הגבר המיזרחי בקולנוע הישראלי: התבוננות בשלושה סרטים

ללא כותרת (מסדרת הנערים), 2000 | cc: ויקיפדיה

עדי נס, ללא כותרת (מסדרת הנערים), 2000

הקולנוע הישראלי יוצר ומכונן את הגבר המזרחי בישראל. הוא מציב את הגבר המזרחי במשבצת המשרתת את בניית ושימור המיתוסים ההגמוניים של החברה בישראל. הגבר המזרחי קודם כל מוצב אל מול הגבר האשכנזי. הגבר האשכנזי הוא חלק ממחנה השמאל "הנאור". הגבר המזרחי יכונן כחלק מה"ימין" הפרימיטיבי ("הכלה הסורית"). בדרך כלל תפקיד השמאל האשכנזי יהיה להושיט יד לשלום לדמות הגבר הפלסטיני ואילו דמות הגבר המזרחי יהיה זה שיפריע למהלך השלום. [i] כך המציאות הקולנועית והדרך בה אנו מכוננים את דמות הגבר המזרחי תשפיע בעצם על המציאות בה המזרחים מודרים משיח השלום החיצוני עם הפלסטינים ושאר מדינות ערב ואת הדיבידנדים לשיח זה יקבל הגבר האשכנזי. לעיתים הגבר המזרחי יהיה נוכח והגבר האשכנזי יהיה "שקוף" משום שהוא חלק מקטגורית "הלובן" שלא זקוקה להנכחה בתרבות הישראלית, בעוד שהיא גוזרת קופונים על זכויות היתר שלה (למשל בסרט "ג'יימס בארץ הקודש"). 
חוקרת הקולנוע אלה שוחט טענה כי ישנם כמה מיתוסים אשר רווחים בחברה הישראלית, כמו מיתוס "ההצלה" – שבו הציונות האירופאית הצילה את המזרחים מהעולם הערבי הברברי והפרימיטיבי וכמו מיתוס "הפער" המנטלי והפיזי שקיים בינם לבין היהודים האירופים (אותו הפער שנוצר בגלל "השתלבותם הלא שלמה" בליברליזם ובשפע הישראלי). [ii] כך חלק מסרטי הקולנוע גורמים למשל להפצה מחדש של הטענה שהנישואים הבין-עדתיים מתפשטים במהירות ושהמזרחים זוכים להערכה הודות ל"ערכי התרבות המסורתיים" שלהם, המוסיקה הפולקלוריסטית שלהם, על המטבח העשיר ועל הכנסת האורחים החמה. עם זאת, לפי שיח זה, הייתה קיימת בעיה רצינית אחת, עם המזרחים בישראל והיא נבעה כתוצאה מהחינוך הלוקה בחסר שלהם ומ"חוסר הניסיון בחיי דמוקרטיה". זאת הבעיה שגרמה להם להצביע לימין, ולהיות שמרנים. עוד מיתוס שהיה רווח בחברה הישראלית הוא שכתוצאה מניסיונם המר במדינות ערב נוטים הגברים מזרחים להיות שונאי ערבים, בניגוד לגבר האירופאי הנאור, הליברלי והסוציאליסטי.

אני רוצה לנתח סרט ישראלי עכשווי ולבדוק האם מקומו של המזרחי בקולנוע הישראלי. אני רוצה לבדוק האם יש עדיין קשר בין תפיסות הבמאי, כמייצג של אמנות ודעות של קבוצות בחברה הישראלית (ובלשונו של לוסיין גולדמן הוא transindividual). החזון לגבי העולם, של אותו במאי של ושל קבוצתו הוא ה"פריזמה" המתווכת בין המציאות החברתית לבין גילומה בקולנוע).

אני מודע לכך שהקולנוע הישראלי עבר שינוי שבתוכו הגבר המזרחי כונן, יש הבדל גדול בין דמות סלאח שבאתי שמתאר את עולי המזרח ברגע הגעתם לישראל, לבין קזבלן שמתאר את המזרחים בשנות השבעים לבין הדמויות של אורי גבריאל ומשה איבגי ב"מתחת לאף" בתחילת שנות השמונים, לבין דמות הארס בחיים על פי אגפא בתחילת שנות התשעים ועד לדמות המזרחי בשלושת הסרטים שנידון בהם. עם זאת ניתן למצוא מוטיבים שונים המחזקים דעות קדומות לדעתי ואשר מוכיחים כי הסרט הוא עדיין עובדה חברתית לגבי דיכוי חברתי כולל. לבמאים אשכנזים בישראל יש הביטוס ולכן הם חלק ממערכת מתוחכמת לשעתוק, הפועלת באופן סמוי. הביטוס הוא האוסף של המנהגים וההרגלים שכל אדם צובר במהלך חייו – וביניהם האופן בו הוא משתמש בשפה, המראה החיצוני שלו ועוד. המערכות המנחילות לאדם הביטוס מסוים הן מערכות החיברות – המשפחה, בית הספר ועוד. בישראל כתוצאה מההביטוס האשכנזי כך, הגבר האשכנזי רוכש את ההביטוס של הוריו ושל הקבוצה החברתית שלו. ההביטוס קובע במידה רבה את סיכויי הצלחתו של האדם בחברה, החל מתוצאות של ראיונות עבודה, ועד להצלחתו במבחני מיון, כמו המבחן הפסיכומטרי. לבני האדם יש נטייה, גם אם לא מודעת, להעדיף תמיד את בעלי ההביטוס הדומה לשלהם ולכן למי שהתחנך בבית מהמעמד הגבוה יהיה יתרון בהשגת עבודה מועדפת. הביטוס יכול להירכש גם בשלבים מאוחרים יותר של החיים[iii].

