שירה או למות: ראיון עם גלעד מאירי על קבוצת כתובת ומקום בלב העיר

 

מקום לשירה בלב העיר
מקום לשירה בלב העיר

במצב דברים זה השירה יכולה רק להסתפק בהישרדות ולא באיכות חיים, אלא אםנ תאחד כולנו (מתוך "סאדו-מאזו פואטי: על ההנאה של המשורר מדיכויו וההנאה של החברה לדכאו ". מאת: גלעד מאירי)

קבוצת "כתובת" פועלת ב"מקום לשירה בלב העיר" במרכז העיר ירושלים. הקבוצה עד כה העמידה קאדר של משוררים צעירים והשתתפה במספר לא מבוטל של פסטיבלים של שירה. פעילות השירה של "כתובת" הנכיחה את העיר ירושלים במידה רבה בתוך הספרות העברית ונתנה לה שֵם.

בגיליון השירה האחרון (מס' 9), הודיעו חברי "כתובת" על קיצוץ של שבעים אחוז בתקציב הפעילות. הקיצוץ יקשה על פעילות הקבוצה בעתיד. החלטתי לראיין את גלעד מאירי, המשורר ומנהל "מקום לשירה בלב העיר".

על כמה כסף עומד התקציב שלכם השנה?
"לפני כשנתיים שלוש עיריית הקציבה למקום לשירה כ-150,000 ש"ח, אחרי שנה, הורידו את הסכום לכ-90,000 ש"ח ועכשיו התקציב הגיע לכ-20,000 ש"ח.

האם ניתן להרוויח משירה?
שירה ושירים אי אפשר למכור. שירה לא מרוויחה. אם עושים חישוב כמה ילדים במערכת החינוך קוראים שירה, נמצא שאולי 30% או 40% אחוזים. האוכלוסיות הערביות והחרדיות כמעט ולא נוגעות בנושא בירושלים. כך שאנחנו מדברים עדיין על סוג של פרובנציאליות, בניגוד לתל אביב שיש בה כמיליון איש. כך שזה אותו קהל אך הוא עני יותר באופן יחסי.

האם יש קשר לעובדה שירושלים עוברת מגמות של "התחרדות" לקיצוץ תקציבי חינוך חילוניים?
כן, בהחלט. ירושלים היא עיר חרדית והם לא יודעים מי אנחנו וחושבים שאנו מסוכנים. כי התרבות "הלא חרדית" מסכנת את החרדים. יש פה רצון של פרנסי העיר שהעיר כולה תהיה חרדית (במיוחד של ראש העיר לופוליאנסקי). הם לא באים לדיאלוג עימנו. הם מורידים את התקציב ממאה חמישים אלף לעשרים אלף לשנה. מבלי לשאול אותנו. ובכך אנו משולים למפעל כושל בעיירת פיתוח. אין תהליך, ואנחנו לא מייצרים כסף. הם לא עובדים איתנו על ייצור מנגנון חליפי. פשוט באים בסוף השנה בחודש דצמבר ומקצצים. וזאת לאחר שהם יכלו לפנות אלינו בכל חודשי השנה.

האם ההקצבה לתרבות בירושלים ובתל אביב שוות?
לא. בתל אביב ההקצבה לשירה עומדת על כ-120 מיליון ש"ח ואילו בירושלים היא עומדת על 5 מיליון ש"ח.

מה הערכים שניסיתם לייצר בעזרת השירה?
לדעתנו אנחנו עם עם גישה חברתית ואזרחית ובשביל ששירה תגיע לעם, אנחנו צריכים להתגבר על הקושי ולהוריד אותה לעם גם בחינם. כמו בישיבה ובבית כנסת החילוני צריך לסבסד את השירה ולהעניק אותה להמונים. כמו שמקצים לכדורגל ולספורט, צריך להקצות גם לתרבות אותם סכומים. בליגה א' יש יותר כסף מהתקציב שלנו. אם רוצים למצוא את "בניון" הבא של כתיבת השירה, עלינו להשקיע בהפועל דימונה …

לסיום, מה אתם מתכוונים לעשות ?
ראשית ברמה של הישרדות אנחנו נפיק פחות ערבי קריאה ויכול להיות שלא נפתח סדנאות שירה של אביב וקיץ ונצמצם את הפעילות בחצי. שנית, אנחנו ניצור לובי של אנשי ספרות (לא פוליטיקאים) וננסה בעזרתם להביע מחאה.

הכתבה פורסמה בעיתון "כל הזמן ירושלים", בתאריך ה-12.01.07

 

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ will be published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

0 תגובות בנושא “שירה או למות: ראיון עם גלעד מאירי על קבוצת כתובת ומקום בלב העיר

  1. שבכלל מממנים שירה.
    אבל האם ישנה דרך כל שהיא לשכנע את המדינה הזאת שיש צורך בתרבות?
    נראה שמשהו כאן לא עובד. או שהשירה מנותקת מהעם והוא כבר לא צריך אותה, או שהיא צריכה למצוא מקום אחר, שאמנם לא יהיה אפשרי לחיות ממנו, אבל יהיה אפשר לצרוך אותו בקלות יחסית. אז אולי ערבי שירה יהיו פחות, אבל יצמחו כאן עוד כמה יונתן-גפנים כמו ב'שיחות סלון' או משהו כזה. בתקופה ההיא, שירה הייתה אפילו עניין מסחרי!

    אהבתי

  2. אין כמו להיבחר על ידי מישהו ואז לרצות להציל אותו מקריסה – ולו למען הסיכוי הזעיר שתיבחר שוב, שתהיה שוב הנבחר

    אבל ברצינות – כל הכבוד על הכתבה בנושא החשוב

    אהבתי

  3. ואת זה אני אומר בתור מוזיקאי פעיל כבר המון שנים, שמנסה איכשהו לשמור על האמת הפנימית שלי ואיכות המוזיקה והטקסטים בתוך השיקולים המסחריים (שכן, לא אשקר וכל אחד רוצה להצליח) ובעיקר הכלכליים (כלי נגינה, חזרות, הקלטות והפקה עולים המון כסף).
    לשמחתי, אני מוצא מקום רחב לשיתוף פעולה עם משוררים, אולי בגדר "אחי לצרה" ומאוד נהנה, מופרה ומפרה משיתופי הפעולה איתם.

    ב13/4 אני אופיע יחד עם יודית שחר באירוע של "מקום לשירה" בירושלים ואני שמח שמקום כזה קיים ומקווה שימשיך לפעול ולקבל תמיכה! מדינה שלא משקיעה בתרבות שלה נראית כמו…שאנחנו נראים בהרבה מקרים (אבל אני מאמין שיש ברובנו יותר, ויש תקוה).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: