"תופסים את המדינה בגרון": ייצוג שביתות בתקשורת בישראל

 

 

קבוצת המחקר "זהות ומעמד"

"תופסים את המדינה בגרון"

ייצוג שביתות בתקשורת בישראל

יום העיון יתקיים ביום שני, כה בתמוז תשס"ח, 28 ביולי 2008

במכון ון ליר בירושלים, רחוב ז'בוטינסקי 43, ירושלים, טל' 02-5605222

www.vanleer.org.il

—15:0015:30 התכנסות

15:30—17:30 מושב ראשון: ייצוג השביתות בתקשורת – דיון תיאורטי

דברי פתיחה: ד"ר יוסי דהאן, ראש קבוצת המחקר "זהות ומעמד" במכון ון ליר בירושלים;

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן

יו"ר: מירון רפופורט, עיתונאי ומתרגם

מוטי גיגי, עמית קבוצת המחקר "זהות ומעמד" במכון ון ליר בירושלים

פרופ' ענת פירסט, דיקן בית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה

ארנת טורין, דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, ומרצה במכללת גורדון לחינוך והכשרת מורים

17:30—18:00 הפסקת קפה

18:00—20:00 מושב שני: ייצוג השביתות בתקשורת, שלושה מקרי מבחן:

הנמלים, העובדים הארעיים בנתב"ג והסגל הבכיר באוניברסיטאות

יו"ר: גל גבאי, עיתונאית

פרופ' גדי אלגזי, אוניברסיטת תל-אביב ופעיל בשביתת המרצים

פרופ' גדי וולספלד, האוניברסיטה העברית בירושלים

גדעון עשת, ידיעות אחרונות

ניר שרון, פעיל בשביתת העובדים הארעיים בנתב"ג

דוד פרץ, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל חיפה

* יום העיון ייערך בעקבות מחקר בנושא "סיקור התקשורת הישראלית של שובתים ושביתות" (2008).

כותבי המחקר: שלומית בנימין, מוטי גיגי, שלומית ליר, מתי שמואלוף, נפתלי שם-טוב, יוסי דהאן (עמיתי קבוצת המחקר "זהות ומעמד" במכון ון ליר בירושלים)

הכניסה חופשית

אין אפשרות לחנות בשטח המכון. חניה חינם ברחוב שופן, סמוך לתיאטרון ירושלים.

על המחקר

כיצד מסוקרות שביתות על ידי התקשורת בישראל. האם כלי התקשורת בישראל ממלאים את תפקידם בחברה דמוקרטית כספקי מידע, האם כלי התקשורת מסקרים שביתות באופן הוגן ונייטרלי המציג את הרקע והעילות לפרוץ סכסוך העבודה ומעניק ייצוג הולם לעמדות הצדדים השונים בסכסוך העבודה. האם התקשורת נוטה לאמץ עמדות מסוימות בסיקור שביתות ואם כן אלו עמדות?
המחקר בחן את הסיקור בשני עיתונים ("הארץ" ו"ידיעות אחרונות") ובשלשת ערוצי הטלוויזיה (ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10) של שלוש שביתות במשק הישראלי: שביתת הסגל האקדמי הבכיר (2001), שביתת פועלי הנמלים (2004) ושביתת העובדים הארעיים בנמל התעופה בן גוריון (2006).

מממצאי המחקר עולה שהסיקור בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה נעדר אינפורמציה בסיסית  וחיונית לתיאור והסבר היבטים שונים של השביתה. בפני הקוראים והצופים הוצגה תמונה חלקית בלבד של גורמי השביתה, ההיסטוריה שלה והמשמעות של סכסוך העבודה עבור הצדדים השונים והציבור הרחב. מכאן שאחת החובות המרכזיות המוטלות על כלי התקשורת במדינה דמוקרטית, הצגת מידע מלא ככל האפשר שיעניק לאזרחים בסיס לגיבוש עמדה עצמאית ומושכלת לא מומשה על ידי תחנות הטלוויזיה והעיתונים שדיווחו על השביתה.

סיקור השביתות הדיווחים התקשורתיים העניק עדיפות לייצוג נזקי השביתה למשק ולצרכנים, ואילו דרישות ומצוקות השובתים הוצגו במקרים רבים כבעלי חשיבות משנית. אמצעי התקשורת השונים בחרו בדרך כלל למסגר את השביתה מתוך נקודת המבט של המעסיק תוך הדגשת הנזקים הנגרמים לציבור,  מסקנה זו בולטת בעיקר בסיקור שביתת הנמלים ושביתת העובדים הארעיים בנמל התעופה. מצאנו שהכיסוי התקשורתי נוטה להזדהות עם המדינה ועם התעשיינים בעיקר בעיתון "הארץ"; זאת על חשבון ציבור השובתים שבחלק המקרים תוארו כמקבלי משכורת עתק או כפורעי חוק.

הבניית הייצוגים של עובדי הנמלים והסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בדיווחים יצרה ברוב המקרים תבנית בינארית של אפיונים סטריאוטיפיים לשתי הקבוצות. רציונאליות, פרופסיונאליות ושיח אוניברסלי לגיטימי כמאפיינים מרכזיים של מרצי הסגל הבכיר, לעומת אמוציונאליות, שיח אישי רגשי לא עקבי ונעדר לגיטימציה כמאפיינים את עובדי הנמלים והעובדים הארעיים ברשות שדות התעופה.

מצאנו שבמקרים רבים התקשורת אימצה את הנחות היסוד של האידיאולוגיה הכלכלית הניאו ליברלית המצדדת בהפרטה, החלשת כוח העבודה המאורגנת, צמצום והורדת שכר בסקטור הציבורי ויצירת שוק עבודה מפוצל המגדיל את מספר העובדים הארעיים נטולי הזכויות על חשבון עובדים בעלי סל זכויות רחב. נמצאו הבדלים כמותיים המעידים על נטיית תקשורתית לצדד באינטרסים של המעסיק בשביתת עובדי הנמלים ובשביתת מרצי הסגל האקדמי הבכיר בשני העיתונים. עובדה זו התחדדה בעיקר בעיתון "הארץ" (בהשוואה ל "ידיעות אחרונות") שסיקורו תמך באופן מובהק יותר בעמדת המעסיקים והתעשיינים.

לקריאה נוספת:

מחקר: התקשורת נוטה להזדהות עם המדינה והתעשיינים בעת שביתות, מוטי בסוק, הארץ, 24.7.2008.

הסיקור נעדר אינפורמציה בסיסית וחיונית, שלמה פיוטרקובסקי, ערוץ 7,  28.7.2008.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s