עורו האשכנזים | אחי, האשכנזים זה הכי

עיתון "אנשים", 25 באפריל, 2006, גיליון 478, עמודים 26-32

(הכתבה מובאת כאן עם שינויים קלים מהמקור)

"אנשים בתנועה לזהות אשכנזית באים ממקומות ומקצועות שונים בחברה הישראלית. אני מודה שיש לי בתור בתור (מייסד וחבר התנועה) אשכנזי פריביליגיות ויתרונות מסוימים וזה עובדה. אבל הייתי מוותר על כל הפריבילגיות הללו, אם זה היה מחזיר לחיים את בני המשפחה שלי שנרצחו בחורבן יהדות אירופה. הטעות הגדולה של הרבה אנשים בתקשורת ובחברה היא שהם רואים אותנו רק דרך הפריזמה הסוציואקונומית." אלו הם דברי אסף גלאי, מייסד התנועה לזהות אשכנזית. גלאי עלה לכותרות לאחרונה, בעקבות השתתפותו בסרט "האשכנזים", ביחד עם גיבורי תרבות אחרים כמו המשורר רועי צ'יקי ארד, והעיתונאי והסופר איתמר הנדלמן בן-כנען ועוד. הסרט העלה לדיון את רצון הדור השלישי האשכנזי להגדיר את זהותו. לפתע הוזמנו נציגי האשכנזים לטלוויזיה, לראיונות עיתונות ומבקרים שללו ונהגו בחיוב כלפי התנועה החדשה. בלט הניסיון של התקשורת להצמיד את המזרחים החדשים (נציגי הקשת הדמוקרטית המזרחית ועוד) לאשכנזים החדשים ולנסות לייצר מאבק סימבולי.

בית ליוויק, מעוז משכנם של התנועה לזהות אשכנזית היה סגור ביום שישי. אז הלכנו אסף גלאי ואני מבית קפה לבית קפה בתל אביב ולא מצאנו שקט. היה נדמה כי, הבית הנפשי נמצא רק בבית הפיזי של אסף, והוא זה שאפשר את קיום הראיון.

חדרו מלא בספרים, מתקופות אחרות. כתב העת "הקשת החדשה" של אהרון אמיר הכנעני, יושב לצד קובץ הפרוזה החדש "מסמרים". ספר על כתיבתו היידית של ביאליק ועוד ספרים נשכחים על השפה היידית. אי אפשר להכנס לסלונו ללא נגיעה באינטילגנציה היידית בתוך הסלון.

אני בן למשפחה בעם שיש לו היסטוריה וזהות ארוכה. אבל עברנו טרגדיה נוראית, שקשה להתאושש ממנה. ולכן אסור לעשות לנו צימצום ורק לראות אותנו כאשכנזים שמדכאים את המזרחים והערבים – זה עלבון לאינטילגנציה. זה פוגע, ראשית כל, במזרחים עצמם וזה כמובן לא יכול לקדם את האינטרסים שלהם ושל המזרחים. דרך אגב לא המזרחים לא חושבים שיש להם משפחה גדולה עם הורים, סבים ואחים והרבה שימחה בלב. ומהמקום שבו אני עומד זו לא ממש סוג של פריבילגיה. על המזרחים לחשוב לעומק על הנקודה הזאת, ואסור להם לחשוב שלהיות אשכנזי, זה מקום פריבילגי. אני, למשל כאשכנזי, מלא כאב על האובדן והשכול הגדול. מאידך, אני בעל עוצמה אדירה, כי התחברתי להיסטוריה האשכנזית שלי, לשפה ולבני המשפחה שלי. ההכרה בפריבילגיות שלי לעומת אחרים, שלעצמה, לא מחזיקה במשמעות מיוחדת.

מהי התנועה לזהות אשכנזית?

התנועה לזהות אשכנזית קמה בשנת 2003 ושמה לה למטרה לשבור את הטאבו על הדיבור על האשכנזים. ולהוקיע את כל ההכפשות והדימויים השליליים שמתלווים לאשכנזיות בתקשורת, בפוליטיקה, ברחוב ובתוך הבית. התנועה מונה היום מעל ל-500 איש. היא פזורה בארבע סניפים, תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע. והיא בעצם התנועה המשמעותית ביותר בקרב הדור הצעיר בישראל.

איך היא פועלת?

התנועה מארגנת דיונים ואירועים ומעלה לסדר היום הציבורי את הנושא של הזהות האשכנזית בחברה הישראלית.

מה היו התגובות להקמה?

התגובות להקמה נעו מסימפטיה, אהדה וטפיחה על השכם על האומץ. אמרנו לנו שאנחנו צברים, שנולדנו בארץ, שואלים שאלות לגבי ההיסטוריה האשכנזית, החברה הישראלית כיום ולוקחים אחריות. למשל היוצר קובי אוז בירך במעריב על הקמת התנועה ואמר שאין שמח ממנו על התעוררות האשכנזים.  ושסוף סוף האשכנזים מודים שגם להם יש עדה, מנהגים, מוזיקה, מאכלים ותרבות (10.10.2003).

אך היו תגובות שליליות, למשל הפובליציסטית שהרה בלאו כתבה בתרבות מעריב ש"יש משהו מזוייף בהתרפקות הצעירה האופנתית על תרבות מזרח-אירופה. כי איך אפשר להתגעגע למשהו שמעולם לא חווית? הרי אחרי המהפכה הציונית, כל מה ששרד מהתרבות הזו הם כרונות קלושים מהמפיות הרקומות בבית סבתא, כמה מלמולים ביידיש" (13.06.2003). מעניין לדעת שאחרי תקופה היא הייתה בין המצטרפות והפעילות המרכזיות.

איך התרחש רגע ההקמה?

ישבנו בבית קפה כמה חברים, ערן סבאג, ניר-ברעם, איתי גולנדר ואנוכי והחלטנו לעשות ערב שיקרא "צעירים מדברים על זהות אשכנזית". להפתענו הגיעו מעל מאה איש מכל רחבי הארץ לאירוע, ללא יחסי ציבור. וגילינו שהנושא הזה בוער בחברה הישראלית הצעירה והמבוגרת ויש מקום לדיון.

ציינת שערן סבאג, נכלל בין אלו שהשתתפו במפגש הרעיוני הראשון. וזה מוביל אותי לשאלה האם התנועה לזהות אשכנזית הינה באמת תנועה הפתוחה לאשכנזים ומזרחים כאחד?

כן, התנועה פתוחה לכל מי שרוצה להצטרף, ויש לנו מזרחים ואשכנזים, יהודים ולא יהודים, דתיים וחילוניים, ימנים ושמאלניים.

מה היחס של התנועה לזהות אשכנזית, לטענה של הקשת הדמוקרטית המזרחית, כי לאשכנזים יש פריבלגיות על המזרחים ועליהם להכיר בכך, לפני כל אפשרות לדיאלוג?

הקשת הדמוקרטית המזרחית מכירה בפריבילגיות שיש לאוכלוסיה המזרחית מול האוכלוסיה הערבית בישראל. מעבר למשמעות ההצהרתית והסימבולית, אין לכך שום משמעות אופרטיבית. איך זה משפר את מצבם של הערבים? טוב, זה המובן מאליו. אני אישית, או האשכנזים כקבוצה, נמצאים במצב של יתרון ביחס למזרחים. ההכרה הזו עדיין אינה אומרת כלום. מישהו יכול לחשוב שזה טוב מאוד שישנם הפריבילגיות האלו ושזה מצב שיכול להמשיך הלאה.

אז אתה לא מאמין במדיניות של הכרה בזכויות היתר של האשכנזים. אבל עדיין אתה מבקש מדיניות חברתית יותר. כיצד תתרחש המהפכה בחברה לדעתך ?

