לשמח את השירה הצעירה

יחזקאל נפשי צילום-מוטי קיקיון

לשמח את השירה הצעירה [1]

צילם: מוטי קיקיון

מה אני [למדתי אתכם] בחינם, אף אתם נמי [=גם תלמדו אחרים] בחינם. נדרים לז, ע"א.
 
גילוי נאות[2]

במחזור החיים היהודי ישנם טקסים רבים שמטרתם להעביר את התורה מדור לדור. בתחום השירה, אחד מטקסי המעבר העיקריים הוא טקס החניכה שמעביר המשורר הותיק למשורר צעיר ממנו. הטקס כולל קריאת השירים הראשונים, מתן פרשנות ועזרה בעריכה, פירסומם (במידה והמשורר הינו גם עורך), עזרה במציאות הוצאה לאור מתאימה, עזרה בארגון ערב שירה והזמנת משוררים מהחוג הסובב אותו והעברת הערכים החשובים, באמצעות הפואטיקה המסורתית והתכתה בכתיבת הדור הצעיר.


צילום: סלי מקלף

יחזקאל נפשי הינו משורר צעיר שזכה לתהילה ספרותית, כבר עם שירו הראשון שפורסם ב"ידיעות אחרונות", לפני כארבע שנים. את השיר הוא שלח למערכת העיתון, בזכות חברו המשורר דויד מור, שדחף אותו לשלוח את השירים המנוקדים בכתב-יד ומודפסים על גבי מכונת כתיבה למערכת העיתון הממוחשבת. השיר עסק בחוויות חיפוש "הבית" בגלות. יחזקאל מספר בעינים נוצצות על הרגע הראשון שבו זיסי סתווי העורך המשפיע פנה אליו במילים חמות ועל הטלפון שהוא קיבל מביתו שבועיים לאחר מכן מהמשורר הקאנוני רוני סומק שהתלהב מאוד מהשירים שלו. העין החדה של המשורר המזרחי אשר הוא "הכי גדול מאז ארז ביטון", הניחה את ידה על הכתיבה הרומנטית של יחזקאל שגם הוא כמו סומק שייך למשפחה עיראקית. יחזקאל סיפר לי בפגישה שערכנו לפני כתיבת דברים אלו, כי אחרי אותו טלפון מסומק, הוא לא הצליח לישון. מאז אותו רגע של פרסום על גבי מדור השירה של עיתון "ידיעות-אחרונות" שיריו של יחזקאל זכו לפרסום רב. הוא הופיע איתם בכל אמצעי התקשורת ומשוררים/ות צעירים/ות החלו לשלוח אליו את שיריהם.

ברגע כזה שאתה מתחיל להיות פרסונה ספרותית, בעלת משקל, אתה יכול לפנות בשתי דרכים, האחת להתעלם מהכוחות הצעירים ולטפח אך ורק את כשרונך. או שאתה יכול ליצור קהילה ספרותית מתוך הפונים אליך ולשכלל את הכשרונות הצעירים ולהביא אותם לכדי פרסום והכרה בבמות השונות. יחזקאל בחר בדרך השניה. דרכו האוטוביוגרפית, הובילה אותו לכתוב שירה מבלי לעבור במסלול של סדנאות השירה הקיימות. הוא הגיע מהעיר פתח-תיקווה ומתוך החוויה הן של הקרע האתני והפריפריאלי והן מתוך דרכו המיוחדת שלא נולדה מתוככי הברנז'ה הספרותית וכך הוא מספר על הבדידות העצומה שחש בתחילת דרכו ועל ההבנה העמוקה שמתוך מערכת הקשרים שמתהווים בין השיח התרבותי, החברתי והפוליטי הוא חייב לייצר מסגרות ובמות שירה חדשות, במקום שלא היו. ובו בזמן הוא וגם עודד שירה צעירה במסגרות שירה קיימות. כך, במשך תקופה לא קצרה, יחזקאל סייע למשה בן שאול, העורך הותיק של כתב-העת "מאזניים" ובשל האמון הטוב בין השניים ידע להמליץ על מספר משוררים צעירים כגון: אביה בן דוד, גלעד מאירי יחזקאל רחמים ואחרים. במילותיו הצנועות של יחזקאל, הוא ביקש רק לשמח את הכותבים הצעירים/ות.


יחזקאל נפשי עם יעקב בסר ז"ל, 2004. (התמונה מופיעה גם בגיליון עיתון 77 מיוחד שהוקדש ליצירה של בסר).

שלושה מהלכים ספרותיים עיקריים בישרו את המרחב החדש שייצר יחזקאל נפשי להופעת השירה הצעירה. ראשית, הוא הנחה ולאחר מכן ערך פינת ספרות ברדיו 91FM. אלי שרון, אחד מהעורכים המשפיעים על הקהילה ההומו-לסבית הכיר ליחזקאל את ניר סייג והוא הציע להעלות תוכנית תרבות ברדיו האזורי. במסגרת התכנית הקריא נפשי שירים של משוררים ותיקים כמו: יותם ראובני ואמיר אור. אך גולת הכותרת של הפינה תמיד הייתה הקראת שירים של משוררים חדשים כמו: אמיר שפט, אורי שכטר, ליאור שטרנברג, שי דותן ואחרים. שנית, הוא יצר את תערוכת "שיח משוררים" – שילוב בין הפואטיקה לבין האמנות הפלסטית. פגישה מיסטית בין נעמי שלו לבין יחזקאל נפשי יצרה פרוייקט שהעמיד את השירה באחד מהמרכזים הסואנים – מרכז דיזינגוף בתוך גלריה "אייזנברג" ביחד עם טובי הציירים ביניהם: אורי ליפשיץ ורפי פרץ. בכל תערוכה השתתפו שישה משוררים שחצי מהם צעירים והחצי השני ותיקים.  הרעיון בהתחלה התייחס רק למפגש בין שיריו של נפשי והמפגש שלהם עם היוצרת הצעירה נועה סוחובולסקי. אוצרות התערוכה הולידה עד כה שישה תערוכות וחשפה לאור אלפי מבקרים בדיזינגוף סנטר לשירי משוררים צעירים רבים כיקיר בן משה, שמעון אדף, דנה אמיר, אלחנן ניר, דורי מנור, אורי הולנדר, שלא לדבר על החשיפה לכלי התקשורת וכתבי-עת שאליהם שירה צעירה לא הגיעה עד כה. כך התערוכה גם פועלת מתוך הרחוב (המהלכים בקניון) וגם מתוך הכתיבה "הגבוהה" על תערוכות האמנות (למשל כתב-העת "סטודיו"). שלישית, "דו"ח על מצב האדם", הוא אירוע רב-תחומי שיחזקאל אירגן ביחד עם אורי שכטר. הוא מספר שדו"ח על מצב האדם נולד בהופעה שאליה הוא היה שותף לפני כשנתיים ביחד עם שבא סלהוב ולילך לחמן. במהלך ערב השירה יחזקאל הרגיש רע וסיפר שהוא נעמד על אדן-החלון על מנת לזכות במנת אוויר נקי. אורי שכטר ניגש אליו והחל לדבר איתו בהתלהבות על שירה וארגון מופע שישלב שיר.
שירה צעירה ומוסיקה תוססת. יחזקאל, למרות הססנותו בעמידה קבועה מול קהל, הסכים, והמופע הראשון ביחד עם משוררים וסופרים כמו אנה הרמן מאיה בז'ארנו, ניר ברעם, רן יגיל, רוני סומק והזמר ירמי קפלן, הביא לתפוסת שיא במועדון ההיינקין הבימה קלאב. מאות אנשים נדחסו לשמוע שירה צעירה. יחזקאל ממשיך עד היום בארגון המופע ומתעקש שהכניסה תהיה בחינם, מתוך מודעתו החברתית המשולבת ביחד עם החזון הפואטי שלו.

יחזקאל נפשי רואה בצעירים כעמו. הוא מבקש לקדם אותם ובו זמנית להנחיל להם את טעמו הספרותי ולהמשיך את המסורת ובינתיים דווקא בתחום כה נדיר ושכוח אל כמו שירה, הוא מצליח למצוא לה מסגרות חיים חדשות בתרבות המצומצמת של ימינו ובדרכו שלו להמשיך את מסורת השירה היהודית .


[1]  גילוי דעת – השיר "מלאכי בבל" מתוך "שירה בין שמואלוף ובין חזז" מופיע בימים אלו בתערוכת "שיח משוררים" אותה עורך ואוצר יחזקאל נפשי בגלריה אייזנברג בדיזינגוף סנטר.
[2]  הרשימה "לשמח את השירה הצעירה" פורסמה (בעריכה שונה לגמרי)  לראשונה בכתב-העת "כתם", גיליון מס' 2, פברואר 2007.