המעברה הנושמת: על שירתה של אמירה הס

המשוררת אמירה הס

המשוררת אמירה הס

סִפּוּר אוֹר יָרֵחַ


"70 מִינִים שֶׁל תְּמָרִים הָיוּ בְּבַגְדָד"
סִפְּרָה לִי סָבָתִי
וְהוֹסִיפָה "חֲבָל שֶׁעָזַבְנוּ,
שָׁם לֹא הָיוּ שָׂמִיִם תְּרוּפוֹת בָּאֹכֶל
שָׁם לֹא הָיוּ חָמָמָה
שָׁם לֹא הָיִינוּ אוֹכְלִים פָּרָה, וְהַקּוּבּוֹת הָיוּ מְלֵאוֹת בִּבְשַׂר כֶּבֶשׂ"

וְגַם אִם דַּרְכִּי לְבַגְדָד נֶהֶרְסָה,
וְלַמְרוֹת שֶׁאֵינֶנִּי דּוֹבֵר אֶת הַשָּׂפָה,
עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁחַיַי הֵם חֲתִיכַת חֲשֵׁכָה שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה
הַתְּלוּיָה
עַל וַו, סִפּוּר אוֹר יָרֵחַ שֶׁל סָבָתִי.

השיר "סיפור אור ירח" התפרסם בספר "שירה בין שמואלוף לבין חזז" (תל אביב: הוצאת ירון גולן, 2006).

***

המעברה של אמירה הס

המעברה של אמירה הס נושמת. המעברה היא לא רק אותם אוהלים שבהם שוכנו הורינו בהגירתם החפוזה ממדינות ערב, אל עבר הפרוייקט הציוני. המעברה של אמירה הס היא מעברה מטאפיזית הנוגעת בישויות רוחניות של הקולקטיב המזרחי ובו זמנית גם מעברה פיזית, שאל תוכה נוכל להיכנס בעזרת שירתה המקסימה.
 
בשיר – "המעברה" הפנים הלבנות המאיימות של וֶלְוָלֶה, הביצות של הנרקיסים הלבנים, כל הסימונים של "הלובן" המאיים מתאיידים אל מול הריבוי שבנפשה ובנפשינו הקוראים/ות. עמוד השידרה של בדאלק אמירה הס נאחה מתוך התבוננות אל ההיסטוריה החשוכה כשרגליה מיוצבות בהווה הבהיר. היא לוקחת את האנטישמיות ומפרקת אותה בהקשר היהודי, החברתי, הפוליטי הרחב ביותר, את הגזענות השואבת את עוצמתה מיסודות התיאולוגיים, ובו בזמן גם האתניים, הגבריים והגזעיים. והתהום אשר מתגלית לנו, חושפת עוד טפח מהאסור והמושתק – הכלב והאדם (אותו ארכיטיפ של  וֶלְוָלֶה ) – שניהם עוד ייעלמו – ורק המבט הנשי המיסטי המעוגן בעבותות הידע התרבותי המשחרר יישאר. כן, אנו נעלה על הגשר ולא ניבהל לא מזה ולא מזה, שהרי כל אלו היו מבנים חברתיים ואנו מילים בשירה אנושית מלאה ביותר.
 
אם יש שני יסודות לארמון שנקרא שירה מזרחית מתחדשת אז שירתה של אמירה הס נעמדת לצד שירתה של חביבה פדיה במסלול מיוחד שלה. אמירה הס יוצרת לנו ארמונות בגדדיים, פואטיים, מיסטיים ונהירים– אמלגם נדיר של אומץ לב ולחימה לא פוסקת בגבול, בחיץ, במה שתוחם ויוצר קצוות, פערים, תהומות – היא מפרקת אט אט את הקונבנציה התרבותית.
 
הכרתי את אמירה מתוך שיריה, ורק לאחר מכן כשהופעתי בפסטיבל השירה התשיעי שנערך במטולה – היא עלתה לבמה בספונטניות אל מול מאות אנשים בקהל והקריאה את אחד משיריי בעושר ובצליל – ובלב נקשרנו. אמירה – כל חגיגה של הוצאת ספריך, היא כמו גילוי כוכב תרבותי אחד בשמיים החשוכים של המודרנה. כן תרבותינו, עם הזמן, אינשאללה תהיה הגמונית ויגלו את מה שסבתא שלי ידעה מזמן, מעולם היינו רב-תרבותיים, כן, עוד בבגדד, כשישבנו לצד המוסלמים, הכורדים, הסוחרים ההודיים, דיברנו עיראקית, ערבית, ערבית-יהודית, אנגלית ולעיתים גם צרפתית והודית והגזענות האירופו-נוצרית לא הייתה באופק התרבותי שלנו. אמירה אני שמח להיות כאן חלק משימחת הוצאת ספרך החדש מי ייתן ויעלו עוד ספרים כמו חיוכים, כמו גילויים והתגלויות – התחדשויות בקירבנו.

השיר "במעברה"מתוך "הבולימיה של הנשמה", מאת אמירה הס, בעריכת אמיר אביאל אור ויקיר בן משה, תל אביב: הוצאת הליקון, 2007, עמודים 19-20.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על המעברה הנושמת: על שירתה של אמירה הס

  1. מירי פליישר הגיב:

    אכן משוררת מופלאה שהלב קטן מלהכיל נתברכנו במשוררת ייחודית זו ונאמר אמן
    בידידות לאמירה ובידידות למתי
    מירי

    אהבתי

    • אמירה הס הגיב:

      ,מתי מבריק ויקר
      רק כעת נכנסתי לפייסבוק וראיתי הרשימה שלך בימים האחרונים מנסה להתעגן בוירטואליה מקווה שזה יצליח אגב ארצנו הקטנטנת חומר נפץ אדיר בגזעניותה אני כאן הרחק באמריקה מנסה להלחים את דמומי נפשי מהתת הההכרה הקולקטיבי. כאן עצים דשא וירוק נכריים לא מזיקים אנונימיות גמורה לבדות משוטטת במרחבי אדני יקירי יש לי 6 מזוודות גדולות מלאות שירה אבל בגלל השאלה למי אני עמל פרשתי מזוועת ההשרדות בארץ נדמה לי שלא ירפאו פצעי נפשי ופצעי הלחץ אף כי הייתי הס אמירה רוב שנותי אף כי הייתי נשואה ליקה מופלא משכמו ומעלה. זו המדינות המדיניות שמכניסה מחלת רוח באידיבידואל. זו הכחשה של השואה של יהודי המזרח ומי שעבר שואה צריך להבין במה המדובר וצאצאיו לא צריכים להכחיש. זה לא חייב להיות תאי גזים פיזיים. לא לחינם היה לי סרטן בראש. אני מקווה שאתה מקבל את מה שהגבתי עכשו אף כי עבר שמן רב מאז הרשימה

      בהערכה לפעלך ולכל מה שאתה מגלם
      אמירה

      אהבתי

  2. אכן, ברכות לאמירה הס, משוררת מוכשרת ואישה רגישה ומרגשת.

    אהבתי

  3. שולמית הגיב:

    בליל מזרחיות ותו לא

    אהבתי

  4. אמירה הס הגיב:

    בחורה מתנשאת וריקה מהבנה קבלה תמיכה נפשית מהדריכה על אנשים מתורבתים שלא עשו מהפכה השתיקה שלהם בנתה לה את העתיד המתנשא שאין לו כל בסיס במציאות

    אהבתי

  5. Mati Shemoelof הגיב:

    אמירה היקרה מתגעגע וגעגוע הוא הנשק הגדול מכל, הוא מפרק את הלב, בוא נפגש כשתחזרי. רק טוב וטוב וברכת האל ליצירתך !!!

    אהבתי

  6. אמירה הס הגיב:

    Wow. אני המומה. האדם לא יודע עצמו. ממעמקים קראתיך ה׳ אדני קראני לא אירא. אדני אלהים דבר אז מה לא אדבר? אז מה אמות מבפנים? אז ככה יש לדבר מאד את הדמעות האשה מטפטפות על הזמן

    אהבתי

  7. Mati Shemoelof הגיב:

    פרסם את זה מחדש ב-عودة الروح: روحٌ جديدة | רוח ג'דידהוהגיב:

    מאמר על שירתה של אמירה הס לכבוד זכייתה בפרס עמיחי! אינשאללה תזכי גם בפרס ישראל!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s