תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית

בעטיפה: לילך בר-עמי, עבודה מתוך "סדרת הבנות", 2004. העבודה הוצגה בתערוכה "שוברת קיר" לזכרה של ויקי שירן, בחצר הנשית ביפו, אוצרת: שולה קשת.

תהודות זהות

הדור השלישי כותב מזרחית

 

מאת: בעריכת מתי שמואלוף, נפתלי שם-טוב ונירברעם

 

על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא קיימים מזרחים צעירים בישראל. כולנו ישראלים. בעוד שאת המהגרים ובניהם מציינים כיוצאי אסיה-אפריקה, הדור הצעיר אוּחד במכבש כור ההיתוך. "לא עברתם את זה?" שואלים ומתכוונים למזרחיות, "ומהי בכלל המזרחיות הזאת?"

שאלה טובה.

מלים רבות נכתבו בשנים האחרונות על-ידי מזרחים בני דור ראשון ושני. באנתולוגיה זו ניתן לראשונה קול לדור השלישי, שמרביתו גדל בפריפריה בשנות השבעים והשמונים.

רבים מהכותבים כתבו טקסטים אישיים, החושפים באומץ סיפורי חיים של הדור הצעיר. בספר הזה התגבש פסיפס אנושי מרתק, שנע בין שכונות הפריפריה בדרום ובצפון, שכונות האריסטוקרטיה בירושלים ומרכזי העצבים של תל אביב. ישראל המרוחקת, הפריפריאלית, עולה מתוך הספר בישירות, בכאב, לעתים בזעם ובקול חכם ומלא תובנות. בין הסיפורים מתערבלים פיסות חיים מלאי מורכבות: ילדה שגדלה בצלו של סיפור אהבה בלתי-אפשרי בין מזרחי לאשכנזייה, וצעיר שמחמיץ שוב את אביו הקרב למותו; נערה שמוותרת על זהותה כדי "להשתייך", וילד שמאמץ עבריין כדמות אב; זמרת שבוחרת במוסיקה הערבית ומשלמת את המחיר, וסופר שמגלה במפתיע את עולמה המורכב של אמו, ועוד.

הכותבים גם יוצאים החוצה: מגלים את קהיר ומרקש, נמלטים לברזיל ולהודו, ובסופו של דבר חוזרים הביתה, להישיר מבט אל השאלות שכל אדם שואל לגבי זהותו, עברו וחייו.

רשימת הכותבים/ות: נעמה גרשי, שמעון אדף, נפתלי שם-טוב, מתי שמואלוף, דיקלה (דורי), סמי ברדוגו, סיגלית בנאי, יונית נעמן, אלמוג בהר, אייל בן משה, איריס ארגמן, יאלי השש, אליענה אלמוג, יחזקאל רחמים, אדמית פרא, דודו בוסי ושבא סלהוב.

 

 טקסטים מתוך הספר שפורסמו ברשת

איזכורים, עיתונות וביקורות וכד':