מסעות ג`יימס בארץ הקודש – הגבר המזרחי ממוגזע על בסיס מעמדי ואתני


בסרט זה, הדן בבעיית מהגרי העבודה בישראל, מסופר סיפורו של ג`יימס (סיאבונגה מלונגיסי שיבה), צעיר אפריקאי שבא בשליחות הכפר שלו למסע בארץ הקודש. מיד כשהוא מגיע לישראל הוא נחשד כעובד זר, נאסר ומשוחרר לידיו שלקבלן עובדים זרים מזרחי. בעוד ג`יימס לומד להיות ישראלי, הצופים, "כביכול" לומדים כיצד החברה הישראלית נראית. בסרט משחק סלים דאו את דמותו של שימי. החיבור בין הדמות הגבר המזרחי, לבין השחקן הפלסטיני-ישראלי נמצא תמיד בתת מודע הישראלי. אולי משום שהמזרחים הם סוג של יהודים-ערבים ואילו הפלסטינים אזרחי-ישראל הם הערבים-הישראלים, אולם נדמה שאם מתקיים קשר ביניהם, אזי בסרט זה הוא נוצר על מנת להפריד בין שני הקולקטיבים. המשפחה המזרחית מתגוררת בכפר שלם, כאשר סאלח הסבא (אריה אליאס), עדיין מתגורר בדירת קרקע, ואילו הבן, שהוא סוחר מהגרי עבודה, כבר חי בדירה יוקרתית יותר בבניין דירות. כלומר ישנו שינוי בדמות הגבר המזרחי שהתפתח כלכלית. דמות הגבר המזרחי בסרט הוא זה שמנצל את ג'יימס. צופי הסרט מקבלים שמץ של מידע, על ההיסטוריה של ההתהוות של המעמדות בישראל.  משום שהסבא לא רק רוצה לעזוב את השכונה, בכפר שלם והוא עדיין מתקשר עם המהגר החדש, ונאחז באדמתו. דמותו של סאלח מתכתבת עם דמות של סאלח שבאתי. היא מייצגת מזרחיות מסוג אחר.

ההיעדר של דמות הגבר היהודי האירופאי וההיעדר של ביקורתיות על הדרך בה הבנה הגבר היהודי האירופאי את המסלולים להישרדות חברתית, כלכלית ופוליטית בישראלי בולטים לעין ומותירים פריזמה צרה שבה דמות המזרחי הוא לא רק המדכא, אלא הוא גם בחר להיות מדכא, בתוך שוק הכלכלה החופשית. בצורה כזאת גורם הבמאי רענן אלכסנדרוביץ' להעברת הסטריאוטיפים של הגבר המזרחי, לתוך שנות האלפיים, ובתור סרט שנתפס כביקורתי, אנו מקבלים סרט שמרני, ששומר על מקומו "הנפקד"  "השקוף" של הגבר היהודי האירופאי הנאור בשמאל הנאור, אשר לא נכנע ללחצי הימין, לעשות כסף מחלשים. כך השמאל "הנאור" נותר ככזה שלא דורך על "האחר" של החברה הישראלית. כך הבמאי אינו משחק לנו אפשרות לפרוץ את הפוליטיקה של זהויות לסוג אחר של משק, כלכלה וחברה בישראל.


[i] הימצאותו של הגבר המזרחי בצד הברברי, ביטחוניסטי, הימיני והמצומצם ישפיע על האישה המזרחית, ביחס המיגדר. חלק מהדיכוי המזרחי הגבר יהפוך את האישה המזרחית לקורבן להקרנה החיצונית של הסטריאוטיפ עליו. אך נקודה זו דרושה לפיתוח נוסף.
[ii] אלה שוחט, "המזרחים בישראל: ציונות מנקודת מבטם של קרבנותיה היהודים", זיכרונות אסורים לקראת מחשבה רב-תרבותית, תורגם על ידי יעל בן צבי, (ת"א: הוצאת בימת קדם, 2001), עמודים 140-205.

[iii] . בורדייה דן רבות בהביטוס האקדמי – לטענתו, לכל שדה יש הביטוס משלו, וחלק חשוב, אם לא החלק החשוב ביותר, בלימודים האקדמיים הוא רכישת ההביטוס של השדה כדי להשתלב בו בהצלחה. כך, לפי בורדייה, העיקר בתהליך הכשרתו של מהנדס תוכנה, למשל, אינם הלימודים התוכניים של כיצד לתכנת, אלא יותר רכישת השפה המקובלת בין העוסקים במקצוע (הביטוס) וקבלת תעודת מקצוע (הון תרבותי). ליתר דיוק, ניתן לומר שההביטוס האקדמי מורכב מעשייה תרבותית וייצור סמלים.פייר בורדייה, שאלות בסוציולוגיה, תירגם מצרפתית: אבנר להב, ת"א: רסלינג, 2005.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הגבר המיזרחי בקולנוע הישראלי: התבוננות בשלושה סרטים

  1. Mati Shemoelof הגיב:

    פרסם את זה מחדש ב-המבוקש מס' 2והגיב:

    ירדתי מהבמה שבה הופעתי ביום העצמאות האלטרנטיבי, זה היה איפשהוא בשנת 2006 וניגשה אלי עורכת עיתון דבר שעלה לראשונה בצורה אלקטרונית והציעה שאכתוב משהו. וזה מה שיצא

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s