שירו של מאיר ויזלטיר לכבוד השחרור של טלי פחימה | cc: flickr By FunGi_

מאיר ויזלטיר

3 בינואר 2007

מַה שָׁרוֹת הַצִּפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה

מַה הֵן שָׁרוֹת הַבֹּקֶר?

טַלִּי פַחִימָה שֻׁחְרְרָה

הֻפְחַת לָהּ שְׁלִישׁ הַבֹּקֶר,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

בֹּקֶר טוֹב לָךְ אֲחוֹתֵנוּ,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה:

גַּם אַתְּ הִתְעוֹפַפְת עַל כַּנְפֵי הַדְּחָפִים

לְמַלֵּט שְׁבִיב חַיִּים בְּאֶרֶץ הַמָּוֵת,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

גַּם אַתְּ הִתְעַלַּמְתְּ מִגְּבוּלוֹת שֶׁסֻּמְּנוּ

עַל מַפּוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ קוֹרְאוֹת,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

וְכָמוֹנוּ עָקַפְתְּ מַחְסוֹמִים וְשׁוֹמְרִים

חֲמוּשִׁים וְשָׂשִׂים לִירוֹת.

וְכָמוֹנוּ נָחַתְתְּ בְּעִיר חֲרֵבָה,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

בְּתִקְוָּה שֶׁגַּם בָּהּ תִּמְצְאִי פֵּרוּרִים

לְהָזִין אֶת הַלֵּב הֶחָפֵץ חַיִּים,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

וְלַמְרוֹת שֶׁאָדָם לְאָדָם זְאֵב,

וְאָדָם לְאָדָם חֵרֵשׁ,

אַתְּ פָּרַשְׂתְּ אֶת כְּנָפַיִךְ בַּחוּשׁ הַשִּשִּׁי,

עָפְתְּ לִרְאוֹת וְלִשְמֹעַ לְלֹא מְתַוְּכִים,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

וְאַתְּ פָּצִית פֶּה, וְצִיַּצְתְּ בְּקוֹל רָם,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

לַמְרוֹת שֶׁקוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ דָּקִיק,

וְאֵין לָךְ מַגְבֵּר, וְלֹא מֻנֵּית לְתַפְקִיד

הַאֲוָזִים, מַצִּילֶיהָ שֶׁל רוֹמָא.

הִשְׁמַעְתְּ אֶת קוֹלֵךְ מִמְרוֹמֵי כָּל עָנָף

שֶׁאִפְשֵׁר לָךְ לִנְחוֹת לְרֶגַע.

לְהַצִּיל אֶת הָעִיר מִידֵי הַשּוֹמְרִים,

הַשּוֹמְרִים שֶׁיּוֹרִים בְּכָל בַּעַל כָּנָף,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

וְהַצַּיָּדִים, שֶׁפָּצְעוּ אֶת כְּנָפֶךְ

וְהִפִּילוּ אוֹתָךְ בְּפַח מְטֻפָּשׁ,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה,

עַד סוֹף יְמֵיהֶם יֹאכְלוּ קַשׁ וּזְרָדִים

הַמְשַׁמְּשִׁים לְבִנְיַן קִנֵּינוּ.

וְהַגּוֹזָלִים שֶׁלָהֶם יִבְקְּעוּ

יוֹם אֶחָד וְיַצְמִיחוּ כָּנָף,

וְעוֹד יְעוֹפְפוּ בַּנָּתִיב שֶׁהִתְוֵית

וְיָבוּזוּ לָאֵם וְלָאָב,

שָׁרוֹת צִפּוֹרִים בִּשְׁמֵי רַמְלֶה.

השיר פורסם לראשונה במדור "ספרות וספרים" של עיתון "מעריב", 12.01.2007