על בליל מעשים ורגשות ואף על פי שחלקן בדויות הן מהלכות עלינו קסם. ספר נפלא הנקרא בשקיקה , הקריאה בו זורמת , העיניים ננעצות במילים שחודרות מלב אל לב, קובץ סיפורים מרתקים שחייבים לקרוא.

רכשו את מקלחת של חושך וסיפורים נוספים.

סיפורים קצרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: