האמת על ליבני

 חברת הכנסת ליבני טענה שראש הממשלה אהוד ברק לא יודע לנהל משא ומתן ועורך מחטפים אסורים. היא עמדה בראש הועדה שהכינה את החוק הקובע שכל ויתור בירושלים יחייב רוב מיוחד, והגישה הצעת חוק לצמצום חוק השבות. לישיבות של הועדה למעמד האשה היא בדרך כלל לא הגיע. 
  
(גרסה מקוצרת של הרשימה הזו פורסמה ביום רביעי בהארץ)

 

 

המחטפים של ברק. ב-9 בינואר 2001 עמדה חברת הכנסת ציפי ליבני (הליכוד) במליאת הכנסת ונשאה נאום על התנהגותו של ראש הממשלה ערב בחירות. ראש הממשלה שאליו התייחסה מוכר לה ולציבור היטב, אהוד ברק. "אותו ראש ממשלה, שדיבר על שלטון החוק, הוא ראש  ממשלה שעכשיו, ערב בחירות, עושה מחטפים של מינויים בכירים", האשימה ליבני. ליבני גם חילקה לברק ציונים על המשא ומתן שניהל ברק עם פלשתינאים בקמפ דייויד: "יש לנו ראש ממשלה שאיננו בקיא בניהול משא ומתן. גם אם לא נחתם הסכם, הנזק שנגרם לנו הוא נזק שלא ניתן לתיקון, כי הצד השני רואה אותם דברים כדברים שכבר מונחים בכיסו". 

 

 

ההמלצה של רובינשטיין. לא הרבה זמן הספיקה ציפי ליבני להיות חברת כנסת רגילה. היא נבחרה לכנסת לראשונה במאי 1999 ופחות משנתיים אחר כך, במרץ 2001, הפכה לשרה בממשלת שרון הראשונה. ובכל זאת היא הותירה רושם לא מבוטל על מי שהיה אז יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ח"כ לשעבר אמנון רובינשטיין (מרצ). רובינשטיין שלח לראש הממשלה המיועד מכתב ובו הציע למנות את ליבני לשרת המשפטים. למרות המכתב, ליבני הסתפקה באותו סיבוב בתיק הפיתוח האזורי. למשרד המשפטים היא הגיעה רק בסוף 2004 אחרי פיטוריהם של שרי שינוי מהממשלה. רובינשטיין אומר ש"ליבני לא היתה חברת כנסת יוזמת, אבל היא היתה פעילה ואינטיליגנטית והגישה שלה היתה עניינית ורציונלית ולא מושפעת מעמדות מפלגתיות". 
 
המהפכה החוקתית. בקדנציות האחרונות ידם של חברי הכנסת קלה מאד על הדק הצעות החוק וחלקם מגישים מאות הצעות בקדנציה. על פי אתר הכנסת, חברת הכנסת ליבני הגישה רק חמש הצעות בעצמה והצטרפה לעוד 22, כלומר 28 בסך הכל. אבל 6 מבין הצעות החוק היו לתיקון חוקי יסוד.  אחת מהן, שהוגשה יחד עם רובינשטיין וח"כ אופיר פינס (עבודה) הציעה לשריין את כל חוקי היסוד הקיימים ברוב של 70 חברי כנסת, ובעצם להפוך אותם לחוקה חלקית. ספק גדול אם שר המשפטים דניאל פרידמן היה חותם על הרפורמה הזו. 

 

 

 

 
 בלי נכדים, בבקשה. לתשומת לב מיוחדת זכתה ההצעה של ליבני למחוק את סעיף הנכד מחוק השבות, החוק הרגיש ביותר בספר החוקים הישראלי. כאשר שרון מינה את ליבני לשרת עליה וקליטה ב2003- הוא הבהיר לה ששינוי חוק השבות אינו נכלל בסמכותה. ליבני אולי היתה מעדיפה היום לשכוח שהצטרפה להגשת הצעת חוק שמציעה לחייב רוב של 80 חברי כנסת לכל מימוש של זכות השיבה, מעבר למאה מיקרים הומניטריים בשנה. כן הצטרפה להצעת לחוק שמחייבת עריכת משאל עם לכל הסכם עם הרשות הפלשתינאית. הרוב הנדרש במשאל העם לא היה רוב רגיל אלא רוב בילתי אפשרי של 50% מבעלי זכות ההצבעה. 
 

חרוצה ושקדנית. בהצעות חוק היא לא התבלטה, אבל בעבודה קשה ורצינית דווקא כן. ליבני, שכיהנה לפני שבחרה לכנסת כמנכ"ל רשות החבורת הממשלתיות, התמחתה בעמידה בראשות ועדות משנה של ועדת החוקה שהכינו חוקים כלכליים. היא עמדה בראש ועדת המשנה של ועדת החוקה שהכינה את החוק לאיסור הלבנת הון ובראש ועדת המשנה לתקנות חוק החברות. היא גם עמדה בראש הועדה המיוחדת שהכינה את החוק הקובע שכל העברה של שטח או סמכויות בירושלים תחייב רוב של 61 חברי כנסת. וכך היא הסבירה את הצעת החוק, שעברה בקריאה שניה ושלישית, ובהחלט יתכן שבאמצעותה היא סינדלה את עצמה: "יהיה מצב שבו תתקבל איזו החלטה בממשלה, יבקשו להתקשר בהסכם שנוגע לירושלים, יתכבד ראש הממשלה ויעשה את הדבר המתבקש ביחס לעיר הבירה של מדינת ישראל, ויביא אותו בפני הכנסת, וכל החלטה כזאת תדרוש רוב של 61 חברי כנסת". 
 
ליבני נגד איציק. אחד העיסוקים שחברי כנסת מרבים לשלוח ידם בהם בשנים האחרונות הוא עתירות לבג"צ, דומה שליבני אהבה לעתור לבג"צ כמעט כמו שאהבה לעמוד בראש ועדות משנה. בארכיון הארץ נמצאו שתי עתירות כאלו ועוד איום לעתור. בסוף 2000 עתרה ליבני בבקשה לפסול את הרכב מליאת רשות השידור. זאת בטענה, שהשרה הממונה על רשות השידור יצרה רשימה בעלת גוון פוליטי מובהק, ללא ייצוג ראוי לעולים חדשים ולנשים. במבט עכשווי הדבר המעניין ביותר בעתירה הזאת הוא זהות השרה שנגדה עתרה ליבני, מי שמכהנת היום כיו"ר הכנסת וכשותפתה של ליבני להנהגת קדימה, דליה איציק. 
 

 

 

דיין ישבה לבד. כשנבחרה חברת הכנסת ציפי ליבני לכנסת ה-15 שובצה לועדה למעמד האישה. זה מן צעד כמעט אוטומטי שנשים משובצות לועדה למעמד האישה. בפועל, קשה לומר שהיא גילתה עניין רב בישיבות הועדה. בדצמבר 2000 הגיעה לשתיים משמונה ישיבות הועדה והחמיצה שורת ישיבות על הטרדות מיניות. בדצמבר 2001 החמיצה את כל ישיבות הועדה כולל שורת ישיבות על חוק הפריה חוץ גופית ועל אלימות נגד נשים. מצד שני האמת היא שבחלק גדול מהישיבות גם שאר חברי הועדה לא השתפו והיו"ר ח"כ לשעבר יעל דיין (ישראל אחת) מצאה את עצמה לבד. 
 
פמיניזים בלי בלה בלה. אף אחת מחמש הצעות החוק שיזמה ליבני בתקופה שלה כח"כית לא עסקה דווקא בנשים, אבל שלוש מהצעות החוק שאליהן הצטרפה היו כאלה: הצעת חוק זכויות קורבנות עבירה (הזכות למידע על החקירה והזכות לסיוע, שיקום ופיצויים), הצעת חוק שמחמירה הענישה למטפל נפשי שמקיים יחסי מין עם מטופל והצעת חוק לחלוקת זכויות הפנסיה בין בני זוג. דיין דווקא זוכרת את ליבני לטובה, למרות ההשתתפות הדלה בישיבות. "היא לא היתה שותפה בבלה בלה של הפמיניזים אבל היא היתה מאד אפקטיווית בנושאים כלכליים של שיוויון נשים, כמו פערי שכר. אני חושבת שזה נבע מתפישת עולם".   

 

 

 

אני שרתי שירים אחרים

 

ציפי לבני מסבירה למה אביה לא היה טרוריסט, למה חשוב שהפלשתינאים יראו תוכניות טלוויזיה מטופשות ולמה התקפות על חיילים זה לא טרור.

לקט ציטוטים מנאומי המיועדות לראשות הממשלה . למיועדת לראשות הממשלה יש נטייה לא להביע את דעתה כשהיא לא חייבת, ולבטא השקפת עולם מורכבת ומרובת מלים. זה בהחלט ראוי להערכה אבל מקשה מאד על הכנת קובץ ציטוטים קצרים וקולעים שלה: קובץ הציטוטים המופיעים כאן לוקטף מתוך עשרות רבות של ראיונות ונאומים ופורסם בטור "עובדות" ב-6.4.2007:
 
 
בתפקיד הזר. "אני יכולה להבין איך זה לחיות במקום שבו ההוויה הכללית זרה לזו שלך, ולעתים גם דחויה. אמנם נולדתי וגדלתי בתל אביב, אבל במציאות שבה להיות in היה לשיר את שירי הפלמ"ח. אני שרתי שירים אחרים. השיר 'עלי בריקדות' נכתב על אמא שלי" (ראיון ל"הארץ", מארס, 2003).
 
שמאל-ימין. "אני לא מאמינה עוד בקיומם של ימין ושמאל במדינת ישראל. אלה נשמרים על ידי פוליטיקאים שיש להם עניין לבדל את עצמם מאחרים" (כנס הרצליה, ינואר 2007).
 
מיהו טרוריסט. "מי שנלחם נגד חיילים ישראלים הוא אויב ונשיב מלחמה, אבל אני מאמינה שאם המטרה היא חייל, זה לא נכלל בהגדרה של טרור" (ראיון בתוכנית "נייטליין" של רשת אי-בי-סי. במסגרת הדיון בשאלה אם אביה, קצין המבצעים של האצ"ל איתן לבני, היה טרוריסט).

 

 

מורשת רבין. "לא הצבעתי לרבין, לא תמכתי בעמדותיו, אבל אני אזרחית המדינה והוא היה ראש הממשלה שלי" (עצרת זיכרון ליצחק רבין, נובמבר 2005).
 
קיר הברזל. "אומר ז'בוטינסקי, שמדינת היהודים תצטרך לפתח מדיניות חברתית צודקת וצדק חברתי ועוד שורה שלמה של ערכים שבעוונותינו, בעודנו מדברים על ארץ-ישראל, שכחנו גם אנחנו, מאמיניו ותלמידיו, לדבר עליהם" (דיון בכנסת, יולי 2005).
 
הזכות להפריט. "המחירים שלהן יזכו החברות הממשלתיות שיופרטו חשובים פחות מעצם ההפרטה. שכר ההפרטה הוא ההפרטה עצמה" (פורום של מכון להב, ינואר 1996).
 
היפים והאמיצים. "ככל שהפלשתינאים יהיו מחוברים לכפר הגלובלי, כמונו, באמצעות תוכניות טלוויזיה מטופשות, ולא יהיו נתונים לתעמולה אנטי-ישראלית הרסנית, כן נהיה קרובים יותר להידברות" (טקס בטורו קולג' בירושלים, אפריל 2001).
 
טוהר הנשק. "מאוד מפריע לי שמייחסים למחנה שלי אדישות לעובדה שנהרגים אזרחים פלשתינאים. מרגיז אותי שזה נתפש כאילו העניין האנושי לא נוגע לנו. אני משוכנעת, שחייל צה"ל לעולם לא יפגע במכוון בנשים ובילדים. זה יוצר את ההבדל המוסרי בינינו לפלשתינאים" (ראיון ל"הארץ", מארס 2003).
 
תחת אש. "כבר בתקופת שרון טענתי שלא צריך לומר שאין מדברים תחת אש, אלא שאין מוותרים תחת אש" (ראיון ל"הארץ", דצמבר 2006).
 

