חרדות אתניות

מצד אחד העיתונאי גדעון לוי חושף את הגזענות האנטי-מיזרחית על מנת להילחם בה (ביחס המזלזל לעמיר פרץ) ומצד שני הבלוג של נועה חושף שוב את אחת החרדות של הפוליטיקה "הלובן"  ביחס לתהייה שבאה אחר ההתייחסות לזכיה של הסרט "בופור" בפסטיבל ברלין ("שמתם לב שהבון-טון היום הוא לצחוק על אשכנזים? ").

הבלוג של נועה אולי לא התכוון באמת לייצג עמדה שמרנית (אולי הניסוח של התהייה הבעייתית צריך לקבל ארטיקולציה והמשגה אחרת), אכן אני קורא בבלוג שלה גם קולות אחרים כמו למשל המאמר המלמד על אפרו-אמריקנים, פרענקים ושנות השמונים. בנוסף, כפי שמיידעים אותי נועה גם עיצבה את הפלייר המקסים כנגד רשת ארומה.

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor, and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ was published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

0 תגובות בנושא “חרדות אתניות

  1. הטור של לוי הוא אחד החלשים ביותר שלו
    אני מעריך אותו מאוד, אבל הוא טועה, לדעתי, ומנסה להיות "אנטי" דווקא, כמו שקורה לו לפעמים. הביקורת על פרץ נובעת מהיותו כשלון כמעט בכל דבר. דווקא על רקע ההבטחה הגדולה שהוא ייצג, שגם היא נבעה ממוצאו.

    אהבתי

  2. ממש לא התייחסתי לקאסט של הבופור כמשל להתפשטות "שחורה". אם אתה מציג את זה ככה אתה טועה בהבנה בסיסית של הנקרא. אל תייחס לי דברים (גזעניים) שלא אמרתי. עדיף שתקרא שוב את הפוסט

    תודה

    נועה

    אהבתי

  3. ואם תקרא אם שני הפוסטים האחרונים שלי ב"קפה דה מארקר" הנוגעים לעמיר פרץ- תבין שכדאי לחקור קצת לפני שמסיקים מסקנות

    נועה

    אהבתי

  4. את הפוסט של נועה והוא כן בעייתי כיוון שהיא מנסה להתכחש לענין המראה של האנשים, כאילו זה לא קשור ל"גזענות". לשים את האשכנזים שסובלים גם מגזענות, בעיקר הנשים הבלונדיניות שהן הרי כולן "זונות" יחד עם המזרחים, גובל בחוסר הבנה בסיסית של החומר. זה כמובן מותר, אבל מותר גם לבקר את זה.
    יוצאי חבר העמים בישראל עדיין נהנים מתנאים טובים יותר, שלא לדבר על אשכנזים אחרים שהם יותר משכילים, מבוססים ועם יותר אפשרויות בחירה בחיים. יש בפוסט טון של "הקוזק הנגזל" ומי שמכחיש את העובדה שיש גזענות מוסדית נגד מזרחים, אכן יתקשה לראות אותו. אכן תלוי באילו משקפיים מסתכלים על המציאות.
    קוזק נגזל הוא עדיין קוזק.

    אהבתי

  5. למה אני מקבלת את הרושם שאף אחד פה לא טרח לקרוא את הפוסט עד סופו? למה כולם פה כותבים כאילו הפסיקו לקרוא בפסקה הראשונה? להיפך, להיפך, להיפך! אם תמשיכו עד סוף הדף תראו שדווקא כתבתי ועוד איך על הגזענות הממוסדת שיש והייתה נגד "מזרחים", על ההסתגרות המכוונת של הקיבוצים הסמוכים לבית שמש, על העוול שנגרם לאורך השנים ועל העובדה שהוא טרם תוקן וספק אם יתוקן. התייאשתי, בחיי

    אהבתי

  6. העליתי בישראבלוג שני פוסטים שפרסמתי כבר ב"קפה דה מארקר". אולי הם יבהירו (או ישחירו, שלא תאשימו אותי בגזענות) מעט את התמונה

    אהבתי

  7. לא משנה מה תכתבי, את בעמדת נחיתות מול השמואלופים למיניהם מכמה וכמה סיבות.
    1. את עושה משהו עם החיים שלך מעבר לעיסוק בפוליטיקה של הזהויות, ולכן את חשודה מראש.
    2. את לא מתפרנסת ומיחצנת את עצמך מהפוליטיקה הנ"ל, ולכן את פסולה בדיעבד.
    3. אולי אינך מזרחית גנטית לפי הקריטריונים של נירנברג, וגם אם כן, אינך מזרחית מקצועית, ועל כן מוטב שתסכרי את פיך.
    4. לא השתמשת מעולם בפוסטים שלך במילים "המשגה" ו/ או "ארטיקולציה" ולכן את פסולה מלבוא בקהל המאמינים.
    5. את כותבת מה שאת חושבת, וזה מעשה שלא ייסלח בקרב עדות המצטטים.
    6. נותר רק לראות כמה זמן ייקח עש ששמואלוף ימחק את התגובה הזאת. אם הוא גבר (מזרחי כמוני) זה לא יקרה. אבל עושה רושם שהוא פרודיה על מזרחיות מטרוסקסואלית והתגובה תיעלם בתוך דקות. נחיה ונראה.

    אהבתי

  8. די, מתי, הפסקה שהוספת לא מתקנת את הטעות. אם כבר, היא עושה לה "הבנייה של הנצחה" ועל הדרך גם "ממשיגה" אותך כמבקר חסר כבוד עצמי. רד מזה.

    אהבתי

  9. שמואלוף ואיריס הפכו את הענין המזרחי ל"חומר", כלומר לסוג של ענף ידע – יש לו טקסטים, יש לו טקסים, יש לו מורים ויש לו כהנים. אם אתם מבקשים לאמר משהו על ה"חומר" אתם צריכים לבקש רשות. כמה מהר הופך הענין המזרחי לענין מערבי לחלוטין, חף מכל סלסול, נקי מכל "רב תרבותיות". יש לו בדיוק, אבל בדיוק תרבות אחת. שלהם.

    אהבתי

  10. אני התייאשתי ממך, מתי שמואלוף. אני אומרת לילה- אתה חושב שאמרתי "יום". אני אומרת ש2+2 זה 4, אתה מתעקש להמשיך ולראות חמש. אין לי כוח לאנשים שלא מסוגלים לראות מעבר לדעות שלהם

    היה נעים, מי שמעוניין באמת להבין מה כתבתי, וכמה אין בין הדעות שלי ובין מסקנותיו של מר שמואלוף דבר וחצי דבר, מוזמן לבלוג שלי, לשעה קלה של התרווחות שאינה גזענית או פוסלת אדם בשל מוצאו. מעניין שאני לא פוסלת את אדון שמואלוף מלהביע דעה בגלל היותו "מזרחי", אך הוא (ועוד מגיבה בשם איריס) פוסלים אותי מדעה בגלל היותי אשכנזית. ואולי זה בעצם כל הסיפור

    אהבתי

  11. אל תאשימי אותם בגזענות. זה באמת לא בגלל שאת אשכנזייה. זה הרבה יותר גרוע. יש אשכנזים שמדברים בקוד הנכון (למשל, 2+2=5), והם בהחלט בסדר מבחינת האנשים שאת מדברת עליהם. הבעיה מתחילה כשאת אומרת שמדובר ב-4. אז לא יעור לך שום פיגמנט כהה. בקיצור, מדובר בקליקה או בבראנז'ה, על כל חוקיה, וכך צריך להתייחס אליה. כלומר לא יותר מדי ברצינות, מעבר לרצינות הדרושה לאיזו תגובה עצבנית.

    אהבתי

  12. חזרתי שוב לקרוא את הפוסט שלך ואני מוכנה להסביר יותר מה מפריע לי בו. ההתייחסות שלך לגזענות בישראל היא "רב תרבותית", יענו כולם סובלים מגזענות באותה מידה. נכון שאת מביאה ציטוט חשוב וגדול מעמוס עוז, אבל כמו שאני קראתי את הטקסט שלך, הוא בא אחרי שאת מספרת לנו שזה רק ביטוי אחד מני רבים של גזענות בישראל. את מזדעזעת באותה מידה מהגזענות הזו כמו מאי קבלה של אתיופים לבית ספר באור יהודה. וכאן הבעיה: הגזענות של הקיבוצניקים כלפי אלו מבית שמש היא של החזקים כלפי החלשים. הגזענות של אנשי אור יהודה (אם היא גזענות בכלל, וכאן יש לי סימן שאלה, אבל זה כבר "למתקדמים") היא גזענות של המוחלשים כלפי המוחלשים יותר. את האתיופים שלחו האשכנזים של הסוכנות היהודית לאור יהודה כדי שהם לא יסתובבו להם בין הרגליים ברמת השרון ויורידו את הערך של הדירות. לערך הדירות באור יהודה האתיופים לא ישנו הרבה. הרי תמיד זורקים את "הזבל האנושי" למזבלות ממוסדות. משת"פים פלסטינים נזרקים ליפו ולעיר העתיקה בבאר שבע ולא לאף קיבוץ או רעננה, כידוע, או לא ידוע.
    כשאת שמה את כל ביטויי הגזענות באותו סל, את מתייחסת לכולם כאילו יש להם אותם כוח ומשאבים: ולכן את מצפה מהם לאותה התנהגות. אבל כדאי להסתכל על הדינמיקה של התהליך, על הגורמים לכך שראש המועצה של אור יהודה עשה מה שעשה.
    כשאת מסתכלת על מה שעשה קאפו במחנה ריכוז, קשה לי להאמין שאת אומרת: "היהודי הזה הוא מתעלל סדרתי" ואת כן לוקחת בחשבון שהוא קורבן של מערכת מדכאת.
    אני כן מצפה ומאמינה שאולי תוכלי לראות את זה גם כאן. לא מעניין אותי מה המוצא הגנטי שלך (מה את יודעת על שלי, אגב?) ואני לא שייכת לשום קליקה. אני טורחת לכתוב את כל זה כיוון שיש בפוסט שלך הרבה דברים נכונים, אבל הוא קצת מנותק מהקשר וסדר כרונולוגי של האירועים.
    לא הספקתי לקרוא את שני הפוסטים האחרים שהעלית (סליחה, היום קצר ויש ילדים וכביסות ולימודים…) ואנסה לקרוא בהמשך, כך שאם שם כתוב משהו אחר: איתך הסליחה.

    אהבתי

  13. את בעצם מצדיקה בזה הרגע את זכותם של תושבי/פרנסי אור יהודה "לבער מקרבם את הנגע" האתיופי. בעיניי, כמו שאין ל"חזקים" ול"לבנים" זכות לסנן מקרבם את ה"חלשים" וה"שחורים", כך אין לאוכלוסיות חלשות יותר הזכות לסנן מקרבן אוכלוסייה חלשה אחרת על רקע גזע. כן, אני יודעת היטב שאף אחד לא ישכן אצלו אתיופים ברמת השרון או הרצליה פיתוח . אני יודעת. אבל אסור להשלים עם זה בדיוק כמו שאסור להשלים עם אור יהודה. אם את חושבת ההיפך, את יוצאת בדיוק מאותה נקודת מבט מפלה שלפיה האתיופים/הרוסים הם פחות טובים מהאוכלוסיה שקיימת באור יהודה ממילא, ובגלל שבאור יהודה כבר נדפקו כמה פעמים, מותר להם לדפוק את האחר. את בעצם מצדיקה את כל העוולות שנעשו לכל גל עלייה באשר הוא החל מהעלייה הראשונה, כשכאשר הגיעה העלייה השנייה הם כבר הרשו לעצמם לעשות להם את המוות.

