כחבר בעצומת הסופרים הצעירים, ופעיל בקשת הדמוקרטית המזרחית, אני קורא להפסיק את המלחמה מיד ולחזור למו"מ

 

 

Weapon of Choice  By vestman cc: flickr
Weapon of Choice By vestman cc: flickr

כחבר בעצומת הסופרים הצעירים, ופעיל בקשת הדמוקרטית המזרחית, אני קורא להפסיק את המלחמה מיד ולחזור למו"מ. יעדי המלחמה לא ברורים, אך תוצאתם ברורה, הרס הביטחון החברתי של תושבי לבנון, ישראל וחיזוק הפונדמנטליזם האיסלאמי והמערבי העולמי. אי אפשר להבין את מלחמת לבנון ה-II מבלי להבין את הדיכוי האלים, שמופעל כיום בעזה בפרט ובשטחים הפלסטינים הכבושים בכלל. ישראל צריכה להפסיק את האמצעים הצבאיים בלבנון ולחתום על הפסקת אש מיידית. לאחר מכן על ישראל לדבר עם ממשלת לבנון וסוריה, לדבר עם החמאס והפת"ח, ולהביא להסדר מדיני מזרח-תיכוני כולל.

כבר בשטחים הכבושים שראינו שהפעילות הצבאית והתנתקות לא פתרו את הקונפליקט. ללא הסדר מדיני כולל בעזה קיבלנו קסאמים. ללא הסדר מדיני בלבנון, נקבל גבול לא בטוח. ישראל חוזרת על אותה הטעות ומחסלת את כל החברה האזרחית בלבנון. מה שיגרום להרס כל התשתית ויהפוך את הגורמים המתונים בלבנון לתומכי חיזב אללה. מעשה זה הוא לא מוסרי, טיפשי ויגרום לאיוולת.

 

על ישראל לכבד הסכמים בינלאומיים ואת הצעות מועצת הביטחון והאו"ם, בדיוק כמו שהיא מבקשת לכבד את החלטת מועצת הביטחון 1559, אסור להיות צבועים, איך אפשרות לשבת בשטחים הכבושים ולדכא באכזריות שלא ברא השם את הפלסטינים, ולדחות את הדיון בכיבוש, ושאלות לא פתורות עוד מהקמת המדינה.

 

עלינו להגיע להפסקת אש ולנצל את הרגע הכי קשה של הסכסוך ולפתוח במגעים מדיניים פתוחים עם מנהיגי לבנון, השטחים הפלסטינים הכבושים וסוריה. מגעים כאלו יצליחו להרגיע את המתיחות במזרח התיכון ולהביא אפילו למו"מ עם שאר מדינות ערב. שהרי הגענו כבר לשלום עם מצרים וירדן וניתן להמשיך את המגמה ההיסטורית הזו.

ממשלת ישראל צריכה לרסן את הגנרלים וכוחות הביטחון. הביטחון שלנו בישראל לא מצוי בכוחות הצבא, אלא בפלורליזם הרב תרבותי שאנו צריכים לייצר, בנורמאליזציה במזרח התיכון ובמדינת רווחה מתוקנת בישראל. הממשלה הנוכחית בגדה בבוחריה. את פרץ היינו צריכים לראות כשהוא נלחם בבעלי ההון ובשינוי התודעה והשיח האשכנזי המשמרים את הפערים בישראל. אך רק אתמול התבשרנו על ידי נגיד בנק ישראל שהדיון על הרווחה יידחה לשנה הקרובה. ושוב הדיון הביטחוני דחה את הדיון החברתי, ושוב האוכלוסיות המוחלשות המזרחיות, הפלסטיניות-ישראליות, הנשים נושאות את המחיר האיום של המלחמה. המלחמה הזו המיטה אסון על אזרחי לבנון, מיליון הפליטים ואלפי הפצועים ומאות הרוגים והרס התשתיות במיליארדי דולרים. המלחמה הזאת היא אסון לתושבי הפריפריה, שיוותרו ללא קיצבאות, תחת שיח צבאי מחד גיסא וניאו-ליברלי מאידך גיסא. אסור לנו להסכים שכוחות הביטחון ינהלו את הקונפליקט. משום שאין כאן ביטחון או שלום, יש כאן טילים שנוחתים על הפריפריה בישראל, על עזה, על לבנון. ויש מתח הולך וגואה עם סוריה ואיראן. ומי יודע הוא עוד ישפיע על מהפכות איסלמיות במצרים או בירדן וסעודיה. מהפכות איסלאמיות הם לא חלק מהאינטרס הישראלי.

צריך להגיב בקול ברור, עלינו להתנגד לשיטות צבאיות, אלו שהופעלו על ידי החיזב אללה ואלו שהופעלו על ידי החמאס. בנוסף, מדינת ישראל אינה מייצרת פלטפורמה של משא ומתן עם אוייביה ובמקום להישען על הסכמי שלום, היא נשענת על הצבא, שלא פעם מייצר תוקפנות ומפר את זכויות האדם ואמנות בינלאומיות עליהן חתומה המדינה.

האמריקאים חסרי הבנה באזור, הם שכחו את הפלסטינים, הם שלחו לנו נגיד בנק ישראל שימשיך לדכות את האוכלוסיות המוחלשות, הם הרסו את עיראק, הורידו ממשלות שלמות בדרום אמריקה והולידו את הרעה החולה שנקראת הבנק העולמי ועד היום הם מדכאים את השחורים, הלטיניים בתוך הערים המרכזיות באמריקה. אסור לייבא את המחשבה האמריקאית הפונדלמליסטית בדבר ציר הרשע, בזמן שכוחות בריטיים ואמריקאיים הרסו את עיראק וציפצפו על החוק הבינלאומי. אני מציע במקום דיון על רשע, להחזיר את הדיון על זכויות אדם, אזרח, וזכויות חברתיות מלאות. ראינו כבר מה קרה בעיראק, האם זה מה שישראל רוצה לעשות בלבנון. האם הרס ביירות, ותשתיות הלבנוניות יוביל לנורמאליזציה או לאיבה איסלאמית עולמית?

אי אפשר לסמוך על ארה"ב, או על איראן, ישראל צריכה לסמוך על הסכמי שלום. לצאת מהשטחים הכבושים ולהגיע להסכם שלום עם מנהיגי העם הפלסטיני הכבוש, לצאת מהגולן ולהגיע להסכמי שלום עם סוריה, לצאת מדרום לבנון, ולהגיע להסכם שלום עם לבנון. לצאת מתוך המחשבה הניאו-ליברלית אמריקאית ולהחזיר לאוכלוסיות המוחלשות בישראל את הביטחון החברתי שלהן. הפיצו את המסר, והתנגדו לשלטון השיח הצבאי, ש"כבש" את השיח הציבורי ולא מאפשר לרעיונות רציונאליים, בעלי אחריות וחשיבה לטווח ארוך לחזור למרכז הבמה.

אני קורא מכאן לכל האינטלקטואלים והסופרים מא.ב יהושע ועמוס עוז וחבריהם להביע קול ברור וצלול נגד המשך המלחמה שפוגעת אנושות באינטרס הישראלי, בעם הלבנוני ובכל המאזן הרגיש והעדין במיזרח התיכון.

 

 

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

%d בלוגרים אהבו את זה: