אלקיביאדס היה שחור | נחום שטיינברג

מתוך הערך על אלקיביאדס בויקי

מצטער, אבל לא יכולתי לעבור בשתיקה על הציור הזה. נתקלתי בו בערך על סוקרטס בויקיפדיה. אני מחפש אתר עם מקורות יווניים ביוונית ואנגלית, שם אפשר בקלות למצוא את מספרי סטפנוס לעמודים המקבילים בתרגום של ליבס.
ועכשיו בקשר לציור: זהו ציור נחמד, המתאר את סוקרטס מנסה לקחת את אלקיביאדס הצעיר מזרועותיה הענוגות של תאוות הבשרים. 🙂 דברים ששווה לשים לב אליהם: ראשית כל, התאווה – היא בלונדינית, בהירת גוף (כל מה שהוא תאווה לעיני צרפתי בן המאה ה-18). והכי חשוב: הצד שלה הוא הצד המואר והפחות חשוך. אז לצד מי הצופה אמור לנטות? שנית, חשוב לזכור: אלקיביאדס לא היה תלמיד של סוקרטס. הוא הסתובב איתו למשך זמן, עד שנמאס לו. (וניסה אפילו פעם אחת לזיין אותו, אבל לסוקרטס לא התחשק…) ובאמת, הציור משקף את זה: את מי אלקיביאדס מחבק? לאן הוא מסתכל? ונקודה אחרונה: סוקרטס חשוך וכהה יותר משני האחרים (אלקיביאדס והתאווה). הוא אוחז את אלקיביאדס בכוח, מבלי שאלקיביאדס באמת ייענה לו וכאילו "גורר" אותו מהמיטה המוארת. איזה רשע.

נחום שטיינברג

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על אלקיביאדס היה שחור | נחום שטיינברג

  1. צ'יקי הגיב:

    אני חושב שעל פי זכרוני מפלוטרכוס אלקיביאדס כן היה תלמיד של סוקרטס ושסוקרטס נענש במוות בין השאר על כך שיצר את אלקביאדס (שאחר כך בגד ועבר לספרטה ואז לפרס)
    יכול להיות שהחושך מסמל את הגורל של סוקרטס, והחצי חושך חצי אור מסמל את הגורל של אלקיביאדס
    חשוב לשים לב גם לכלי המלחמה המונחים על הרצפה,
    המעידים שאלקיביאדס, הגבר היפה ביוון, העדיף את התענוגות על המלחמה.

    אהבתי

  2. נחום הגיב:

    שמתי לב לכלי המלחמה רק לאחר שכבר כתבתי את מה שכתבתי. יכול להיות שהציור הזה מתכתב (ואולי אפילו באופן לא רצוני) עם הדיאלוג שבו אלקיביאדס היה הכוכב בה"א הידיעה: המשתה. ישנם שני דיאלוגים של אפלטון הנושאים את השם
    אלקיביאדס, על אחד מהם אין כמעט ויכוח שהוא מזויף. אבל דווקא במשתה ישנה התייחסות חזקה מאוד לתענוגות, גופניות ואחרות, וכיצד הן נובעות האחת מהשניה. כבר בנאום הראשון של פיידרוס על ארוס נוצר הקשר בין המלחמה ואהבת
    הכבוד לאהבה הגופנית.
    לגבי אלקיביאדס כתלמיד של סוקרטס: שני המקורות היחידים בנושא הזה הם שני תלמידים של סוקרטס, אפלטון וכסנופון. אפלטון מראה את דעתו על אלקיביאדס באופן הבא: הוא מציג את אלקיביאדס פעם כאחד המלווים של סוקרטס ופעם כאחד המלווים של אחד הסופיסטים (בדיאלוג פרוטגורס). ואז, בשיחה עם תאיטיטוס, סוקרטס אומר מה דעתו על "תלמידים" מהסוג הזה (כרך 3 של התרגום של י"ג ליבס, עמ' 84-85). את אותו הרעיון וכמעט באותן המילים ממש אפשר למצוא אצל
    כסנופון בזיכרונות, ספר ראשון, פרק ב, קטעים 13-16 [עמ' 9]). כסנופון אפילו אומר שהטענה שההתחברות עם אלקיביאדס ואחד אחר, קריטיאס, הביאה להאשמתו של סוקרטס ולהוצאתו להורג, היא טענה של סופר אתונאי כלשהו.
    ההסיטוריונים בימינו כנראה משוכנעים שאותו סופר צודק…

    אהבתי

  3. צ'יקי הגיב:

    אני לא מומחה לתקופה, אבל כסנופון אמר באותה תקופה שהקטגור במשפט סוקרטס על השחתת הנוער אמר "…ולא היה כאלקיביאדס מופקר וזדוני במשטר הדמוקרטי"

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s