אני עירקי פיג'מה / איך בין אן איראקער-פיזשאמע

 

 

מעוטר בתמונות מאמנותו של מולה בן-חיים. עיצוב גרפי: אלכסנדר גנלין.

 

 

"בחלל הפה צומחות לי עוד שנים בשביל ללעוס את הרגע הזה"

לכבוד הוא לי להשתתף בערב שירה לכבוד תרגום שירי רוני סומק לשפת היידיש. איני יכול לקרוא את השירים ביידיש. אני קורא עברית. איני יכול לקרוא את שפת אימי וסבתי ואבות אבותיי במשהד אשר בפרס, בבגדד אשר בעיראק ובחאלב אשר בסוריה. אך אני יכול לקרוא את שירי סומק בעברית ולהרגיש את מקום תרבותי, כמו "עיראקי פיג'מה" ומבלי שאעטה עלי סטריאוטיפ תרבותי. היידיש והעיראקית שפת אימו של רוני סומק ש"הועלה" מבגדד בתחילת שנות החמישים הן שתי שפות שדוכאו על ידי ההגמוניה התרבותית. השפות לא דוכאו בידי אירופאים, אלא בידי יהודים ציונים שרצו להמציא את ה"היהודי" החדש בארץ "החדשה" ועם השפה ה"חדשה". והנה היום חוברים משורר עיראקי-יהודי, מזרחי-ישראלי לרבקה באסמאן בן-חיים משוררת יידית-יהודיה נפלאה וישראל רודינצקי לכתוב מחדש את ההיסטוריה הפואטית הבין תרבותית בשפה גלותית נוספת שנדחתה.

מימין לשמאל: פרופ' אברהם נוברשטרן, ישראל רודניצקי, רבקה באסמאן בן-חיים, רוני סומק ואני. צילום: אשר גל.

שיריו של רוני סומק תורגמו לשלושים ותשע שפות. השפה שלו בשבילי היא מזרחית מלאת גאווה. הוא ער לרחוב, ער לעמוד השידרה הפגום שלנו בישראל, הוא עבד כמדריך חבורות רחוב, צייר, ועד היום משלב באהבתו לציור ולשירה – רק לא מזמן יצא ספרו "ריה"ל מדריד" שבו הוא צייר על ספר שיריו של יהודה הלוי. בשיחה עם סומק הוא תיאר איך חי בין היידיש לבין הערבית בשכונה בה גדל. איך השכנה היידית שואלת אותו מהקומה העליונה כילד האם נולד לו "מיידלע" או "אינגלע" והוא לא ידע לענות. וסימן בידיו את ההבדל בין הבן שנולד וגופו – בצורה שאחריה הפך ללעג וקלס בשכונה. ואולי עכשיו באמצעות השיר הוא יוכל לענות ואולי גם נחזה במתרגם מזרחי שייתרגם שירים של איציק מאענגר ושאר גדולי הכותבים בשפת היידיש לשפות יהודיות-ערביות, למרוקנית או לעיראקית והסיבוב יושלם בשעון הזמן, אם כי לא לגמרי.

הציורים של מולה בן חיים בספר מצביעים על המודרניות, אותו זמן אבוד, שבו החליפו אנשים מדינות, אידיאולוגיות ודם נשפך כמים. רוני סומק מודע לכאב העצום, אך יש בו אופטימיות שהיא גם חלק מהמודרניות, אך גם חלק מהיהודי העיראקי שבו שלא מוותר ולא שוקע במבט פסימי. הוא נאחז באונייה, בזכרון, במקום. לפי הבחירה של עורכי הספר להציב את השיר הראשון והאחרון אנסה להציע ציר של הסתכלות בספר. השיר הראשון בספר "שיר פטריוטי" מפרק את הסטריאוטיפ של העיראקי, המרוקאי וכד' ומנסה לנסוך "פטריוטיות" אירונית. השיר האחרון "חיטה" של סומק נאחז בשיער של בתו אשר צומח כחיטה (וייץ). כך אנו עוברים מפירוק הפטריוטיות למבט אל החיטה הצהובה שהיא הדור הבא – ממדינה חזרה ליחיד. עם דגש על הצבע של החיטה, כסוג של הזדהות של עורכי הספר בפוליטיקה של זהויות התרבותית.

מה קורה כששיריו של סומק עוברים לשפת היידיש על המטענים (המזרח) אירופיים שלה. מה קורה לאופטימיות ולמבט על המודרניות. אז זה אני לא אדע. אך אפשר להרגיש בציורים וכמי שמכיר קצת את שירתה של באסמאן כי נוצר איזה מרחב של שיתוף של תרבות. ואיננו עוזבים באמת את האונייה המודרנית האפלה ולמרות העושר של סומק והצליל היידי המתווסף לשירה, אנו נעמדים כמלאך עם פני יאנוס המביט בצד אחד בחורבנות הזמן ויודע שרגעים של אובדן לא יחזרו, ומצד שני אותו המבט (קדימה) שואל איפה ומהו המקום שיינתן להתחדשות. רגע השאלה – כמו אירוע זה – יכול להשכיח לרגע את זוועת הזמן המודרני. הרגע אשר נולד מתוך הצורך לחדש את היידיש בתוך שירתו של סומק. והצורך של סומק להתחדש בתוך השירה היידית ולהכנס להיכליה.

הזמינו אותי לדבר, ולא בירכתי. אז אני רוצה לברך את רוני סומק, מבכירי המשוררים בישראל וכמו "אבא" פואטי לשירתי ולתרבותי, ואת רבקה באסמאן מבכירת משוררות היידיש בישראל על הריקוד של השפות הדחויות – בהתעוררות והתערות בין-תרבותית נפלאה זו.

רוני סומק ואני. צילום: אשר גל.

דברים לרגל פירסום הספר (25.1.2008, בית-ליוויק, תל-אביב) "אני עירקי-פיג'מה" / איך בין אן איראקער-פיזשאמע" של רוני סומק (תירגום רבקה באסמאן בן-חיים וישראל רודניצקי), תל-אביב: הוצאת ה. לייוויק ואגודת סופרי ועיתוני היידיש בישראל, 2008, 63 עמוד'. הנה דוגמית שירה שהתפרסמה באתר של מעין.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אני עירקי פיג'מה / איך בין אן איראקער-פיזשאמע

  1. פינגבאק: רוני סומק עולה על הרכבת האחרונה לבגדד להיפרד מדוד סלים | אלג’יר: אבו סומק יצמח מהתמר הקבור « המבוקש מס' 2

  2. מיכל דרור הגיב:

    הי מתי
    התרשמתי מאד
    אודה לך אם תוכל לכתוב לי היכן ניתן לרכוש את הספר.
    תודה
    מיכל

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s