שירי אַלְמוֹג בֵּהָר לקראת סדנת הזהויות מס' 5 – "הגאולה בגלות"

הנה מספר שירים מאת המשורר, הסופר ומבקר הספרות אַלְמוֹג בֵּהָר, שעומד להשתתף בסדנת הזהויות מס' 5, ביום רביעי הקרוב  (28.03.07), ב-20:00 בבית ליוויק ברחוב דב הוז 30, ת"א.

הערבית שלי אילמת

הערבית שלי אילמת

חנוקה מן הגרון

מקללת את עצמה

בלי להוציא מילה

יֵשֵנָה באוויר המחניק של מקלטֵי נפשִי

מסתתרת

מבני-המשפחה

מאחורי תריסי העברית.

והעברית שלי גועשת

מתרוצצת בין החדרים ומרפסות השכנים

משמיעה קולה בַרבים

מנבאת בואם של אלוהים

ודחפורים

ואז מתכנסת בסלון

חושבת את עצמה

גְלוּיוֹת גלוּיוֹת על שפת עורה

כסוּיוֹת כסויות בין דפי בשרה

רגע עירומה ורגע לבושה

היא מצטמצמת בכורסא

מבקשת את סליחת לבה.

הערבית שלי פוחדת

מתחזה בשקט לעברית

ולוחשת לְחברים

עם כל דפיקה בשעריה:

"אהלן אהלן".

ומול כל שוטר עובר בַרחוב

שולפת תעודת זהות

מצביעה על הסעיף המגונן:

"אנא מִן אל-יַהוּד, אנא מִן אל-יַהוּד".

והעברית שלי חירשת

לפעמים חירשת מאוד.

ארץ-ישראל, ה'תשי"ג

ירושלים שֶל מעלה, אסוּרה בחבלי משיחַ,

בּיקשה להישפךְ מטה, ובידיה סוּכוֹת שלוֹם,

אל ערבות הַבּדוֹנִים. שם בארץ הַמעברות

בין שִינֵי הַסלעים, פִינְגַ'אן מיהר להתרתחַ,

בּלי כוונוֹת זדון, עַל ריצפת הַפחון,

וְנִשפךְ על עור ילדותִי. ואז הִתעורר בכִי

משבּר קִירוֹת, וְהִסתמנו כוויות בַזיכרון,

וִירושלים של מעלה התמלאה תשוקות גדולות

לְהישפךְ מטה בְחסד גדול, וּבידיה רטיות קרות.

אבל בְּחדר בּכִי פרוץ לכל רוח וקול,

תחת גג שֶדלף בַחורף וְהִתלהט בַחום,

עדיין דלקה אש פתיליה, וְהתנבאה בְזעם

על עתידנו, ועל הַנפילָה.

ירושלים של מעלה, אוֹר געגוּעינוּ בֵּין נהרוֹת בּבל,

לא נשפכָה משמיה, וְלא הביאה בְּידיה

מנחות בּיכורים של סוכּוֹת שלוֹם מֵצֵלוֹת

לשר השיכון ולעולים הרבים. עוֹנוֹת רבוֹת התחלפוּ

ולא היה מעבר, ותחינוֹת של דוֹרוֹת

הפכוּ מאבק תמִידִי לְאוכל, לְפרנסה, לְשִכחה.

מן הקיץ הַבוֹער לא נמצא מוצא

וְאִי-אפשר היה לִתפוס בַלילות תנומָה

בחסות קרירות הַגגות, וְאילו הַגשם לא היה הבטחָה

בְמקום בּוֹ עבודת האדמה הסתכמָה

בִּנטיעת יתדות אוֹהלים בֵּין שינֵי סלעִים.

הַילדים, בְּכיתה משוּתפת לִבני גילאים רבִים

וּבנֵי גלוּיוֹת שוֹנוֹת, למדו את שפת המקום

קודם לְהוריהם. אבל בלכתם הביתה חזרה למשפחותיהם

הזכירו להם הַקולות שֶהַעברית היא בּליל שפוֹת

ואילוּ הַערבית, הַפרסית וְהַרומנית, הַשפות הַאחיוֹת,

הן אחת. וגם המבוגרים למדו,

איש איש בדלוּת ביתוֹ, שירוּשלים של התפילוֹת לַשנה הַבאה

הפכָה בנויה שוּרוֹת שוּרוֹת שֶל בּדוֹנים ופחוֹנים וקוּביוֹת בטוֹן צָרוֹת

וּמֵצֵרוֹת.

שיר ויתור של מהגרים עייפים

רבי אֶלְעָזָר הַקַפָּר אומר

עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל

שיקבעו בארץ ישראל

דאמר רב יהודה אמר שמואל

כל ארצות עִיסָה לארץ ישראל

וארץ ישראל עיסה לבבל

רב יהודה היה אומר

כל העולה מבבל לארץ-ישראל

עובר בעשה.

