שירה אוחיון כותבת על "שירה בין חזז לבין שמואלוף"

ב-14.03.2006 כתבה שירה אוחיון את הדברים הבאים על ספרי "שירה בין חזז לבין שמואלוף"

כדי להבהיר את דברי אני רוצה להביא ציטוט משירו של מתי שמואלוף:

וזה לא צטוט, זה אות צורב על צוארי הגיע הזמן לומר הדיכוי לא הסתים
האדמה לא מזרח- תיכונית
הזעם מבקש לכתוב שיר אנאלפביתי
שחור מתוך מחילות לבנות
מילים נקרעות בכלא
קומו התחברו למרד בשפה
אנחנו קמנו
בין חרבות האותיות הגזעניות שהקיפו אותנו
במעברות לא מנוקדות
אנחנו העבד והשפחה של הומרוס וביאליק
קוראים מזרחית , כנגד ומעבר, סוג של
א פ ש ר ו ת ש ל י ש י ת ל ש י ר ה

זה בעיני הקול הברור והצלול שצריך היה עמיר פרץ להשמיע. זה הקול שמצופה ממנהיג, שמתווה וקובע את הדרך עם הרבה תעוזה ובניגוד לזרם המרכזי. מצידי, שעמיר פרץ יאמץ את השיר הזה כהימנון, הימנון לשחרור מהעול הכלכלי והתרבותי שכפתה עלינו הציונות האשכנזית.

יש לו הרבה מה ללמוד ממוראלס לפני שהוא מפנה את עינינו בתקשורת לדרום אמריקה. לצערי הרב כל המטאפורות בשירו של שמואלוף אינן נותרות בתחום הסימבולי של השירה אלא מתארות הווית חיים חברתית שלמה של מזרחים בארץ:
דיכוי, אדמה שאינה שלנו, אנאלפביתיות (תוצאה של מע' חינוך מדכאת), כלא, חורבות (בשכונות ובעיירות וגם חורבות של בני אדם), מעברות, עבדים ושפחות. זו הווית החיים המזרחית שנוצרו הודות לדיכוי התרבותי.

מתי מציע אפשרות אלטרנטיבית שלישית לשירה , אך זוהי גם אלטרנטיבה חברתית ופוליטית שלישית : לא האלטרנטיבה הציונית האשכנזית, וגם לא האלטרנטיבה של "החזרת עטרה ליושנה" בנוסח ש"ס.

אלטרנטיבה מזרחית כתשובה לציונות ששואבת מן העבר ומן ההוווה. אלטרנטיבה של מרד בשפה, בשיח ויצירת שיח חדש שלוקח בחשבון את עובדת היותנו על אדמה מזרח תיכונית. כל מילה נוספת מיותרת השיר מדבר בעד עצמו מתי כמובן יונק את השראתו מענקים שקדמו לו, משפחתו והתרבות העתיקה שנצרה בתוכה ומגיבורי תרבות כמו: ארז ביטון, סמי שלום שטרית וראובן אברג'ל.

להורדת ספר השירה "שירה בין חזז לבין שמואלוף"

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.