ברלין, פרויד וגזענות

 

מומלץ החודש

 

 

בין "גזענות" ובין "גזע"

"גזענות בישראל", עורכים: יהודה שנהב ויוסי יונה, מכון ון ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008, 484 עמודים.

הדיון האקדמי בישראל אינו מספק כלים תיאורטיים שיטתיים המאפשרים להתמודד עם שאלות של גזע, הגזעה וגזענות. באחד מן האסופות החשובות החוקרים והחוקרות דנים בצורות שונות של גזענות כפי שהן באות לידי ביטוי בישראל ובעולם.  ישנו ביטוי לשאלות אלו לפני ואחרי שנת 1945  – אותה נקודת זמן שבה נמנעו מן השימוש בקטגוריות "גזע" ו"גזענות" בעקבות הטראומה של מדיניות הגזע הנאצית.
הספר מחולק לארבעה שערים: לובן ישראלי; ציונות, יהודים וגזענים; מיניות, מיגדר והגזעה; גזע, הגזעה ומשטרי הצדקה. המבוא מפרט בזהירות רבה את מטרת הספר: "מטרתנו אינה להגדיר "מיהו גזען" או "מהו גזען", אלא לבחון האם, באילו אמצעים ובאילו נסיבות אפשר להגדיר או פעולה (במובן הוובריאני) כגזענות. הפרויקט שלנו הוא אתי ביסודו וחשיבותו אינה רק תיאורטית אלא גם פוליטית" (עמ' 9).
בשלב הראשון הספר מבקש להגדיר מהי גזענות לסמן את המרחב המושגי של התופעה. "הגזעה היא הפיכתו של ה"ביולוגי" (למשל צבע עור ושושלת משפחתית), ה"חברתי" (למשל ארץ מוצא) או ה"תרבותי" (למשל הרגלי אכילה ועמדה כלפי הטכנולוגיה) ל"טבעי" ולבלתי ניתן לשינוי (עמ' 8). בשלב השני הספר מבקש לזהות גזענות גם כשאין לה ביטוי מפורש בשפה – הן ברמת הפרט, הקבוצה והרמה המוסדית. בשלב השלישי, הקשור לשלב השני, הספר מבקש לזהות את הגזענות במקומות הפחות ברורים, למשל הקשר בין כלי הניהול של המדינה לבין חשיבה כזו.
הספר מראה על שיאה של המחשבה הביקורתית בניסיון להתחקות אחר ההיסטוריה של ההבנייה של בעיות חריפות בחברה בישראל.

*

חשיבות של הדת במשבר הפוסטמודרני

יונתן זקס, "לכבוד השוני: כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבותיות", עברית: צור ארליך, הוצאת טוֹבִּי, 2008, 198 עמודים.

ספר מעניין על החשיבות החברתית של הדת ומושגיה בניהול המצב שאחרי 9/11. הטיעונים העיקריים של יונתן זקס, רבה הראשי של בריטניה, הינם שמערכות כלכליות יוצרות בעיות שהכלכלה לבדה אינה יכולה לפתור. ואין מנוס מלעסוק בסוגיות מוסריות חברתיות רחבות יותר. אחריות כבדה נחה עתה לפתחן של הקהילות הדתיות בעולם שמונות מעל לשלושה מיליארד איש. הדתות הן אלו ששרדו אלפי שנים משום שהחזון שלהן היה רחב. זקס טוען שאם הדת לא תהיה חלק מהפתרון היא תהיה ללא סוף חלק מהבעיה. הוא מציע לערוך שיחה בין מנהיגים דתיים ובין מדינאים ובכירי משק ולעסוק בפניה הרצויים של הגלובליזציה. משום שזו האחרונה גרמה לקצב מזנק של סחר העולמי אך גם למצוקה, תרעומת ועוני שאליהם עלינו להקשיב. כבוד, איפוק, ענווה, הכרה בגבולות, יכולת להקשיב ולהגיב למצוקות אנוש, מידות אלו אינן מיוצרות בשוק. מאידך, זקס מאמין בכלכלת השוק כשהיא מוגבלת בכוחה. כיהודי אורתודוכסי מאמץ לחיקו את הרעיון הרב-תרבותי ומאמין בכיבוד השוני ולכן אנו זקוקים לתיאולוגיה של השוני: "מדוע אלוהים מבקש מאיתנו לכבד את חירותם ואת כבודם של מי אינם כמונו" (עמ' 19). הספר מציב אופקים מרתקים למחשבה ומאמץ לא מעט מהביקורת הרדיקלית על המודרנה. אך הוא מפספס מקצת מהאיומים שהביאו אותנו למצב זה, למרות המבנה ההיסטורי הרחב המונח בקרבו. למשל הוא אינו מזהה את המלחמה הקרה והאחריות של ארה"ב לגיוס אוסאמה בן לאדן (בידי הסי.אי.איי) כנגד המעצמה הרוסית ול"בגידה" בטאליבן מאוחר יותר שהולידה את הסכסוך ביניהם. לכן משבר 9/11 הוא נקודת מוצא, אך יש לה הקשר מדינתי בקשר לגבולות הכוח של המדינה ולא רק קונפליקט חברתי, כלכלי ודתי.

*

רחוק מהנחות היסוד

הרב ישראל מאיר לאו, "הנחת יסוד: מאה מושגים ביהדות", ידיעות ספרים, 2008, 365 עמודים.

יש הנחה מאוד מרגיזה במחשבה כי ספר עם מאה מושגי יהדות יכול לספק ידע על היהדות ולפתור בעיות חברתיות ותרבותיות. זו לא רק תפיסה שמחזיקים כלפי היהדות, אלא כלפי הדמוקרטיה, שהרי כולנו זוכרים את מאה מושגים במורשת יהדות ודמוקרטיה של שרת החינוך לבנת. הרב לאו מבין את החברה בישראל כשהוא טוען כי: "תהום פעורה בין שני חלקי החברה הישראלית וכי היא מעמיקה מיום ליום. זה קרוב ליובל שנים שהנושא הזה עומד בראש מעייני ואיני רואה את האור בקצה המנהרה." (עמ' 11). אך כבר בפתח דבר הוא נפרד לשלום מרוה"מ שרון שבתקופת כהונתו ובשל מדיניותו הכלכלית-חברתית הועמקו הפערים בישראל. הספר בנוי לענות על הידע המועט שיש לתלמידים על מושגים ביהדות. אך כשאנו פותחים במושגים, אנו מקבלים מידע מועט ואשר כפוף לכללי הנוסח הממלכתי לאומי. למשל הנוסח של הקטגוריה של "השואה" לא מקבלת את האופן האוניברסאלי שראוי ללמד בה את התלמידים (שעדיין לא הבנתי אם הם עניים כיצד הם יקנו את הספר ודווקא הוא יצילם מעוני תרבותי). שכן במושג "שואה" לא נזכרים קורבנות נוספים שהושמדו ביחד עם היהודים על ידי הנאצים. כך המושג מקוצץ מכנפיו ולא מסביר את היקף הגזענות שהביאה לרצח העם, ולהבנת המושג במורכבותו.

*

החומה שלא נפלה

פרדריק טיילור, חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 – 9 בנובמבר 1989,  מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש, הוצאת מטר עיון, 2008, 439 עמודים.
 
פרדריק טיילור היסטוריון בריטי שמאחוריו עבודות היסטוריות גדולות שכוללות את תרגום יומני גבלס, עליית הימין הגרמני בשנות ה-20 ועל דרזדן מביא לידינו ספר היסטורי מיוחד על חומת ברלין. הספר עוקב ובולש אחרי הסיבות האידיאולוגיות, פוליטיות, חברתיות, סוציולוגיות, אנתרופולוגיות להקמת חומת ברלין ופירוקה. החומה כמפגן פנטזמטי וממשי של יצירת זהות נפרדת, בינארית קשיחה הופכת בספר לאתר של מאבק שמספק אינטרסים, תשוקות וכוח לאלו המופקדים עליו. הספר מתחיל במאה ה14 עם הקמת ברלין, אך מיד עם תחילת הפרק השני אנו כבר נמצאים בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ובפרק השלישי עם סיום מלחמת העולם השנייה עם חזרתו ולטר אולבריכט הגולה – השני בהיררכיה הקומוניסטית הגרמנית הגולה. אולבריכט  ש"ציית למדיניות של סטלין, עד לאחרון עיוותיה המוזרים … אחרי מתקפתו של היטלר ב-1941 הוא שב לעבודה פוליטית עם חיילים גרמנים שנפלו בשבי הצבא האדום בחזית המזרחית" (עמ' 51).  הכיבוש הסובייטי במזרח גרמניה הביא לזוועות "שחרור". "תושבי ברלין המזרחית ידעו מה שידעו, אף שאדוניהם החדשים הקומוניסטים ניסו להכריחם לשתוק … שני מליוני ההפלות בשנה שבוצעו בגרמניה הכבושה לאחר המלחמה, ברובן באזור הסובייטי, העידו על סבל שלא ניתן אף לשערו" (עמ' 53). עד 1952 ירדה רמת החיים של האזרחים בגרמניה המזרחית בהשוואה ל-1947 ומטרות הייצור המתוכננות לא הושגו. את האשם לכשלון זה "תלו ב"חתרנות" ובהשפעתם המשחיתה של שרידי הקפיטליזם" (עמ' 93).  החומה שהוקמה ביססה את המזרח רחוק אחרי המערב ולקחה ממנו את התקווה. אך גם נפילת החומה באופן דיאלקטי לא הביאה לשגשוג. "בסך הכול איבד האזור מאז 1990 8 אחוזים מאוכלוסייתו – בסך הכול 1.3. מיליון בני אדם (נכון ל2003) (עמ' 387). הספר מגלה לנו כי המזרח גרמנים החזיקו תוכניות מגירה להציב גדר היי-טק שתחליף את זו הישנה ותחזיק למאה שנים. חומות נפלו וחומות חדשות נבנו קרוב מאוד לכאן.

*

חזרה לפרויד

 

פנחס נוי, "פרויד והפסיכואנליזה", מודן הוצאה לאור, 2008, 370 עמודים.

פרויד הוא אחד מההוגים המשפיעים על החיים המודרניים. ההצלחה של הפסיכואנליזה לחדור לכל כך הרבה תחומי ידע הביאה לתמורות בדרך בה החברה תופסת את עצמה. בסרט "Some Kind of Monster" (2004) ראינו כיצד הפסיכולוגיה מתרגמת לתוך חדרי החזרות של להקת מטליקה בכדי שימשיכו להניב תקליטי זהב למרות אי היכולת של (האגו של) חברי הלהקה לעבוד ביחד. בסידרה המצליחה סופרנוס עקבו מליוני אנשים ברחבי העולם כיצד טוני סופרנו מתמודד עם התקפי חרדה ובעצם נשאלה השאלה המוסרית לגבי מיקום החברתי של הפסיכולוגיה. את כל אלו לא יכול היה לראות פרויד שהתאבד בצער בגלות בלונדון אל מול וכנגד זוועות הפשיזם.
כיום אנו עדים להקשרים שונים בין התיאוריה הפסיכואנליטית לבין התיאוריה הביקורתית. הוגים כמו לאקאן תפסו את הדומיננטה התרבותית בתחום ופרויד נשכח. הספר בא לתקן את המעוות ומציב מחדש את פרויד בגלגוליו התיאורטיים, הביוגרפים באמצעות דיון עדכני בעמדות השונים שתפס במהלך שלבי מחקרו המוקדמים והמאוחרים. ספר זה הוא שלישי בסדרות הספרים שכתב פרופ' פנחס נוי על אודות הפסיכואנליזה והוא מומלץ כדי לחזור שוב להתחלה ולהבנה את היסודות של תורת פרויד דווקא לפני שקופצים אל תקופתנו ואולי כדי להבנות מחדש את הידע אל מול ראשיתו.

הרשימה התפרסמה לראשונה בספרים YNET.

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s