ההתנתקות המדינית מול ההתנתקות הכלכלית

במאמר דעה זה אני ארצה לקשור בין תוכנית ההתנתקות המדינית, לבין תוכנית ההתנתקות הכלכלית הניאו-ליברלית. אני אבקש למצוא קווים דומים וקווים שונים בין שתי התוכניות הללו, שלכאורה נעות על מרחב דיספלינארי שונה, ומתקיימות על אותו ציר של זמן. דרך עבודתי המתודולוגית תישען על שלושה שלבי עבודה:

1.      הצגה של תוכנית ההתנתקות המדינית והנחותיה.

2.      הצבה השווואתית של מודל תוכנית ההתנתקות הכלכלית מול מודל תוכנית ההתנתקות המדינית.

3.      בחינת הנחות תוכנית ההתנתקות המדינית, עם הנחות של תוכנית ההתנתקות הכלכלית.

1. ההתנתקות המדינית והנחותיה

להלן שלושה לאווים בסיסיים ופירושיהם, שהנחו את מדינת ישראל לצאת בתוכנית ההתנתקות:

·         "אין עם מי לדבר" – מדינת ישראל החליטה על לקיחת אחריות חד צדדית על המשך פעולותיה בפיתרון הבעיה הפלסטינית. לשם כך הציגו את דמותו של המנהיג הפלסטיני, יאסר עראפת המנוח, כמנהיג לא לגיטימי, ושאר המנהיגות הפלסטינית הוצגה צויירה כבלתי שפויה/קיימת.

·         "אין על מה לדבר" – מדינת ישראל החליטה שהיא לא מוכנה לדבר מדינה פלסטינית, בגבולות 67, אלא על סוג של רשות פלסטינית המחולקת לקנטונטים. עיקרון חלוקתה של ירושלים לשתי בירות גם נפסל. יתרה מכך הדיון בזכות השיבה הפלסטינית נפסל כדיון לגיטימי.

·         "אסור להיכנס למשא ומתן עם הפלסטינים תחת הטרור" – מדינת ישראל החליטה להשהות את השיחות עם ראשי הממשלה הפלסטינים, כמו אבו מאזן ואבו עלא. וגם הייתה בניגוד לפילוסופיה הפוליטית הפרגמטית של המנהיג יצחק רבין ז"ל, שתוכניתו נשענה על ההנחה שאפשר לדבר עם הפלסטינים, כאילו אין טרור ולהילחם בטרור כאילו לא מתקיים דיאלוג.

2. מודל – ההתנתקות הכלכלית מול ההתנתקות המדינית.

בחינה מאוד פשוטה של המודל (בטבלה ב' המוצגת למטה) מראה שלא קמה התנגדות אלימה לפעולת ההתנתקות הכלכלית של מדינת ישראל (כשאני כותב התנתקות, אני מתכוון להתנתקות מאחריות לעובדיה ולאוכלוסיות המוחלשות, מתוך ההתחייבויות של חוקי יסוד ומתן חיים בכבוד לכל אזרחיה).
להלן ההשוואה בין שתי תוכניות ההתנתקות:

 ההתנתקות הכלכלית מול ההתנתקות המדינית.

הכוחות המתנגדים בצורה אלימה למדיניות ההתנתקות

הכוחות המתנגדים בצורה לא אלימה למדיניות ההתנתקות.

סוג ההתנתקות

ארגוני הסירוב הפלסטיניים.

הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטינים, מפלגות השמאל הפלסטיניות בפרט והעם הפלסטיני בכלל.

ההתנתקות המדינית

אין! (שביתת ההסתדרות נתפסת בעיניי כשביתה לא אלימה).

הארגונים החברתיים, מפלגת חד"ש, ואוכלוסיית העובדים בישראל בפרט והאוכלוסיות המוחלשות בישראל בכלל.

ההתנתקות הכלכלית

3. בחינת הנחות תוכנית ההתנתקות המדינית, עם הנחות של תוכנית ההתנתקות הכלכלית.

א. 'אין עם מי לדבר' – כפי שכבר כתבתי, הניחה ממשלת שרון שאין עם מי לדבר בצד הפלסטיני ואף עשתה כל מה שיכלה על מנת להחליש את התשתית הדמוקרטית והשלטונית הפלסטינית, עד כדי אובדן דרכים, שהותיר את האוכלוסייה הפלסטינית באנרכיה ואת הציבור הישראלי בייאוש.
המדיניות הכלכלית של פקידי האוצר בראשותו של שר האוצר בנימין נתניהו אף הניחו שאין מנהיגי שמאל אמיתי בישראל שניתן לדבר עימם (בניגוד למודל האירי, שהניח שצריך להביא גם את הארגונים החברתיים וגם את השמאל לדיונים על תוכנית משותפת למשק), קל וחומר שהארגונים החברתיים היו מחוץ לחבילה הכלכלית וכך אנס ההון את מחשבתו הקפטיליסטית על פקידי האוצר ויצרו תוכנית שאין בה מסר לעניים חוץ מאנרכיה של כוחות השוק האכזריים. מאידך לא ראינו חזית אמיתית של סירוב של העניים בישראל שעמדה מול נתניהו ופקידי האוצר, בניגוד למשל לחזית הסירוב הפלסטינית אשר תפסה עמדה בלתי מתפשרת ונקטה בכל האמצעים הנחוצים להילחם במדכאה. אומנם הארגונים החברתים הראו יכולת לחימה מרשימה, באמצעות רשימה ארוכה של בג"צים, הפגנות, כנס העשוקים, שיתוף עם אמצעי התקשורת וכד', אך זה לא היה מספיק כדי לעמוד מול משרדי הפירסום שעשו דמוניזציה לכל כוח סוציאל דמוקרטי בישראל.

. 'אין על מה לדבר' – נתניהו ופקידות האוצר בפרט וממשלת ישראל בכלל, לא הניחו שיש מקום, כרגע, לדבר על מדיניות סוציאל-דמוקרטית. יתרה מכך, ננקטה מדיניות ניאו-ליברלית המבוססת על הנחותיהם של מילטון פרידמן וכלכלני ממשל רייגן, אשר תפסו את הממשלה וזרועותיה רק כמפריעות למשק לצמוח. התזה שלהם הניחה שרפורמות במס מצד אחד, וקיצוץ בהוצאות הממשלה מצד שני, יגרמו למשק להגיע ליעילות מבנית. בתוך התזה הזו, הסתתרו, עשרות קיצוצים סוציאליים, שגרמו למיליוני אנשים בארה"ב להדרדר אל מתחת לקו עוני. בעלי ההון בישראל התחזקו גם הם כתוצאה מהרפורמות במס והצליחו בעזרת כוחם, ובעזרת הממשלה, להשתיק כל כוח המציג אלטרנטיבה למדיניות הניאו-ליברלית הזו.

במדינת ישראל לא נוצר גוש שמאלי-כלכלי שיוכל לעמוד מול ממשלת שרון. גם היום אחרי שממפלגת 'שינוי' פרשה, אנו רואים כיצד נכנסת מפלגת העבודה – שאמורה לייצג את השמאל בישראל – ללא שינויים מבניים מהותיים במדיניות הכלכלית. האם זה השינוי שהשמאל ביקש ומצביעי השמאל ייחלו לו ? אני בספק. אני חושב שאפילו מפלגה כמו יח"ד יכלה להיכנס לממשלה כזאת. פשוט בגלל העובדה שמדיניות סוציאל דמוקרטית, אחרי נפילת ברה"מ וגרורותיה, נתפסת כלא הגיונית. זאת למרות האופציות האירלנדיות והסקנדינביות, ואף כאלו ממדינות אירופה האחרות, אשר מהוות אלטרנטיבה בת קיימה משגשת למדיניות הניאו-ליברלית.

הלוואי שהייתה לנו איזו יוזמת ז'נבה בתחום הכלכלי, אשר יכלה להביא הצעה לפתרון סוציאל-דמוקרטי באזור. בינתיים, לצערי, פקידות האוצר הולכת שולל אחרי שר האוצר, והוא מקבל על כך גיבוי מלא מממשלת ישראל המשתנה. כנראה שהימין בישראל הרבה יותר חזק לעומת מדינות אחרות. וכנראה שהמלחמה בפלסטינים משמשת כמעין עלה תאנה למדיניות אכזרית כלפי תושבי ישראל המוחלשים.