כרגע המהפכה בחברה הישראלית, תבוא לא מזה שהאשכנזים יכירו בפריבלגיות שלהם. או שיהיו מוכנים לחלוקה שיוויונית יותר של העוגה הלאומית. מהפכות לא מתרחשות כי המעמד החזק יותר מוותר על יתרונות שלו ומתחלק בנכסיו עם המעמד החלש יותר. המהפכה והתיקון החברתי הגדול יבואו ברגע שהמעמד החלש יותר, בשיתוף עם חלקים גדולים של המעמד החזק יותר יהיו מודעים למכלול הדרכים והייעוד ההיסטורי שלהם. כרגע הקשת הדמוקרטית המזרחית בגלל הדגשת יתר של הפערים הסוציואקונומיים מזלזלת בפועל בפיתוח התודעה והזהות של יהדות המזרח. כך שהקשת אינה מסוגלת להבין את הלגיטימיות של הזהות האשכנזית. ולצערי היא רואה אותך אך ורק תחת הסטיגמה השלילית של הציונות-האשכנזית.

אז מהו החזון שלכם?

לפי השקפתי למדינת ישראל יש יעד מרכזי לשמר ולפתח את הערכים הרוחניים של היהדות האשכנזית והמזרחית. זה היעד. ותוסיף לזה גם את שיפור המצב הסוציו-אקונומי של השכבות המוחלשותת וקידום הכלכלה ובכלל צריך לשפר את היעדה זה. לדעתי הרבה מהאקטיביסטים המזרחים מבלבלים בין המטרה לאמצעים. היעד הוא הגשמת החזון הרוחני שלנו. והאמצעי הוא סגירת פערים ושיפור המצב הכלכלי. השכלה לכל. דווקא דרך הזדהות ורגישות של קהילה אחת כלפי השניה נוכל לסגור פערים ולקדם את החברה כולה. כיום, אפילו האוכלוסיה האשכנזית מנוכרת לגמרי לגבי ערכיה וייעודה ההיסטורי. לא כל שכן האוכלוסיה המזרחית. צריך לפתח אסטרטגיה ותוכניות כיצד לקדם את האינטרסים המשותפים שלנו.

בישראל ישנם מעל 1.5 מיליון ערבים. נדמה לי מתוך דבריך עד כה, כי אין מקום לערבים בחזון שלכם. אולי בכלל אוכל לומר כי גבולות התנועה שלכם, חופפים לגבולות הציונות, שמפרידות בין היהודים לערבים. האם אתה מסכים עם הקביעה שלי?

אני בטוח שברגע שהחברה היהודית בישראל תהיה מגובשת מבחינת היעדים והרוח ולא תתעלם מהשאלות, הבעיות והניכור שבה. אז היא תהיה יכולה לפתוח גם בשאלה לגבי הערבים בישראל. כרגע יש תפיסה שהמדיניות חוץ תפתור את מדיניות הפנים. אבל מדיניות החוץ צריכה לשקף את מדיניות הפנים. כל עוד החברה הישראלית לא תפתור את הבעיות של ההגדרה שלה, אז אין שום סיכוי שהיא תעמוד מול הלחצים והבעיות הקשורות למרחב הערבי שבו היא נמצאת.

צילום: איילת וייס

הופה, הופה עוד נחזור לאירופה

כרגע במערכת החינוך אין שימוש במילה אשכנזים. וזהו מושג אקוטי שיכול לחבר את הנוער להיסטוריה האישית והקולקטיבית שלו. הנוער היום מנוכר ומלמדים אותו לשנוא את העבר שלו ולהיות מנוכר אליו. לא מצליחים לחבר אותו להיסטוריה המשפחתית והקולקטיבית שלו וככה הוא יוצא תלוש וחסר זהות. אנחנו באים לחזק את החברה הישראלית ולשנות את התפיסה הפוליטית בשביל לגרום ליותר יציבות הפוליטית המובנית על הסכמות ולא על שינאה. כרגע החברה הישראלית תופסת כל בן אדם דרך מסכת של סטריאוטיפים המיוצרים בתקשורת ובפוליטיקה. ובשל כך השינאה מלבה את הפחד באזרחים. כל הדבר הזה גורם להתפרקות החברה הישראלית לקבוצות קטנות ומסוגרות ולחוסר סולידאריות.

