מהיפי ליאפי: כמה קווים דקיקים לדמותו של ג'רי רובין

ג'רי רובין נולד ב-14 בחודש יולי, 1938 ונפטר ב-28 בנובמבר 1994. ממנהיגי תנועת ההיפים מהווה דוגמא מרתקת לשינוי שהתחולל בארה"ב מימי המהפכה העליזים להולדת השמרנות החדשה משנות השמונים ואילך. ג'רי רובין היה בין השבעה שפוצצו את הועידה הדמוקרטית הלאומית (1968) ונחשב לאחד ממנהיגי ההיפים ביחד עם האקטיביסט אבי הופמן ואחרים. בשנות השמונים הוא הפך לאיש עסקים, היה לראשונים להשקיע בחברת "אפל". הוא הקים חברות שיווק, עבד כיועץ בשוק ההון והגדיר מחדש את אוכלוסית היאפים בניו יורק. הוא ביקש לטענתו שלא להישאר מחוץ למבנה הכוח ולרקוד. אלא לשנות מבפנים את מבנה הכוח. השינוי שחל בדמותו הוא גם שינוי מחשבתי שהתחולל בארה"ב במחנה של השמאל הרדיקלי.


ג'רי רובין החל בצעדי המחאה שלו, אחרי שעזב את הלימודים באוניברסיטת ברקלי. המחאה הראשונה בברקלי התרחשה בעקבות סירוב של מוכר מכולת מקומי להעסיק אפריקאי-אמריקאי. לאחר מכן רובין הוביל ויזם מאבקים משלו.  רובין אירגן את וי"ו – ועדת יום ויאטנם (VDC – Vietnam Day Committee ) והוא אחד המייסדים של תנועת הייפיס –  התנועה הבינלאומית של הנוער (Yippies – Youth International Party). מייסדים אחרים בתנועה היו אבי הופמן (Abbie Hoffman) ופיגסוס (Pigasus) – חזיר שהפך לנשיא. הוא שיחק תפקיד מרכזי בשיבוש ההתכנסות הלאומית של המפלגה הדמוקרטית בשיקגו בשנת 1968. ביחד עם שבעה חברים אחרים (אבי הופמן, רני דיוויס, ג'ון פרוינאס, דיויד דילינג'ר, לי ווינר, טום היידן ובובי סיל – מנהיג הפנתרים השחורים שגרם לעוצמות גדולות של איום נפרד לממסד). רובין הועמד למשפט ביחד עם השבעה בהאשמה של יצירת קונספירציה מעבר על חוקי המדינה, ניסיון הסתה ויצירת מהומות.

השופט היה ג'וליוס הופמן. הנאשמים כונו "השיבעה משיקגו" (Chicago Seven) וזאת לאחר שבובי סיל הופרד מהם. הנאשמים הפכו את אולם בית המשפט לקרקס ולמרות שחמישה מתוך השבעה נמצאו אשמים ביצירת מהומות, הם זוכו לאחר מכן בבית המשפט הגבוה.

ספרות

Low resolution book cover, Do It: Scenarios of the Revolution, Jerry Rubin, 1970, Simon and Schuster

האמונות האנטי ממסדיות של ג'רי רובין כונסו בתוך ספרו "עשה זאת!: סצינות של המהפכה" (Do It!: Scenarios of the Revolution) בהוצאת סימון ושוסטר, 1970 ([1]). את ההקדמה לספר כתב אלדריג' קליבר (Eldridge Cleaver) מנהיג הפנתרים השחורים. וקוונטין פיורי (Quentin Fiore) שאחראי לעיצוב הלא קונבציונאלי של העטיפה. הספר מכיל את המבט הפנימי של רובין על המשפט של השבעה בשיקגו ובו בזמן גם מביט בתנועת "מחתרת החזאים" (Weatherman Underground) שביקשה למוטט את המשטר בארה"ב באמצעות פגיעה ישירה במוסדותיו, בפנתרים השחורים, ל.ס.ד, תנועת שחרור הנשים וכן במהפכה שלא התרחשה.

ישנו דימיון מפליג בין הסיסמא של הייפיס וג'רי רובין – DO IT! (1970) והסיסמא של חברת "נייק" – Just Do It! (1988(. עשרים שנה המפרידות ביניהן רק מראות את מידת ההשפעה של התנועה על המחשבה האמריקאית. הניכוס של תעשיית הנעליים את סיסמת המהפכנים החברתיים הצעירים היא חלק ממעבר ממחשבה סוציאל-דמוקרטית שמאלית רדיקלית למחשבה קפיטליסטית שמרנית רפובליקנית.

בשנת 1976 רובין כתב את הספר "להתבגר (מחדש) בגיל 37" (Growing (Up) at Thirty-Seven) שכלל פרק אשר תיאר את הניסיון שלו תחת הדרכת הסמינרים של ארהרד (Erhard Seminar Training) כחלק מספריטואליזם אמריקאי. הספר מתאר את ההתחקות של רובין אחרי האודיסאה הפרטית שהוא עבר מאקטיביסט רדיקלי בשנות השישים לפרקטיקות שבהם התעצב המאבק בשנות השבעים.

שינוי דעותיו הפוליטיות

לאחר סיום מלחמת ויאטנם, רובין שינה את הדעות הפוליטיות שלו והפך יזם ואיש עסקים. הוא היה אחד המשקיעים הראשונים של חברת המחשבים "אפל". בשנות השמונים הוא השתתף במסע דיונים, ביחד עם אבי הופמן שכונה "היפי נגד יאפי" (Yippie Versus Yuppie).  טענתו המרכזית של רובין שאקטיביזם כלל עבודה קשה ושימוש בסמים, סקס ויציאה נגד קניין פרטי הפך את תנועת ההתנגדות ל"תנועה מפחידה משל עצמה" ו"יצירת עושר ורווחה היא המהפכה האמריקאית האמיתית – ומה שצריך הוא הזרקת מימון לתוך האזורים המדוכאים של המדינה". מה שהפריד בין הופמן לבין רובין היו דעות פוליטיות שונות ולא אישיות. כשהופמן התאבד בהפתעה בשנת 1989, רובין היה בין שני חברי "השבעה משיקגו" שביקרו בהלוויתו שכללו גם את הסנטור מטעם מדינת קליפורניה טום היידן).

אימרות מפורסמות

·         "אני הילד של אמריקה. ואם אי פעם אשלח לכיסא החשמלי בשל ה"פשעים" המהפכניים, אזמין את הארוחה שלי: המבורגר, צ'יפס וקוקה קולה"
·         "קפיטליסט מגניב הוא קפיטליסט חזיר … הם בוגדים לשיער הארוך שלהם"
·         מה יקרה אם השמאל האידיאולוגי הלבן ייקח את השלטון? הרחובות ההיפיים ינוקו בידי "החזירים" הסוציאליסטים. ונהיה מוכרחים להסתפר, להתגלח בכל שבוע. ונתקלח בכל לילה, ונלך לכלא אם אחד מאיתנו יקלל. מין יהיה לא חוקי, מלבד עשייתו למען הבאת ילדים. סמים פסיכודליים יהפכו לפשע כנגד המדינה והחוק יחייב שתיית בירה. ריקוד לצלילי להקות הרוק יהפוך לטאבו והסרטים של הוליווד וחוברות הקומיקס יהפכו לא חוקיים
·         השמאל החדש צמח, כילד כועס על כל מה שגזרו עליו, מתוך אגן הירכיים הרוטט של אלביס
·         אדם צעיר שאין לו רישום פלילי חי את חייו בארון
·         התאהבתי בצ'רלי מנסון בפעם הראשונה שראיתי את הפרצוף כרוב שלו ואת עיניו הנוצצות בטלוויזיה
.

עוד על רובין

לקריאה נוספת:

בנימה אישית אני רוצה לספר כי ספרו של ג'רי רובין השפיע עלי מאוד ביחד עם כל תנועת ההיפים והייפים והם עזרו לקבוצת גרילה תרבות להעלות ולתפוס מקום בקרב התנועות התרבותיות שמבקשות ליצור מהפכה תודעתית בישראל.

5 תגובות בנושא “מהיפי ליאפי: כמה קווים דקיקים לדמותו של ג'רי רובין

  1. העברית? כרגע אין בה ערך על רובין. אם כבר טרחת לתרגם, למה לא לתת חשיפה מרבית לטובת הציבור.

    אהבתי

  2. ג'רי בטח מתהפך בקברו מצחוק כשהוא קורה את הכתבה המשעממת הזאת. בחייך, מתי, מגיע לליצן הזה שתכתוב עליו משהו יותר עסיסי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s