ג. 'אסור לדבר תחת טרור' – במקרה זה כמובן שונה תוכנית ההתנתקות המדינית מהכלכלית במובן שאין באמת עימות בין כוחות סירוב כלכליים, אין מרד כלכלי, אין טרור של פנתרים שחורים של שנות האלפיים, במקום זה יש כמה ארגונים חברתיים ואופוזיציה מוחלשת בדמות חברי כנסת בודדים ומפלגת חד"ש. הטרור, או ההתנגדות האלימה הבלתי לגיטימית, לשחיקת הזכויות הבסיסיות של כל אדם ואדם במדינת ישראל לא נוצרו, וכך הממשלה לא הייתה צריכה לייצר עמדה פסאודו מוסרית על מנת להתחמק מדיאלוג עם הארגונים החברתיים והשכבות החלשות. ובהיעדר דיאלוג, האלימות הכלכלית משתוללת.

עם זאת, אם נסמן את השביתות של האיגוד המיקצועי – ההסתדרות, שבראשה עומד עמיר פרץ (בעקבות אי תשלום המשכורת לעובדי הרשויות), כסוג של התנגדות לא אלימה ולגיטימית, נוכל להבין מדוע פקידי האוצר תייגו את השובתים ככאלו, אשר מגלים חוסר אחריות לעתיד המשק, וניסו לפגוע בזכויות השובתים ובזכותם הדמוקרטית של השובתים להשתמש במכשיר השביתה המאורגנת לשם מחאה על אי קבלת משכורת. מנהיגי השביתה, כמו עמיר פרץ, תוייגו ככאלו אשר פועלים על מנת לקדם את טובתם הפוליטית ולא את טובת עובדי הרשויות שלא קיבלו את משכורותיהם.

ובכן, ניתן לומר שצורות ההתנגדות לתוכניות ההתנתקות שונה בעליל, אך מבט קרוב בשתי התוכניות יראה לנו כיצד הן ניזונות אחת מהשניה. תוכנית ההתנתקות המדינית היא זו למשל המפעילה את אזרחי ישראל 'להתגייס' בעבור מלחמה באוייב הפלסטיני. מלחמה זו, בזמן שכוחות הסירוב הפלסטינים נמצאים בסוג של הפסקת אש עם הכוחות הישראליים, משמרת "עימות מרוכך" אשר מונע הופעתה של מחאה כלכלית עממית.

עם זאת, מגנוני התיוג וההדרה של המחאה המדינית הפלסטינית והכלכלית שמאלית דומות בשל גיוס כלי התקשורת בישראל לתמיכה מאסיבית בתוכניות הממשלה, ובשל הבעלויות הצולבות של בעלי ההון בכלי התקשורת ועוד גורמים מעוותים בשוק התקשורת הישראלי.

4. הפער שבין ההתנגדות הכלכלית לבין תוכנית ההתנגדות מדינית.

מתוך דיון זה, בשתי תוכניות ההתנתקות, עולה שאלה מתבקשת: מדוע האזרחים הישראלים המוחלשים לא תופסים את עצמם כקבוצה מאורגנת היכולה לקום ולעמוד מול מדכא. מצב זה נגרם, לדעתי, משום שמעמד הוא קטגוריה לא רלבנטית בישראל כיום. לדעתי אנו חיים בעידן בו אנשים לא תופסים את עצמם כעניים ולא משתתפים במאבק על סמך מעמדם החברתי-כלכלי. זו הסיבה לכך שאני חושב שיש מקום למודל של שיתוף פעולה פלסטיני ישראלי פנימי בתוך מדינת ישראל וגם מחוצה לה.

נדמה לי שבסיטואציה הנוכחית יש לאזרחים הישראלים את האפשרות ללמוד כמה דברים מעמידתם של שכניהם על זכותם לריבונות, ולא להיכנע לתרמית של מופעיי הייצוג הקפיטליסטיים, המכוונים להיעלמות הקטגוריה הפוליטית כלכלית על מנת ליצור מצב נוח ליצירת רווחים גבוהים לבעלי ההון ללא התנגדות מקומית.

מאמר הדעה הנ"ל התפרסם לראשונה באתר "יסו"ד" בינואר 2005.

 

 

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ will be published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: