*השיר נכתב במיוחד לכבוד ערב-השירה "לגנוב גבולות בבהונות שקטים" של כתב-העת "הכיוון מזרח" שאירח את המשורר ארז ביטון, כחלק ממדרש קשת. 15.12.2006. השיר יכלל ב"ה בקובץ השירה "אוצרות של זעם" שאני מתעתד להוציא לאור במהלך השנה הבאה, בתמיכת קרן רבינוביץ לעידוד ספרות ואמנות בתל אביב.
בזמן הישענות
לארז ביטון
משמח לפגוש צעקה כלכך שקטה
לגעת בזוג עיניים השייכות לנו
כי זו הדרך היחידה שמאפשרת לי
לדרוך על גופות ולדעת
"המבוקש מס' 2": האתר של מתי שמואלוף 
אהבתי…
אהבתיאהבתי
שיר טוב.
ההקדשה לארז ביטון היא פרשנית, חבל, אולי (קשה לי לדעת) הוא היה יותר מעניין בלעדיה.
אהבתיאהבתי
היא דווקא: "לדרוך על גופות ולדעת". מתי, מי כמוך מבין מדוע. הלדעת הזה, אחרי שנים שחשבת שככה אדמה. אין מה לעשות, הקול עובר…
אהבתיאהבתי