שירים ופנתרים

ערב "שירים ופנתרים" שנערך לכבוד תנועת "הפנתרים השחורים החדשים" שהקימה איילה סבג מרציאנו

שירים ופנתרים

 

"או שהעוגה לכולם, או שלא תהיה עוגה"

 

 

סעדיה מרציאנו ז"ל

ערב שירה ומוזיקה לאות הזדהות עם הקמת תנועת הפנתרים השחורים החדשים, וריצתם למועצת העיר ירושלים. האירוע בשיתוף חברת "הפקות המזרח". השירה עוזבת, לפחות לרגע, את המבט המרוחק על העולם, את הסתגרותו של היחיד בתוך עצמו, ומצטרפת לקריאה לשינוי חברתי, לצדק ולשיוויון, בין עשירים לעניים, בין מרכז לפריפריה, בין מזרחים, אשכנזים, אתיופים ורוסים, בין יהודים וערבים, בין נשים וגברים, בין כולם, בזמן של התפרקות חברתית, העמקת פערים כלכליים ומשבר פוליטי ומוסרי. לתרבות תפקיד מרכזי בהכרת העבר וההווה, ובקריאה לתיקון עוולות ולניסיון לבנות עתיד חדש.

האירוע יתקיים ב"דילה", רח' שלומציון המלכה 4, ירושלים, יום רביעי, 23.7, 20:30:

דברים: איילה מרציאנו-סבאג, יו"ר הפנתרים השחורים החדשים.

יקראו שירה: ארז ביטון, אמירה הס, ברכה סרי, רוני סומק, פרופ' גלית חזן-רוקם, מואיז בן-הראש, שלי אלקיים, יהורם (פיצ'י) בן-מאיר, יוסף עוזר, דורית ויסמן, רג'אא נאטור, יחזקאל רחמים, רועי צ'יקי ארד, גבריאלה אלישע, רחל דנה פרוכטר, יובל פז, חן כהן, ערן צלגוב, אור דהן, גלית וסקר, איתמר טהר-לב, אוסנת סקובלינסקי, ליאור גרנות, ענבל כהנסקי, קלריס חרבון, אסף מידני, שגיא אלנקוה, נטלי ברוך, נוית בראל, איריס ארגמן, אדמית פרא, קרן קוך, אורן ירמיה,  אמיר מנשהוף, מתי שמואלוף, אלמוג בהר.

מנחים: מתי שמואלוף ואלמוג בהר

מוזיקה: הזמר קוקו מאילת – הפקות המזרח

הפייטנים: לירן לוי, יעקב נחמני, רותי נחמני ואילן וינגורט.

צילום האירוע: גוני ריסקין ומוטי קיקיון.

תיעוד (טלוויזיה חברתית קהילתית): יוחאי חדד.

לחצו כאן כדי לראות את הכתובת של המקום (מפה)

הַמיליונים לַמיליונים! די לשחיתות ולשלטון ההון!

האירוע מפורסם באתרים הבאים:

 

 

http://panterim.com/

*

מתי שמואלוף ואלמוג בהר (משמאל לימין). התמונה צולמה על ידי מוטי קיקיון.

 

***

שנתיים לפני הרעש / אלמוג בֶּהַר

"או שהעוגה לכולם, או שלא תהיה עוגה"

סעדיה מרציאנו (1950-2007), פנתר שחור ולוחם צדק

השיר הזה נכתב שנתיים לפני הרעש

כשעוד אנחנו יושבים בְּבתים, רק לעיתים

נדירות יוצאים להפגנות, בדרך כלל לא

חוסמים כבישים, לא נלקחים למאסר, לא

משבשים את החיים לאף אחד. לנו

כבר לא יצעק טדי קולק: "פושטקים

רדו מהדשא", עלינו לא תאמר גולדה:

"הם לא נחמדים", אלינו כבר אף

אחד לא ידבר. בעוד ארבע שנים

בערך, כשכבר נהיה שנתיים אחרי הרעש,

לא נזכור למה המשכנו לשבת בְּבתים,

למה לא אמרנו משהו נורא, למה

לא צעקנו, לא ניסינו למחות בטרם,

בטרם הרעש. דווקא קל לאהוב עכשיו,

שנתיים לפני, קל לחייך לַחיים, קל

אפילו להבטיח שאולי בכל זאת ניפגש

אחרי שהכל יגמר, שנתיים או יותר

אחרי הרעש.