  1. לבי במזרח, יום רביעי, 27 ביוני 2007, 11:08 מאת: חן רוזנק, מערכת וואלה!
  2. מה בי מזרחי ומה אשכנזי, יעל ישראל, רשימות, 07.07.07.
  3. הפנתרים השחורים: דור שלישי, יונתן גור, מגזין 24 שעות – ידיעות אחרונות, 08.07.2007, עמודים 1-3, 22.
  4. פתאום הומצא דור חדש של מזרחים, השאלון עם סיגלית בנאי, ספרים – הארץ, 11.7.2007.
  5. המסע אל תהודות זהות, מתי שמואלוף, מדור "טרום קריאה", תרבות וספרות – מעריב, 13.7.2007.
  6. על תהודות זהות, יהושע סימון, העיר, 13.11.2007.
  7. אמא שלי ממרוקו, אריאל לוינסון, וואלה – תרבות, 15.7.2007.
  8. ציטוטים, טיימאאוט, תל-אביב, 12-19 ביולי, עמוד 136.
  9. שואה שלנו, מיה סלע, ידיעות תל אביב, 20.7.2007.
  10. מי אני?, נוית בראל, תרבות וספרות – ידיעות אחרונות, 20.7.2007.
  11. הדור השלישי כותב מזרחית (סלהוב), שישי – אדם ברוך, מעריב, 20.7.2007, עמוד 31.
  12. סיגלית בנאי התארחה אצל ענת שרן בתוכנית "מהיום למחר", ערוץ 1, 24.7.2007.
  13. מעורב ישראלי, מרב יודילביץ', אתר ידיעות אחרונות, 26.07.2007.
  14. מיץ קנה סוכר ומלח העלבון, "קרוא וכתוב" מנחם בן, מעריב  – תרבות וספרות / מוסף שבת, עורכת: דנה אלעזר הלוי, 27.7.2007, עמוד 29.
  15. מזרחי זה הכי, אריאנה מלמד, 7 לילות / מוסף שבת – ידיעות אחרונות, 27.7.2007, עמוד 2
  16. הבט אחורה בזעם, סמי דואניאס, ספרים – טיימאאוט, 02.08.2007, עמוד 116.
  17. השקת זהות, שלומית ליר, רשימות, 13.8.2007.
  18. משדר "פופוליטיקה", ערוץ 1, 14.8.2007.
  19. "תהודות זהות" באתר "טקסט".
  20. "בועז מעודה והעוד", שירה אוחיון על "כוכב נולד" ו"תהודות זהות" בפופוליטיקה, העוקץ, 19.8.2007.
  21. ומה לעשות שאצלי הניתוח הצליח ובגדאד שלי מתה, יצחק לאור, תרבות וספרות – הארץ (רשימה ראשונה),  19.8.2007
  22. על מאמרו של אלמוג בהר "חלומות באספניה", מואיז בן-הראש, קדמה, 27.08.2007 (המאמר פורסם גם באתר שלו ב"רשימות").
  23. "נכון שלנו היו היינה ופרויד ואיינשטין" , יצחק לאור, תרבות וספרות הארץ  (רשימה שניה), 31.8.2007
  24. "זהות מזרחית", אריק גלסנר, מקור ראשון, 24.08.2007.
  25. ציטוט מתוך רשימה של נעמה גרשי מופיע ב"חדשים" של מגזין סטימצקי, ספטמבר 2007, עמוד 16.
  26. נעמה גרשי, תכניתו של קובי אריאלי, ערוץ 2, 7.9.2007.
  27. "הומלס מזרחי", עצמון אברהמי, כל הזמן – ירושלים, 7.9.2007, עמוד 100.
  28. הבעיה האשכנזית, שירה אוחיון, קדמה, 7.9.2007.
  29. "התרבות חייבת להיות פוליטית", מתי שמואלוף, דברים מתוך הערב שנערך לספר במאהל מחוסרות הדיור בירושלים, 10.9.2007.
  30. מי נתן לך שפה, מי אמר, "דבר עכשיו"?, שמעון אדף, רשימות, 16.9.2007.
  31. שברי זהות, אלישיב רייכנר באתר "דרומי", 25.9.2007.
  32. ומהי בכלל המזרחיות הזאת? – מחשבות בעקבות "תהודת זהות – הדור השלישי כותב מזרחית", גלעד סרי, רשימות, 29.9.2007.
  33. לפני שאמשיך על מסעודון – תגובה לפוסט של גלעד סרי לוי, אמירה הס, רשימות, 29.9.2007.
  34. שדרגו לדור השלישי, ניר ברעם, "כביש ארבעים – מגזין התרבות של מצפה רמון והסביבה",  גיליון 80, אוקטובר 2007, עמודים 20-23.
  35. הכיוון: מזרח,שבתאי קור, ספרים – אתר "מעריב", 18.10.2007.
  36. משולש מזרחי – תהודות זהות – ברדוגו, בוסי, אדף, דפנה שחורי, 18/10/2007 09:48:51
  37. "המהות ההיברידית המקננת בכולנו", טלי לטוביצקי, ספרים – הארץ, 28.11.2007.
  38. כתבתו של גיא אסל, חדשות ערוץ 1, 30.11.2007.
  39. ביקורת, אבי אליאס, מטרו, 23.12.2007
  40. "מזרחיות – מוצא סתמי או זהות עקרונית?", קציעה עלון, ‫ בקורת על:  שמואלוף, מתי, ברעם, ניר ושם-טוב, נפתלי <עורכים>. תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית. תל-אביב, עם עובד, 2007. ‬  משעני, דרור. בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד. תל-אביב: עם עובד, 2007. ‬  בתוך ‬   ‫ הד החינוך , 82(1): 108-109, 2007. ‬
  41. רבקה ירון, תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית (רשימת ביקורת) אימגו, 28-10-2008
  42. יומנם של היהודים-הערבים בישראלנאאל אלתוחי, "akhbarelyom"., מצרים, אפריל, 2009.
  43. I like burekas in the morning, מאת נפתלי שם טוב, תורגם לערבית לבלוג הספרותי של נאאל אלתוחי, 18.4.2009.
  44. ניסים קלדרון מזכיר את הרשימה של אלמוג בהר, "מושך את המזרחים בלשון", 2010, , ספרים YNET.
  45. נוית בראל מזכירה את הרשימה של אלמוג בהר, ""לא לפחד לומָר: יש לי עָבָר", מקור ראשון, 22-1-2010
  46. How Hebrew teaches us something about    ourselves, Nael Altouki, 26.11.2015