(בבלי מגילה דף כ"ט עמ' א', שבת מ"א ע"א, קדושין ס"ט ע"ב)

אני מקבל על עצמי לומר שלארץ-ישראל עולים

מכל ארצות עולים

לא מהגרים לא בורחים לא נפלטים לא מרומים

לא באים כתיירים

לא יורדים

עולים

והר ציון מרום הרים

וירושלים נהרות תורה ואורה

לכל עמים.

אני מקבל על עצמי לומר שמארץ-ישראל יורדים

לכל ארצות יורדים

לא מהגרים לא בורחים לא נפלטים לא מרומים

לא נוסעים כתיירים

לא עולים

יורדים

והר ציון מרום הרים

וירושלים נהרות תורה ואורה

לכל עמים.

אני משביע את שפתִי לומר בכל שפות

כי אל העברית עולין ויורדין בו זמנין

מכל שפות עולין או יורדין

ועברית עולין בה ויורדין אליה בו זמנין

לא מהגרין לא בורחין לא נפלטין לא מרומין

לא נוסעין כתיירין

עולין ויורדין.

אני משביע את שפתִי לומר בכל שפות

עברית יורדת אל ארץ-ישראל

ועולה ממנה

ואין מדקדקין בכליה

כלי-גולה או כלי-שיבה.

שפתִי משביעה את שפתַי לומר יום אחד פעם בַשנה

לא נכון מה שכותבים בעיתונים

ובספרי ההיסטוריה השמנים

לא באנו על כנפי נשרים

לא עפנו על מרבדי קסמים

אין עליה המונית ולא היתה

אין קולטים ולא היתה קליטה

עד שלא יקבעו בתי הכנסיות ובתי המדרשות של בבל

בגופה של ארץ ישראל אנחנו נשמה חסרה

אנחנו גולה.

שפתִי משביעה את שפתַי לומר יום אחד פעם בַשנה

את כל המילים האחרות בכל השפות האחרות

שלא למדתי לדבר

ולהגר פנימה הרחק מארץ-ישראל

לא לרדת להגר

ולברוח ולהיות פליט ותייר ומרומה

ובסוף אותו היום לא לעלות להגר

להגר חוצה לארץ-ישראל

ולברוח ולהיות פליט ותייר ומרומה.

והר ציון מרום הרים

וירושלים נהרות תורה ואורה

לכל עמים.

שיר על המטבח של סדנאות השירה

                                    "מיזוג שבטים? וודאי. אך גם תחרות ניצחת

                                                של שבט במשנהו כחוקות חזית.

                                                המיית עתיד גנוזה שריריה מנפחת…

                                                אמצי כוחך הגמוניה אשכנזית"

                                                                                נתן אלתרמן

"אוסקוט יא חרא מוואדי מוסררה,

אני השמנת אתה הבררה"

                                דוד אבידן

עכשיו אני הפלפל הממולָא

של גברת אַלְמוֹזְלִינוֹ

שנכנס כך פתאום לשיר של ויזלטיר

שנכנס כך פתאום אל סדנת השירה.

ולא ידעתי אם שמחתי

למצוא כאן לפתע פלפלים ממולאים

באמצע הסדנא הזאת

והרעב הזה

או שאני כועס על ויזלטיר

שהשאיר מגברת אלמוזלינו

רק פלפלים ממולאים

או שאני כועס

על המנחֶה בסדנת השירה

שלא הביא אף שיר

של גברת אלמוזלינו על עצמה

או על משוררים אחרים

רק ויזלטיר, ואלתרמן, וזך, ועמיחי, ואבידן, ופגיס.

או אולי אני לומד עכשיו מקום בְּחיי

הרחק מויזלטיר

הרחק מן השירה

קרוב לממולאים ולמטבח

אם רק הממולאים והמטבח

נותרו ממני בסדנאות השירה.

לארז ביטון, שיר בשני חלקים

א.

מאהבת נשים בטעם תוּת-שדה

הייתָ חוזר לפרברִים

ולעברִית האחרת

שהיתה טוֹפחת על פיךָ עד פקוּע חניכיים

ומביאה עמה ריחות דחויים ואהוּבִים.

ובערבים הייתָ יוצא

לומד לאכול גלידה מבדולח בְּבתי-הַקפה

מלמד את עצמךָ לדבר במילים נקיות

בעברית מעודכנת מאוד

עם הרבה בבקשה, עם הרבה אדוני.

הייתָ יושב לבדךָ, לא פונה לאנשים סביבךָ,

ולא פעם התפתתָ לחשוב אולי תרוץ באמצע דיזנגוף

ותצעק בִּיהוּדִית מָרוֹקָאִית:

"אָנָא מֶן אֶלְמַגְרַבּ אָנָא מֶן אֶלְמַגְרַבּ"

ואחר-כך תעצור ותשב בְּרוֹוָל בִּלבוש עַגָאל וְזַרְבִּיָה.

אבל אהבת נשים בְּטעם תות-שדה

לימדה אותך לשחק בְּחתול סיימי בתוֹך סלוֹן ירוֹק

הרחק ממשחקי הסנוקר של ילדותךָ האבודה בקפה מַרְקוֹ בְּלוֹד

הרחק מהטעם הצורב של העַרַאק והריח הצורב של הזַעְפְרָן

שבוי הרחק מכפר הולדתה של אמךָ

המתהפך בקירבךָ עם ריח אדי הַזַעְתָר

העולה מן המרתפים.

הנה אתה אורז חפצִים

בשעה האפלולית של דיזנגוף

הרחק מן האנשִים

וחוזר לפרברִים

מרחִיק הרחק אל תוך לבךָ

מחכה שֶכולם יהיו ישנים

ואז משנן מִסוֹת קטנות של בַּאךְ

ביהודית מרוקאית.

ב.

מַה זֶה לִהְיוֹת אוֹתֶנְטִי, אני יושב בשקט

וכוֹתב שִירִים לְנשים בטעם תות-שדה,

מספר להן על טעם רווקותו של קפקא

ועל ריח בדידוּתוֹ של ארז ביטון.

ושניהם מונחים על הַמדף מעל לְמיטתי

בכריכות קרטון בלויות.

ערב ערב, לפני השינה, אני לומד את טעם העַרַאק,

עד שאולי אצליח להתרגל, וריח הזַעְפְרָן

הוא בשבילי רק ביטוי משיר של ארז ביטון

ולא זיכרון בקצה האף. הַעברית שלי חסרָה

את הַיהודית הַמרוקאית ואת הַערבית הַבגדדית,

וּמעולם לא ידעתי, ולא אדע, אהבת ילדים

בְּזַרְבִּיוֹת לבנות. מה זה להיות אותנטי,

אֵין לִי חיים אחרים, ולא שמעתי את זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה

שרה בְּחָצַר המלך ברַבָאט כשחיילים נלחמו בסכינים

לגעת בשולי שמלתה, לנשק את קצות אצבעותיה.

לא מצאתי אותה בְּאשקלוֹן ליד לשכת הסעד,

בין שירֵי קופסאות סרדינים לשטיחי מלך מרהיבים

אומרת בקול צרוד: "מוּחמד החמישי אִישוֹן עינינוּ",

וּמעולם לא פגשתי בנים של משוֹררוֹת, גם לא בנוֹת

של משוֹררים, גם לא את בתךָ.

לא סיפרתי לבתךָ שגם אני קצת כותב שירה,

והיא לא התחילה לדבר בךָ, משורר חשוב בָּאָרֶץ הזאת.

מה זה להיות אותנטי, לכתוב שירים על ארז ביטון

ולקוות שיום אחד אני ארוץ באמצע דיזנגוף ואצעק:

"אָנָא מִן בַּגְדַאד, אָנָא מִן בַּגְדַאד".

כל הזכויות שמורות לאַלְמוֹג בֵּהָר, פלאפון: 7518905-050, אי-מייל: almogbehar@yahoo.com

השירים מתוך ספר בכתובים שייראה אור בהוצאת עם עובד השנה

לשירי דורי מנור אנא לחצ/י כאן בבקשה

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שירי אַלְמוֹג בֵּהָר לקראת סדנת הזהויות מס' 5 – "הגאולה בגלות"

  1. סנדי ש. הגיב:

    אלמוג שולט!!!
    (-:

    אהבתי

  2. מיכל הגיב:

    מלבד העובדה שהשירים יפייפיים
    מחאה מזרחית זה כל כך סקסי

    אהבתי

  3. שפי הגיב:

    אלתרמן ואבידן מדגימים טוב מה חסר בשירים האלה של בהר בשביל להיות ממש טובים, חשובים. השיר "שיר ויתור של מהגרים עייפים" הוא הכי טוב, אבל גם הוא קצת מתייפייף, יותר מדי ילד טוב ירושלים.

    אהבתי

  4. שפי הגיב:

    קראתי עכשיו שוב את השירים, ואני חוזר בי לגבי השיר "שיר ויתור של מהגרים עייפים": השיר הזה הוא טוב לא רק יחסית.

    אהבתי

  5. ערן הגיב:

    אני חייב לך כל-כך הרבה. הורדת ממני משא כה כבד. תודה, מתי, יחזקאל ואלמוג.
    תחי השירה המזרחית!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s