שלום לך פריפריה : פולגת ואנחנו

            הסרט "וול סטריט" של אוליבר סטון משנת 1987 כבר חזה את העומד לבוא בעקבות האידיאולוגיה הניאו ליברלית ועליית הכוח שבידי בעלי ההון אשר מפרקים חברות מופרטות, על מנת לשאוב מהם את ההון ולבסוף להתנער מעתידן.

לפני כשבוע (9.3.2008) נודע ל-300 עובדי פולגת טקסטיל בקריית גת כי חברת בגיר עומדת לפטר אותם. רוב העובדים מעוסקים במפעל במשך שנים רבות וחלקם יתקשו מאוד למצוא תעסוקה בעתיד. אלו הם אותם העובדים אשר גדלו בעיירות הפיתוח והתחנכו בבתי ספר מקצועיים (במסלול ללא בגרות) במיוחד לסוג כזה של עבודת ייצור. חברת בגיר דיווחה לעיתונות כי היא ניסתה ללא הצלחה שורת צעדים לאפשר את המשך הפעלת פולגת טקסטיל, אך בשל גורמים שלא תלויים בה היא הגיעה להחלטה הכואבת. מנכ"ל המפעל יוסי דנצינגר הסביר כי הפיטורים נובעים מהירידה בשער הדולר, התחרות מהמזרח, מחירי הצמר והאנרגיה, אשר לא מאפשרים  המשך ייצור בדי צמר בישראל. חברת בגיר נמצאת באמצע 2007 בשליטת קרן פימי (50%) המנוהלת על ידי ישי דוידי, צביקה ברנבוים (45%) והמנכ"ל עופר גלבוע (5%).         זוהי הסגירה השנייה של מפעל טקסטיל השנה. לפני כחודש נסגר מפעל פולגת ג'ינס שנמצא בבעלות אייזיק דבאח השוכן באותו מתחם. וזוהי מכה קשה לעיר קריית-גת שאיבדה תוך כחודש וחצי יותר מ-400 מקומות עבודה.

העובדה המוסתרת בסיפור היא שצביקה ברינבוים משך 34 מיליון דולר דיבידנדים בחברת האם, כחלק מהצעד הכולל שלו לאחר רכישת החברה בסוף שנת 2004 מידי קבוצת אי.די.בי לפי שווי שוק של 48 מיליון דולר. ברינבוים עשה זאת על אף ההתנגדות של העובדים, תוך שהוא מרוקן לגמרי את הקופה של החברה ומותיר אותה כמעט עם הון עצמי מינימלי. את הסיבוב הפיננסי על החברה השלים בתחילת 2005, כשהנפיק את החברה-הבת בגיר בבורסה, ונותר יחד עם שותפו גלבוע מורווח כ-25 מיליון דולר על המהלך האגרסיבי שביצע תוך 4 חודשים בלבד.

כבר בתחילת 2005 כתב עמירם גיל מ"האגודה לזכויות האזרח" לברינבוים יו"ר דירקטריון "פולגת" ולגלבוע מנכ"ל פולגת וטען כי חוסנה הפיננסי של פולגת אינו איתן די הצורך לאפשר לה לחלק הטבה כה מרחיקת לכת לבעלי המניות. אך צעדו לא השפיע על מצפון המנהלים.

אל חמדנות בעלי ההון הצטרף עופר עיני יו"ר ההסתדרות. עיני ולא הזכיר בהודעה לעיתונות של ההסתדרות את הקשר בין ריקון הקופה לפיטורים. במקום זאת עיני הסביר זאת  בירידת שער הדולר. בניגוד לתפקיד המוטל עליו עיני ביקש להשתיק את מחאת העובדים המתנגדים להסדר שבו יזכו לפיצויי פיטוריהם מהביטוח הלאומי, תוך שהוא דואג לנסות לחסוך לבעלי המפעל אפילו את תשלום דמי הפיטורים.

בתחילה העובדים הסתגרו ושבתו במפעל בפולגת טקסטיל בקריית גת. כרגע עיני טוען כי ישנו הסכם שמתארגן ובו ישולמו הפיצויים מקופת המפעל ולא מכספי ביטוח לאומי. ובעוד חודש תסגור ההנהלה את המפעל. וכך אל מול ממסד אטום, חמדן ושבע עומדים 300 העובדים ללא זכות לחיים לכבוד ועתידם חסר הביטחון התעסוקתי – הוא גם עתידנו.

 

מאמר הדעה התפרסם ב"ישראל היום" בתאריך ה-16.3.2008, עמוד 19.

 

להרחבה בנושא:

המאמר התפרסם גם בהגדה השמאלית 26.03.2008. 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שלום לך פריפריה : פולגת ואנחנו

  1. שימי הגיב:

    אני יגיד לך מה הבעיה: העובדים האלה טובים בבכי, ועצוב לשמוע עליהם, ואפילו מקומם, אבל תודעה אמיתית ואומץ אין להם, כי אם בנמל אשדוד תפגע בעובדים הם יעשו נזק ענק לנוכלי החליפות מהאוצר, בקרית גת יש בכיינים שהיו צריכים להסיק מסקנות ולטפל בנקודות הרגישות של בארינבוים דוידי וגלבוע

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s