 

שִׁיר לְשָׁנָה חֲדָשָׁה / אלמוג בֶּהַר

"כִּי הָרָעָב לֶעָנִי כָּל שֵנָה יַפְרִיד מֵעַל אִישוֹן /

גַּם הַשָּבָע לֶעָשִיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישוֹן", רבי יהודה הלוי

הַשָּׁנָה בָּאָה הֲגִירַת הַלֵּב מִן הַמִּילִים אֶל הַמְּקָרֵר

וַאֲרוֹנוֹת הַמִּטְבָּח. הִתְמַעֲטוּת הַגְּבִינָה וְהֶסְתֵּר הַפָּנִים

שֶׁל הָעוֹפוֹת וְהַיְּרָקוֹת עֲשׂוּ אֶת קֵבוֹת הַיְּלָדִים קַלּוֹת יוֹתֵר,

כִּמְעַט מְרַחֲפוֹת, וְנֶחְלַשׁ כֹּחָן בְּקוּבְלָנוֹת וּצְעָקוֹת. בְּגוּף אִשְׁתִּי

שַׂמְּחוּ מְחִילוֹת הַמֵּעַיִם כְּשֶׁנֶּחְסְכָה מֵהֶן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה, וּמוֹכְרֵי

הַפָלָאפֶל בֵּרְכוּ אוֹתִי בָּרְחוֹב לְשָׁלוֹם מִבְּלִי לְעָרֵב בִּידִידוּתֵנוּ

אִינְטֶרֶסִים כַּלְכָּלִיִּים. כְּשֶׁהוֹדִיעַ לִי הַמְּנַהֵל עַל פִּטּוּרַי

הִזְכִּיר: "שִׁירָה נִכְתֶּבֶת כְּשֶׁרְעֵבִים", וְחִיֵּךְ בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן.

וַאֲנִי חִשַּׁבְתִּי לְעַצְמִי: שִׁירָה הִיא הֲגִירָה פְּנִימִית שֶׁל מִילִים,

הִיא הֲלִיכָה אֲרֻכָּה שֶׁל הַלֵּב הַרְחֵק מֵעַצְמוֹ. וְהִתְחַלְתִּי מוֹכֵר שִׁירִים

לְחֲבֵרִים וְלַמַּרְבִּים בַּמְּחִירִים, תּוֹלֵשׁ דַּפִּים מִיּוֹמָנִי

כְּדֵי לְחַלְּקָם בין כָל מִי שֶׁיַּנִּיחַ פְּרוּטָה בְּכַף-יַדִּי

הַפְּשׁוּטָה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר.

יְלָדַי הִכְרִיזוֹ עַל צוֹם כְּנֶגֶד הַמֶּמְשָׁלוֹת וּמִשְׂרְדֵי הָאוֹצָר

מוּל דֶּלֶת חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל הוֹרֵיהֶם, אִשְׁתִּי הֶחְלִיטָה

לְנַתֵּק אֶת הַטֶּלֶפוֹן, הַמַּיִם וְהַחַשְׁמַל לִפְנֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה כֵּן הָעִירִיָּה,

וַאֲנִי הָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ לָדוּר בְּגִינָהּ צִבּוּרִית.

אַחֲרֵי שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת כָּל שִׁירַי בלי שיבואו במקומם חדשים

הִתְחַלְתִּי מַשְׁלִים אַט אַט עִם מַצָּבִי, וְרק חַשַּׁבְתִּי

אוּלַי אֶכְתֹּב הִרְהוּר אַחֲרוֹן, שִׁיר לְשָׁנָה חֲדָשָׁה שאפרסם

תמורת תשלום בַעיתון, וּבוֹ כַּמָּה מִילִים עַל חֶסְרוֹן הַמִּילִים

וְעַל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַלֶּחֶם הַנּוֹתָר כָּל לַיְלָה בַּמַּאֲפִיּוֹת, בָּצֵק רַךְ

לְרַכֵּךְ אֶת קֹשִׁי הַיַּמִּים וְלִדְחוֹת אֶת מַהְפֵּכוֹת הַלֵּב הַמִּדַּפְּקוֹת

עַד לַיַּמִּים הָאֲחֵרִים.

אין העניות מן העבירות / אלמוג בֶּהַר

אֵין העַנִיוּת מִן הַעַבֵירוֹת

וְאֵין הַעַשִירוּת מִן הַזַכּוּיוֹת.

אֵלַא יֵדַע אַדָם בְּעוֹשְרוֹ

כִּי אֵין הַמְצַלְצֵלִים אשֶר הוּא צוֹבֵר בְּאַרְנַקוֹ

רֵכוּשוֹ

וְאֵין הַמְצַלְצֵלִים הַנוֹפְלִים מִכַף-יָדוֹ

אַבֵדַתוֹ.

וְיֵדַע גָם אַדָם בְּעוֹנְיוֹ

כִּי הַמְצַלְצֵלִים הַחַסֵרִים לוֹ בְּחֵשְבּוֹנוֹ

אֵינָם חֵסְרוֹנוֹ

וְהַמְצַלְצֵלִים לַהֶם זוֹכֶה פֵּתַע כִּיסוֹ

אֵינָם נֵדַבָה מִשֶאֵינוֹ שֵלוֹ

אוֹ צְדַקָה אַשֶר תַצְדִיק אֶת שְכֵנוֹ

אֵלַא הֶם בְּמִידָה יְדוּעָה הַשַבַת רֵכוּשוֹ

אוֹ פִּיצוּי עַל גֵזֶל אַשר נִגְזַל בַעַבַר מִמִשְפַּחְתוֹ.

כִּי מִי יֵדַע אִם לֹא עַמְלוּ אַבִיו אוֹ אִמוֹ

לְפַּרְנַסַת אוֹתָם מְצַלְצֵלִים הַנִזְקַקִים לְכַף-יָדוֹ

וְאִם לֹא יַעַמְלוּ בעַבוּרָם בְּנוֹ אוֹ בִּתוֹ

אם לא עַמֵל הוא בעבורם יום יום בצערו ובמכאובו.

והַעמל אינו הצדק מתחת לַשמיים

והעמל אינו שווה לפני האלוהים

ואין המצלצלים באים לַאדם כמידת יגיעת כפיו.

על כן אֵין העַנִיוּת מִן הַעַבֵירוֹת

וְאֵין הַעַשִירוּת מִן הַזַכּוּיוֹת

אלא ידע אדם כל ימי חייו

בין אם עשירוּת לו, או מכת עניוּת,

או שפע בינוניות,

כי אין פרנסתו פרנסת אמת בעמלו

או בירושת אביו או אמו

אלא רק באלוהים הזן אותו בטובו.

ולא יהיה הוא גואל את עולמו

עד אשר לא יירש בן העשיר את עושרו

ולא יירש בן העני את עוניו

אלא יירשו כולם את האלוהים ואת תורתו.

ביאור למאמר כ"ה ב"שבט יהודה" לרבי יהודה בן מוייאל האדמו"ר הגאון נר המערב, אשר נולד במוֹגַאדוֹר (כיום אֶצוּוַירַא) שלחוף האוקיינוס האטלנטי במרוקו בשנת תק"ץ, ונפטר בירושלים עיר הקודש בשנת תרע"א, וספרו יצא לאור, אחרי שהיה גנוז כמאה שנה, בשנת תשנ"ד על-ידי נכדיו.

***

מותו של פנתר – שיר לזכרו של סעדיה מרציאנו
20\7\2008 [חופי, יצחק חפוטה]

מוֹתוֹ שֶׁל פַּנְתֵּר
מוֹתוֹ שֶׁל פַּנְתֵּר מַזְכִּיר צְדָקוֹת בְּמַאֲמַר דְּבָרוֹ,
מֶה הָיָה בִּלְעָדָיו בִּסְבַךְ חֶבְרָתִי, פְרָאִי מִתְנַכֵּר,
אִלְמַלֵּא אַץ- עָלָה לְהַנִּיחַ מַכְאוֹבֵי בְּנֵי דּוֹרוֹ
לְפִתְּחֵי מַסַכֵּי עֵינַיִים עֲצֻמּוֹת לְסֵבֶל הָאָחֵר,
אִלְמַלֵּא שִׁבַּר כְּשִׁמְשׁוֹן אֶת שַׁעֲרֵי הַשְּׂרָרָה
וְהוֹצִיא מִשְּׁכוּנַת מוּסְרָרָה לְצִיּוֹן בְּשׂוֹרָה,
בְּחֵן, בִּצְנִיעוּת וּבהוּמוֹר שֶׁל "תַּקְצִיב חֲמוֹרִים"
חָדַר אֶל מְעוֹז קִרְיַת עַם -אֲנָשִׁים נִבְחָרִים,
כְּדֵי לִסְעוֹד נִזְקָקִים, לִתְמוֹךְ בְּאָחִים חֲלָשִׁים,
לְנַחֵם תְּמִימִים, נִדְכָּאִים. נְטוּשִׁים וּקְשִׁישִׁים.

מוֹתוֹ שֶׁל פַּנְתֵּר, נַחְשׁוֹן שֶל שְׁפִיּוּת בַּרַת לְבַב,
הוּא סֵמֶל נִצְחִי שֶׁל הַבֵּן אֲשֶׁר לַמּוֹלֶדֶת שָׁב
לְהֵאָבֵק עַל צֶדֶק חֶבְרָתִי, יְסוֹד אֱמוּנִי-יְהוּדִי,
לִפְעוֹל לְתִקוּן בּו חַיָּב הַצִּבּּוּר, גַּם אָדָם יְחִידִי,
כִּי אַשְׁרֵי "הַפַּנְתֵּר הַנֶּחְמָד" שֶׁעַל רַגְלָיו נֶעֱמַד,
זָקוּף וְגֵאֶה לְהַגֵּן עַל קָהָל כְּעַל אִישׁ אֶחָד,
אֲפִלּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, בְּדֹחַק כַּלְכַּלִי וּמַשְׁבֵּר
בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים, קָם לְהַחִישׁ עֶזְרָה לָאָחֵר,
הֵן עַל כֵן ִשְׁמוֹ סְעַדְיָה, שְׁלִיחַ אֵל, חִישׁ מָהֵר
לְהַחְיוֹת בְּרוּאִים וּנְעוּלִים בְּשׁוּלֵי הֶחָצֵר.

וְעַתָּה מַרְצִיָאנוֹ אֵינֵנוּ וְאָנוּ אָנָא בָּאִים?
מִי יְעִירֵנוּ מְעִמְקֵי נְכָאִים לְחֶשְׁבּוֹן שֶל קַו חֵפֶץ תְּמִידִי?
מִי יַגְשִׁים אֶת שִׁירַת הַתִּקְוָה עֵת בַּמִּזְרַח הוֹמִיָּה נֶפֶשׁ יְהוּדִי?

מתוך אתר העוקץ, 20.7.2008

***

הבעיה האשכנזית

הבעיה האשכנזית / מתי שמואלוף

ערב שירה אשדודית במרחב של סמי שלום שיטרית

ערב שירה אשדודית במרחב של סמי שלום שיטרית / מתי שמואלוף

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שירים ופנתרים

  1. השירים נפלאים בהצלחה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s