    אהבתי

  14. איפה בדיוק קראת שאני מצדיקה את המעשה של ראש מועצת אור יהודה?
    קודם כל תביאי מראה מקום ואז תאשימי אותי בכזו האשמה.
    אני יכולה להבין מה המניעים של ראש מועצת אור יהודה, ואין לי כל כוונה להגן עליו כיוון שהוא לא בדיוק אביר זכויות אדם. בין להבין ולהסביר ובין להצדיק יש תהום גדולה שאני בכלל לא מדלגת מעליה. אני אומרת דבר אחר, ולא התכוונתי להתקיף אותך, אז אם זו ההרגשה שקיבלת, אני מתנצלת (זה ההסבר היחיד שיש לי כרגע להתקפה שאת מתקיפה אותי, אם יש לך אחר אשמח לקבלו).
    מה שאני אומרת הוא שאת לא יכולה לבוא אל החלש בטענות ואת החזק לשים באותו מקום של החלש.
    אם אני הייתי מכניסה לבן הבכור שלי סטירה ואחר כך מזדעזעת מזה שהוא מחטיף לקטן ובאה אל הילד בטענות שהוא מכה ואלים, אז היתה לי בעיה חמורה כאמא. את מתנהגת כמו האמא הזו . אני אומרת משהו אחר: בתור אמא יש לי אחריות לא להכות את הבכור ולא להתעסק בלמה הבכור מכה את הקטן בזמן שאני מכה את הגדול.
    את עסוקה במכות שבין הילדים.
    כל זה לא אומר שאני חושבת שזה בסדר שהילד הגדול והחזק מכה את הקטן, אבל יש מה שנקרא אחריות הורית, והנמשל הוא האחריות של הממסד בעל הכוח.
    אז אשמח לקבל ציטוט של ההצדקה שלי של איזה שהוא מעשה גזעני. כתבתי ופרסמתי לא מעט ברשת, אז אם תעשי חיפוש תחת איריס חפץ תוכלי לקרוא ואם תמצאי שם משהו שתומך בגזענות, אשמח לדון איתך על זה.
    בשבילי השחורים של אור יהודה או ברלין הם לא "נגע" ולחמתי בחיי האישיים לא מעט נגד הראיה הזו וההתנהגויות שבאות בעקבותיה. הכתובת היא עדיין הממסד. ואי אפשר להגיד ש"אבל אסור להשלים עם זה בדיוק כמו שאסור להשלים עם אור יהודה" כיוון שלא מדובר בשני דברים שווים. הגזענות של הממסד האשכנזי כלפי המזרחים גורמת לגזענות של המזרחים כלפי האתיופים (וגם את הרוסים אפשר להכניס יפה לתוך הסולם ההיררכי הזה), כך שאם באמת חשוב לך לשנות משהו, לכי ותשני את הגורם ולא את ההשלכה שנובעת ממנו. זה כמו לעשות תיקון במשפחה שדיברתי עליה דרך זה שנתעסק רק בילדים המכה והמוכה, בלי להתעסק באמא.
    את יכולה להגיד שצריך לעשות את שניהם במקביל, וזה אולי נכון(לפעמים מספיק שההורה מספיק להכות כדי שהאוירה במשפחה תשתנה ולא צריך התערבות ישירה בין הילדים), אבל עדיין לאמא יש יותר אחריות מאשר לילד.
    תנסי רק רגע לחשוב על מה שאני כותבת לך, בלי לקפוץ ישר. אין לי שום כוונה להראות לך שהפוסט שלך לא חשוב. הנושא חשוב וההתייחסות שלך מובנת, אבל יש עוד כמה חלקים בפאזל שלך שחסרים. ולא מדובר בחלקים הבהירים של השמיים בפאזל על כפר בשוויץ.

    אהבתי

  15. וקטונתי מלחזק את טיעוני בהוכחות מסודרות ומנומקות ,שקשה להיות אשכנזי שתומך בדרכם של המזרחים כשם שקשה התגיירות בישראל
    מצד אחד את רואה עוולות שהיו פה מאז ומעולם עוד לפני שנים רבות כנגד כל מי שלא היה אשכנזי ,בשם הציונות, עוולות שיש לומר שנוצרו משלטון של רוב שכל מי שלא כמוהו -חשוד , ובכך דוקא הסכמתי עם גדעון לוי על עמיר פרץ , רק שיתנו לו זמן… ומצד שני כשאני מהדסת בצעדים מהססים בחיפוש אחר הצדק החברתי ופוליטי אני נתקלת בחומת חשדנות ואף אגרסיביות מזלזלת ומלאת בוז"גברת פליישר" אוי אוי אוי שאתבייש לי.
    אז נועה צריכה להמשיך ולומר אשכנזים זן נכחד – ונדמה לי שהיא לא מצרה על כך ואתם חברים יקרים ונאורים מובילי המהפכה החברתית והפוליטית שעליכם תקוותנו!
    קבלו אותנו בבקשה קצת יותר באמפטיה.
    אנחנו עוד לומדים את הנושא ואין בכוונתנו , סליחה נועה אם נקטתי בלשון רבים לעצום עינינו יותר
    אנחנו בקהל האוהדים ביציע
    אנחנו זקוקים לכם ואני רוצה להאמין שאם עם חפץ חיים אנחנו-אתם זקוקים לנו
    וויוה למהפכה המזרחית שכבר יצאה לדרך רק אל תהרגו את חייליכם האשכנזים האוהדים.
    האמת שקשה להסיט אותי מאמונתי בצדקת דרככם ובחשיבותה הנואשת למדינת ישראל למרות גילויים מעטים של עלבונות כלפי אבל אני יכולה להבין מי שנחבל מזלזול וחוסר אמפטיה , כמו שכתבה מישהי מהפעילים בקדמה, שיוכיחו לנו האשכנזים האלה שכוונותיהם רציניות. הוא אשר אמרתי
    קשה כמו להתגייר בערך
    מירי

