עלבון תובע הקשבה – ביקורת ספרותית על "בין שמואלוף לבין חזז" ב"תרבות וספרות" – 'הארץ'

הקריאה בספר שיריו השני של מתי שמואלוף אינה קלה, משום שמבעד לדפיו נשקפים זעם נוקשה ומתריס. שמואלוף כותב: "אנחנו העבד והשפחה של הו מרוס וביאליק / קוראים מזרחית, כנגד ומעבר, סוג של / אפשרות שלישית לשירה". אלו הערות על אודות דיכוי, ואל מול הקשב שמציעות המלים, הן הופכת למניפסט נסער שמתנער לחלוטין ובמודע מעקרונות פואטיים ומנקודות התייחסות פואטיות. אולם שמואלוף, צעיר ממוצא עיראקי, נמנע מיצירה של אלטרנטיווה לשונית שתהיה "אפשרות שלישית", שאינה ציונית-לאומית או אירופית. השפה העברית לוכדת אותו בתוכה, מדברת בשמו ומלבה את זעמו; שיריו מצהירים על כך, שפוליטיקת השירה המזרחית מחייבת אותו לנהוג בתחבולות תמרון, שישחררו אותו מלשון שהגזענות טבועה בה. אולם שמואלוף אינו פנוי להתחקות אחר תחבולות כאלו, ועצם המטלה מקוממת אותו. הוא מקונן על בעלותו שמעולם לא התקיימה על העברית: "בערב השירה ביקשו ממני להיות תרבותי / לספר מדוע הגעתי לשירה / מבלי לספר על מלחמת המילים / מבלי לשזור את חרוזי הגזענות / כמו לארגן ערב אגרוף ולשבת בזירה / קשור עיוור".

הכתיבה של שמואלוף אינה מתנצלת, כשהוא חורג בעקביות מכל נקודות האיזון הקולקטיוויות-הלאומיות. תחת הכותרת "שימו לב, שימו לב מה קורה על רכבת השפה שלנו", הוא עושה רשימת מצאי של סימני ערביותו בשפה: "ערבי מסריח, אל תאכל כמו ערבי, מה התלבשת כמו ערבי, ערבי טוב הוא ערבי מת, מות לערבים". קל לדחות את העמדה שלו בתנועת ההתנגדות השגורה, למשל כשהוא כותב בשיר "חרושת הישראליות": "אל תספרו לי על השואה / ותדחו את כניסת הזהות המזרחית לתכניות הלימוד הממלכתיות". אולם דחייה כזאת תהיה טעות. עלבון שותת ובלתי מעובד אינו מצע ליצירתה של שירה גדולה, אולם הוא מונח בספר, על מיציו ועל לשדו, כתביעה להקשבה; הקשבה לקולות שלובשים נפח וגוף בשנים האחרונות, ומשמעותם מצטברת במרחב החברתי והספרותי.

הביקורת פורסמה ב-31.03.2006 בעיתון "הארץ"

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על עלבון תובע הקשבה – ביקורת ספרותית על "בין שמואלוף לבין חזז" ב"תרבות וספרות" – 'הארץ'

  1. צרוריה השלוונית הגיב:

    עלבון שותת ובלתי מעובד אינו מצע ליצירתה של שירה גדולה….
    תביעה להקשבה
    …..
    חביב למדיי
    אבל זו לא
    ביקורת מפרגנת
    אלא ביקורת פרווה
    ומה שהיא אומרת זה:
    שללא הכעס והרוגז התוכן שבפנים לא מניב שירה גדולה.

    אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מצד ימין- שמואלוף עושה פירסומת לספר שיריו הראשון.
    לגיטימי לחלוטין, זה הבלוג שלו, ואם הוא הוציא ספר, אז זה רק טבעי.
    אבל חוצמזה, שמואלוף נותן גם ציון לספר של שמואלוף.
    ציון "10", אם תהיתם.
    נו, טוב.
    (מואיז- מאחוריך!)

    אהבתי

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    "המרוקאי"
    נראה אתכם מתלוננים על קיפוח

    אהבתי

  4. שפם לי עד ברכיים הגיב:

    שמאייש את תפקיד המזרחי המקופח, אז עוד אחד??

    אהבתי

  5. רוחמה הגיב:

    דבר חשוב.
    כל יוצר תובע הקשבה.
    אבל אז, צריך לבוא ולשאול ולבדוק
    האם את השירים האלה אי אפשר לכתוב כסיפורים קצרים, או בצורה אחרת
    שתמצה את האמירה הקשה שבהם, בלי ספק,
    ולוא דווקא בצורה של "שירה".
    תחשוב על זה

    אהבתי