הלכה ומדינה: הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים שהועברה לאחרונה על ידי השר יצחק הרצוג בוועדת השרים לחקיקה

הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים שהועברה לאחרונה על ידי השר יצחק הרצוג בוועדת השרים לחקיקה מקרבת את מדינת ישראל לקראת ייסוד מדינה הלכה. היא משנה לחלוטין את הסטטוס קוו בין מדינה לבין דת, בעוד בתי הדין הרבניים שעסקו עד היום בבוררות יתרחבו לקראת נושאים שנידונו במשפט האזרחי.

הצעת החוק להגדיל את סמכויות בתי הדין הרבניים הוגשה למשרד המשפטים בראשות השר דניאל פרידמן לפני כשנה. בהצעת החוק נכתב כי סמכויות שיפוט אלו ינתנו לבתי הדין הרבניים רק במידה ויתקיימו שני התנאים הבאים: ראשית, שכל הצדדים הנוגעים בדבר נתנו את הסכמתם בכתב לכך ושנית שאחד הצדדים הנוגעים בדבר, לפחות, הוא יהודי; לעניין זה, היה אחד הצדדים תאגיד – די בכך שבעל השליטה בו הוא יהודי.

לכאורה, הרעיון ששני צדדים יכולים להתדיין בבית דין רבני ולא באזרחי ובכך להשאיר את המדינה מחוץ
לספירה המשפטית, מכיל בשורה חדשה. אך דבר זה לא יכול להתרחש בחברה כה מקוטבת שבה יחסי כוח מעוותים הם ערך מקובל.

שני התנאים הללו מעלים שאלות חריפות הן לגבי האוכלוסיות המוחלשות הדתיות והן לאלו הלא-דתיות (ואף לא יהודיות). למשל מה יקרה לנשים מהמגזר הדתי אשר לא יוכלו באמת לבחור במשפט אזרחי ויצטרכו לעמוד בתוך בית הדין הרבני. שהרי בית הדין הרבני מעניק בכורה לגברים בשאלת הגירושין ובשאלות נוספות. כך אישה דתיה שפוטרה תמצא את עצמה עומדת מול רבנים, ולא מול בית הדין לעבודה.

רחוקים מהסכמה

הקואליציה הבינלאומית לזכויות העגונה ומסורבת הגט נאבקות כבר שנים בבתי הדין הרבניים בכל הקשור לתהליכי גירושין. הקואליצה טוענת שהרחבת סמכות בית הדין הרבני מבטאת את הרע במיעוטו לנשים בהליכי גירושין. בנוסף, הקואליציה מציינת לטובה את השר הרצוג שבא לעזרתן בתיווך של הרב שלמה עמר בזכויות נשים. אך גם בהודעה לעיתונות שפירסמה הקואליציה היא מדגישה שאין לה הסכמה (!) בשאר העניינים הכלולים בהצעת החוק הזו.

כאמור, גם אוכלוסיות לא דתיות ולא יהודיות ידונו בתוך בית הדין הרבני. התאגידים (בשליטה יהודית) ישיגו את "הסכמת" העובדים שלהם, בין אם הם מהגרי עבודה, או פועלים יהודים ואו ערבים ממעמד נמוך – להיכנס לכותלי בית הדין הרבני במקום לבית הדין לעבודה.

הרוח הגבית שנותן השר הרצוג להצעת חוק זו (הכוללת שינויים קלים מאז פורסמה לראשונה) מעלה פליאה על התנהגותו האנטי-חברתית דווקא כשר רווחה. הצעת החוק מעלה גם שאלות חריפות לגבי התנהלות מפלגת העבודה והאופי הימני, במובן הכלכלי, שהיא מאמצת בשנים האחרונות. ייאמר לזכות ח"כ שלי יחימוביץ' כי היא יצאה לבדה במפלגה נגד הצעת חוק זו.

על ועדת החוקה, חוק ומשפט לדחות את הגדלת סמכויות בתי הדין הרבניים, לא משום שהיא מכילה בתוכה איום גדול (ההלכה כשלעצמה יכולה להיות מקור לשינוי חברתי) – אלא דווקא לאור הקריסה של מדינת הרווחה. שינוי של סמכויות בתי הדין הרבניים יכול להתחולל רק במדינה שבה ערכים של צדק חברתי, מוסר וזכויות חברתיות עומדים במרכזה.

הדעה פורסמה ב-דעות NRG,
5.3.2008.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s