עיראק, לונדון, תל-אביב

הסופר שמעון בלס

הסופר שמעון בלס בגיל של אבא שלי. הוא שואל שאלות שיכולות להסביר לי חוויות נסתרות של דורות קודמים. בלס שמכריז על עצמו באופן הצהרתי כ"יהודי-ערבי", הוא אותו אבא שתמיד רציתי אשר יאתגר את גבולות החשיבה הלאומית לגבי מיקומינו במזרח-התיכון. כשפתחתי את הספר "תום הביקור" הרגשתי שוב כמו במסע אל תוך ההיסטוריה הפרטית שלי. מה היה קורה לו משפחתה של אימי לא הייתה מגיעה לישראל מעיראק בשנת 1951 ובמקום זו נוסעת ללונדון? מה היה קורה לו משפחת אבי לא הייתה נסה ממשהד לישראל, אלא מהגרת לאירופה? כיצד אז הייתי רואה משם את הפרוייקט הציוני? מהי הבדידות של היהודי-הערבי, כשהיא לא עוטה על עצמה את הגלות הנוספת של היותו בישראל? האם ישנה אפשרות של חיים יהודים שלמים מחוץ לישראל?

 

בלס כחלק מספרות דור המדינה

שמעון בלס הוא אחד מהסופרים הישראליים הפוריים ביותר בספרות העברית. כיום כשהוא נושק לגיל שמונים הוא מוציא את ספרו החדש "תום הביקור". בשנים האחרונים ספריו זכו להכרה ממסדית רחבה. פרופ' חנן חבר ייצר כלים חדשים לקריאת ספרות בלס במאמרו "כינון זהות בין סיפור למפה" בספר "הקאנון והלאום" (2007). שמעון בלס אף זכה בפרס נשיא המדינה לספרות עברית (2006). הרומאן "והוא אחר" יצא מחדש בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2005). טרילוגיית הסיפורים "המעברה", "תל-אביב מזרח" ו"ילדי חוץ" נאספו ויצאו מחדש (2003).
בשנת 1964 יצא לאור "המעברה" הרומן הראשון של שמעון בלס. הנושאים, הדמויות והשפה שהוא יצר אתגרו את גבולות הספרות העברית. בלס נכנס אל הספרות העברית בשנות השישים המוקדמות עם קבוצת הסופרים, ובהם עמוס עוז, א.ב. יהושע, עמליה כהנא-כרמון, יצחק אורפז, ישעיהו קורן ואחרים – כחלק מ"דור המדינה". בלס בלט בהתבטאויותיו בשנות השישים והתנגד להבחנה בין ה"קולטים" העליונים לבין "הנקלטים" הנחותים. הוא התנצח עם אנשי הרוח של התקופה בשאלות חברתיות ומסריו האינטלקטואלים הקדימו את הדיונים האקדמיים של ימינו. חוקר הספרות הידוע גרשון שקד הגדיר את הספרות של בלס כ"ריאליזם חברתי-עדתי". יובל עיברי שכתב עבודת מחקר טען כי מאמרי הביקורת בעיתונות הכתובה לא יכלו לעכל את המסרים החתרניים של הספרות של בלס ולכן תחמו אותו בתוך גבולות השיח הלאומי.

 

מי מבקר את מי

 

הנובילה "תום הביקור" מתחקה אחרי היום האחרון של הביקור של יעקב סאלם בתל-אביב. סאלם פרופסור לבלשנות שמית הוא יהודי עיראקי שבחר להתגורר בלונדון. סיפורו של סאלם לא עונה על הדרך בה ההיסטוריה הציונית מספרת את עליית יהודי עיראק. סאלם לא עלה ביחד עם יהודי עיראק לישראל ו"מהלך חייו נותק מהמשפחה מיום שעמד על דעתו שלא להירשם להגירה" (עמ' 15). בעיראק סאלם עבד כמתרגם ומגיה בעיתון "אל וטן". והוא ציפה לנסוע ללימודים אוכספורד באמצעות מלגה מהקונסוליה הבריטית. אחר מספר שנים אחד מידידיו הלשין עליו למשטרה שהוא "ציוני במסווה" ובשל כך הוא ישב כשש שנים בכלא ביחד עם קומיניסטים. הוא השתחרר עם השכלה מהפכנית שהפכה אותו ל"מסוכן" חברתית. אחר עליית שלטון הבעת' בעיראק, הוא נאלץ לברוח לאיראן ושם בעזרת הסוכנות הוא עלה לישראל. אך דווקא בנקודה זו, הוא דווקא בחר להישאר נאמן לגולים העיראקיים האחרים. ולאחר שלוש שנים בישראל הוא הצטרף אליהם בלונדון.

הנובילה עוסקת במבט של סאלם על תל-אביב, קצת לפני הפלישה המתוכננת של ארה"ב לעיראק. הוא בוחן את מערכות היחסים של חברותיו הקרובות עדנה ואורלי. סאלם נפגש עם אחיו בחנות כלי הכתיבה שלו ומתגלה לנו שהוא "המשפחה היחידה שיש לו, וכל כך זרה לו" (עמ' 14). סאלם נפגש עם ג'קי חברו משכבר הימים מעיראק שהיה חלק מהמהפכנים הקומיניסטים שהגיעו ארצה והפך לבעל חנות למכשירי כתיבה. אט אט רחובות תל-אביב מתפשטים והופכים למרקם של חיים זעיר בורגניים, מפורקים ובודדים.

אחד הרגעים המקסימים בספר מביט סאלם ברחוב קינג ג'ורג' ב"חמש השקמים העתיקות הניצבות באמצע הרחוב הסואן" (עמ' 26). הוא מזהה אותן כ"שריד מעולם אחר שנשאר תקוע בלב לבה של המהומה התל-אביבית". ורק סיפור פלסטיני שהוא קרא על חמשת "האחיות האבלות" מעניק להן משמעות. "בעת לילה של ירח מלא הן פושטות צורה ולובשות צורה, והנה הן חמש נערות חינניות עטויות שחורים, וכל אחת מהן מספרת את הסיפור השמור בזיכרונה" (עמ' 26). השיקמות (שהופיעו גם על העטיפה) המספרות את סיפור הזכרון הן הגרעין של הכתיבה של בלס.

ההתעקשות של סאלם על ההישארות בתוך תודעת הגלות העיראקית בלונדון והפניית מבט לזכרון הציוני הותירה אותו בודד מול משפחתו, אך זו גם שימרה רצפים של זיכרון, שפה והוויה. תודעת הגלות של בלס מציינת בכאב את תום הביקור של דור הולך ונעלם, דור של סבי וסבתי. יחד עם זאת היא מחזירה את המשמעות למקום, ובאמצעותה הביקור שלי וכל מי שיקרא בספר, אף פעם לא מסתיים.

הביקורת התפרסמה ב"ספרים" – אתר "ידיעות-אחרונות", 21.6.2008.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s