הגבול העתידי. גדר ההפרדה תשמש "גבולה העתידי של מדינת ישראל". בפועל "בג"ץ משרטט באמצעות פסקי-הדין שלו בעניין גדר ההפרדה את גבולות המדינה" (כנס העמותה למשפט ציבורי, דצמבר 2005).
 
דרוש ערבי. "היה צריך להיות ערבי במקום ריאלי ברשימה (של קדימה). לא היה, לא טוב שלא היה. זאת טעות. לא התעקשתי מספיק. מבחינתי, טעות" (ראיון לפרויקט של "הארץ" והפורום להסכמה אזרחית, בחירות 2006).
 
שירות לאומי לכל. "תהליך שבו כל אחד משתתף בתרומה חברתית במסלול שהוא לא בהכרח השירות הצבאי הוא חיוני בעיני. קשה לי להבין למה הציבור הערבי או מנהיגיו לא רוצים את זה. הופתעתי לשמוע שיש התנגדות" (באותו ראיון).
 
שתיקה שווה זהב. "אני לא בטוחה שהסורים מתחננים לשלום. אנחנו רוצים שלום. הם רוצים משא ומתן. אני חושבת שההתבטאויות בנושא לא מוסיפות דבר וחצי דבר. גם הסירוב לא מוסיף דבר וגם חגיגת השלום. אני הייתי שותקת" (ראיון ל"הארץ", דצמבר 2006).
 

בנים, תפסיקו. במלחמת לבנון השנייה "היתה תחושה של חלק מההנהגה ובוודאי של הצבא שהעניין הוא המבצע הצבאי כשלעצמו… באותם ימים החשיבה היתה יותר מדי צבאית… לפעמים יש עניינים של בנים.. לא רק במלחמה. בכל מיני דיונים אני שומעת ויכוחים בין גנרלים לאדמירלים וכאלה, ואני אומרת 'בנים, תפסיקו'" (ראיון ל"הארץ", דצמבר 2006).

לא תופרים תיקים. "במדינת ישראל לא תופרים תיקים, לא בבניין הזה ולא בשום מקום אחר, לא היה ולא יהיה. יש ציבור שנמצא בתחושה שיש כאן שני מחנות… אין צדדים שונים, כולנו באותו צד" (בטקס העברת תיק המשפטים לשר דניאל פרידמן, פברואר 2007). 
 
קצב, תתפטר. "בהיבט המשפטי עומדת למשה קצב חזקת החפות, אולם במקרה זה, נוכח סוג האישומים, חומרתם ועיתוי ההחלטה – נכון יותר שהמאבק על חפותו יתנהל שלא מתוך משכן נשיאי ישראל" (לאחר נאום קצב, 24 בינואר 2007).
 
 
כפייה דתית. על חוק טל: "אני, שמעולם לא רציתי שייכפה על הציבור החרדי משהו שהוא לא יכול לעמוד בו, אומרת היום… ההמלצות האלה מעמידות אותנו במצב שאנחנו לא יכולים לעמוד בהן וייצרו קרע גדול יותר וחריף יותר בעם ישראל" (דיון בכנסת, יולי 2000).
 
הכתובת על הקיר. "להיות יהודי, זה לחלום שואה, לחיות שואה, למות שואה, בלי שהיית שם… להיות אם יהודייה זה להבין עם לידת הילד השני, עד כמה בלתי אפשרית ובלתי אנושית הבחירה בין שניהם… להיות ילד ישראלי, זה לנסות ולדמיין את המספר 6 מיליון ואף פעם לא להגיע להבנה מהו… להיות מנהיג יהודי בישראל, זה לחשוב האם היית רואה אתה, אם היית שם, את הכתובת על הקיר? והאם היית מקבל את ההחלטה הנכונה בזמן"? (נאום באנדרטת רציף 17 בברלין, אוגוסט 2006).


 silan@haaretz.co.il
 
 
הכתבה התפרסמה לראשונה באתר של שחר אילן וגירסא מקוצרת יותר התפרסמה בעיתון הארץ (24.9.2008). 

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: