פתאום הומצא דור חדש של מזרחים / סיגלית בנאי ב"שאלון" מדור ספרים – הארץ

 

"תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית"

איזו אישיות ספרותית השאירה עלייך את הרושם העז ביותר?

אדוארד סעיד. התשוקה, הברק, המקום בו הרגש, היצר והאינטלקט נפגשים. ספרו "אוריינטאליזם" השפיע ושינה את תפיסת עולמי בצורה כמעט מבהילה. התמכרתי לבדיקה בכל תחום של הדרך בה המערב ממציא את המזרח לצרכיו, עד כדי כך שאני מנסה כבר נואשות להיגמל מזה.

עם איזה סופר(ת) או משורר(ת) או קולנוען שאינם עוד בחיים היית נפגשת לארוחת ערב ועל מה הייתם מדברים?

בימאי המלודרמות ג'ורג' עובדיה ("נורית"). היינו יושבים על ערק ומזטים בטיילת של בת-ים ומשוחחים על קולנוע ערבי איראני וישראלי. הייתי מנסה להבין את המעבר התרבותי הטבעי שעשה ממולדתו – עיראק לקריירת בימוי בתעשיית הקולנוע הפרסית, ומשם למולדת החדשה ישראל, בה למרות הפופולאריות העצומה של סרטיו הוא נקטל על ידי המבקרים כ"סרט ערבי". הייתי שואלת אותו במה מתבטא החיבור שלו לקולנוע במזרח התיכון, מה הוא חושב על המושג "יהודי – ערבי", ומה יחסיו עם ה"ישראליות".

מהי בעינייך חשיבותו של הספר "תהודות זהות – הדור השלישי כותב מזרחית", המלקט מאמרים של כותבים מזרחים צעירים?

הכותרת. פתאום הומצא דור חדש של "מזרחים" שמעמיד שאלות בצורה אסרטיבית ונוקבת לא רק כלפי זהותו שלו, אלא גם כלפי החברה המגדירה מהי "ישראליות".  עצם הבחירה של העורכים לקבץ כותבים שחלקם דמויות מוכרות בתרבות הישראלית כמו המוסיקאית דקלה והסופרים דודו בוסי ושמעון אדף, יחד עם פרחי אקדמיה מזרחים צעירים, לצד כותבים שהם בכלל "חצי חצי" (כמוני), כשכולם מדברים על עצמם ועל זהותם בגילוי לב – מסמנת דור חדש עם מאפיינים ושפה משלו.

האם לאחר קריאת הספר, את יודעת טוב יותר כיצד להגדיר "מזרחיות" – ואם כן אז איך היית מגדירה אותה?

מזרחיות (או לבנטיניות / מזרח תיכוניות) היא עבורי תודעה, הלך נפש, ולא בהכרח מוצא אתני. זוהי אופציה לרב תרבותיות בחברה הישראלית ה"מערבית" כל כך. פירושה להפסיק לדמיין שאנחנו באירופה תוך הפניית הגב למזרח התיכון, ולהתחיל לחגוג את היותנו גם וגם.

מיהו בעינייך היוצר או היוצרת המזרחיים המעניינים ביותר ולמה?

קשה לי לבחור אחד. ז'קלין כהנוב שהגדירה עבורי "לבנטיניות" בכתיבה אישית וכנה שנעה בין קהיר, ניו-יורק, פאריס ובת ים, המשורר ארז ביטון שעיוורונו האיר את הדרך למישוש הגדרות הזהות המזרחית, סמי שלום שטרית שהפך את הכתיבה לגרזן המהפכה, רוני סומק עם הרטט הפנימי שמצליח לגעת בכל אחד, וויקי שירן שרוקמת ברגישות את רגעי היומיום של נשים מזרחיות, כולם אינטלקטואלים, אידיאליסטים, פעילים חברתיים, שטובלים את העט בדם ליבם.

מהו בעיניך המשפט החשוב ביותר במאמרך "תל אביב – קהיר – איסטנבול"?

"אני מתחילה ללמוד ערבית, פרשת שבוע. לשיר פיוטים. האוזן נפתחת לקולות חדשים. עבד אל-ווהאב והרב חיים לוק… אני מתחילה לנוע במרחב התרבותי הקרוב, בערים שכנות, קהיר, איסטנבול, הגבולות נפרמים הלב מתרחב האפשרויות נפתחות."

ממי היית מבקשת לקרוא את הספר?

אלה שוחט, נביאת השיח שניסחה מניו-יורק מושגים והגדרות של מזרחיות, ויהודה שנהב מורה הדרך האינטלקטואלי שלי ושל רבים מהכותבים. הייתי בודקת דרכם האם הצלחנו לאתגר את המושגים והשפה שלמדנו מהם, ולקחת אותם צעד אחד הלאה, לעולם שלנו.

מי את מצטערת שלא יוכל לקרוא את הספר?

אמי, נורית בנאי לבית יפה ז"ל. אני לא יודעת איך הייתה מקבלת את זה שהמצאתי את עצמי כמזרחית, כשבעצם בחיבור הטבעי והנפלא כל כך בינה ובין אבא קיוותה שיתאפשרו לי חיים נטולי דיבור על זהות.

אילו היית כותבת היום אוטוביוגרפיה, באיזה משפט היא היתה מתחילה?

"בדמיוני נולדתי בליבה של קהיר הפריסאית למשפחה יהודית אמידה ששורשיה במרוקו הספרדית. אבל אני נולדתי בבית חולים "הדסה" בירושלים, בת בכורה למשפחה שמקורותיה הרחוקים בתימן, עיראק, אוקראינה וליטא הותכו למשהו חדש, "ישראלי", חסר עבר ומלא הבטחה לעתיד, שקוראים לו  'אני."

סיגלית בנאי, בימאית, משוררת ואמנית פלאסטית (בין סרטיה: "אימא פאיזה" המספר את סיפורה של פאיזה רושדי מלכת המוסיקה הערבית בישראל, ו"החלוצים" העוסק בהקמת שדרות). מלמדת קולנוע באוניברסיטת תל אביב ובמכללת ספיר וכותבת מחקר על מאפיינים של קולנוע מזרח תיכוני בסרטיהם של יוצרי "בורקס" מזרחיים.

השאלון עם סיגלית בנאי התפרסם לראשונה בספרים הארץ, 11.7.2007

"תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" חוגג את יציאתו לאור באירוע השקה חגיגי שיארח במועדון לבונטין (רחוב לבונטין 7 תל אביב), ביום שני, ה-13.8.2007 בשעה 22:30.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על פתאום הומצא דור חדש של מזרחים / סיגלית בנאי ב"שאלון" מדור ספרים – הארץ

  1. גרשוני הגיב:

    אישה. שאינה מזרחית ובוודאי שלא טעמה מטעמה המר של ההגירה של שנות החמישית. וודאי וודאי שאינה "דור שלישי"ובכל זאת היא מבקשת להיות.זה הרי אבסורד!אם אינך כזו אינך כזו!אך בעצם זהו האבסורד של כל הסיפור הזה.כל העיסוק במזרחיות הינו כלי, בוודאי אצל שמואלוף ,להשיג פרסום ללא כישרון.
    איני מתכוון לפגוע אך אם האמת פוגעת.צר לי.

    אהבתי

  2. דני בליר הגיב:

    בדיוק סיימתי לקראוא את הספר והיה מעניין מאד.
    *

    אשר לגרשוני:

    משמעות המושג דור שלישי הוא הדור שבא אחרי הדור שבא אחרי הדור, כלומר – הנכדים של אלו שלדבריך "טעמו את טעמה המר של ההגירה בשנות החמישים"

    בעניין הזה האבסורד כולו שלך, וסיגלית עונה יפה לקריטריון הגנטי למרות הגדרתה השונה במקצת

    אשר לעיסוק בשאלות של זהות תרבותית, הוא אופייני לדורות שניים ושלישיים להגירה בכל העולם , במיוחד בחברות כור היתוך, ואתה מוזמן למצוא אנאלוגיות אין-ספור במחקר של שחורים באמריקה, או לחילופין – באירועים של תנועת היידיש בישראל

    אני משאיר לך לנתח מה מקור ההנחה הצינית וההערה הסרקסטית שבחרת לפרסם בהקשר לרצון של שמואלוף בפרסום כתחליף כישרון, שאם לא הבנת – הוא אחד מעורכי הספר, ועורך דווקא מוכשר ביותר.

    לי משום מה יש רושם שפרסום וחוסר כשרון בינוני הם שמניעים מגיבים מסויימים, כאלו שספק אם קראו את הספר או כלל ניסו להתייחס לתוכן הכתבה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s