אירועים

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית

  1. טובה אוסמן הגיב:

    חדשות טובות. הממסד מחבק! מה יותר ממסדי מעם עובד? מה ההבדל בין כתיבתו של יצחק אורפז לבין כתיבתו למשל של שמעון אדף אן ברדוגו? גם לאורפז היתה אותה מצוקה עד שהוסיף לשמו את אוורבוך.

    אהבתי

  2. אלי הגיב:

    נכון, שאלה נכונה היא מי שולט בהוצאות הספרים. אבל נראה לי שהספר מציע עורכים מזרחים עם אג'נדה וזה שונה לגמרי מעריכה שמרנית משמרת.

    אהבתי

  3. לבנה הגיב:

    יכתוב ספרות ולא מזרחית

    אהבתי

  4. מואיז הגיב:

    הבעיה המזרחית היא בעיה שכבר אינה קיימת.

    מעניין מתי היא כן היתה קיימת?

    כי אני תמיד שמעתי שזה משהו שקשור לעבר, משהו שהיה פעם. מאז 1972 אני שומע שזה היה מזמן אבל עכשיו, עכשיו… חביבי. אנחנו מה זה לא רוצים לדבר על זה!

    אהבתי

  5. טוני ודאג הגיב:

    מואיז היקר, הבעיה המזרחית אכן שייכת לעבר. התיארוך המדויק הוא שלהי 1536.יש ויכוחים אם מדובר בסוף נובמבר או תחילת דצמבר. בכל מקרה נער צנום הלך בדרך עפר, רוח העיפה עלים ואבק מכיוון צפון מזרח ואבק נכנס לנער לעיניים.
    הנער קילל בניב איטלקי והמשיך לגרד במשך עשרים ושבע דקות עד ששכח מהאירוע (יש כאלה שאומרים שרק במשך עשרים וארבע דקות, הדעות חלוקות).
    הבעיה המזרחית לא קיימת מאז, ואריאנה מלמדת צודקת.
    מואיד תתעורר. עברו 470 שנים מאז. למה להעיר את המתים?
    ואם יקומו? אתה מכיר ניבים של איטלקית עתיקה?

    אהבתי

  6. ניר בלעם הגיב:

    שהוא מזרחי. אין יותר ווזווז מפאיניק ממנו.

    אהבתי

  7. ניר בלה-בלה הגיב:

    אתם לא יודעים שכל היהודים מוצאם מאברהם אבינו שהוא עירקי? ואתם רוצים לומר לי שאדם ממשפחה מיוחסת כמוני איננו יהודי טהור. מספיק כבר עם הגזענות הזו כלפי המזרחים.

    אהבתי

  8. שוורצע משוורצלנד הגיב:

    רצה לקנות…

    אני כבר מזמן נואשתי מלהבין מה זה הדור השלישי – אולי אמצא תשובה בטעות.

    דור מושתל תרבות כנראה.

    אהבתי

  9. עובדיה שבת הגיב:

    אנחנו מתמזגים אל עצמנו, אל חברה ישראלית חדשה, שמערבבת את העבר המזרחי והמערבי, הספרדי והאשכנזי, אל מציאות אחת שמשותפת לכולנו. לכן חשוב שנשמור על תרבות העבר של כל עדה ועדה אבל נביט קדימה בלב רחב ואוהב – שניים עשר שיבטי ישראל שוב מתאחדים ומתלכדים בתהליך מתמשך ולעם אחד. כיום רוב הנישואין הם נישואין בין עדות שונות כאשר בני הזוג עצמם כבר תערובת ססגונית של אין סוף התלכדויות.

    הבירוקרטיות היחידות שמשמרות את העבר מעל משקלו האמיתי הם הרישומים במשרד הפנים והתנועות המזרחיות שמנסות להיבנות על פילוג ופיצול.

    אהבתי

  10. עובדיה שבת הגיב:

    כלומר, אין ספק שמוצא היהודים כולם מארץ ישראל שלפני הספירה ואחריה. אבל מעבר לכך יהודי אשכנז התגבשו לאורך כ-1500 שנה מאז גלות אשור ועד ההגירות של מגורשי ספרד.

    רק אטען את התיזה שלי כאן בקצרה ואתן לכם חומר למחשבה:

    יש מידע טוב יחסית על בני ישראל שהגיעו לכורדיסטאן עוד בזמן אשור (גלות ישראל) ומשם חלקם נע צפונה בשל דחיקתם ע"י מנהיגי בבל שכבשו מאוחר יותר את אשור. חלק נדחק לאסיה הקטנה וחלק לארמניה ולקווקז של היום. בשלב מאוחר יותר גם חלק מבין גולי יהודה שגלו לבבל ולא חזרו ארצה, עסקו במסחר במרחב שבין הודו לרוסיה של היום, וחלק של החלק שעסק במסחר התפזרו לאורך צירי המסחר, וככה נוצרו קהילות יהודיות קטנות מהוודו, דרך פרס ועד קווקז ורוסיה. כך שבמאה הראשונה לספירה יש לנו כבר קהילות יהודיות קטנות שהולכות וצומחות גם בקווכז – כזריה. לאחר מכן יש לנו גלי הגירה נוספים בעקבות חורבן בית שני ומרד בר כוכבא ורבים מיהודי הארץ מוצאים מפלט בקהילות שיהודים כבר גרים בהן. אנחנו יודעים על קהילות כאלה באיטליה (רומא) של היום, בספרד (בחוץ הדרומי, לצד הפיניקים התיישבו של יהודים ספנים וסוחרים עוד מזמן שלמה המלך). הרומאים לוקחים בשבי מינימום של 200 אלף לוחמים יהודים ובני ביתם מצטרפים אליהם ומתיישבים בקהילות היהודיות של רומא והסביבה, וכבר בדור השני שלהם אנחנו רואים שחלק מאותם יהודים משמשים בחיל העזר של הצבא הרומאי שהציב אותם לאורך הריין והדנובה. לאט לאט קמות קהילות יהודיות שמתועדות מאזור מינכן של היום ועד שפך הדנובה ברומניה/בולגריה. יש לנו עדויות ארכיאולוגיות להימצאותם של קהילות יהודיות במאה ה-2 לספירה בבודה(פשט), בוהמיה ומינכן של היום. היהודים משתלבים במסחר שנעשה לאורך הדנובה בשל האיסור עליהם להיות בעלי אדמה או עסק. ומשם תוך כדי הפעילות המסחרית הם מתפרסים לאורך נתיב המשי, דרך הקווקז, בוכרה ועד לסין. יש לנו עדויות לזה גם מחומר אירופאי וגם מחומר סיני. אפילו בסין מתחילות לקום קהילות קטנות של יהודים שחלקן שמר על יהדותו עד המאה ה-17 / 18 !!!! מרחב קווקז / כזריה היה צומת דרכים שוקק ממערב למזרח: דנובה, קווקז, בוכרה, סין (ציר שבו פעלו יהודי אשכנז בעיקר) ומדרום לצפון: הודו, פקיסטאן, פרס, מפרץ הפרסי, עיראק, ארמניה, קווקז, רוסיה (ציר שבו פעלו בעיקר יהודי בבל / אסיה הקטנה/פרס). בצומת הדרכים של כזריה נפגשו גם היהודים הכוזרים (ואין הכוונה לכוזרים שהפכו ליהודים). אין זה אומר שהם היו כוזרים, כפי שצרפתי לאו דווקא קתולי או פרוטסטנטי או .יהודי. כוזרי במובן של מעין אזרחות

    עניין גיור הכוזרים הגויים הוא עניין שנוי במחלוקת כי אין פשוט עדות של ממש שכל הכוזרים התגיירו. הכוזרים היו חברה פגאנית – מונגולית שלא ראתה צורך לאמץ דת כזאת או אחרת. אלא מה קרה במאה ה-7-8? האסלאם כבש את המזרח התיכון וצפון אפריקה. והנצרות ניצבה מתגוננת מפניה מספרד וצרפת במערב ועד רוסיה, ביזנטיון (תורכיה) והקווקז במזרח. בית עבאס כבש את חלקה הדרומי של הקווקז כבר במאה ה-8 וחלק מיהודי בבל שנרדפו ע"י העבאסינים נדחקו שוב צפונה לכיוון קהילות היהודים בארמניה ובקווקז – כאזריה. גם יהודי אסיה הקטנה נרדפו ע"י הביזנטים בין המאות ה-4 וה-7, וחלקם ברחו מזרחה ומצאו מקלט בארמניה הנוצרית (שהתייחסה ליהודים בשונה מביזנטיון) ובקווקז-כזאריה שמצפון לה. הכיבוש העבאסיני גרם לכך שחצי מהכוזרים היו תחת שליטה מוסלמית ורובם התאסלמו בכלל בשלב מוקדם. הממלכות הכוזריות הצפוניות היו פתוחות להשפעות של נוצרים, מוסלמים ויהודים. ישנן עדויות שאכן צמרת האחת הממלכות הכוזריות התגיירה, אבל העדות היא משלושה מקורות מוסלמיים מאוחרים יותר שבכלל פעלו בספרד ויש להניח שהיא ממקור לא מאות אחד. יש גם התכתבות של מלך כוזרי עם ראש קהילת יהודים בספרד, שאפשר להבין שהמלך אימץ כמה ממנהגי היהודים, אבל אין כל אימות שהוא התגייר. גם אם העדות להתגיירות אמינה אין בכך שמץ של הוכחה שהיהודים הם כוזרים במוצאם. היהודים שהתיישבו לאורך הדורות בכאזריה היו לכוזרים יהודים, כמו שיהודים שהתיישבו בצרפת היו ליהודים צרפתים ואלה שישבו במצרים היו יהודים מצריים .

    שלב מאוחר יותר אנחנו יודעים על קהילות יהודיות באשכנז ולאורך הדנובה שנפגעו ע"י הצלבנים שיצאו למסעות הכיבוש במזרח, ואנחנו מאתרים תנועת יהודים לכיוון פולין, רומניה וכזריה ומאוחר יותר גם לרוסיה.
    כך שיהדות כאזריה התבססה על מהגרים יהודים שהגיעו הן מאירופה – כולל מספרד, צרפת וגרמניה ועל מהגרים יהודים שהגיעו מבבל, פרס ומאסיה הקטנה ויצרו קהילות במרחב שבין הים הכספי לים השחור. בהחלט סביר שגם כמה כוזרים התגיירו ואיתם התגייר גם המלך הכוזרי באיטיל. אבל בתוך פחות ממאה שנה, בסוף המאה ה-9, הממלכות הכוזריות נופלות לידי הנוצרים, הרוסים. הגרעין היהודי שבהרי הקווקז ברובו בתוך שנים ספורות נוטש את הקווקז ומהגר בעיקר מערבה וצפונה לממלכות שביקשו את בואם, בעיקר בפולין שטרם התגבשה לממלכה, גם לרומניה, לבולגריה ויותר מאוחר לרוסיה וממלכות החוף בים הבלטי. חלק קטן יותר של יהודי קווקז מהגר לאסיה הקטנה ולבבל. רק מעטים נשארים במרחבי הקווקז ובוכרה ואלה ה'קווקזים' וה'בוכרים' המזרחיים שלנו.

    אהבתי

  11. פינגבאק: Longing for a place they never saw: The sad saga of Mizrahi Jews | عودة الروح: روحٌ جديدة | רוח ג'דידה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s