הודו האחרת

 (רשימה זו מפורסמת בשינויים קטנים מהמקור)

ויקראם צ'נדרה, נולד בניו דלהי ב-1961. למד לתואר ראשון באוניברסית פונומה ליד לוס אנג'לס. אחר כך הלך ללמוד קולנוע בקולומביה בניו יורק. במהלך לימודיו הוא נתקל באופן מקרי באוטוביוגרפיה של קולונל ג'יימס "סקינדר" סקינר, דמות אגדית של חייל מהמאה התשע-עשרה, שנולד לאימא הודית ואב בריטי. צ'נדרה עזב את לימודיו והספר הזה הפך להשראה לכתיבת ספרו הראשון "אדמה אדומה, גשם שוטף" (Red Earth and Pouring Rain).
 
בשנת 2006 הוא כתב את המותחן האפי "משחקים מקודשים" כשהוא נע בין אוקלנד למומבי. זה מסע להודו אחרת, לא זו שאליה נוהרים המטיילים, אלא הודו של מיליארדים העוברים מיד ליד בהברחות סמים, הודו של הקאסטה הכי נמוכה בתוך שכונת העוני הכי עלובה, הודו של מלחמות מינים, מעמדות ומאבקים חברתיים. הודו של הינדואיזם, רוחניות מיידית ותרבות גורואים חסרת מוסר. הודו שהיא אין סופית למעטים וסופית לרבים אחרים.
 
 
במרכז הרומן עומד סארטג' סינג מפקח משטרה סיקי במומבי שמנסה לפצח את פרשת התאבדותו של הפושע הגדול גייטונד. סינג מנסה להבין מדוע הוא דווקא נבחר להגיע למקום הרצח ולשוחח עם גאנש גייטונד ולזכות בתהילה שכרוכה בתפיסת ארכי-פושע בתוך מומבי. סינג מצליח להכנס למקלט האטומי ושם הוא מגלה שגייטונד התאבד לאחר שהוא רצח את הסרסורה והחברה הטובה שלו ג'וג'ו. מנקודה זו אנו נכנסים לתוך שתי עלילות. האחת המתקדמת קדימה של סינג המנסה לפצח את פרשת מותו של גייטונד והשניה קורות חייו של גייטונד עד לסיומם. באמצעות האופן הדיאלקטי שבו העלילה מתקדמת, ומרחבי הזמן השונים, אנו לומדים על אלו אשר החליטו לשבור את גבולות המוסר (ואלו שנשארו בתוכם). שאלה זו תמיד מקבלת משמעות חברתית בראי האספקלריה החברתית של החיים בהודו בכלל ובבומבי בפרט. אנו מגלים שדמות מרכזית בחיי גייטונד הוא הגורו והלאומן סוואמי שרידהאר שוקלה. השניים משתפים פעולה בהברחות נשק בזמן שהרטוריקה הרוחנית מאשרת את פשעם. החיבור בין הלאומנות ההינדית לבין הרוחניות שלו והעמידה שלו לצד גייטונד הופכת לביקורת נוקבת.
 
החיבור בין הפשע, הפוליטיקה וכוחות השיטור הופך את משימתו של סינג לבלתי אפשרית. אך הוא אינו מוותר. סינג משתף פעולה עם כוחות הביון (בדמות אנג'לה מאטור) המבקשים גם הם לברר את מותו המפתיע של גייטונד. בתוך כך נפרש מנעד רחב של קשרים בין עולמות הפשע לבין ארגוני בטחון עולמיים בשורה של הקשרים המזכירים את שיתוף הפעולה בין בן-לאדן לבין ממשלת ארה"ב כדי לעזור לה להילחם בכיבוש הרוסי באפגניסטן.
 
התרבות המערבית שבוראת מחדש את גיבוריה באמצעות ניתוחים פלסטיים ומותירה אותם בודדים בתוך מקדש ה"אני" מגיעה למזרח. גייטונד מלמד אותנו על הרעות החולות של הודו דווקא מהתיאור של מה שהגן עליו כשהוא שהה ביאכטה מבחוץ להודו: “הייתי מוגן פי שלושה: בפטריוטיזם שלי, ברוחניות שלי, בחיי המין שלי" (עמ' 524). לכל אחת מהקטגוריות הללו הייתה דמות שאיתה הוא דיבר במכשיר טלפון לוויני. גייטונד מוצא את עצמו נלחם בארכי פושעים פקיסטניים בשביל ארגוני ביון הודיים, מתקשר ללא הרף עם גורו-ג'י שהיה בעל יכולות חיזוי בעתיד ומזמין באמצעות חברתו הטובה ג'וג'ו נשים בתולות, צעירות ומפורסמות.
 
הספר משלב מספר ז'אנרים בתוך מבנה ספרותי מורכב. יש בתוכו את המרכיב של ספרי מתח שבהם אנו עוקבים באמצעות הבלש אחר עלילה בינלאומית הגדולה עליו בהיקפה ובגודל השחקנים המעורבים בה. בנוסף, בחלק ניכר מהסיפור אנו מתחקים אחר הפנטסיה הגדולה של הגנגסטר גאנש גייטונד וזו מעלה שאלות מוסריות רבות. ברגעים ארוכים (ולעיתים ארוכים מדי) הספר בוחר להתעלם ממרכיב המתח ולהשתעשע בחיבורים בלתי צפויים שבהם מחליט גייטונד באי-הצלחה לכבוש את בוליווד (אולי כדי להראות את חוסר היכולת של הכוח לנסח מהלכים מורכבים של אסתטיקה) ועוד.
 
הספר יכול היה להכיל פחות מלל ולשכלל את המבנה שלו. אך נדמה כי הסופר לא רצה להישאר בתוך הגבולות הצרים של סיפור מתח בינלאומי שטוח. במקום זה הוא התעכב על דמויות שונות ומורכבות: גורו לאומן הודי, פושע אכזר שמשתנה עם הצלחתו, שוטר סיקי שעולה לגדולה בחברה רב-אתנית ובעלת מתח עדתי גבוה, סרסורית נשים שמגיעה מעיר קטנה והופכת לסוכנת שחקניות מצליחה אשר מוותרת על החלום שלה כדי לשלוט על גברים. המחיר של המבנה הרחב יריעה הוא שיש רגעים שהספר נופל בקצב שלו, למשל כמו בדרך בה גייטונד החליט להפיק סרט ועוד. הספר גם לא מצליח להעמיד שורה של דמויות נשיות חזקות אל מול הדמויות הגבריות. נדמה כי עולם השיטור שייך ברובו לגברים למרות העבודה של אנג'לה מאטור וכך גם עולם הפשע למרות הימצאותה של ג'וג'ו בחיי גייטונד – ואולי צ'נדרה עיצב את הדמויות הללו כחלק מביקורתו על עולם הפשע. 
 
מזמן לא קראתי ספר עשיר כל כך שלא יכולתי להפסיק להשתוקק לשהות בעולמו. הצלחתי אפילו להתגבר על תחושת הבחילה שתוקפת אותי כשאני קורא את הספרים תוך כדי נסיעה. במשך כמה ימים בלעתי לתוכי למעלה משמונה מאות דפים, שבאמצעותם טיילתי, התווכחתי, נשמתי והזעתי בין הפנטזיה על חייהם של השוטר סארטג' סינג והגנגסטר גייטונד ועוד עשרות דמויות משנה.

 

 
בכל זאת, משהו אחד צרם מאוד: העטיפה של הספר מחרידה. הצילום של פסל פשוט ולא גמור של אחד מפסלי האלים בהודו לא מתאים. הספר נראה צעקני ודווקא מכוון אותו להיות ספר מתח שקוראים בטיסה מאת איזה סופר אקזוטי הודי. דווקא הכתיבה האנושית, החברתית והקשובה לבעיות הקשות איתם מתמודדת הודו יכלה להיות מיוצגת אחרת. מאידך, לספר ישנה גם רשימת דמויות וגם מילון מושגים שלימד אותי רבות. ובכל זאת מילים רבות נשארות לא מתורגמות ונדמה כי זו איזה שהיא בחירה אידיאולוגית של צ'נדרה להכניס אותנו למומבי אך להשאיר אותה גם קצת בלתי מתורגמת. ובכך צ'נדרה בעצם לא נכנע למבט המערבי הצמא לדעת ולהבין את כל ההיבטים של הספר, כחלק מהרעיון האוניברסאלי המבנה את חשיבותו.
 
הרשימה ראתה אור לראשונה באתר "ידיעות-אחרונות" בתאריך ה-3.9.2008.

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

0 תגובות בנושא “הודו האחרת

  1. אני לא מכיר את התרבות ההודית ומעולם לא ביקרתי במדינה, אבל אם אני לא טועה לצבעים יש חשיבות מיוחדת בתרבות זו, והם ממלאים תפקידים דתיים וחברתיים. לכן אני לא בטוח שהתיאורים "צעקני", "מחריד" ו"ספר טיסה אקזוטי" הולמים את הכריכה הזו. אני לא בטוח שלהפרדה שאתה יוצר בין "כתיבה אנושית, חברתית וקשובה" ובין "צעקנות" יש בסיס.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: