מי מפחד מאשכנזים – מחשבות לעתיד

ביום חמישי (23.03.06) נערך האירוע "מי מפחד מאשכנזים?" שנערך בשיתוף התנועה לזהות אשכנזית והקשת הדמוקרטית המזרחית, במשרדי הקשת. בעקבות האירוע התנועה לזהות אשכנזית פרסמה את הפוסט הזה ב"אשכנז" (האתר שלה): מי מפחד מאשכנזים

רק לשם הבהרה איני דובר הקשת הדמוקרטית המזרחית. הבאתי את הדברים רק כדי להאיר את דעותיי

האישיות. בנוסף, ביקשתי להביא את רוח הדברים שנאמרו במקום ונקלטו בחושיי.

***

ראשית, אני רוצה להביא כאן את השאלות ששאלתי את אסף גלאי, מייסד התנועה לזהות אשכנזית :

  1. מהי התנועה לזהות אשכנזית ?
  2. מה המקום של מעמד וחזון חברתי בתנועה לזהות אשכנזית ?
  3. האם אתם מכירים בדיכוי של המזרחיות ובהפיכת המזרחים למעמד נמוך בשולי הציונות?
  4. אתם טוענים שהלאומיות דיכאה את האשכנזיות. אבל הציונות הינה אשכנזית ולכן אתם יושבים על אותו "גזע" של תנועה שהתפתחתה באירופה. כיצד התנועה לזהות אשכנזית שונה מהציונות ומה הייתם מבקשים מהציונות לשנות על מנת לתקן את המצב ?
  5. מה היחס של התנועה לזהות אשכנזית למזרח התיכון בכלל ולנרטיב הפלסטיני בפרט ?
  6. האם התנועה לזהות אשכנזית היא תנועה של הדור השלישי האשכנזי בישראל ? או שמא היא תנועה בין דורית ?
  7. האם יש מקום למזרחים בתנועה לזהות האשכנזית ? האם התנועה היא בעצם תנועה מהותנית שמדברת על זהות גנטית אירופית שעוברת מדור לדור? והאם כל חברי התנועה נושאים את הזהות הזאת ?
  8. האם התנועה לזהות אשכנזית היא תנועה בדלנית ? או שהיא רואה את עצמה כחלק מחזון רב תרבותי בישראל ? והאם הרב תרבותיות היא סוג של רב תרבותיות  רדיקלית, או כזאת השומרת על המקום המרכזי של מדינה יהודית דמוקרטית?
  9. האם התנועה לזהות אשכנזית היא תנועה בעצם של מעמד בינוני, אשר אין לה אחריות על שנויים תרבותיים/מעמדיים בחברה בישראל ?
  10. התנועה הציונית ביקשה לעשות שני תהליכים עיקריים באידיאולוגיה שלה: א. "לחזור להיסטוריה"; ב. "לשלול את הגולה" ; איך מבקשת התנועה לזהות אשכנזית לתקן את השאלה הציונית והאם התנועה לזהות אשכנזית היא תנועה אנטי ציונית ?
  11. האם התנועה לזהות אשכנזית מחזיקה בתוכניות ובקשות מהממשלה, או שמא התנועה עדיין לא גיבשה תוכניות כאלו ?
  12. מה היחס בין התנועה לזהות אשכנזית לזהות היהודית ? והאם חבריה חייבים להיות חילוניים או דתיים ?

***

שנית אני רוצה לתאר בקצרה את שהתרחש במפגש בין חברי/ות הקשת לבין חברי/ות התנועה לזהות אשכנזית. התחושה בערב הייתה שחברי/ות הקשת  דרשו כמה הבהרות בסיסות על מנת לאפשר את הדיון בזהות האשכנזית:

1. הכרה בדיכוי ובנרטיב המזרחי;

2. הכרה בזכויות היתר (חברתיות, מעמדיות, מגדריות, אתניות, ועוד) של הזהות האשכנזית במבני העומק של החברה בישראל;

3. הכרה שהזהות המזרחית והאשכנזית שונות והיחס אליהן בישראל הינו שונה;

אני חושב ומאמין שאם התנועה לזהות אשכנזית  יגבשו את דעותיהם/ן ביחס לדרישות חברי/ות הקשת

תוכל להיווצר האפשרות של שיתוף פעולה. הדרישה להכרה בסעיפים הללו, לא טוענת כי חברי/ות התנועה לזהות אשכנזית היו שייכים לדיכוי להמזרחים, או שמא הם אלו שששייכים למעמד העליון, או שהם לא מכירים בכלל את הזהות הערבית וכדומה. אלא ההכרה היא סמלית, הסטורית ומבנית. כזאת שתאפשר את הנחות היסוד לדיון.

אני רוצה להקביל את הדרישה המזרחית לדרישה הפלסטינית, כאשר קבוצות מזרחיות פוגשות בקבוצות פלסטיניות מהשטחים הכבושים. הפלסטינים רואים את המזרחים קודם כל כישראלים. ובתור ישראלים המזרחים הם חלק מהכובש הישראלי. הדרישה של הפלסטינים היא קודם כל הכרה של המזרחים בהיותם כחלק מאוכלוסיית הכובש. גם אם המזרחים אינם ביום יום משרתים בצבא, או משוייכים לשמאל "הציוני", או מבקשים שני מדינות לשני עמים וכד'. ההכרה ביחסי הדיכוי, ובמבנה הדיכוי יוצאת אמון, ומשטח שממנו ניתן להתחיל בדיאלוג וניהול הקונפליקט.

 תגובות:

אבנר בוק  בתאריך 3/25/2006 8:23:07 PM

אם כך

אתה בוודאי תומך בדרישה הישראלית להכרה פלסטינית בישראל כתנאי לכל מו"מ ולחרם הבינלאומי על אנשי החמאס בעקבות סירובם להכיר בישראל?!

הסכסוך בין ישראל לפלסטין הביא למצב של חוסר אמון טוטאלי בין תנועת החמאס, כמייצגת של הצייגסט הפלסטיני

לבין הלאומנות הציונית. אני מאמין שישראל לא יכולה מצב אחד לעמוד ולהכחיש את הלאומיות הפלסטינית

ומצד שני לדרוש בחירות פלסטיניות ודמוקרטיזציה בפלסטין. לכן על מדינת ישראל ראשית להכיר בחמאס כמייצגת של העם הפלסטיני ללא דרישות מוקדמות. ולאחר מכן על ישראל לסגת מהבקשה לשליטה בשטחים הכבושים, או חלקם

על מנת לעודד בסיס של אמון ואולי הכרה עתידית בקיומה. כרגע לדעתי ישראל לא מכירה בפלסטינים ובזכויותיהם

ההיסטוריות. והיא דואגת בכל תחום אפשרי לדרוס את הזכויות הפלסטיניות ההיסטוריות והחברתיות כאחד.

גרשוני  [אתר]  בתאריך 3/25/2006 11:54:31 PM

ללא נושא

לעשות הקבלה בין במזרחיים לבין הפלסתינים.אין זה אותו דבר! אלו יהודים ואלו לא!דע את אחיך ,דע את אויבך!

 איני מוכן לדון בישראל כמדינה מקיוואלית, אשר זונחת את זכויות האזרח של תושביה (במקרה המזרחי

והפלסטיני). קל וחומר, שעל המדינה לדון בזכויות מהגרי העבודה ואוכלוסיות מוחלשות אחרות, אשר נמצאות

בטריטוריה הישראלית ללא זכויות בסיסיות וסוג של אפשרות להשתלבות באזרחות הישראלית.

שירה אוחיון רשמה בפורום "קדמה" את הדברים הללו:

שירה

פורסם: שבת מרץ 25, 2006 5:08 pm    נושא ההודעה: למתי ולכולם

——————————————————————————–

מתי אני חושבת שהשאלות ששאלת היו מצויינות והיו אמורות למצות את הדיון אבל התשובות שקיבלת עליהן היו רדודות ולא משכנעות. אני גם חושבת בעקבות קריאת הפרסום של סיכום הערב שהם פרסמו באתר שלהם שהם לא הצליחו לרדת לסוף דעתנו. אין מה לעשות זה ישמע מתנשא אבל הרגשתי שיש פה שתי רמות שונות של דיון ושהם צריכים עוד לעבור קילומטרים רבים כדי להבין על מה אנחנו מדברים. זה לא רק עניין של אינטיליגנציה , אלא עמדה פסיכולוגית רגשית. כשם שמסע ההשתחררות של המזרחי/ת מההכחשה וההכרה בזהות הוא לא רק עניין אינטלקטואלי שמצריך קריאת X טקסטים מזרחים רדיקאליים. זהו תהליך, ולדעתי הם עוד בראשית הדרך. בניגוד לאחרים אני לא חושבת שיש בהם זדון או מניעים גזעניים להתאגדות, אלא אי נינוחות שמביאה לשאילת וזה בסדר.
אני לא מצפה מהם שיכריזו שהם שמאלנים או סוציאל דמוקראטים בשביל שיווצר בינינו דיאלוג כי לא מדובר רק בעניין מעמדי, אלא בהבניה תרבותית של האשכנזי בארץ כ"נורמלי" כישראלי, וכאדם עליון לעומת הבניית המזרחים כ"אחרים", נחותים וכו', זה לא הבכרח עניין מעמדי. כמובן שניצלו הבנייה זו לשם ניצול כלכלי, אבל זה לא כל הסיפור. לדעתי הם אפילו לא בשלב של להבין את משמעות המחיקה התרבותית ואת כל הפוליטיקה של הזהות בה אנו עוסקים בשנים האחרונות.

שירה, אני מסכים עם מה שכתבת. אבל שכחת במבטך  שאנו כקבוצה פוליטית מזרחית, צריכים להבחין בין האשכנזיות כסוג של מבנה עמוק היסטורי, חברתי, כלכלי ופוליטי של דיכוי, לבין קבוצות ממשיות שיהיו מוכנות לשתף פעולה תחת הזהות "האשכנזית". כך עלינו לבחון לעומק מתי אנו עושים דמוניזציה לאשכנזיות
ומתי אנו באמת רגישים ל"אחר". לדעתי כמו במאבק הקרקעות, יכולנו לראות מי היה
שייך ללובי החקלאי ומי היה שייך לאלו שבקשו שינוי מתוך סטרוקטורות אשכנזיות גזעניות כמו מר"ץ
(למשל ח"כ רן כהן שדחף את החוק). לכן אני חושב שהופעת אנשי התנועה לזהות אשכנזית בקשת

יכלה לתרום לדיאלוג.

http://ashkenaz.blogspot.com/