מגמד הצלקות: יש בי גם משוררת

נופים פראיים נחתכים על ידי מתכת קהה,

אישה משוררת רוצה ללכת בעקבות גורלה,
אפילו אם היא נתקעת בחניון של הקניון, אחרי בי-זיון.
אזהיא לוקחת דף ניר לבן חלק וצר, למלא בעפרון שחור ועבה,
כן, ורק ככה נצנוצי כוכבי הלילה שלה,
מנצחים את זמרת החור,
שֶׁבָּא מן השחוֹר…

בינתיים שעול רודף שעול בבית
הקטן: מסבתא מסֹגרת, לאימא משוחררת, לאישה משוררת.
כנראה שהבית גדול מדי לחיידקי המלה, והם רוצים לצאת,
לבגד.

אזהיא נשארת כועסתשחורהערה,
כדי לחשב בצורה חדהלבנה, וכך, על המטהקלה
עם פצפוצי נוזל הלבנה, שוקע לו כעסהשירה בעופרת משפשפת וכבדה.
אבל היא לא מצליחה לגמר, יותר נכון – להגיע להתחלה,
אזהיא מביאה משחה לבנה מחדר האמבטיה החשוך,
מנסה בכוח לעשותרעש חלש, שיעיר את הדורות
הכבדים, שאף פעם לא שומעים את שירת החלומות מרב הרעש שהם נוחשרים.
ואחרי שעתים של ניסיון אהבה עם השתקפות
פרצופה הישן והמקמטקטן, על מסך הטלביזיה החדש המרחבנזונה
מגיח לפתע באגס באני, מאיזה סרט מצׂיר אמריקקי,
לבוש בדגל כחל/לבן ותוקע לה גזר כושי, שמשחרר את
ריקנותה,שמתמלאת בשיר, היא לא
בטוחה שזה עוזר, אבל לזה היא
כבר רגילה, כמו לעשן סיגריה
בלי פילטר, אחרי נשימת
ריצה ארׂכָּה,
ודרך העשן
המבריא,
לפעמים, היא
רואה מה קורה אחרי
שנים של הרעלה… והופ ! רֵאַת
דף לבן, נכתבת בניקוטין שחור, גופת הסיגריה
נופלת עמק לתוך מאפרה בצורת מגרה, והעשן, ספק
נשמה רעילה, מסתלסל דרך נשימת כל המשפחה… ללא הידיעה
האימא הופכת לסבתא, שהופכת לנשמה, שהופכת למשוררת, שהופכת ל
כל מה שלא נתן אף פעם בשירה…

מגמד הצלקות, תל-אביב: הוצאת גוונים, 2001.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.