1 במאי 2007: "זכות קדימה לעובדים"

יום השבתון לציון האחד במאי בוטל לפני שנים רבות על ידי ההסתדרות. נפילת ברה"מ, רק חיזקה את האווירה הכללית שבה הפכו זכויות העובד לסרח עודף. העובדים, כך סברה החברה הישראלית, השיגו מעל ומעבר למה שמגיע להם, באמצעות שלטון ההסתדרות ומפלגת העבודה. רק מרחק קצר הפריד בין עמדה זו לבין פירוק ההסתדרות מנכסיה, שינוי דגלה, וביטול האחד במאי.

והנה, ראו זה פלא. במשך עשור אחד, מאז נותרו העובדים ללא יצוג איגוד מקצועי, נעלמו כלא היו הזכויות. פער חברתי ענק צמח במלוא הדרו, כשהוא משמש מקור גאווה לישראליות המתחדשת, זו שמשמת כאבן שואבת למשקיעים זרים, תאבי הזדמנויות. ואכן, הרווחים מרקיעים לשחקים, והעוני פושה בכל פינה.
עד כדי כך שהעוני הפך לנושא החשוב ביותר בשיח הציבורי העכשווי. העניים המודרניים הם עובדי כפיים, שעובדים קשה למחייתם. שכר המינימום שנקבע בחוק, הוא בעצמו המקור לעוני המכרסם בבשר החברה. הדיון האינטנסיבי המחודש בזכויות העובדים, והפרוגרמות החברתיות הצצות חדשות לבקרים, אינם מועילים. הסוסים ברחו מהאורווה, המפעלים עברו לידים פרטיות, ואין בנמצא כח שיוכל לחדש את ימי העובדים כקדם.
כח כזה הוא הכרח וכדי להתלכד הוא חייב לבנות סולידריות מעמדית. לשם כך אנו זקוקים ליום האחד במאי. בעל כורחנו חזרנו אל המקורות. רק מתי מעט זוכים להינות מפירות המאה ה-21. רובנו נזרקנו חזרה למאה ה-19, לעידן של לפני מהפכות הפועלים שהחזירו לנו את הכבוד וחילצו אותנו מהעוני.

האחד במאי שואב את עוצמתו מעצם הנסיון לבטל אותו ואת העבודה המאורגנת בכלל. העשירים המודרניים אוהבים להתהדר במחוות של פילנטרופיה ופתיחות, אבל הם הופכים בלתי סובלניים בעליל, כאשר מדובר בהתארגנות של העובדים. ההתארגנות היא האויב, הם טוענים, והאיגוד המקצועי מסכן את רווחינו. על כן, יציאה מהעוני מצריכה פעולה מודעת של התארגנות העובדים.

הבסיס לכל התארגנות היא הסולידריות בין העובדים. מדיניות של "הפרד ומשול" מחלישה את הפועל ומשאירה אותו בעוניו. סולידריות, מעצם טבעה, אינה יודעת גבולות לאומיים או דתיים. כאן עובדים ביחד פועלים יהודים וערבים, ולצדם פועלים זרים.

מען קוראת, יחד עם יתר פועלי העולם, להפוך את האחד במאי למפגן של סולידריות ואחדות בין כל העובדים. מען מאגדת בתוכה יהודים, ערבים וזרים – פועלים ופועלות קשי יום בתעשייה, בבניין ובחקלאות, לצד עובדי צווארון לבן, שמועסקים בחוזים אישיים ומנוצלים בהרשאת החוק. כבר מספר שנים שמען מציינת את האחד במאי במפגן של פועלים, וממלאת בכך את החלל הריק שהותירה ההסתדרות.

אנו קוראים לכל העובדים הנמצאים במאבק למען זכויותיהם, לנצל את הבמה הזו, כדי להעמיד על סדר היום את זכותו של העובד לחיים בכבוד. פועלי קבלן, פועלות חקלאות, עובדים בבניין במלונות ובמסעדות, עובדי העמותות, נפגעי תוכנית ויסקונסין. אנו קוראים לכל מי שרוצה חברה אחרת, ומאס במפגן הצביעות של אריסון, לבייב, עופר, דנקנר ועושי דברם בממשלה, להצטרף אל המסע הארוך, תחת הסיסמא "זכות קדימה לעובדים".
הזכות הבסיסית לעבוד ולחיות בכבוד נלקחה מאיתנו, וזכות הקדימה ניתה להון. אנו מרכז החברה, אנו מרכז היצירה וההתפתחות, ואנו המפתח לשלום. "זכות קדימה לפועל", כי זה מה שמגיע לנו.

 

0 תגובות בנושא “1 במאי 2007: "זכות קדימה לעובדים"

  1. אפילו מרגרט תאצ'ר ההיפר-קפיטליסטית לא העיזה לגעת בשבתון האחד במאי בבריטניה, וגם בארה"ב הוא מעולם לא בוטל (אם כי שמו הרשמי שונה ל"יום החוק" – Law Day).
    רק בישראל, האוונגרד הניאו-ליברלי נכנס כל כך עמוק שאפילו יום הפועלים הבין לאומי כבר לא קדוש.

    אהבתי

  2. חג פועלים שמח
    שמח חג הפועלים
    פועל שמח בחג
    ואני שמח איתו
    אני פועל

    אחד במאי שמח
    במאי אחד שמח
    שמח במאי אחד
    אחד שמח במאי
    אני שמח איתו
    אני פועל

    אהבתי

  3. מעמד של פרי לאנסרים משוללי זכויות, ועוד. מתי, איך עמותת מען מתכוונת לציין את האחד במאי? אנא עדכן.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s