המלצה על השירה של ברכה סרי ואסתר שקלים

חניה ומסע בחמישים שערים

1. ברכה סרי: עדנה, ברכה סרי,  ירושלים: הוצ' האור הגנוז, 2005

בשולי השירה "הקאנונית" בישראל נעה ברכה סרי, שכל חטאה הוא שהיא נולדה בזמן הלא נכון, במקום הלא הנכון. מדינת ישראל עדיין לא שואלת שאלות ביקורתיות הקשורות להיעדרות הכתיבה הנשית המזרחית.

את ברכה סרי הכרתי דרך האנתולוגיה של השירה המזרחית – "מאה שנים, מאה יוצרים". אחר כך קראתי את ספרי השירה: "פרה אדומה", "שבעים שירי שוטטות" ועוד. שיריה בישרו שפה פמיניסטית מזרחית. היא התחמקה מכל המבנים שדיברו ב"אשכנזית". ובמקומם העמידה מבנה שפירק את הקשר שבין הטריטוריה, השפה, הלאומיות והגבריות. לא רק התוכן של שיריה הוא חדשני, אלא גם הדרך הצעירה שבה היא עיצבה את ספרי השירה.

היא לא ויתרה כשהוצאות השירה המרכזיות דחו את ספרי השירה והקימה את הוצאת "האור הגנוז". והיא עדיין נעה מבמה לבמה ומקריאה את שיריה, המכילים היסטוריה "מלמטה" של נשים "אחרות".

הזמנתי אותה לערב שירה ב"סלון מזל" בחיפה לפני מספר שנים ומאז נשארנו בקשר טלפוני. איני יכול לשכוח את אותו הערב. כעשרים פעילים ופעילות ישבו מרותקים למראה הפרפורמנס של שיריה. היא החזירה אותנו לעולמות רחוקים, כמו למשל, עולם הנשים המופרד בתימן, שבו הן הכינו סחוג ובכו על מר גורלן. "שחקי, שחקי", קראה ברכה ובעצם דיברה על השחיקה בחיי הנשים עד היום. לאחר מכן היא עברה לפאן הפואטי-ספירטואלי ועמעמה את האורות-הקריאה. נגלתה לנו שירה מעולם של סוד.

היום שירתה מאופיינת כשירה פמיניסטית ורליגיוזית. אחרי הטרילוגיה של ספרי "הברית והחסד" ("קידושין" 2000; "נורית" 2001; "תפילות ושתיקות" 2002), היא הוציאה את ספרה האחרון והמקסים "עדנה".

2. אסתר שקלים: שרקיה, אסתר שקלים, ת"א: הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2006.

משפחתי היגרה לישראל עוד לפני מלחמת 48 מהעיר משהד. כשקיבלתי לידי את "שרקיה", ספר השירה של אסתר שקלים, הרגשתי מחדש את התמונות הפרסיות שנתלו על הבית בבית סבי.אהבתי את האנשים הדו-מימדים, בעלי הזקן העגול כמו אנקול; את ה"גרומה סבזי" הטעים; את השטיחים הפרסיים שהמשפחה החזיקה כנדוניה; ואינסוף מנהגים; מסורות; זוויות ראייה; היסטוריות ודימויים שנבעו מתוך התרבות הפרסית. אך כשהלכתי לבית הספר, לא גיליתי ולא מאום מהתרבות הפרסית או העיראקית שבתוכה גדלתי.צבעיה וריחותיה לא נכנסו לשירה העברית.

והנה דווקא בימים כאלה, שמצד אחד הדימוי של איראן כלוא בתוך הצהרות מנהיגה ובלהט החרדות שהתקשורת מלבה בעם,) ומצד שני השירה העברית ההגמונית מסתגרת ומתחדשתבתוך צירי מחשבה אוריינטליסטית ואירופוצנטרית ומולידה מחדש את החלומות על "ארץ ישראל הטובה והישנה", הספר של שקלים נותן זווית אחרת על תרבות המזרח.

הספר משלב מחאה מגדרית-אתנית ביחד עם היסטוריה של קהילת יהודי איראן. הספר מסתכל אחורה ומנסה לאתגר את המושגים הרגילים שבתוכם הבנו את האישה היהודית-האיראנית. הספר חוזר להיסטוריה, באמצעות העיצוב של הספר והתמונות המצורפות בו ובו בזמן מכונן זהות חדשה. זהות זו, היא של אישה משוחררת, המבקשת לשמור על המסורת ובו בזמן להשתחרר ממנה.

0 תגובות בנושא “המלצה על השירה של ברכה סרי ואסתר שקלים

  1. השטיח בכה מאוד…
    מעניין,אגב,אם לא היה לאסתר היקרה הייחוס של השטיחים,אם מישהו בכלל,כוולל "הארץ",היה בכלל חושב להתייחס אליה,או לקחת אותה ברצינות.
    טוב, לגבי הלהתייחס- התייחסו.
    לגבי לקחת ברצינות- אני לא בטוח.
    טוב, נו,אסתר שקלים שולתת!!!1!!
    אסתר,יא נשמה, תעשי לי שטיח!!1!!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s