והגירת סבי וסבתי לא נרגעה בי

כתב מצרי על זהות מזרחית צעירה

כתב מצרי על זהות מזרחית צעירה

עוד רוחש הדיון בשאלת היצירה המזרחית (מהם מאפייניה? מהו מקומה במערכת המסועפת של היצירה העברית, הישראלית?) וכבר נפרטים בתוכה קולות חדשים, המסמנים עצמם כ"דור שלישי" של מזרחים בישראל ומנסחים עצמם כמגזר המנסח תוויות מובחנות של עצמיות. באנתולוגיה "תהודות זהות" נאגדו חיבורים של שבעה-עשר כותבים ילידי הארץ, רובם מוכרים כיוצרים או הוגי דעות, שהוגדרו בידי העורכים כקבוצה נעלמה בחברה הישראלית, שאינה מסומנת כמזרחית ברישומים הסטטיסטיים של המדינה.

סימונים אלה אינם מובנים מאליהם. האם "הדור השלישי" הוא נכדיהם של המהגרים ממערב אסיה וצפון אפריקה, בנים לילידי הארץ? או שמא בניהם של אלה שהיגרו כילדים וגדלו בבתים ששמרו על מאפיינים עדתיים? ניכר שעורכי האנתולוגיה ביקשו להעניק במה למגוון פרספקטיבות, אך רוב הכותבים הם בני מהגרים ילידי שנות ה-70 של המאה שעברה, שנדרשו לשאלת האינטרפרטציה של זהותם: "מה זו בכלל המזרחיות הזו?", דרך הצגת חוויה ביוגרפית רלוונטית. אך בעיניי בולט היעדרם של ייצוגי מבט של מזרחים צעירים אתיופים, דתיים או חרדיים, או כאלה שאינם בקיאים בטרמינולוגיה של השיח התרבותי של הזהות.

גם בדרכי נקרתה האפשרות לכתוב לאנתולוגיה, אבל הרגשתישאיני נמנית עם המגזר שהיא מבקשת לתת לו קול. כבת למהגרים מלוב, שעלו כבוגרים עם קום המדינה, אני רואה עצמי דור ראשון בארץ. יתרה מזאת, הסיפור הפרטי שלי, בת זקונים להורים, שאימצו לחלוטין את המודל הציוני של היטמעות בין מהגרים אחרים, לא נראה היה לי מייצג, מעניין או "מזרחי" מספיק. אין באמתחתי חוויות עוני, לא גדלתי באחת "השכונות", לא נמנעה ממני השכלה. כדי לקרוא את סיפור חיי מנקודת ההתיחסות המזרחית, עליי להעלים תחושות של בידול וחוסר שייכות שניקרו בי מהרבה סיבות אחרות, שאינן קשורות למוצאי העדתי, ולהאיר רק את מוליכיהן הגזעניים ביחס להגמוניה האשכנזית.

המזרחיות שבי היא חלק מתודעת המעמד, חלק מהזדהותי עם כל מיעוט מדוכא: מנשים עד פועלים. ועם זאת, רבים מסיפורי ההדרה, הדיכוי והעלבון שקראתי באנתולוגיה חוויתי בעצמי או חוו הוריי. מוכרת לי הדואליות של ההימשכות אל תרבות המערב, למול ההתנהלות האחרת, המנוגדת למערבי, של הבית. מוכרת גם תחושת ההחמצה את דור הסבים, שלא הייתה לי דרך לגשת אליו, ועל כן מורשתו נותרה עלומה לגבי.

כוחו של הספר בחשיפת הרלוונטיות של חבלי המזרחיות אצל משכילים צעירים. נשקפים מתוכו קשיי הכותבים לסמן את המזרחיות שבתוכם, בלי להידרש לייצוג דמויות אחרות המצויות בקרבתם, שדרכן נחווים פצעי הדיכוי. החיבורים באנתולוגיה אינם אחידים ברמת המורכבות של הבחינה שמוצעת בהם, ובאופן ההיענות שלהם אל ביטויי הזהות המזרחית הצעירה. בולטים לחיוב שניים, המציגים מהלך מקורי של כינון זהות. בסיפור המרגש, "רוחב העולם" מאת שמעון אדף, מתבהרת תודעת העלבון של האם מתוך תגובת בנה הצעיר, לאחר שהוא שומע ממנה את הנוסח ששיננה בעבור ילדיה כקורות חייה, כחלק ממשימת בית-ספר שקיבל לכתוב בנושא: "שורשים". שאלתו: "איך הסכמתם לזה? איך לא עשיתם שום דבר?" מזכירה לקורא שאלות של עדה אחרת, בנסיבות אחרות, והיא מתנסחת כאן בהקשר של הזדהות ואמפתיה, במקום הטחת אשם חד-משמעית. אדף מספר, למעשה, את הנרטיב של הדור הראשון, שבא חשבון בפני ילדיו על בחירותיו, על חוסר הברירה שלו. מנגד, מוצג חיבורה האמיץ, מאיר העיניים של יונית נעמן, "שחור על גבי לבן: על מזרחיות כתמונת תשליל", שבו היא מנתחת חלום שחלמה על הקושי להיענות לתביעת הדודות התימניות שלה לעבור "אל הצד שלהן". "היציאה מהארון המזרחי" אינה נשלמת לעולם, לדבריה. נעמן מנסחת בצלילות ותוך מודעות עצמית מרשימה את סביכות הסתעפותה של המזרחיות שבתוכה. היא מתארת מצב של "קירחת מכאן ומכאן": הרצון והמאמץ להתקבל אצל ההגמוניה האשכנזית, שנדונים לכישלון, ומצד שני, ניסיון להישזר עם הרכיבים המזרחיים שבתוכה, שמתגלים כפרגמנטריים ולא מספקים. המזרחיות נתפסת עבורה כחיפוש אחר "משהו שאבד לי, אף שאיני לגמרי יודעת מהו". נעמן אינה נצמדת, כמו רבים ממשתתפי האנתולוגיה, לייצוג מטונימי של זהותה _ שנעשה אצל כותבים אחרים באמצעות התמקדות בהורים, בסבים, בחבר _ אלא מייצרת ייצוג מטפורי של זהותה המפולשת, כפי ששפת החלום מנסחת אותו ועל פי תחבירה.

 הפרדוקס שבעצם ההגדרה העצמית במונחי המזרחיות מודגם היטב בסיפור זה, ונותר בי גם לאחר קריאת כל האנתולוגיה. השאלה עד כמה מאפייני הגדרת המזרחיות שונים ממאפיינים "לא מזרחיים" של התבגרות והיבדלות דורית נותרת בעינה.

 

נוית בראל, מוסף תרבות וספרות – ידיעות אחרונות, 20.7.2007.

 

ביקורות נוספות על האנתולוגייה "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית"

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s