מכתב גלוי ל – א – אחותי הפגועה

גרפיטי בתל אביב
גרפיטי בתל אביב

הבת שלי שאלה אותי היום למה קוראים למתלוננת על אונס ע"י קצב – א ? אמרתי לה שהוא כנראה לא הספיק להגיע עדיין ל – ב   ול – ג   ול-ד – ה – ו   ל- ז הוא דווקא כן הספיק להגיע.

היה לו מספיק זמן למי שהיה נשיא מדינת ישראל, קצב, לקבל משכורת שהגיע מהמסים שלי ושלך, מהמסים של נשים שקורעות את עצמן יום יום לפרנסתן בשביל שהוא יוכל לשבת על כיסאו, לשלוף את הזין שלו ולנופף בו לכל עבר, כפי שתיארה המתלוננת.

א- אחותי הפגועה. את לא לבד. את אולי מרגישה לבד, מאד מאד מאד לבד, אני יכולה להבין את זה, זו את ששילמת מחיר בגופך, זו את ששילמת מחיר בנפשך, זו את ששילמת מחיר באובדן פרנסתך . זו את, שמקהלת הגברים המסתופפת בצל מנעמי השררה והממון ,תוקפת אותך, רק בשביל להגן על זכויות היתר שיש בידיהם.

א אחותי הפגועה, למרות כל הכאב הנורא שאת עוברת את צריכה לדעת שבשבילי את גיבורה. הם מפחדים ממך הגברים הללו. את מהווה בשבילם תמרור אזהרה זוהר בחשכה. את מזכירה להם שאוטוטו הם לא יוכלו יותר לחמוק מעונש, הם לא יוכלו יותר לעשות ככל העולה על לבם, ( אם יש להם אחד כזה ) בגופה של כל אשה. את מזכירה לנו, הנשים, שיש גם אפשרות אחרת, את מראה לנו שאפשר עם כל הצער והכאב, לעמוד בפנים גלויות מול כל כלי התקשורת ולשאת את דברייך באומץ .

א  אחותי הפגועה בשבילי את יכולה לצאת עם פנים גלויות וגאות ולומר את דברייך. אני מאמינה לך, אני מאמינה לך, כי אני יודעת מה זה להיות שם, לא בלשכת הנשיא, אבל בהרבה מאד מקומות נוספים ב"ארצנו הקטנטונת" אשה לא יכולה להרגיש בטוחה, כן , גם בעולם הפוליטי וגם בעולם התרבותי לכאורה,  יש כאלה שיעיזו לרמוס את גופנו במשרדם או אפילו להגיע לביתנו ברוב חוצפתם ולדרוש באלימות את מה שמתחשק להם באותו רגע.

בשבילם, אנחנו עדיין רק חפץ לפרוק באמצעותו את גחמותיהם, תסכוליהם, מאווייהם ובעיקר את יצריהם החיתיים.
אישיותם המופרעת המתיימרת בשפלותה להיות מורמת מעם עושה בנו שימוש אלים, כאילו היינו כלי ריק, כאילו בהיותנו נשים אין לנו נשמה, רגשות ורצון עצמאי ולגיטימי משלנו .

א  אחותי הפגועה, את לא לבד, לעולם לא תהיי לבד, גם כשהרדיו משתיק את זעקתך, גם כשהטלוויזיה ממשיכה לשדר תוכניות הבל שרק מכסות על הזוהמה המתרחשת כאן, דעי לך, שמבעד לשקט יושבות בביתן נשים רבות, פגועות כמוך, שלא היה להן עדיין האומץ לצאת לאור .

א אחותי, גם אם המדינה המרושעת שבשביל להגן על שמה הטוב ועל "שמו הטוב" של מוסד הנשיאות הגברי בחרה להפוך אותך לקורבן חסר זכויות אנוש מתעלמת ממצוקתך, דעי לך שלא לשווא העזת להתלונן. מבעד לערפילי המשבר שפוקדים אותך כעת, דעי לך, לרבות כמוני את מעניקה כוח ואומץ להמשיך ולדעת, שאנחנו לא אשמות, אנחנו לא זונות, אנחנו לא מפתות. אנחנו הקורבנות של גברים מופרעים ואלימים שחושבים שמותר להם לעשות ולומר כל מה שעולה על רוחם. והמאכזבים  מכולם הם מי שהתיימרו להיות  שוחרי טוב וזכויות אדם שמוכנים תמורת כסף לסייע במחיקת זכותה של אשה לקבל הזדמנות למשפט הוגן. אני תוהה פרקליטים גברים יקרים עשירים ומלומדים, אם אתם כל כך בטוחים בצדקת מרשכם מדוע לא הובלתם אותו למשפט כדי שתוכח חפותו המושלמת?

אני דורשת:

ישונה החוק:

לא תהיה יותר התיישנות כלל על עבירות מין.

לא תותר כלל עסקת טיעון בעבירות מין.

אשמה בעבירות מין תתברר אך ורק בבית המשפט עצמו.

תמצא הדרך החוקית לאסור על היועץ המשפטי לממשלה לבטל תלונות על עבירות מין למען "שמירה על כבוד המדינה ובית הנשיא" (תתכבד המדינה ויתכבד הנשיא לשמור על שמם הטוב ועל כבודם בכך שלא יעשו מעשים המחללים את שמם וכבודם).

ועד אז, תמצא המדינה אשר מעונינת לשמור על שמה הטוב, דרך חוקית לפצות באופן משמעותי את  – א- שתלונותיה הושמטו מהעסקה, על הפגיעה שנפגעה, בגופה, בנפשה, בשמה הטוב ובפרנסתה, באופן שיאפשר לה לבנות את חייה שנהרסו בידי הקצב מבית הנשיא.

ואנחנו הנשים, צריכות להמשיך ולהיות לצדה ולוודא שכל זה יתקיים, ועד אז לחפש כל דרך אפשרית לתמוך בה, כמו למשל להקים קרן תרומות שתממן את צרכיה בתהליך שבו תגייס מחדש את כוחותיה ואת אישיותה המדהימה לחזרה מקסימלית לחיים שהיו לה לפני שעברה את ההתעללות של הקצב ושל שלוחיו.

הרשימה נכתבה על ידי אשכר אלדן כהן.

30.6 אנחנו לא מפקירות את הנפגעות (עצרת מחאה)

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ will be published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

0 תגובות בנושא “מכתב גלוי ל – א – אחותי הפגועה

  1. המנוול הולך לצאת עם מיליון שקל ופיצויים שמנים לכל חייו, והיא מותקפת, דחויה, מנוצלת, מושפלת, מושלכת לצד.

    עד מתי בעלי השררה והכסף ירמסו אותנו? עד מתי?

    אהבתי

  2. הסברתי לבת שלי למה תהיה הפגנה מחר מתחת לבית, כי אני מכינה אותה מראש לכאלה דברים, היא מאוד רגישה לרעש הזה, קשה לה להתרגל לקרנבל האינסופי בכיכר שלה, מתחת לבית.
    אמרתי לה שבמקרה הזה נראה לי שגם נרד והיא שאלה למה. הסברתי לה הסבר שיטחי ומיליטנטי (למה תמיד אנחנו מזכים את הילדים שלנו, בני השבע, נאמר, בהסברים שיטחיים דווקא, כי זה מה שנראה לנו שהם יכולים להבין? כדי לגונן עליהם מן הסתם, לתת גירסא מרוככת ולהוסיף קורטוב חינוכי) : הוא מואשם שהוא נגע בנשים שעבדו איתו, והוא נגע בהן בניגוד לרצונן, ולאף אחד אין זכות לגעת בגוף שלנו וכו', ובגלל שהוא חשוב ונשיא, אז לא מעמידים אותו למשפט. ואנחנו כנשים, צריכות לבוא ולהגיד שאנחנו לא מוכנות שיגעו בנו בכוח, נגד רצוננו.
    ובת השבע אמרה : אבל גם גברים צריכים לבוא ולהגיד את זה, לא?
    כן ילדתי, כן

    אהבתי

  3. אנחנו מכירים את התחושות הללו א. אחותנו הפגועה. למרות שלא נאנסנו באופן פיזי (לפחות לא על ידי "הוד שרביטו" הנשיא לשעבר, האזרח קצב) רבות מאתנו מכירות את התחושות על אחת כמה וכמה עתה, לאחר הקרקס המשפטי של בעלי הכוח ואנשי הבררה.
    כסף קונה הכל, מתברר. הוא קונה גם את העיוורון אל מול היגיון פשוט. 11 נשים ספרו על אותו דפוס. 11 נשים התלוננו. 11 נשים נחקרו ונאלצו לעבור שוב ושוב את החוויות הקשות. והמציאות? נאדה….האזרח הקצב רק עשה להן "פוצי מוצי". ובכלל, סביר להניח שלכולן יש תסביך אב, וכולן מעוותות את האמת ורק רוכסנו של "הוד שרביטו" נקי מכל אשמה.
    ביזוי וביזיון. מעשה אונס ציבורי.

    תסכול, זעם וחוסר אונים. כן. זה מה שאני חשה. ממש כמו במעשה אונס אשר קבל לאחרונה הכשר של מערכת המשפט בישראל אשר הכשירה את השרץ…

    אנחנו אתך, א' אחותנו הפגועה, כי כל אישה שלישית בישראל מבינה על מה את מדברת.

    אהבתי

  4. גילה יקרה.
    לבי לבי לך כשאני מביטה בך ובעיניים הכבויות והמושפלות שלך.
    מדוע יש לי תחושה חזקה שאת מצויה תחת מסכת התעלליות במשך שנים, זמן רב לפני שגילה "כבוד בעלך" את כוח השררה והשלטון בחוץ, בתקופה בה התאמן עליך? שרשה לה פאם….
    מדוע יש לי תחושה שכשאת נמצאת לצדו את מנסה להצטמצם ולהתאיין כדי לא לתפוס חלילה "לכבוד בעלך" את הנפח "המגיע לו"?
    מדוע שפת גופך אומרת כניעות ופחד ואת תמיד מהלכת כמה מטרים מאחוריו כמו סרח העודף, כדי שחלילה לא יבינו "מי הגבר כאן"?
    מדוע נדמה היה לי בנאום "עלילת הדם" המפורסם, שראיתי בעיניך שאת מכירה היטב את ה"תכשיט" שלך? שאת יודעת ידוע היטב שמאחורי מסך העשן בוערת אש גדולה מאוד?
    מדוע יש לי תחושה שאת היא "שק החבטות" של "כבוד בעלך" ועלה התאנה המהוגן המכסה על ערוותו גם כאשר רוכסנו פעור לרווחה, מזה שנים?
    את יודעת גילה יקירה, אחדות המשפחה איננה ערך עליון במצבים כגון אלה. גם לא קדושת הנישואים. זה ברור גם לעין בלתי מזוינת (אופסס…) שאת הדבק המאחד את המשפחה שאביה סורח מזה שנים.
    קומי אחותנו גילה, קומי וצאי משם. האדם הזה אינו ראוי שגם את תהיי קרבן על מזבח חולניותו.

    תודה לך אשכר על המכתב המרגש והכל כך אמיתי בתכניו.
    כולנו א.

    אהבתי

  5. אקדים ואומר אביגדור, שכדאי אולי שתציץ מכתב זה ותגלה על בשרך את מה שהטפת לו במשך שנים כאשר שמת עצמך כאיש התר אחר הצדק, ויהי מה. ובכן אביגדור…למדת שהכוח אכן משחית.
    הערכתי אותך. האמנתי כי אתה אחד מעורכי הדין הכנים והישרים במדינה, שאינם שמים לה רגל לאלת הצדק כסוית העיניים.
    הפעם אביגדור – תרשה לי לקרוא לך אביגדור, כי הפעם לא כיבדת לא את עצמך ולא ך את השליחות בשמה נלחמת כל השנים. ההגנה על זכויות האזרח הנשחק מול השחיתות השילטונית. נאה דרשת ונאה קיימת לא מעט שנים, אבל הפעם אביגדור – איך לומר זאת בשפה ישירה והכי ברורה? לכלכת. ואם נאמר זאת בלשום עוד יותר ישירה: פישלת בגדול.
    לכלת בניסיונך לנקות ולמרק את הלקוח השמן אשר שלשל סכומים נאים אל כיסך. הוא פתח את רוכסן המכנסים ואתה פתחת את רוכסן הארנק. ויחי ההבדל הקטן.
    בינינו אביגדור. ככה בצד, מבלי שאף שומע. הרי אתה יודע שכל מילה של העלמה א', כל דמעה, כל דיבור חנוק וכל פריכת אצבעות, אמיתיים הם. הם אינם עלילה, הם אינם סחטנות, הם אינה גחמה פאם פאטלית של אישה יפה. הם עדות בהירה כקריסטל לאישה במצוקה קשה שחוותה סידרה של התעללות רגישת וגופנית והיא היא בבחינת מראה למעשיו של הלקוח שלך.
    צ'מע, אני מבין אותך. לא כל יום יוצא להגן על נשיא מדינה. לא כל יום נופל דג שמן שכזה בחכה. כמו שהוא לא יכול היה להשתלט על יצריו החולניים, כך אתה לא יכולת להשתלט על סינדרום שיילוק. והצדק?….נו, טוב. הצדק שיחכה קצת עד למקרה הבא.
    להלן ציטוט מן האתר שלך : "המשרד מרבה לעסוק בעניינים הנוגעים לזכויות האזרח ובעתירות ציבוריות"….אה?..אה? עוד פעם :"המשרד מרבה לעסוק בעניינים הנוגעים לזכויות האזרח ובעתירות ציבוריות." מה זה? לא הבנתי….
    אתה מבין שאתה בכלל היית צריך להיות בצד השני של הנדנדה? לפחות על פי הצהרותיך? אתה מבין שלא היית בכלל צריך להופיע בטלוויזיה ולנסות להקל ראש בעברותיו של האזרח קצב, במין נימת ביטול כשאתה מעווה את פניך בהתנשאות עורכת דינית אופיינית, כאילו סרח הלקוח שלך בדברים של מה בכך?
    מה אמרת לאשתך? לבתך? לנכדותיך? לבנות שבמשפחתך?
    אם מישהי מהן הייתה חווה חוויה קשה מעין זו, גם כן הייתה מגן על המתעלל בחירוף נפש ושוכב עבורו על הגדר?

    מה נאמר אביגדור?
    קבלת הרבה פרסים בחייך המקצועיים. לרב בצדק. הפעם אני שם עליך פלומבה של "לא עבר".

    ותשנן טוב טוב בלילה, לפני לכתך לישון. הכוח משחית ואני-אביגדור פלדמן, אינני מחוסן מכוחו המשחית של הכות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: