קְרִיעָה

אֵין הוּא יוֹדֵעַ

הוּא לֹא קָם

וְרוֹצֵחַ אֶת

רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,

אוּלַי כְּבָר מֵת

מֵת מִכְּבָר,

הוּא מַבִּיט בַּמַּרְאָה וּמְנַסָּה לְהָבִין הַאִם

הוּא

מֵת,

חֲלָקִים מִמֶּנּוּ מַבִּיטִים

 בּוֹ וּמְנַסִּים לְהָבִין אֵיךְ הוּא

חַי בְּתוֹדָעָה אַשְכְּנָזִית

יְשָׁנָה.

  

תָּמִיד הָיָה מִזְרָחִי

 רוֹנִי סוֹמֵק אָמַר לִי שֶׁהוּא תָּמִיד הָיָה מִזְרָחִי

אֲבָל עַל הַבָּמָה הוּא דִּבֵּר בְּעֹנִי

וְרָצִיתִי שֶׁהוּא יִהְיֶה

 פַּעַם.

רַכֶּבֶת הַסְּפֵקוֹת בפלסטין

שִׂיחוֹת כְּמוֹ כּוֹכָב נוֹפֵל

נֶעֱלָמוֹת כְּמוֹ רַכֶּבֶת חוֹלֶפֶת

עַל פְּנֵי פַּרְבָּר שֶׁל זְמַן, בַּצֶּבַע שֶׁל כֶּסֶף,

בַּקֶּמֶט שֵׂעָר לָבָן וְרֵיחַ שֶׁל שֻׁמָּן תַּפּוּז מְקֻלָּף.

לַזְּמַן יֵשׁ מְנוּחָה עַל כּוֹכָב הֲלֶכֶת

כְּשֶׁגּוּף נוֹגֵעַ

בְּכוֹכָב

וְשׁוּב.

נוֹסֵעַ בְּרַכֶּבֶת מְלֵאָה רוּחוֹת

קַקְטוּסִים שֶׁל כְּפָרִים נטושים

וַאֲנִי מְאֹהָב בַּאֲדָמָה עִירָאקִית

כחולת עַיִן.

חַבֵר שֶׁלִּי עָזַב אוֹתָנוּ

הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם תודעות אשכנזיות

עֲדַיִן מְחַפֵּשׂ להיטמע, אֵיזֶה טָמָע,

הֵם לֹא יְקַבְּלוּ אוֹתוֹ לָעוֹלָם לְמוּזֵיאוֹן

הַשַּׁעֲוָה בְּגַן הַזִּיכָּרוֹן שֶׁל לֹאזיִכָּרוֹן וְלֹא הְמְיָית

חֲתִיכַת קְלִפַּת פָּמֵלָה יְבֵשָׁה, שֶׁחוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא

הָאֲקָדֶמְיָה אֲבָל הִיא נטושה, מִזְּמַן בָּרְחוּ מְמַנָּה

מנהיגי הַהֲגַנָּה עַל

הַהוֹן שֶׁל הַזֶּהוּת

האירופית הֲלֹאשְׁכֵנָה.

אשכנזים בְּתוֹדָעוֹת שֶׁל מיִזְוָדָה

עָזְבוּ עַל מָטוֹס גַּלֵי-צה"ל וּבָרֶקַע הָיְיתָה מוּסִיקָה דָּתִית שֶׁסּוֹפסוֹף

שָׂמְחָה לוֹמַר אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בְּרֹךְ אללה הוּא אכבר

 בַּשְּׁכוּנָה

נִשְׁאֲרוּ רַק אֵלּוּ שֶׁאָהֲבוּ

סִרְטֵי קוֹמֶדְיָה עֲצוּבָה שֶׁל צ'רלי

בוזגלו צ'פלין אֲבוּ סנינה אריסטופאנס מרמאללה.

הִיא חִכְּתָה לִי בשימלת כַּלָּה

וְהֵבַנְתִּי שֶׁהָעִירָאקִית כחולת הָעַיִן

כְּבָר לֹא שֶׁלִּי, נִגַּשְׁתִּי לפלסטין

וויתרתי עַל האגו.

מְצִיאוֹת ?

 שְדֵרוֹת – עֲרְעֲרָה

דִימוֹנָה – רָהָט

בֵּית שְאָן – סָכְּנִין

מַעֲלוֹת – תָרְשִיחֳא – קָלְקִלִיָה

קִרְיַת מַלְאָכִי – בֵּית לֶחֶם

קָטָמוֹן – רֲבָת עֳמוֹן

שפרינצק (חֶיפָה) – שְׁכוּנַת עֹנִי פאתי דַמֶשֶׁק

מְחַפְּשׂוֹת מטפורה

מִתְדָפְקוֹת עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר

שֶׁכּוֹעֵס עַל שֶׁיִּצְּרוּ שִׁירָה קְפוּאָה

שכזאת וּבְכֹל הַמִּלִּים מבעבעות

בְּאַרְסִית.

לִשְׁכֹחַ – אִי אפשר אֶת סארטר.

שׁוֹאֵב זִכָּרוֹן מַתְחִיל

בָּעֶרֶב מָלֵא דימדומי סִפְרוּת שֶׁל חֹדֶשׁ יוּנִי.

תָּמִיד אַחֲרֵי גָּלוּת שֶׁל בֹּקֶר

יוֹרֵד מָסָךְ שֶׁל פְּרָחִים כְּבוּיִם

קֶסֶם שֶׁל חוֹר עָקוּר עוֹלֶה עַל עפעפי

חֻלְצָה מְשַׁכְנַעַת שֶׁאֵין טָעַם בַּטַּעַם

יוֹם הֻלֶּדֶת לרגליי בְּעוֹד יוֹם מָלֵא דימדומיי שׁוֹאֵב אָבָק.

יוֹרֵד אַחֲרֵי בֹּקֶר עָקוּר

פְּרָחִים כְּבוּיִם עוֹלִים עַל עפעפיי

בַּקֶּסֶם מְשַׁכְנֵעַ שֶׁל טַעַם הַחֲלוּדָה

בעודי מַרִיחַ אֶת הַשְּׂפָתַיִם החשוכות

בעודי שׁוֹאֵב אֶת הַחֹשֶׁךְ מֵהַצִּפֹּרְנָיִם.

הַנִּקָּיוֹן שֶׁל יוֹם הַהֻלֶּדֶת

לֹא הִגִּיעַ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַפֶּרַח נִפְתַח

וְהַבַּרְזֶל הִתְקָּרֵר

אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַגָּלוּת שֶׁל חֹדֶשׁ יוּנִי בּוֹ אֲנִי חַג

לַשֶּׁמֶשׁ, שְׁקִיעָה עפעפית

מַזְכִּירָהלִיחשיכהמוארת.