    אהבתי

  16. אם אני מבינה נכון את מה שכתבה זו מקדמה ואם אני גם זוכרת נכון, היה מדובר על התנועה לזהות אשכנזית שעליה כותב מתי. לא עלייך (שאת כנראה ממוצא אשכנזי) באופן פרטי. זה הבדל מהותי, כיוון שלתנועה יש אג'נדה ואם הם רק עסוקים בלחפש את זהותם, על הכיפק, אבל הפעילה הזו כתבה על שיתוף הפעולה של מזרחים איתם. למזרחים יש אינטרסים אחרים מאשר לתנועה הזו.
    לא הבנתי למה קשה לך כל כך ולמה את צריכה להגביל את מקומך ל"אוהדת ביציע". אם את מגבילה את המקום שלך רק לכזו שמריעה בתור מעודדת, הרי שאת מראש אומרת שאת לא שחקנית על המגרש הזה, אבל אם את אזרחית (ואם את שייכת לאשכנזים ותיאורית ההסתברות עוד בתוקף) אז יש לך גם יותר כוח ופריבילגיות מאשר לרוב המזרחים. למה שלא תעלי על המגרש?
    את מניחה שדרוש כאן תהליך של גיור או המרה, כלומר משייכות לקבוצה אחת לעבור לשייכות לקבוצה אחרת. לאיזו קבוצה את שייכת ולאיזו קבוצה את רוצה לעבור?
    הקבוצות שעליהם מדברים "דוברי המהפכה" שאותם את מתארת הן לא רק אתניות היום. יש אשכנזים שחברים בקשת הדמוקרטית המזרחית ואף אחד לא מצפה מהם להפוך לאשכנזים. זה לא חכם להציב משימות בלתי אפשריות וגם לא רצוי שאף אחד יתכחש לתרבות המקור שלו. זה בדיוק מה שהמזרחים הפעילים מבקשים: לתת מקום לתרבות שלהם, לא כ"תרבות האויב" אלא כדרך חיים אחת מני כמה. בשביל לקבל את הבודהיסטים את צריכה להיות בודהיסטית? גם לו היית אזרחית בריטית והיו לך שכנים כאלו לא היית נדרשת לעבור המרה לבודהיזם. גם בישראל את לא אמורה להפוך לאשכנזיה/פלסטינית/מזרחית/באהאית כדי לכבד את האחרים שחיים לידך ולתת להם זכויות שוות.
    מקווה שהצלחתי להתייחס קצת למה שהעלית, אם אני לגמרי לא בכיוון, את מוזמנת לספר לי על זה…

    אהבתי

  17. מעלה את תגובתי שוב כי הקודמת לא נקלטה, מזל שעשיתי העתק הדבק:
    לכך התכוונתי איריס וזה מה שהייתי מצפה ממי שרוצה שויון וצדק חברתי שיאמר.
    אלא שבגיחה ראשונה שהיתה לי לקדמה במאמר שכתבתי על אמנות פלסטינית בתערוכה בת"א קיבלתי מקלחת קרה ממישהי שאין ברצוני לציין את שמה כשבדקתי את טיעוניה ראיתי שהיא צדקה בעיקרון
    אבל ההתנסחות היתה מעליבה ולא הייתי חושבת שכולכם מתבטאים כך כל כך, רק לפעמים קצת יותר מהמידה, אני מסכימה שבאמת שנים של אי צדק יכולות לגרום לכעס איום אבל מי שמנסה דוקא לגשש חיבור בתוך העם צריך אולי קצת יותר לכבד את כוונותיו. כך התרשמתי מדברי נועה . נראה היה לי שהיא מציינת עובדות ומנסה להרחיב את מודעותה ולוותר על המעוז האשכנזי המפוקפק.
    לי אין עניין בשימור האשכנזיות בנוסח התנועה האשכנזית אבל גם לא במחיקת זהותי האישית , יש לי עניין אמיתי ביצירת מציאות אחרת. אני בהחלט כוללת בה צדק גם לפלסטינים שיכלול שימור זכרון הנכבה והתרבות הערבית המזרח תיכונית,בלי לבטל את התרבות המערבית או הישראלית של היום שבה אני חיה. ואני בהחלט בעד איזון ושינוי בחברה היהודית שיש לי עוד חלום שתהיה פעם אחרת.אינני פעילה פוליטית.אבל באמנותי אני רוצה לתת ביטוי גם לדעותי.אז תודה איריס על ההתעניינות וכן אני יודעת שיש אשכנזים בתוך "החברה" שלכם והמוביל בעיני הוא אמנון רז קרוקוצקין – מודל נפלא , אבל קשות לי תגובות כמו של זו שלא אזכיר את שמה שאף אחד לא קם לומר משהו אחר ורק קולה נשמע שם. ולא אני עדיין קוראת נאמנה בקדמה אם כי שקטה יותר.מצרפת קישור מההתקוטטות.
    כמו כן נכנסתי לכאן ,מתי, כי נדמה לי בתחושה של אמנית ולא אקדמאית ולא פעילה פוליטית שיש לך גם כן מטרות של בנייה וכל הכבוד לך על כך. הקישור לקדמה:.
    http://kedma.co.il/index.php?id=1231&t=pages

    אהבתי

  18. תודה על הקישור. אין לי עדיין זמן לקרוא את כל השרשור, אבל אעשה את זה בקרוב.
    אני מבינה את ההרגשה שלך, נדמה לי, אבל יכולה גם להבין את התגובות לנועה, למשל, רק כמייצג.
    תסתכלי רגע בשרשור שמעלינו, ותראי לאילו תגובות אני זוכה שם, וכמה סטריאוטיפים מועמסים על כל מזרחי או אשכנזי שחושבים שהוא מזרחי, שמדבר בנושא (זה תמיד עובר רדוקציה ל"טענות על קיפוח").
    בתגובה שלי לנועה, למשל, דיברתי על חשיבות נושא הגזענות וכן הצעתי לה להכניס את הראיה שלה להקשר של מה שקרה בארץ עם המזרחים. היה בתגובה שלי משהו מזלזל? ברור שיש כאן משהו אישי, כיוון שזה דיון בין שני אנשים פרטיים.
    אין דבר כזה שהמזרחים יקבלו מישהו או לא יקבלו אותו. מזרחים זה לא קיבוץ, קדמה זה לא ארגון. זה אתר אינטרנט ובתוכו מגוון דעות. רחלה מזרחי תקפה גם אנשים אחרים, חלקם מזרחים.
    ההבדל הוא שכשמזרחי מודע, שעבר תהליך מסויים של רה-הכחשה מותקף, הוא רגיל לזה ולמד לענות. כשאשכנזי שמרגיש שהוא בא מבחוץ מותקף, יש לו נטיה (מובנת) להרגיש ש"שילכו לעזאזל המזרחים האלו. לא מספיק שאני מוכנה ממעמדי לתמוך בהם הם עוד מעליבים אותי!".
    אני יכולה להבין את זה כי זה גם קורה לי לפעמים שתורכי בברלין יעליב אותי, למרות שאלחם "בשבילו". אבל אני נאבקת בשבילי ובשביל העתיד של כל הנוגעים בדבר. אני לא עושה לו טובה, אלא מדברת בשמו לעיתים רק כי אין לו כוח והוא מוחלש ואני צריכה תמיד לזכור את זה, כי זה אגו טריפ מסוכן.
    נועה לא רואה את עצמה כמי שצומחת מבחוץ לתוך המאבק הזה, אלא כאחת שהענין נוגע לה כמו שהוא נוגע למזרחית. וכאן ההבדל: גם אני גדלתי לתוך מעמד מפונק ועם פריבילגיות והדרך שעברתי שונה מהדרך של מי שגדלה בירוחם. אני יכולה לעזור לה לדבר, אבל אסור לי לדבר בשמה לגמרי והגזענות ממנה סבלתי לא קרובה למה שהיא עברה.
    למרבה המזל אני לא שייכת לצד המקרבן, ואם הייתי שייכת כמו שאני שייכת לישראלים שהם התוקפים של הפלסטינים הייתי רוצה מבחינה מוסרית לעבור לצד הקורבני. יש לי גם התנייה יהודית חמה לעשות את זה. נועה מנסה לעשות את עצמה לחלק מהקורבנות וכך להתנקות מחלקה בתוקפים. כאן טמון ההבדל.
    אמנון רז-קרקוצקין מבין שהוא שייך לאלו שתקפו, לא מספר לנו שהוא גם סובל מגזענות ומשתמש במשאבים שלו כדי לחזק את המזרחים. נועה אומרת לנו "סבלתם אמנם, אבל כולנו סובלים". שזו המקבילה של "גם הרומנים היו במעברות ולא מקטרים". אז אם יש מזרחים שמוחים נגד זה אני יכולה להבין, כי זו פטרונות שכאילו מבינה אבל סותמת את הפה.לפעמים הם אומרים את זה בסגנון שלא הייתי חותמת עליו, אבל סגנון זה ענין אישי.
    מה שהם אומרים מבחינת התוכן הוא : "את יודעת מה, אם את חושבת שאת עושה לנו טובה, אז אל תעשי לנו טובות. נסתדר כבר לבד" ובזה יש משהו…

    אהבתי

  19. הנה השגיאה שהגברת חפץ נוטה (אולי לא בפעם הראשונה) לשגות בה: המזרחים הם ילדים. היחס הזה, כאילו האשכנזים הם "ההורים" שלהם, כלומר, בעלי הסמכות כלפיהם (ומכך: נותני הממון, התרבות, החינוך) היא פשוט שערורייתית. מפני שהגישה הזו מסירה מן המזרחי את האחריות למצבו. בואו נניח לרגע ל"סיפור" – כלומר למידת האחריות של המזרחים למצבם וכו', ונתמקד לרגע באפקט של הטענה הזו מצד דוברת מזרחית. הדימוי הזה מבטא בדיוק את הקומון סנס האשכנזי: המזרחי נחות. הוא צריך את האשכנזי שיתן לו ויחנך אותו וילמד אותו. במקום לטעון: הגזענות הזו היא הפוכה לחלוטין לניסיון שצריך להיות למזרחי, אומרת הגברת חפץ: אני יכולה להבין אותה. [באמת? אז את יכולה גם לגלות הבנה לגישה הישראלית כלפי הערבים, אפרופו גרמניה?]
    יתרה מזאת, כל הדיבור המזרחי על "רב-תרבותיות" על גישה מזרחית 'סובלנית' שהיא הפוכה לגישה האשכנזית לא בתוכן (שחור/לבן) אלא במהות (שוביניזם/פמיניזם) מתגלה ככלי ריק.

    אהבתי

  20. קודם כל אתחיל מאבנר: מעולם לא אמרתי שהאשכנזים הם ההורים של המזרחים ואין לי מושג מאיפה זה לקוח.גם אתה מבלבל בין המושג "הגמוניה אשכנזית" לבין "אשכנזים". בין ההגמוניה,כמו כל הגמוניה באשר היא, לבין אלו שתחתיה יש יחסי כוח. בדיוק כמו שכשהייתי חיילת, הייתי תחת כוחם של אחרים שמעלי ולא היה לי את כל החופש שבעולם לעשות מה שאני רוצה. מי שקובע מה קורה בישראל הוא לרוב אשכנזים, אבל בעיקר אידיאולוגיה אשכנזית ציונית (לפני קום מדינת ישראל, שנוסדה על ידי אשכנזים ציונים בעיקר, לא היו מזרחים ציונים באותו מובן). ולכן אין סתירה בין העובדה שלמזרחים יש פוטנציאל ויכולת תאורטית להיות אדונים לגורלם, אבל אין לזה יכולת מימוש. בטח לא אחרי דורות של דיכוי. כמו שלפלסטינים היתה יכולה להיות יכולת כזו. אבל מדובר בחברה שעברה גירוש, הרס ופירוק מוסדות הקהילה שלה ומתחילה לאט לאט להתאושש מזה.
    וכן, אני יכולה להבין חלק מביטויי הגזענות של ישראלים יהודים כלפי פלסטינים, ולא מצדיקה את זה ולא מקבלת את זה. אני יכולה להבין שיהודים ישראלים שחונכו על ברכי הציונות לא יכולים לראות מטר מהאף שלהם ומשוכנעים שהם הקורבן היחיד בעולם. ליהודים הישראלים יש אבל מעמד של כוח רב ואותו הם מנצלים לרעה. למזרחים אין כל כך הרבה כוח, הם חכמים רק על פלסטינים שחלשים מהם עוד יותר.
    מתי די? כשיחליטו הציונים להתפרק מכוחם, אבל אני מניחה שזה לא יקרה. עוד לא שמעתי על מישהו שויתר בהתנדבות על כוח.
    ולמירי,
    קראתי את השרשור, ואני מבינה יותר על מה דיברת. בעצמך כתבת שם שהיית ראויה למקלחת הקרה, אבל הסגנון…ואני מסכימה איתך. אבל סגנון זה ענין אישי, ואת בטח גם רואה לפעמים זוגות שמדברים אחד עם השני באופן שהיית מתעלפת אם היית במקום אחד מהם, אבל זה עובד בתוך הזוג. הרשת זה מקום עם אנשים שלא תמיד מכירים אחד את השני ומנצלים אותה גם כדי לשחרר אגרסיות ולהשפיל (למשל, התגובה האחרונה של אבנר אלי, שמשתמש במילה "גברת" כדי שהיא תאפשר לו לזלזל בי.). נו, אז נתקלת במישהי שזלזלה בך. כמו שהגבת שם יצאת את הגדולה: הודית בטעות, חשפת את עצמך (זו פריבילגיה ששמורה לבעלי אישיות חזקה לרוב) והצלחת להפריד בין תוכן לצורה. ולמדת משהו. כמו במעשה אומנות, הדרך שהאמן עושה עד שהעבודה גמורה, היא הרבה פעמים מעשה האומנות. אנחנו רואים רק את התוצר המוגמר, אבל זה לא אומר שזה כל מה שחשוב. וגם בדיון הזה היתה עבודה דומה.
    אני לא רואה למה את צריכה להשתיק את עצמך רק כי מישהי העליבה אותך. מי שאמור להיות מושתק זה המעליב ואני לא רואה סיבה למה להשאיר לתוקפנים את הבמה. אלו הדעות שלך, ומותר לך לשנות אותן איך שתרצי ולהחליט אם לכתוב או לא מהמניעים שלך ולא רק כי זה מוצא חן או לא מוצא חן בעיני אחרים.
    כל מי שעבר סוציאליזציה בישראל ינק את הפטרונות על ערבים, מזרחים, פלסטינים וגויים בכלל. הגנים של אף אחד לא מגנים מזה, וזה שתוקפים אותך לגופך ומוצאך מעיד בעיקר על התוקפים (יהודי לא יכול להיות אנטישמי? אישה לא יכולה להיות שוביניסטית?!)
    בקיצור: תודה על ההפניה. אני נכנסת לעיתים רחוקות למדורי האמנות.זה היה מעניין והתגובות היו מעניינות גם, כי הן נתנו לקורא גם אפשרות לעשות את הגילוי יחד איתך (ולכן תודה על גילוי הלב). לי באופן אישי, נראה חבל שלא תכתבי יותר ל"קדמה" ואני סומכת על סמי ועל יכולות העריכה שלו. זה היתרון של הרשת, הדינמיות של הדיון, וקדמה הוא אחד האתרים הכי פתוחים שיש. כשאני כתבתי שם בפעם הראשונה, את אף אחד לא עניין מה הגנים שלי וגם אני חטפתי על זה. אז החזרתי כמו שאת עשית.

    אהבתי

  21. כשהגבת אלי פה בפעם הראשונה כבר התחזקתי וכעת עוד מעט
    כמו שאני נפגעת מאגרסיה אני גם מתחזקת מאמפטיה
    בהחלט הבנתי את פנייתך לאשכנזים שמאמינים בצדקת הדרך לשויון אמיתי בישראל להעיז ולהשמיע את קולם וכן באמת קשה לעשות זאת בגלוי כי אז את מפסיקה להשתייך לקבוצה שממנה הגעת ושהיא למרבה הצער גזענית ומתנשאת – הנה אמרתי את זה. כמובן התכוונת שצריך להעיז ולצאת נגד הזרם המרכזי דוקא כאשכנזית שרוצה שהמזרחים ייזכו לכבוד הראוי להם ולמקום הראוי להם ולא כפי שקרא את דברייך הכותב לפני כן על הורות וכו .
    לגבי הכתיבה בקדמה תודה על העידוד
    וכן למדתי שעור בעיקר לא להחפז בכתיבה כי היתה לי כוונה לברר עם האמנים הפלסטינים , כך אני עושה בדרך כלל עם מי שאני כותבת עליו – שוב מחמת כיבוד דעתם עד כדי נכונות לוותר על פרסום אם יש מקום שהמאמר אינו מוצא חן בעיניהם
    ופשוט הסקתי מסקנות מוטעות ולא הקפדתי על נוהלי בדיקת גרסאות
    וכמובן אי אפשר להאשים אותי בכוונות רעות אבל התוצאה מה לעשות- מאמר די שטחי ו"נחמד"
    לא כך היה עם מדרש שיר שכתבתי על שיר של חביבה פדיה בצרוף עבודות שלי-פורסם במארב- שהעברתי אליה לאישור כן.לא וזכיתי לאישורה ואף הערכתה לעבודותי שנראו לי שיש בהן איזה חוט מתקשר לשיר שלה. זאת למרות פרשנותי שאיננה ברוחה הדתית כמעט בכלל.
    אז עכשיו הנה לך ולכם קישור למדרששיר ההוא שעליו אני גאה ונדמה לי שלא פישלתי הפעם פרט לעובדה שהוא אולי קשה במקצת לקריאה ולצפייה לגברים ו/או נשים שמרנים

    http://www.maarav.org.il/classes/PUItem.php?lang=HEB&id=867

    אז שוב תודה על הקול הצלול שהשמעת כאן
    ומי ייתן ותירבה אחווה בישראל או מוטב נאמר יירבה שויון בתוך ובין העמים
    במדינת כל אזרחיה. הנה אמרתי גם את זה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: