התארגנות עובדים: רק אנחנו נוכל להגן על עצמנו

מה משותף לעובדי רשת קסטרו, מלון אינטר-קונטיננטל ועיתון "הארץ". לכאורה שלוש קבוצות עובדים שונות במסגרות תעסוקתיות נפרדות. בחודשים האחרונים קמו העובדים דווקא בשלושת מקומות העבודה הללו וביקשו לממש את זכותם הדמוקרטית להתארגן ולהקים ועד עובדים. בעלי ההון: אהרון ולינה קסטרו וגבי ואתי רוטר בקסטרו, דיוויד טייג במלון אינטר-קונטיננטל ומשפחת שוקן בעיתון "הארץ", לא רק שלא הכירו בעובדים וביקשו לחתום איתם על הסכם קיבוצי, אלא שנלחמו בהם בכוח רב. בדרך כלל מסכת הייסורים וההשפלות שחוו העובדים במאבקם על זכותם להתאגד נשארה נסתרת מהעין הציבורית.

עובדי קסטרו, מלון אינטר-קונטיננטל ועיתון "הארץ" מבקשים באמצעות מאבקם להתאגד, לשמור על זכויותיהם הסוציאליות. אף על פי כן עמידתם האיתנה נתפשת בידי בעלי ההון כסוג של התרסה כנגד הסדר הלגיטימי הקיים. מצד אחד העובדים מצווים לוותר על זכויותיהם לחוזה עבודה לטווח ארוך, פנסיה, ביטחון תעסוקתי ושאר טובין. מצד שני במקומות העבודה קיים איום תמידי של פיטורים על העובדים שידרשו את הזכות להתארגן, הזכות לנהל משא ומתן קיבוצי. ובנוסף מונעים מהם את חופש השביתה.

מאבקי העובדים ברשת קסטרו, מלון אינטר-קונטיננטל ועיתון "הארץ" הם דוגמא לשורה של מאבקים חברתיים המתחוללים בישראל. עובדים רבים מבקשים להתאגד על מנת לדרוש חזרה את הזכויות שנשללו מהם. תהליך פירוק העבודה המאורגנת שהחל בשנות השמונים והגיע לשיאו בממשלות האחרונות הוריד את שיעור העובדים המאוגדים מכ-80% בשנות השמונים ל-35% היום. ניתן לומר עם כך שהדמוקרטיה בישראל נמצאת בנסיגה במידה וזכויות בסיסיות כמו הזכות להתאגד נשללות. פרופ' רות בן ישראל מציינת כי חופש ההתאגדות מהווה תנאי חיוני להבטחת החופש הכלכלי והחברתי של כל אזרח במדינה, ובמיוחד בתחום העבודה. שלי לוי בדו"ח מיוחד שהוגש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת קובעת דווקא כי הפרת זכות ההתאגדות אינה תופעה שתעלם מחיינו. למעשה השינויים בשוק העבודה המודרני ובהם תהליכי מיקור חוץ (outsourcing), הפגיעה הכללית במעמדו של העובד, היחלשותם של איגודי העובדים, יצירת שכבה גדולה של עובדים בשכר נמוך וההפרות הבוטות של זכויות עובדים מצביעים על חולשתו של העובד המודרני. במצב כזה העובד חושש להתאגד, למרות שהוא זקוק לכך יותר מתמיד.

על עובדים נוספים גם בענף הביגוד, במלונאות, בתקשורת ובענפים אחרים לעמוד על זכותם להתאגד. הדבר ישרת את את האינטרס של כלל העובדים בענף והם יוכלו להגדיל את כוחם. כבר המון שנים שאין תוספות יוקר במשק שמפצות על השחיקה בשכר והגיע הזמן שהצמיחה גם תחלחל לשכבות רחבות של עובדים. עובדים רבים במשק שוכנעו שיש משהו פסול בהתארגנות מקצועית. אך הם צריכים גם להבין שזהו מאבק מוסרי וגם מאבק של כוח ואסור לפחד ממנו. במדינה כמו ישראל שבה הפערים הולכים ומתגברים איגודי העובדים יוכלו דווקא לתרום ליציבותה. הסדרת הסכמי שכר קיבוציים ושמירה על רווחת העובדים (תחת חופש ההתאגדות) יוכלו להתחיל לבסס מחדש את המחשבה המוסרית בישראל לגבי שאלות של צדק וזכויות חברתיות.

הדעה התפרסמה ב"ישראל היום", 22.10.07, עמוד  15.

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor, and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ was published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

0 תגובות בנושא “התארגנות עובדים: רק אנחנו נוכל להגן על עצמנו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: