פארודיה על גזענות אשכנזית ועוד רעות חולות: טופי והגורילה בתוכנית של הופ

Player2.aspx?m=1245780

מממ שלח לי את הלינק הזה, שמתאר פארודיה על תוכנית טלוויזיה בערוץ הראשון. לתכנית קוראים "גורילה וכוסית בביקיני". גם פארודיה כסוג של ז'אנר קומי חושפת את הדעות הקדומות. תקשיבו לדברי השחקנית בבגד הים, הם מכילים את רוב הדעות הסטריאוטיפיות לגבי המזרחים. שימו לב להעמדה של הגוף הלבן (סמן של "הלובן") בבגד ים אל מול הדברים הקשים שהיא אומרת כשהיא מבְנָה את "השחורות". או במילים אחרות המחשבה הקולוניאלית שלה מודגשת.

הסטריאוטיפ של סכין באופן מיידי עולה לדיון, וכן אנו רואים גילום דרמטי של הסטריאוטיפ הנ"ל בסיומו של הקליפ. נכון, הדמויות עוברות תהליך, שמצד אחד הגורילה למדה על הסטריואטיפ ומצד שני הקריינית למדה על האלימות של הגורילה (השטנית) וכוחה. לניהיליסטים שביניכם/ן תוכלו להיות שמחים כי הדמות "המזרחית" (אשר נולדה בחסות השטן) קופצת על הדמות "האשכנזית" כעימות מסומל והסוף בלתי ידוע, אך אפשר לחשבו כניצחון.לבסוף,  אני חושב שפארודיה כזו שנעשתה בימינו, חושפת עדיין את המחשבה המפרידה בין מזרחיות לאשכנזיות, בין צבע שחור ללבן, בין דת לבין חילון, בין אלימות לבין רציונאליות (טופי אומרת לגורילה, שהוא גם יהודי, כמתבקש מתוך המציאות מחוץ לטקסט, והוא ולא שטן, ולבסוף מבקשת פשוט שיירגע).

אני מביא את הטקסט, אפשר לראות כיצד השטן מתרמז והופך למזרחי. הרובוט המזמר גם הוא מרמז שהריח (המזרחי) שייך לשטן, אותו מגלם שוקי (לאחר הכותרות).

שימו לב, שאמנם בתחילת הטקסט טופי אומרת שהמזרחים דומים אך שונים. כלומר, היא לא בדיוק דוחה את המזרחים על הסף, אך מקטלגת אותם כשונים, ובו בזמן כ"מקובלים". הדיבור שלה על הקבלה שלה אותם חושף את היותה שומר סף של הקבוצה השקופה – הקבוצה האשכנזית.

כאמור טופי שייכת לקבוצה מינית, שקופה, בעלת עור "לבן", בניגוד לקבוצת המזרחים המתרמזת בדבריה, אין לה ריח, ושם ערבי (חִילבה) כמו לחברתה, ההפך – שמה הוא "טופי" – סוג של ממתק הנערץ על ידי ילדים. השינוי היחיד מהפנטזיות האקזוטיות הרגילות, היא שהכוסית העונה לשם טופי הופכת למינית אל מול הגורילה המפחידה המבקשת לחסלה. זהו הסטריאוטיפ שנשבר – ואולי שייך יותר לקונטקסט השמרני של הטלוויזיה בערוץ ה-1 שמשמש כמסגרת לפארודיה ועליו נוצר הליגלוג.

הגורילה מתאפיינת כחיה שלא מודעת לאלוהיה, וקצת פסיכוטית וחושבת שהיא שטן ומתכחשת ליהדות שלה, אולי בגלל הקשר שלה לערביות. כך היא שטנית, ולא מודעת למציאות, שהיא בסך הכול יהודיה.

טופי והגורילה
הכוסית (טופי): היום ילדים נדבר על הדבר החשוב ביותר בעולם: אלוהים.

כותרת: טופי והגורילה

הכוסית: מי שברא את העולם הוא אלוהים, אלף, למד, ואהה, אה, יוד, מ סופית, אלוהים.

הגורילה (שוקי): גם את המרוקאים ?

הכוסית: בוודאי שגם את בני עדות המזרח. הם לא שונים מאיתנו. אולי קצת בצורה חיצונית, בכמה דברים חיצוניים כמו בגדים, מאכלים וריח הגוף המלווה אותם. אבל אנחנו אוהבים אותם ומקבלים אותם. לי יש ידידה מאוד טובה שהיא מבני המרוקאים ושמה חִילבה. והיא מאוד מאוד שקטה וחמודה. שוקי שאלת את עצמך מי ברא את העולם?
הגורילה: השטן.

הכוסית: מאיפה שמעת על השטן?
כותרת: הרובוט המזמר

הרובוט המזמר: השטן שמן, יש לו ריח מוזר, אלוהים נאה, הוא המציא את השופר.

הגורילה (מחופש לשטן): אני השטון טופי, אני השטן טופי, אני אשרוף אותך באש הגיהנום, אני יודע שחטאת. אני יודע שאת מסתכלת עלי מוזר,  אשמיד אותך, אני השטן, אני הורג אנשים ואני רוצה לשתות לך את הדם, אני רוצה לשתות לך את הדם.
כוסית: אני לא מפחדת ממך, אני יהודייה ומאמינה באלוהים. גם אתה יהודי ומאמין באלוהים.
הגורילה: אני לא יהודי ואני רוצח, אני אשתה את הדם שלך טופי.
הכוסית: תירגע שוקי, תירגע שוקי.

טופי קופץ על הכוסית והמסמך מתמלא בדם …

דרך אגב בנוגע לפרסומות וגזענות, שימו לב שכל הפארודיה הזו ממומנת על ידי בזק 014.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על פארודיה על גזענות אשכנזית ועוד רעות חולות: טופי והגורילה בתוכנית של הופ

  1. הכי מצחיק שאתה מפרסם את זה ברצינות, כלומר את ההתייחסות לתוכנית משנות השמונים האשכנזיות הוי אנחנו כאלה גזענים. בנאדם, זו בדיחה. שני חבר'ה בטח הפיצו איזו שמועה באיזשהו פורום, שבו, אגב, מעיר הגולש "נירבס": "בשנות השבעים לא היה לוגו מוטבע על הטלוויזיה רק ב1994 התחילו לשים את זה".

    http://tinyurl.com/yd48z8

    אולי כדאי לרענן את כל פניקת הגזענות המצחיקה הזאת. הפוסטים האלה (במיוחד האנגלית והבולד, שזה פשוט טרן אוף בכל מה שקשור לבלוגוספרה הישראלית) מפהקים.

    טלי פחימה משתחררת היום.
    תגיד איזה משהו שמח.
    בחייאת.

    אהבתי

  2. מרק ק. הגיב:

    תחשוב לאיזה תהומות הגעת אם אפילו ליכטש חושב שאתה מגוחך.

    אהבתי

  3. קווין רוז הגיב:

    מתי, אחמדיניג'ד אומר שלא היתה שואה, אז באמת כנראה שלא היתה.

    (זה פחות או יותר מה שמסמל ההגיון שלך: ראיתי סרטון באינטרנט וזו המציאות. אפילו אם נתעלם מעניין הלוגו שמקדים את עצמו בעשור וחצי אפשר להסיק שבשנות השמונים גורילות לא רצחו בתוכנית ילדים כוסית בביקיני).

    אהבתי

  4. עומר הגיב:

    שניה וחצי של מחשבה ובירורים היו מעלים את העובדה שמדובר בזיוף! אבל כנראה שזה מה שקורה כשמוכנים להאמין לכל דבר שמשרת את האג'נדה…

    אהבתי

  5. אני לא חושב שמתי מגוחך, מרק. אני חושב שהפוסטים האלה עייפים, וכדי להעביר את המסר כדאי לרענן.

    תגיד, זה תהיה חוצפה לשאול (שאלה למרק) אם בא לך להיות חברים הכי טובים?

    אהבתי

  6. ערס פואטי הגיב:

    ורואים שזו מתיחה של ימינו. באמת, שמואלוף. עכשיו תהיה גבר (כמה דכאנית האמירה שלי, אכן) ותתקן גם למעלה.

    אהבתי

  7. אסף הגיב:

    הרי ברור לגמרי שזו פארודיה.
    "יש לי חברה מזרחית, קוראים לה חילבה"??
    לא יאמן שאתה מתייחס לזה ברצינות…

    אהבתי

  8. מרק ק. הגיב:

    אני אשתדל לא להעליב. סגנון הכתיבה שלך ממש לא עושה לי את זה.

    אהבתי

  9. עזוב כתיבה. אני מדבר על לראות סרטים ביחד. לרכל.

    אהבתי

  10. מרק ק. הגיב:

    משחק סקווש?

    אהבתי

  11. חייש הגיב:

    הוא שפל מוסרי.

    אהבתי

  12. קווין רוז הגיב:

    על שכמותיך אבא שלי היה אומר "עזבו אותי מעובדות, אני כבר החלטתי". עכשיו אתה טוען שאפילו שזו פארודיה היא מרמזת על גזענות.

    וואלה, אולי יש צדק בדבריך, שהרי אתה פארודיה של מקופח.

    אהבתי

  13. סס יח הגיב:

    הדמות האשכנזיה דווקא אינה ספקנית מול קיומו של אלוהים אלא היא מסורתית ואומרת שאלוהים היא הדבר החשוב ביותר בעולם.
    הדמות של הקוף היא החילונית והפרועה. הרובוט המזמר גם הוא בצד של אלוהים.

    אהבתי

  14. הוא הייצוג הנאמן של האשכנזים בסרטון הזה.

    אהבתי

  15. מרק ק. הגיב:

    אולי כדורסל בספורטק?

    אהבתי

  16. ספורט לא בא בחשבון.
    סרטים.
    ורכילות.

    אהבתי

  17. אביבה הגיב:

    הגוף הלבן הוא סמן של ה"לובן"?
    .

    גוף לבן זה לא סמן, זה האינדקס!

    אהבתי

  18. מתי שמואלוף הגיב:

    מושג רלוונטי לניתוח התופעה הוא “הפוליטיקה של הלובן” (The Politics of Whiteness), אשר מתייחס (בין היתר) אל האופן שבו האדם הלבן, הקולוניאליסט מייצג את הלובן שלו כ”שקוף”, וכ”טבעי” (לא כעוד צבע), בעוד שאר הקבוצות האתניות מיוצגות על ידו כ”צבעוניות” וכ”אחרות” (”שחור”, “צהוב” “אדום”, ו”חום”). לטענתו של אליסטר בונט (Bonnett) , ההפרדה שעושה הקולוניאליסט – הלבן בין הגזע שלו לבין הפוליטיקה וההיסטוריה של כיבוש הטריטוריה על ידו, היא המאפשרת לו לכונן את עצמו כבעל הטריטוריה. או במילים אחרות, זו הדרך שבה משתמש הקולוניאליסט בזהות הלבנה שלו לצורך הפיכת פרויקט המודרניזציה שלו ל”טבעי” […] קטגוריה חברתית זו אינה נותרת בתחום הסימבולי בלבד, כי אם מתורגמת להון חומרי ולחלוקת משאבים בלתי שוויונית. ברוחה של סוזן סמית’, ניתן לומר כי ההבדלה (בין הצבעים, הערה שלי מ.ש) מעצבת פרקטיקה סימבולית, כחלק מהמאבק הפוליטי-תרבותי על המשמעות של המרחב, ואשר תוצאתה היא עידודו של אי-השוויון החברתי. [מתוך ההלבנה של המרחב הציבורי, תמיר ארביב, 17.06.2006, בבלוג של דב חנין].

    http://www.dovblog.org/blog/109

    אהבתי

  19. מתי כספי הגיב:

    הי מתי.

    חייך, אכלת אותה.

    אהבתי

  20. משה אסולין הגיב:

    מתי, שמת לב לזה שהאשכנזים שוב פעם עושים מעצמם קורבן?
    לדעתי החולניות הזו כבר עברה כל גבול אפשרי, כולל את גבול השפיות.

    אהבתי

  21. משה אסולין הגיב:

    אגב, המאמר המצויין שלך "הלובן, אוהה הלובן" נעלם, או הועלם, ממקומו.

    אהבתי

  22. מתי שמואלוף הגיב:

    קודם כל תודה.
    אני הודעתי לאתר "רשימות" על כך שהמאמר הועלם". אני אנסה לשחזר אותו מזיכרוני. מקווה שאין כאן סוג של זדון.

    הדרך היחידה להיפטר מגזענות היא לחנך, ללמד ולחשוף אותה.
    המון ברכה
    מתי

    אהבתי

  23. יפתח כהן הגיב:

    הביקורת שלך מצחיקה אפילויותר מהמקור

    אהבתי