אזעקה שירה בצימר: ערב חירום נגד הקונצנזוס המלחמתי

1046

 

 


Broadcast live streaming video on Ustream
 



Broadcast live streaming video on Ustream

"הם יורים בתותחים ואנחנו כותבים שירים"

יום שישי 23 בנובמבר 2012 08:00 מאת: איילה חננאל, עכבר העיר

ערבי מחאה של שירה, אמנות ותיאטרון: למרות התמיכה הגורפת של העם במבצע עמוד ענן, בתל אביב יש עדיין מי שמתנגד

יש קול אחר והוא צריך להישמע
"אזעקה נגד השתיקה" בצימר (צילום: אורן זיו)

כמו במלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ואיומי התקיפה באיראן – גם במקרה של עמוד ענן נדמה כי התל אביבים הם הראשונים לצאת נגד פעולות הממשלה. אלא שהפעם תל אביב עצמה נמצאת אף היא בטווח פגיעה ותושביה כבר בילו רגעים ארוכים במרחבים המוגנים. למרות העובדה הזו, ולמרות שרוב רובו של העם מביע תמיכה מוחלטת במבצע (84 אחוז, לפי סקר “הארץ” השבוע), כבר צמחו כמה יוזמות מקומיות שתכליתן מחאה נגד התקיפה בעזה.

במקביל להפגנה שהתקיימה ביום חמישי שעבר מול מצודת זאב, ובה הפגינו כ־150 איש כולל ח”כים ממפלגות חד”ש ודע”ם – כבר התקיימו כמה אירועים השבוע שתקפו את הנושא ממקום של תרבות ושל יצירה. ביום שני התקיים במועדון הצימר ערב מחאה תחת השם “אזעקה נגד השתיקה – מילים נגד טילים”, שיזמו הלייבל פיתקית בשילוב עם קבוצת כתב העת “מעין”, וכלל יוצרים כמו תהל פרושרועי צ’יקי ארדמתי שמואלוףזאב טנא, מרחב ישורון ויובל בן עמי.

» יובל בן עמי בעקבות העיתונות הזרה

» יהושע סובול: "צריך להפסיק את הטירוף ולהתחיל לדבר"

“את הערב יזמנו והרמנו בפחות מיומיים”, מספרת נטלי לוין, עורכת כתב העת “הטוב והרע”, “מבחינתנו זוהי תגובה מהירה למצב. אנחנו מדברים בשפה שונה מהגנרלים, הם יורים בתותחים ואנחנו כותבים שירים. זה הכלי שלנו להגיד מה שאנחנו חושבים”. לדבריה, פעולות מחאה הן חלק מסדר היום שלהם, כולל אסופות שירה כגון “שירון המהפכה” שיצא בעת מחאת האוהלים ו”פסטיבל חירום” שיזמו אנשי פיתקית בעת מלחמת לבנון השנייה. “הכוח של תרבות זה להתנגד למציאות הקיימת ולא לקחת כמובן מאליו את מה שמכתיבים מושכי החוטים”, מוסיפה לוין, “בתל אביב יש אפשרות להתנגד למה שקורה וזה לא רלוונטי אם אותנו מפציצים או לא. זה ברור לנו מי הסובלים פה, ואלה תושבי הדרום ועזה”.

בתל אביב יש אפשרות להתנגד. רועי צ'קי ארד ב"מילים נגד טילים" (צילום: אורן זיו)

ערב מחאה נוסף, “אמנים נגד המלחמה”, התקיים ביום שלישי האחרון בתיאטרון יפו, ביוזמתהתיאטרון הערבי־עברי. במסגרת הערב הוצגו ארבעה מערכונים פוליטיים מאת הרולד פינטר, מוטי לרנר וגלעד עברון. בנוסף הקריאו מיצירותיהם נתן זך, שמעון בלס, מרוואן בחול ועוד. “במקור זה היה אמור להיות ערב שירה רגיל, ובעקבות המצב הקדמנו את התאריך והקדשנו אותו למחאה נגד המלחמה”, מספר נדב ברנע, ממארגני האירוע, “עצם העובדה שירו טילים על תל אביב לא משנה דבר. בסופו של דבר מי שמגיע לערבים הללו הם אותם קומץ אנשים שרואים גם במחאות האחרות. למרות שמדובר במיעוט, זה לא מוריד מהערך של הדבר עצמו. יש קול אחר והוא צריך להישמע”. לדבריו, אירוע כזה יכול כנראה להתקיים רק בתל אביב, “זה מרחב שמאפשר כל מיני סוגים של דעות ואולי גם פוליטית, באופן יחסי, תל אביב נמצאת במקום אחר מיתר הארץ”.

 

המלחמה על החיים

ליוזמות פחות מוכרות אלו מצטרפת עצומת אנשי תרבות, סופרים ואמנים, שזכתה לסיקור רב. על העצומה חתומים בין היתר יהושע סובולעמוס עוזיורם קניוקדורון צבריניר ברעםסיגלית לנדאו ויותר מ־50 אנשי תרבות נוספים. “כבר חיסלנו טרוריסטים, ויצאנו למבצעים צבאיים, ופלשנו לעזה ודבר לא השתנה, מלבד עוד הרג ועוד שנאה”, נכתב בעצומה, “אנו קוראים להפסקת אש ארוכת טווח, ולהידברות (ישירה או בתיווך בינלאומי) עם אויבינו בעזה – כי לתושבי הדרום כמו לתושבי עזה מגיע להביט מעלה לשמים בתקווה ולא בפחד”.

פעולות מחאה הן חלק מסדר היום כולל אסופות שירה כגון “שירון המהפכה”

יוזמת מחאה נוספת היא הוצאתה של מהדורה חדשה ומעודכנת לאסופה “לצאת! נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום”, שיזמו כתבי העת וקבוצות היוצרים “מעין”,”גרילה תרבות”, “אתגר”, “סדק”, “מארב” ו”דקה”. האסופה, שכוללת 60 שירים ויצירות אמנות, ראתה אור לראשונה במהלך מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009, “והוכנה בדחיפות גדולה וזעם רב מיד עם פתיחת המלחמה, כפעולה של תגובה מיידית”, מספר ניר נאדר, מיוזמי האסופה ועורכיה. לדבריו, “בעקבות הקול הקורא שהפצנו הגיעו מאות טקסטים וערכנו את המהדורה בקצב מטורף, וכך כנראה יהיה גם הפעם. בתי דפוס רבים בעיר פשוט סירבו להדפיס את האסופה מתוך התנגדות לתכנים. לבסוף היא הודפסה בכפר קאסם ויצאה לאור בתוך פחות משבוע. ביום אחד נגמרו כל העותקים”. נאדר מספר כי להבדיל מהאסופה שיצאה בעופרת יצוקה, “האסופה שאנו מארגנים כעת תהיה משהו אחר שניצור על אותו בסיס של התנגדות, אבל בצורה שונה. ב־2009 זה היה עולם של לפני המהפכות שאירעו במזרח התיכון ולא יכולנו לעודד דבר מלבד נסיגה והידברות. היום כבר אפשר להגיד שאנחנו רוצים מהפכה וזו הרוח של החוברת הזאת. הפעם זה יהודים וערבים ביחד שקוראים למנהיגיהם לחדול ממעגל הדמים”.

לדברי נאדר, התל אביבים ממשיכים להתנגד, אפילו כשיורים עליהם. “תל אביב היא המרכז שבו שוכנת הקריה, שם יושבים גנרלים ומחרחרים מלחמה, ולכן ממנה יוצאות ההפגנות והיוזמות של מי שמלחמתם היחידה היא המלחמה על החיים. לשוליים הרבה יותר קשה להשפיע”.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s