פסטיבל האקטיביזם הרביעי – רשמיו של פעיל

בתשעה עשר ביוני, 2005, התקיים פסטיבל האקטיביזם הרביעי בעיר לוד. בפסטיבל השתתפו עשרות ארגונים ומאות מבקרים הגיעו מכל רחבי הארץ כדי לשמוע, לחוות את דעתם ולהתרשם מפעולות המרחב השלישי בישראל. הפסטיבל הנוכחי היה אחד מהרגעים החשובים של "המרחב השלישי", משום שבפעם הראשונה העמיד הארגון זרקור שהאיר על אחת מן הבעיות הגדולות שנולדו מן הפרדיגמה הציונית-אשכנזית בישראל: הערים המעורבות. פסטיבל האקטיביזם, שאורגן באמצע המרחב העירוני, היה חוויה לא רגילה, מיוחדת, משחררת וקשה כאחד.  

הפסטיבלים הקודמים אורגנו בשם הפעילים והפעילות ולמענם ורוב הפעילות היו מכוונות ליצור קשר בינם לבין עצמם. היה גם ניסיון לתת לפעילים ולפעילות שהות לחשוב על המשך הדרך ולחשוף את פעילותם לציבור הרחב והצר. המרחב בו התקיימו הפסטיבלים הקודמים היה טבעי, בחורשה, בדומה לפסטיבל שאורגן ליד כרם מהר"ל באזור מבואות חיפה, או באזור גבעת חביבה. הפעם שברו המארגנים את השגרה הבורגנית של דמְיוּן מונחה רומנטית באתר "טבעי" (שאין לו חס וחלילה היסטוריה או זהות מעבר למיקומו – שמורות הטבע של קק"ל). השבירה התבטאה בבחירת מרחב עירוני הנלחם על חייו במדינה היהודית הדמוקרטית.

העימות שבין הערים המעורבות ושכונות העוני ידוע. מן הצד האחד מדינת ישראל אינה מתקצבת אותן וגורמת להתמוטטות שירותי הרווחה, הבריאות, החינוך וכיו"ב, ומן הצד השני היא יוצרת דימוי עיר הפשע ומביאה את כוחות השיטור והצבא ל"תיקון המצב". השכונה היא שכונה מעורבת במידה מסוימת ובתוכה מתגוררים גם תושבים מזרחים (מומלץ מאוד מאמרו של בני נוריאלי "היהודים הערבים בגטו בלוד" בתיאוריה וביקורת מס' 26, בעריכת יהודה שנהב).

הרגע הראשון של הפסטיבל הותיר בעינינו תמונה לא קלה. חבר ציין כי כך נראתה שכונת כפר שלם, לפני יותר מעשור. מחיר הקרטיב במכולת המקומית הראה על הפערים הכלכליים שבין המרכז לפריפריה. הפסטיבל אורגן יפה, על ידי הפעילים הרבים ועל ידי פעילי תנועת "מגמה ירוקה" שלקחה על עצמה את ארגון הפרויקט וניהולו. האוהלים סודרו במעין מעגל ואוהל הקשת הדמוקרטית המזרחית היה, לדעת רבים, המרשים בחזותו בין האוהלים.

אני רוצה לתאר את הקשיים שהתעוררו וגם את ההצלחות, פעלים יוצאים של הפסטיבל, על מנת שיווצר גוף ידע בנושא. אני קורא לפעילים ולפעילות לנסות ולתעד את הרגשתם ואת מסקנותיהם במסמכים ולפרסמם באתרים השונים שלהם ושלהן. פרסום הפסטיבל ושיקוף התהליכים ייצר למידה שתשאב את מסקנותיה מתוך הניסיון האישי והארגוני.

אמנם, הבעיות שהתעוררו בפסטיבל קשות להפרדה מהצלחותיו. אך חשוב לנסות ולהפרידן על מנת לסמנן ולעורר את הדיון בהן. הנה כמה מהבעיות העיקריות בפסטיבל:

  1. על פני השטח לא נראה שהאוכלוסייה המקומית הייתה שותפה מלאה בכל תהליכי הפסטיבל ותוכן הסדנאות לא כוון אליה. יצא שלא מעט מהתושבים הרגישו שחייהם הפכו לפתע ל-"גן חיות עירוני" (שיחה עם אחד מהמארגנים לימדה שאכן נוצר שיתוף פעולה עם נציגי הקהילה, אך כנראה שזה לא הורגש או נוהל בצורה יעילה ומשמעותית בפרויקט).
  1. ההופעות לא ממש התחברו למציאות העירונית הקודרת. קל וחומר שהופעות הזמרים האירופאים, ו/או האשכנזים לצד הרוק המערבי לא בדיוק דיברו לצעירי המקום כמו מוזיקת ההיפ-הופ, למשל, של תאמר נאפר ולהקת DAM.  אומן היפ-הופ (שנלקח היישר ממקומו המרכזי הבטוח בגל"ץ) – קוואמי דה לה פוקס, מנחה "עסק-שחור", היה לדעתי שיא חוסר הקשר בין המוזיקה שנבחרה לפסטיבל ותכניו. כך יצא שרוב שיריו לא עסקו בגזענות או בכיבוש (אולי כי הוא הסתגל לרעיון שאסור להשמיע שירים כאלה במדינה הגזענית שלנו). אולי נכון היה להביא אומנים מזרחים ("הקשת", למשל, הביאה בחמישי נגן סנטור מוכשר שנגינתו הביאה אל האוהל רבים מתושבי השכונה. ביום שישי היא ארגנה חאפלה מזרחית-ערבית) .
  1. העירייה והאוכלוסייה היהודית של לוד כמעט ולא שיתפו פעולה. את המתנ"ס, שנמצא ליד אוהלי הפסטיבל, סגרו ולא נתנו למארגני הפסטיבל אפשרות לפעול בתוכו. לא נתלו, בנוסף, שלטים בעיר ונדמה שהפסטיבל לא זכה לתקשורת מספקת בעיר. למרות חשיבותו נותרה האוכלוסייה המקומית רחוקה משכונת רמת אשכול ולא באה לבלות עם המשתתפים. כך יצא שהרווח הפוליטי הצר של ראשי העיר היהודים התגמד אל מול הרווח לתושבי רמת אשכול מחדוות הפעילות המקומית.
  1. לא הייתה עבודה מספקת ומרחבים נאותים לפגישות עם האוכלוסייה המקומית, וכך נותרו מפגשים לא מתוכננים ואפשר אף לומר לא נשלטים עם האוכלוסייה המדוכאת במקום. אם היו מדריכים ומדריכות מלווים מפגשים אלה, היה קל יותר להימנע מהיתקלויות לא נעימות, אשר לעיתים העיבו על המתרחש.

הצלחות הפסטיבל נצצו ככוכבים נולדים, המופיעים במסכי ערוץ שתיים:

  1. הפסטיבל שבר מסורת בורגנית שמטרתה בריחה מן הבעיות הבוערות של המדינה. בחג השבועות בורחים תושבי המדינה אל איים של מדיטציות, הופעות וסדנאות הילינג בה בעת שחייליהם ממשיכים לדכא פלסטינים בשטחים; בעת בה פקידי האוצר הקפיטליסטיים ממשיכים לדכא נשים; נכים; אוכלוסיות מוחלשות; פלסתינים אזרחי ישראל; מזרחים; מהגרי עבודה חסרי אזרחות וזכויות אדם. הפסטיבלים אינם מאפשרים לאזרחים לקבל ארגזי כלים ומודעות פוליטית הנוגעת לזכויותיהם. כשהם חוזרים הביתה הם שוב מתעצבנים משום שעוד פלסתיני תכנן פיגוע, או שעוד ועד עובדים החליט על שביתה בתחומו, או שעוד אתיופי \ מזרחי \ פלסתיני \ רוסי רצח את אשתו וכיו"ב. שוב הם מדברים על: "איפה הבושה?", "מיהו הפראייר?", או "למה אין לנו דרך לברוח מכאן".

אבל אנו, הפעילים והפעילות, מציעים פתרונות לניהול החזית כנגד הגלובליזציה והתחזקות הימין בארץ ובעולם; מאבק משותף נגד גזענות, סקסיזם, שוביניזם, הומו \ לסבו\ טראנס-ג'נדר פוביה; מאבק לשימור השוני האתני; התרבותי; הפמיניסטי; ולהשמעת כל ההיסטוריות המוכחשות בישראל.

  1. הפסטיבל לא גבה דמי כניסה. האוכל נמכר במחירים זולים.
  1. הפסטיבל דאג לרעיון מרכזי. תוכן הפעילויות כוונו למיקום אידיאולוגי שהנחיל ערכים חדשים וביקורתיים למבני הכוח המקומיים.
  1. כל אוהל הביא בשורה של שינוי לפעילות במרחב השלישי בישראל. בכל אוהל ניתן היה ללמוד על ארגון נוסף השואף להרחיב, לשפר ולייעל את הדמוקרטיה בישראל ואת בסיסיה החברתיים והכלכליים, שאופיים אתנוצנטרי. מאוהל ארגון "סחר-הוגן" עד האוהל של "זוכרות".
  1. בפסטיבל נערכו מספר סדנאות משותפות לפלשתינאים וישראלים, לאשכנזים ומזרחים, לגברים ונשים ולקבוצות שונות אחרות בחברה הישראלית, שתרמו להעמקת הידע הנוגע לשסעים בחברה ולאופן ניהול עמדתנו כלפיהם.
  1. איני יכול להעריך את ההשפעה, אבל נדמה כי ילדי השכונה נהנו מאוד מהקרקס שנחת להם באמצע הקיץ בין הבתים. אני רק יכול לדמיין איך הייתי אני מרגיש לו, בשכונה המוזנחת בה גדלתי אני, היה נוחת פסטיבל שכזה.

אני מאמין בפסטיבל ובחשיבותו לייסוד מחשבה חדשה בחברה הישראלית. אני חושב שעל עימותים להיות גלויים. המופעים השונים של הבעיות מצויים ביום יום שלנו. הידע המיוצר בפסטיבלים, הוא זה המייצר את אופי הפעילויות הבאות.

המאמר פורסם לראשונה באתר "אימגו"

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s