התנועה תעבור שינויים רבים בהגדרתה בעתיד. מצד אחד התנועה עובדת במישור התרבותי ומחזיקה באמנים מפורסמים כמו מאור כהן, נעם רותם ועוד סוכני תרבות תל אביבים מוכרים. מצד שני התנועה החלה לאחרונה גם בפגישות עם תנועות זהות אחרות כמו הקשת הדמוקרטית המזרחית. אסף, הוא הרוח החיה של הארגון, ובית ליויק הוא המשכן שבו מתרחשים רוב ההרצאות והדיונים. אך עדיין לא נרשמו פעולות גדולות, שיאתגרו את השיח הציבורי, הכלכלי והמשפטי בעוצמות שיחייבו את ההתייחסות הרצינית לדיון שלהם.

הניסיון של התנועה לזהות אשכנזית להישען על שאלות תרבותיות ולא על שאלות כלכליות וחברתיות, מעלות את הרעיון כי בעצם הם תנועה שלא חורגת מגבול המעמד שלהם.

אני קופץ לתודעה של אסף, כמייצג של התודעה האשכנזית של הדור השלישי ומנסה להבין את הגבולות והתשוקות שלה.

אז מה ההבדל בין החזון הציוני, לבין החזון של התנועה הציונית?

התנועה לזהות אשכנזית רואה את עצמה כהמשך לתרבות, זהות והיסטוריה אשכנזית בת אלף שנים והיא חלק מהרצף הזה. הציונות מחקה את ההיסטוריה הז מבחינת הציונות היא תנועה פוליטית, שנולדה בתוך מגוון תנועות ורחוב יהודי שוקק שחי בסוף המאה התשע-עשרה. ההיסטוריה האשכנזית שקשורה לעולם כולו. ציר הזמן שלה נוגע בעבר הרחוק, בהווה, והוא נע מעבר לשואה בכל המקומות בהם חיו הקהילות האשכנזיות.

האם אתם בעצם תנועה אנטי-ציונית, שבאה לאתגר את הציונות ולתת לה משקל נגד?

לא, אנחנו לא תנועה אנטי-ציונית.

האם יש לכם דרישות מהממשלה?

אנו מבקשים את הגדרת החברה הישראלית, כהמשך ישיר של ההיסטוריה האשכנזית והמזרחית.

אז אתם מבקשים את שינוי ספרי ההיסטוריה?

לא רק. אלא אנו מבקשים את ההגדרה המהותית של מהי החברה הישראלית כולה. שאתה בא ומציג את החברה הישראלית פנים וחוץ, אני מבקש שתתחשב בהגדרות של אשכנזיות ומזרחיות. אני לא רוצה שתמחוק את ההיסטוריה של שני הקולקטיבים הללו. או שתשים את שניהם באיזה נישה או גטו. אלא אתם מבין שזהו הבניין והיסודות הרוחניים והתרבותיים שהחברה הישראלית מורכבת מהם. כרגע יש מחיקה טוטאלית של כל הזהויות.

תן לי דוגמא לספר אחד שחסר בספריה של מערכת החינוך?

אברהם סוצקבר, משורר היידיש הגדול ביותר, שחי פה משנת 48 וכתב ביידיש.

האם יש לכם קול מייצג בחברה האשכנזית ?

כן, אנו מייצגים קול משמעותי בחברה האשכנזית.

מפלגת "שינוי", שהתאיידה בינתיים, נתפסה בציבור כאנטי מזרחית, אנטי גלותית, ואנטי דתית. כנו אותה כמפלגה אשכנזית. האם ניתן לומר בעצם שאתם מציבים מול החזון הימני של "שינוי" חזון שמאלי אשכנזי ?

אשכנזים הצביעו ל"שינוי" כי לכאורה היא נתפסה בציבור כמפלגה שתייצג את האינטרסים שלהם. אבל היא התעלמה מהאשכנזיות ומההיסטוריה והזהות האשכנזית. והיא טיפה אך רק בנושאים לוקאליים וקטנים, ללא שום אג'נדה מארגנת ורחבה. לכן "שינוי" התפרקה בבחירות האחרונות. באין תפיסה כוללת וחזון והגדרות חדשות, היא הפסידה את האשכנזים ופספסה את האשכנזיות.

האשכנזים על המפה?

הסרט "האשכנזים", בבימוי דני דותן ודליה מבורך, שהוקרן לאחרונה בערוץ 2, הציג את האשכנזים כתופעה תרבותית רחבה בחברה.  חלק ממבקרי הסרט טענו שהוא גזעני בשל האמירות על המזרחים. אלו גם טענו שהוא שטחי ושהוא הפך את האשכנזיות לסוג של חפץ עקר. חלק אחר, ממבקרי הסרט טענו מאידך, כי הסרט היה חשוב מאוד והעלה סוגייה חריפה שעד היום התעלמו ממנה. בעקבות הופעתך בסרט, התנועה לזהות אשכנזית עלתה לכותרות. האם הסרט באמת תרם לתנועה ?

הסרט "האשכנזים" העלה לראשונה מאז קום המדינה את השאלה לגבי הדור הצעיר האשכנזי והצליח לשבור טאבו. אבל בסרט זה, ניכר עד כמה לחלק מהאנשים שם שהשתתפו בו, זו הייתה הפעם שהם התעסקו בשאלה האשכנזית. ולכן, הרבה מהדברים שהם אמרו שם היו מבולבלים ומלאי סטריאוטיפים. נכון, היו אמירות גזעניות כלפי המזרחים. אך הדיון הרב שעורר הסרט בעקבותיו הדגיש ביתר עוצמה את החשיבות של הנושא הזה. עד עכשיו, אף סרט ששודר בשעה 11:30 בלילה לא זכה לתהודה והתייחסות כה רבה.

"הנידון: אשכנזים", הספר שיצא לאחרונה בהוצאת "עם-עובד", פרי עטה של מרב מרמורשטיין-רוזנטל, זכה גם הוא לתגובות קשות. מבקרת הספרות והפוליציסטית אבירמה גולן כתבה עליו ב"הארץ" ש"אפשר היה להתעלם מהספרון המבולבל הזה, אלא שכאמור, ההסתקרנות מהנושא החשוב הרגה את החתול. אי אפשר שלא להרים גבה לנוכח החלטתו של עורך הספר והסדרה, ניר ברעם, לכלול בסדרת ההגות שלו, בהוצאה מכובדת ורציית כ"עם עובד", מסמך כה רדוד".

מה דעתך על הספר?

הספר אינו עסק בנושא באשכנזים ובכלל המילה "זהות אשכנזית" לא מוזכרת בו פעם אחד. הספר עוסק אך רק במתקפה ילדותית על כמה מפעילי הקשת הדמוקרטית המזרחית, במקום לעסוק בשאלה של הזהות היהודית בהווה ובעתיד. הביקורת של אבירמה גולן רק הדגישה עד כמה חשוב לספר היום את הנרטיב האשכנזי. וזאת על מנת ליצור הבנה עמוקה של האשכנזים, ובשביל הבנה של החברה הישראלית כולה. וכמובן על מנת להתחיל ולפתח דיאלוג עם המזרחים.

האם אתה מכיר בדיכוי המזרחי?

כן. יש לשאוף לחברה שיוויונית וצודקת.

הרבה אנשים שהמזרחיות והאשכנזיות בעצם הם שמות גנאי. משום שההגדרות הללו נוצרו בתוך קונטקסט שלילי, עוד בתחילת המדינה. חלק לא קטן מהמזרחים לא מוכנים לעמוד תחת ההגדרה הזו, משום שהיא צלקת בעברם, שכוללת זכרונות טראומטיים כמו מעברות, גזזת, אבטלה ותקרת זכוכית ועוד. חלק לא קטן מהאשכנזים, מתנגדים גם הם להגדרה "האשכנזית", משום שהיא מציבה אותם בסטריאוטיפים, תדמית "חנונית" ומעמד גבוה. מדוע לך להשתמש במושגים הדמיוניים הללו? האם אתה באמת חושב שניתן להפוך את המושגים הללו לחיוביים?

כרגע שני המושגים הללו, המזרחי והאשכנזי, מגולמים בסטריאוטיפיים שליליים, שאף אדם לא מוכן ורוצה להזדהות איתם. אולם, לאמיתו של דבר, ישנה זהות מזרחית אותנטית! שהיא לא רק קוסקוס ומיני אוכל אחרים. וישנה זהות אשכנזית, שהיא לא רק גפילטע-פיש ומשקפי עיגולדים …

הזהויות ההיסטוריות הללו, צריכות להתנגד לכל ההסתה הקיימת כרגע, במערכת החינוך, התקשורת והפוליטיקה.

בסרט "האשכנזים" הופיעו ביחד אתך גם המשורר והעיתונאי רועי "ציקי" ארד, וגם הסופר איתמר הנדלמן בן-כנען.  צ'יקי טען במבוא לכתב-העת שלו "מעין" (גיליון 2) ש"לא נמשיך להתלונן ולהתקטנן, אלא ננסה לדחוף את ידינו לתוך המדמנה המזרח תיכונית. אנחנו מקווים להיות הניצנים של פעולה משותפת מעבר לגבולות של אנשים צעירים, חופשיים ומהפכניים, ארגון גרילה פואטי שמטרתו: ,להתקרב אל שכנינו, על ריצודי החשדנות והפחד שמנסים להדביק בנו במהדורות החדשות'". איתמר, מצדו מסתובב בעיר עם כאפיה, ומנהל רומאן אופנתי עם סוג של איסלמיזם. האם יש כאן צורה חדשה של ביטוי? איך ניתן להגיע לזהות אחרת, ללא הכרה ראשונית באשכנזיות?

אני חושב כי המשבר האדיר ומחיקת הזהות האשכנזית גרמה לשניהם לגישה ורעונות אבסורדיים וליצניים.

נולדת בתל-אביב וכל חייך חיית בתל אביב. מה המקום של תל-אביב בשינוי שחל בך. האם אתה מוצא מידה של ביקורתיות כנגד תל-אביב?

תל-אביב הייתה מאז ומתמיד מרכז חשוב של יצירה רוחנית ופוליטית ובתל אביב נולדו כל התנועות הפוליטית. כל הניסוייים הכי חדשנייים בחינוך (למשל בית ספר "קדמה" של ד"ר סמי שלום שטרית) נערכו בה. והיא הייתה גם המקום של התפיסות הרעיוניות החדשות. כאן, אפשר להפגש עם אנשים בעלי מיגוון דעות שונות. מאידך, תל אביב האמיתית היא המיקרו-קוסמוס של כל החברה הישראלית.

אבא שלך, הוא קומפוזיטור, משורר וגם יושב ראש של בית ליוויק. שהוא בית אגודת הסופרים והעיתונאים ביידיש. האם הוא מחזיק בדעות כמו שלך?

כן, אבי מחזיק בדעות כמו שלי לגבי הזהות האשכנזית ומקומה בחברה הישראלית.

ובכל זאת הוא מגיע מדור אחר עם שפה אחרת, עם רעיונות אחרים. היכן נוכל למצוא את השוני ?

ראשית, לא זכיתי להכיר את סבי, שנולד בפולין והייתה לו השפעה גדולה מאוד על אבי. והוא העביר לאבי הרבה מההיסטוריה, הערכים והתרבות של יהדות אשכנז. אבי גדל בבואנס-אירס בארגנטינה. ועבר מערכת חינוך יהודית אוניברסלית ושונה ממה שאני קיבלתי פה בארץ. השאלה שבעיקר עומדת בשבילי כיום, היא היחס של הזהות האשכנזית בתוך עידן גלובאלי. שבתוכו הדור הצעיר שלנו חשוף אליו באינטרנט ושאר כוחות שוק שיוצרים זהות והאחדה גלובאלית. ובתוך כך חשבתי, שנוכל להביא את ד"ר קרלו שטנברגר לדבר על "העצמי כפרוייקט לעיצוב". בתחילה אבי היה פחות מודע להקשר של האינטרנט והבניית הזהות של הצעירים בתוך העידן הגלובאלי. אך הוא אחרי שהסברתי לו הוא הסכים בנחיצות הדיון הנ"ל.

האם בעקבות מציאת הזהות "האשכנזית" שלך הושפעה הבחירת של לימודי התואר השני?

כן, החלטתי ללמוד ולהתעמק יותר בספרות יידיש, על מנת להבין, לחקור, להעמיק בנושא האשכנזיות.

אסף גלאי, רועי צ'יקי ארד, איתמר הנדלמן בכרזת הסרט "האשכנזים"

דני דותן, מיוצרי "האשכנזים" ביקש להביט באשכנזים צעירים נטולי כעסים וגילה דור שבעיקר מתבייש בעצמו

כשצלמנו את הסרט שלנו "הכבשה הכחולה" על האמן מנשה קדישמן יצא לנו להיות אתו בפתיחה של הצייר בוגן ומשורר היידיש סוצקבר. מיד ידענו שאנחנו הולכים לגעת בנושא. התחלנו עם הזקנים אבל הם היו האשכנזים של פעם ותוך כדי הצילומים הסטנו את המבט אל עבר הצעירים רצינו לדעת  מה הם בעצם יודעים על השורשים שלהם. איך הם רואים את העתיד. התשובות היו מדהימות.  בייחוד, היה מפתיע לראות מה חושבים האשכנזים על עצמם . כמה הם מתביישים להיות אשכנזים, כמה הם מקנאים במזרחים על הטבעיות והחופש והעור השזוף. כמה הם מרגישים אשמה על העוול שנעשה לעדות הלא אשכנזיות. ולפעמים גם כמה הם מרגישים שהם יותר וכמה התרבות האשכנזית נעלה.

מדוע עשיתם את הסרט על "האשכנזים"?

עשינו סרט על השבט או העדה הזאת, כי זה רצינו להציב מראה מול צעירי העדה. לחשוף עולמות חבויים של בושה ואשמה קנאה באחרים וגם גזענות ופחד.

האם יש הקבלה בין הדעות שלכם, כיוצרי הסרט, לדעות המוצגות בסרט?
חייבת להיעשות הפרדה בין יוצרי הסרט, לדעות המוצגות בסרט. דליה ואני לא מייצגים את האשכנזים בסרט. בדיוק כמו שלא היינו נציגי פלשמורה כשעשינו את "אמא נשארה שם" אנחנו מראים מציאויות מזווית אישית וכך אפשר ללמוד על מחשבותינו אבל ברור שאנחנו לא מזדהים עם כל אמירה ולא עם כל דעה המוצגים בסרטים שלנו. לפעמים אמירות של משתתפים בסרט קשות  בוטות – חובתנו היא  להראות ולא להסתיר.

האם יש הקבלה בין הדעות שלכם, כיוצרי הסרט, לדעות המוצגות בסרט?

חייבת להיעשות הפרדה בין יוצרי הסרט, לדעות המוצגות בסרט. דליה ואני לא מייצגים את האשכנזים בסרט. בדיוק כמו שלא היינו נציגי פלשמורה כשעשינו את "אמא נשארה שם" אנחנו מראים מציאויות מזווית אישית וכך אפשר ללמוד על מחשבותינו אבל ברור שאנחנו לא מזדהים עם כל אמירה ולא עם כל דעה המוצגים בסרטים שלנו. לפעמים אמירות של משתתפים בסרט קשות  בוטות – חובתנו היא  להראות ולא להסתיר.

התוכל לתאר את התגובות והתקבלות הסרט בתקשורת?

מאז עברנו התקפות חסרות תקדים על שהעזנו להראות את המציאות מזווית חדשה. כל מי שאיבד את חוש ההומור שלו בדרך לקולנוע לא היה מסוגל להסתכל על אשכנזים צעירים נטולי מסכות כעס. הרבה יותר תוקפים היו כמובן אשכנזים שכעסו על החשיפה. עשינו סרט ששואל שאלות על קיומם של אשכנזים כאן. האם בכלל יש דבר כזה בקרב הדור הצעיר? התרחקנו בשמחה מהוויכוח המיושן על מזרחיים ואשכנזים כי מבחינתנו כהורים לילדה שהיא "חצי חצי" אין יותר ויכוח כזה. יש רק שאלות על מה היה יכול להיות ועל מה עתיד להיות. אנחנו נותנים לצעירים לדבר ויוצרים את המניפה שהיא דמות האשכנזי הצעיר. דווקא, העיתונאי בן ה-96 מרדכי צאנין שעונה לאסף (גלאי) לאורך הסרט אומר שאנחנו בכלל נהיה ארץ ערבית ושאסף הוא בכלל לא אשכנזי, שרק נדמה לו. אפשר לראות שאנחנו אוהבים את הכנות הבוטה של האיש שהיה באמת בשטעטל ורואה שאין תקומה לעולם שהיה.

היכן קבלתם תגובות טובות והיכן קיבלתם תגובות קשות?

בארצות הברית ובצרפת, שם הקרנו את הסרט, כמו גם באשקלון, קיבלו את הסרט בשמחה צחקו הרבה והתווכחו אתנו אחרי ההקרנות. בתל אביב במעוז קונצנזוס התנגשו בנו חזיתית. וברור שמי שמקובע ילחץ כשמציגים לפניו מציאות מזווית אחרת.

איך מצטרף "האשכנזים" לשאר הסרטים שעשיתם?

אני חושב המון לפני שאני יוצר משהו וכך גם דליה ו"האחר" הוא בלב היצירה שלנו ו"האשכנזים"  מצטרף לסך כל יצירה שבאה מלב האחר. צילמנו סרט באתיופיה על השפלת הפלשמורה ("אמא נשארה שם") וצלמנו סרט על אחים צעירים שהפכו קורבנות סמויים של מלחמת לבנון, אחרי שהאחים הגדולים שלהם נהרגו שם ("אחי הגדול") אני חושב שחייבים לתת לנו קרדיט, שאנחנו לא מטומטמים ואנחנו נלחמים בכל האמצעים האמנותיים שלרשותנו למען דברים שאנחנו מאמינים בהם. לא ניתן לעולם יד לגזענות, מכל סוג ולא לאפליה.

האם אתם מתכוונים להמשיך לטפל בנושא הזהות הישראלית ומה שעומד מאחוריה?

אנחנו ממשיכים לטפל בכל הצדדים של הזהות הישראלית. הסרט הבא שלנו הוא סיפור חייו של הזמר היווני אריס סאן. כאן, אנחנו מקווים לחשוף את החיבור הבלתי רגיל עם המוסיקה הים תיכונית והמשמעות שלה לתרבות הישראלית וכרגיל להביא לצופה שלנו מפגש עם אדם ייחודי, שלא פחד ללכת נגד הזרם.

עוד בנושא:

 

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על עורו האשכנזים | אחי, האשכנזים זה הכי

  1. אחת, לא חשוב מי הגיב:

    העיקר שלא יהיו שם נשים. הביטו בתמונה: אשתו של איתמר ואיזו אמא מאחורה. כל השאר – גברים לבנים ואשכנזים. די, צאו מהסרט הזה

    אהבתי

  2. אחד הגיב:

    "גיבורי תרבות כמו צ'יקי ארד ואיתמר בן כנען"?!
    בנאדם, קצת פאסון.

    אהבתי

  3. אחד הגיב:

    "אחת", תסתכלי טוב בתמונה. היא נמצאת בה הכי קדימה מכל הדמויות.

    אהבתי

  4. oo הגיב:

    בזוי ודוחה

    אהבתי