שירה בין חזז לבין שמואלוף: בוטלג שמואלופי

שני שירים שהיו אמורים להתפרסם בספר השירה השני שלי "בין שמואלוף לבין חזז" ובסוף הורדו.

השיר "באמת" נכלל כחלק ממופעי קברט של להקת "החיתולים" (ונשארנו בחיתולים) שכללה את דני בלייר ג'ונס גרוסמן שווד (שערך את הספר השירה הראשון שלי "מגמד הצלקות" – פרי ההופעות והכתיבה המשותפת שלנו) וגם אותי. הייתי מקריא את השיר לצלילי הגיטרה של דני הן בפסטיבלים והן בבארים בתל אביב.

השיר השני היה השיר הראשון שכתבתי בליל הסדר (עשיתי סדר בהחלטה שלי להפסיק לכתוב שירה אחרי עשור שלם ריק ומעושן), ברגע של ניכור עז לעצמי, לחוויה ולחיי. השיר ביטא את חזרתי לכתיבה, ואת רגע הולדת הכתיבה הפוליטית שלי – ולא פלא שהוא פורסם לראשונה באתר "קדמה".

באמת

הכרתי איזה ערבי אחד,

שאמר לי – – –

שהוא היה כאן לפני התורכים, לפני האנגלים, לפני היהודים, עם העצים!

אמרתי לו : אתה העצים, אתה ?

הוא אמר לי: תסתכל,… מה מלמדנו הזמן שאת שעתנו מנעים ?למי שייך האוויר

שאותנו מנשים ?

למי שייכים העצים, למי שייכים – אנשים ?

הכרתי איזה יהודי אחד,

שאמר לי – – –

שהוא היה כאן לפני התורכים, לפני האנגלים, לפני הערבים, לפני הצלבנים, לפני

הפלשתים,

לפני החווים והיבוסים !…

אמרתי לו:  אתה היית כאן גם לפני המתים.., אבל  – אנחנו כאן חיים ! אנחנו כאן

חיים !

אמרתי: בוא ניטע ! והוא אמר לי : בוא ניטע כאן

אנשים.

הכרתי איזה עץ אחד,

שאמר לי – – –

שהוא היה כאן עם העשבים השוטים, לפני שקיעת השמיים האדומים,

לפני זריחת מטס נדידת הציפורים, לפני העננים.

אמרתי לו : אני אדם ! אני מזן האנשים !

הוא אמר לי:  אנחנו האנשים.

אתם עדיין לומדים להיות עצים.

שתקתי והלכתי ללמוד לחיות כמו העצים.

***
עבר המון זמן – המון כולו השתנה

הלב, הלב של האנשים, לעזאזל, התמלא קרח קשה

השמש שלחה קרני שמש קרירות

שר-החורף נעצר ולא המשיך לדרכו

משורר הסתיו כתב שירה

שמלת השלכת לא ירדה מעיתוני האופנה

שוב טנקים משלג הפחידו ילדים ללא מדינה

שוב גשם כבד של טילים חצה את הגבול

זה לא קשור אלי

זה קשור אליך !

קשור לאווירת החג המזויפת שלך

קשור לאחיזה הקשה שלך בגורל עם חם אחר ואדמה חמה, שלא לרגליך הקרות נועדה,

קשור באי דאגה לשולים הקופאים

קשור בשקר המקפיא הגדול

אני לא שמח !

אני לא מוכן

לקבל את

פרס

ישר-אל,

כי לא ישר אל

ולא קיימת "אישראיל"

לא לזה התכוונו !

לא כך נוכל להתכוון !

אין מוזיקה היום, לא עשינו סדר,

עבדים מחפשים רחובות, רחובות מתביישים בשמם

פני חמוצות, אך בתוכי האמת מחממת,

ברוך השם, אני לא אשם, אני לא השֵם

שיושב שָם, לא אליו הצבעתי

לא רָצתי עם העדר, ובכל זאת

לעזאזל, איך הם לא מרגישים שמשהו לא בסדר, בדם הזה

שזורם כאן כמו ביוב ברחובות, ראבאק

איזה עם קשה,

איזה גורל מיותר,

ואין הרי גלגול הבא,

הבשר נמכר לתולעים והנשמה, בחייכם, ראיתם פעם נשמה?

הצדיקים ידעו רינה

והשאר מוות ידעו, מוות רוחני, חירשות לשמע זעקה,

עת הצעקות כה רמות

עת הלהבות הקרות מקפיאות

עת אין יותר נערות שלא זנו

ואין יותר סרסורים שלא שלטו

ויש יותר מדי, אף פעם לא במידה הנכונה

ואין חוכמה,

שָנה אחרי שָנה, הריצה של מוח העופרת

רָצה במריצה אל תהום פעורה

ואני, בתור תושב של השטות הזאת חייב להביט

בירידה,

אני מביט באפלה

ויודע שלא עם השטן הזה נפשי התעסקה

הוא מביט בי בחזרה

ויודע שאין אני קשור לעדת אוהביו

הוא עוזב אותי כשאני קורא

וכך אני מבין שלא נולדתי בזמן הנכון.

אני יושב וממתין שיעבור עוד יום, מבקש חוכמה בכותרות

ומשתטה בציפייה לשינוי

מהיר,

תהליך הוא אבי

התהוות היא אימי

אני יושב ומתבטל באמנות

שוקע בקסם השירה

ומקשיב למוזות, על קרני היצירה,

זה הזמן הזה שהוליד אותי וזה הזמן שיהרוג

אין כאן חוכמות של קיצורי דרך.

שר החורף, לך מכאן!

תן לנו קיץ אחד בחייך

ללא מל-חמות קרות

תן נשים חמות בלב גברים קרים

תן גברים קרים בלב נשים חמות

תמֵס את הבעיה

די נמאס בעצם

לך מכאן

ותשאיר אחריך קצת

אדמה חמה בהיריון …

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שירה בין חזז לבין שמואלוף: בוטלג שמואלופי

  1. פינגבאק: האסון מתחיל בכתיבה « המבוקש מס' 2

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s