מזרחי על-פי חוק: הרכיב המשפטי בזהות המזרחית

Untitled By ღ ℂℏ℟ḯʂ ღ  cc: flickr ||

"על אף מגבלותיו של הכלי המשפטי בתיקון עוולות חברתיות-פוליטיות, אין לזלזל בכוחו להוות גורם מניע חשוב בתהליך זה" || Untitled By ღ ℂℏ℟ḯʂ ღ cc: flickr ||

כבר בשנתי הראשונה ללימודיי בפקולטה למשפטים הרגשתי את הקשר ההדוק של המשפט לישות המזרחית. בכל שיעורי המשפט הפלילי, שלטו הישויות המשפטיות מזרחיות בכיפה. פסקי-הדין כולם נשמעו יותר מכל כמו מסדר שֶמי של בני השכונה בקרית-מלאכי עמם גדלתי: אבוטבול, אברג'ל, בוזגלו, ביטון ומזרחי היו "הכוכבים" הבולטים של הקורס, בתפקיד אחד בלבד: הנאשמים והמורשעים בדין. לעומת זאת, בהיכנסי לקורס בדיני החוזים, השתנתה לגמרי זהותם של השחקנים המשפטיים. פסקי-הדין בתחום עסקו באנשים ששמותיהם נדמו בעיקר כמו המסדר השֶמי של כל מי שלא גדל עמי בקרית-מלאכי: הרשקוביץ, יעקובסון, זוננשטיין, בוטקובסקי. באחת הפעמים דנה המרצה להפתעתי בפרשת ביטון נ' מזרחי. שמחתי על כך צוננה מיד, כאשר הבנתי כי נושא השיעור באותה עת היה "חוזה בלתי-חוקי"… כל-כך מצחיק, וכל-כך עצוב כאחד.

למשפט יש כמובן מקום מרכזי בעיצוב הסדר החברתי. ההנחה כי שמותיהם של הצדדים למשפטים בקורסים השונים מייצגים פשוט את "העשייה" של דמויות שונות אלה במציאות הינה נאיבית. למשפט תפקיד מרכזי בהסללה של דמויות שונות אלה למקומותיהם השונים.

למרות תפקידו המרכזי של השלטון בישראל במיצובם המנוחשל והנחות של מזרחים בחברה הישראלית, — בדרך של קביעת הסדרי הדיור והפיזור הגיאוגרפי שלהם, דרך העמדת מערכת חינוך לקויה ומפלה וכלה ביצירת יחסי תלות של רווחה – לא ניתן למצוא כמעט עקבות משפטיים פורמאליים למעורבות זו. כמעט כל שעשה השלטון בישראל בנוגע למזרחים, נעשה בדרך של הסדרים חשאיים, פנימיים או "ביצועיים", להבדיל מ"חקיקתיים".

אמנם, טענה מוכרת היא שאין הבדל מהותי בין פעולה חקיקתית ופעולה מנהלתית, ואלה כאלה עניין משפטי הם בהיותם נעשים על-ידי סמכות מדינתית, אולם טענתי היא כי למרות זאת, ישנה משמעות רבה לעובדה שאותן פעולות שלטוניות לא נתגבשו לכדי הסדרים חקיקתיים, לאור מבנהו של עקרון השוויון במשפטנו.

המשפט הישראלי נשען על שתי תימות מרכזיות בנוגע לזהות אזרחיו: הוא מפלה במובהק, מכוח החוק, את הערבים אזרחי ישראל, ואת כל מי שאינו יהודי, במובן זה שאינו זכאי לזבות מכוח חוק השבות. במקביל, מצהיר החוק על השוויון המלא והפריבילגיה הייחודית לכל מי שהינו יהודי. כך, נוצרה ומתוחזקת הדיאלקטיקה יהודי-ערבי כמבחינה הבחנה גסה בין חברי קבוצות אלה על בסיס של העדפת האחד על פני האחר, בגבולות מסוימים.

יחד עם זאת, מכיר המשפט הישראלי בעקרון השוויון כבעל ערך עליון על-חוקי, ולפיכך גם בהיותו מפלה לרעה עדיין את האוכלוסייה הערבית והלא-יהודית, הוא מפעיל, בסוג של סכיזופרניה-מערכתית, את מיטב שיח האנטי-הפליה שלו כדי לקדם קבוצה מופלית לרעה זו. במקביל, מחיל בית-המשפט העליון בישראל את הסדרי השוויון שלו גם על קבוצות אחרות באוכלוסיה אשר נכנסו ל"פנתאון המופלים", ודרכו, אל "פנתאון הזוכים להסדרי אנטי-הפליה". כאלה הן למשל הקבוצות המוגנות בפרשות אליס מילר (שיתוף נשים בקורס-טיס), קעדאן (הקצאת אדמות לערבים ביישוב יהודי), דנילוביץ' (הענקת זכויות סוציאליות שוות לבני-זוג הומוסקסואלים והטרוסקסואלים) וית"ד (הענקת תקציבים לאנשים עם מוגבלויות).

במיוחד מעניינת ההתייחסות המפורשת של המחוקק לאחרונה לקיומם של "אתיופים" כקבוצה מוחלשת. בכך, נשברת לראשונה, אחרי עשורים של דיכוי של בני העדה האתיופית, הדיאלקטיקה יהודי-ערבי, אשר חסמה כל אפשרות להחדרת שיח הפליה בין-יהודי של מזרחים ואשכנזים. מאידך, ניתן לראות שיבור זה בעירבון מוגבל, לאור הייחוד של בני העדה האתיופית כמי שנחשבים מחוץ למסגרת הישראלית, כמעט במובן של כמי שיוצרים קטגוריה "מעין-גזעית" בתוך העם היהודי, ותחושתי היא דווקא שזהו מסמר נוסף בארון הקבורה של הישות המזרחית במשפט הישראלי.

על אף מגבלותיו של הכלי המשפטי בתיקון עוולות חברתיות-פוליטיות, אין לזלזל בכוחו להוות גורם מניע חשוב בתהליך זה. יתירה מכך, בתחום השוויון נחשב בית-המשפט העליון הישראלי למתקדם במיוחד ולמי שתומך בהפעלה אקטיבית-כופה ומתערבת של עקרון זה על רשויות השלטון. פסקי-הדין שלעיל, המבוססים על עקרון השוויון לבדו תפסו מקום של כבוד כמכונני השיטה ועוררו עניין חברתי רחב.

העדר הגיבוי המשפטי הבולט והברור של ההסדרים המפלים כלפי מזרחים יכול להיתפס כתופעה חיובית למזרחים, אשר לא הודרו מגדרי החברה הישראלית בצורה כה בוטה, כפי שנעשה לערבים למשל. הצעתי החדשנית היא דווקא לראות בו כוח מחליש לניהולו של מאבק מזרחי מגובש וקוהרנטי לשיפור מצבם החברתי של מזרחים. העדרם של המזרחים משיח ההפליה הישראלי משמש כקרדום לחפור בו כנגדם. הוא משמש בראש ובראשונה כלי להכחשת עצם קיומה של ההפליה כלפיהם; הוא משמש "הוכחה" לבכיינותם ודמיונם הפורה של המזרחים, הממשיכים לטעון להפלייתם; הוא משמש כלי להחלשת התאגדות פנים-קבוצתית של מזרחים ולפיתוח תודעה פוליטית של מי שסבלו מדיכוי; הוא גם משמש כלי להעדר ביסוס תודעה קולקטיבית של ההגמוניה בישראל בנוגע לדיכוי זה; הוא משמש כלי להימנעות מראיית מזרחים כבעלי "זהות משפטית" מוגדרת, ולפיכך כמי שאינם זכאים לסעד משפטי, ולכל היותר כמי שמוזמנים לנסות לפתור את בעייתם במישור הלגיטימי היחיד, זה הפוליטי-חברתי. אלה הם רק חלק מהאפקטים השליליים שישנו להעדר ההפליה דרך החוק של מזרחים בחברה הישראלית.

האם העדרם של עקבות משפטיים להפלייתם של מזרחים או ההעלמה שלהם הינם מכוונים או שהם תוצאה של התנהלות בירוקרטית מסוימת? התשובה לכך אינה מעניינת לטעמי בשלב זה, מהסיבה שההשפעה שלה על המאבק המזרחי היא אותה השפעה בכל מקרה. השפעה זו אינה משפטית גרידא, כי אם רחבה יותר. המאבק המזרחי, במישורים שונים, מצומצם מאד, בין היתר, בשל העדר הזהות המזרחית במשפט. הוא מחליש את המוטיבציה לניהול מאבק פוליטי-חברתי; הוא מאפשר אילוזיות של אסימילציה מלאה; הוא מעודד פעולת יחידים ולא פעולה קבוצתית ועוד. אולם מעבר לכך, במישור המשפטי עצמו, אי השימוש בהפליה על-פי חוק מנע מאבק משפטי כלשהו בתחום. גם כשנעשה כבר מאבק חשוב זה, כבבג"צ הקשת, הוא לא נשען על אדנים של זהות מזרחית, אלא על אדנים אחרים, אשר בסופו של דבר אפשרו אותו, אם כי לא ברור לאיזה נזקים זהותיים גרמו.

איני מציעה כמובן, כי עכשיו תומצא חקיקה אשר תבסס באופן פורמאלי את הפלייתם של המזרחים בישראל. ניסיוני בשלב זה הוא רק להצביע על האפקטים החשובים של אי-הפלייתם באופן זה. בשלב הבא, צריך המאבק המזרחי לשוויון לפעול בתוך מסגרת הקשרית זו, ומתוכה לבנות מודל אחר לקידום מצבם של המזרחים בחברה הישראלית. אינשאללה.

מאת: ד"ר יפעת ביטון, פעילה ומבקרת משפט מזרחית, ממקימות "מרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת הפליה", מרצה לפוליטיקה של המשפט במכללת שערי משפט ובאוניברסיטה העברית.

המאמר הופיע לראשונה בעיתון "'הקשת': ביטאון הקשת הדמוקרטית המזרחית", גליון מס' 3, אביב 2006, עמוד 6

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s