הקאסטה התחתונה

 

המאבק המזרחי נגד הדיכוי הכלכלי, התרבותי והפוליטי של המזרחים בישראל לא מסוגל להשמיע את קולו בשל המאבק הפלשתיני, והוא מתועל לשדות זרים.

הבעיה של המזרחים בישראל היא שהם כלואים בין שני כוחות שמייצגים סכסוך שהחל עוד לפני שהם "הועלו" לישראל. המזרחים, שחיו בקהילות הערביות/מוסלמיות במשך של יותר מ-1,000 שנה, לא רצו בסכסוך האשכנזי-פלסטיני. אין אני מנסה לעשות רומנטיזציה של חיי היהודים במדינות ערב, אך מאידך אין תזכורת להימצאותם של המזרחים בתוכניות של הציונות-האשכנזית עוד מראשיתה.

האשכנזים השתלטו על מפלגות המחנה הפסבאודו שמאלני. אותה זהות אשכנזית מדכאת לא נותנת למזרחים מהמעמד הנמוך ואף לא למזרחים מהמעמד הבינוני שום אפשרות להצביע ולייצר איזה שהיא מחאה אל מול המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית של ממשלת שרון.

יתרה מכך, קריסתו של השמאל בישראל וחזרת מדינת ישראל להיות מדינה של מפלגה אחת הותירו טעם מר ורבים מהמצביעים המזרחים לא מצליחים להבין יותר את המגרש הפוליטי ונקלעים לייאוש ותסכול.

הפלסטינים, גם בתוך מדינת ישראל וגם מחוצה לה, התייאשו מהבחנה בין המזרחים לאשכנזים ובכך הם נופלים לתוך התרמית של בניית לאומיות יהודית מקומית. האשמה מתחילה כשחברי הכנסת הערבים מכלילים את כל הישראלים באותה קטגוריה, במקום להבין שישראל היא מדינה של קאסטות, המדמיינת את עצמה כמערבית אך בפועל מייצרת מיעוט קטן השולט ברוב מדוכא.

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, קודמו אבו-עלא ובכירים נוספים ברשות נופלים באותה מלכודת. הם שוכחים לציין את המעמדות בישראל ואת היות המזרחים מדוכאים לעיתים בצורות שוות לפלסטינים בישראל. כך הם מאבדים את הכוח לפצח את המבנה הציוני.

העניים שבעניים

המבנה הציוני הזה, אשר מדומיין בגולה ובישראל כסוג של אזרחות שוויונית הוא שיקרי. מי שחי בישראל מספיק זמן יודע שאין שוויון כלכלי, תרבותי או פוליטי בין המזרחים לאשכנזים. המזרחים, שהם הקולקטיב הגדול בישראל, אינם מקבלים את ההון הפוליטי המגיע להם. ההימצאות הדלה של פרופסורים באוניברסיטה וההיעדר ההכרה בזהות המזרחית ועושרה הם רק חלק מייצוגי מבני הכוח הגזעניים האלה.

המבנה החברתי בישראל יכול היה להיות מתועל לידי הפלסטינים בשטחים הכבושים. במקום זה, ההנהגה המתונה של הפת"ח, אשר מודעת לאי-השוויונית בתוך החברה היהודית, מעדיפה להתייחס לחברה היהודית כגוף אחד וכך ממשיכה ליצור את חלום היהודי השוויוני, החלום הציוני הנכסף.

גם החמאס והג'יהאד האסלאמי שולחים פצצות על שדרות ובכך לא מפיקים שום עמל למאבקם. שכן הם –  העניים שבעניים – זורקים פצצות על העניים ביותר במדינת ישראל וממשיכים בעצם לתמוך בהפיכת ישראל לימנית יותר.

לכך ניתן להוסיף גם את המתנחלים, שמנצלים את העדר המנהיגות המוסרית המזרחית ואת הדיכוי הכלכלי והתרבותי של המזרחים ומנסים לתעל אותם לצדם. אך האם המזרחים יכולים לשכוח את הסכומים האדירים שהעבירה מדינת ישראל לתפעול מדיניות הרווחה בשטחים הכבושים, על חשבון תקציבי עיירות הפיתוח ושכונות העוני? האם המתנחלים איבדו כל מוסר, שהם פונים לאותו קולקטיב מזרחי שאת זכויותיו הכלכליות הם ומנהיגיהם בימין שוחקים עד תום?

בפעם האחרונה שישראל יצאה למסע בניית שלום, קם ימני מזרחי ורצח את ראש הממשלה האשכנזי. ייצוג זה של המתח העדתי בישראל, אינו שלם בעיקרו, אך הוא מעיד על הזרמים התת-קרקעיים של החברה הישראלית. זרמים אלה ניתן להסיט לתוך ערוצים דמוקרטיים-רדיקליים, ולהסיר את המסכה מפניה הליברליים של החברה הישראלית, המעדיפה להתחפר בשמרנות ולהותיר את ההמונים בבערות תחת חומות של הפרדה והפרטה.
המאמר התפרסם לראשונה בדעות NRG ב-9/8/2005

 

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: