מגמד הצלקות: לא-לו-ה-ירוש-ימה

 
**
 
 
 

לא-לו-ה-ירוש-ימה


בטחוני העצמי בא והולך
בלי לשאׂל אותי לאן ואיך…
לפעמים אני מתמלא גאווה
ולמחרת אני משפל בשכחה.
 
עיצבוני משמח אותי
אני שלו והוא שלי
ממש טיפוס דכאוני שיכול להצחיק,
רק כשהוא נמצא במצב חרדה לא קיומית.
 
וזקני גדל (אך איני אבל)
אולי בגלל שאין בי מן הצער,
ויותר משום שגעגועי
ממלאים את חיי, כמו המתים, סדרת חֲבֵרַי…
 
וחיי נמשכים והולכים,
ואם את לא לצדי, ימי מתמעטים.
ויום מותי, הוא יום הׂלדתך
כי תבואי אני כּׂלִּי, כּׂלִּי, כּׂלִּי…
 
ולמרות השיר בטחוני
העצמי עדין לא אתי,
ואף על פי כן, מחשבה עליך
שולחת אותי
 
הביתה לדעת מי אני..


 

"מגמד הצלקות", תל-אביב: הוצאת חלונות/גוונים, 2001: עמוד 10.

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: