צפו: על מאבק עובדי גן המדע – מכון ויצמן – סרטו של ניסים מוסק "מבט שני"
—
בעקבות ההפגנה שאנו עורכים היום בצהרים בסולידריות ואחווה עם עובדי מכון ויצמן השובתים, החלטתי לפרסם את השיר שכתבתי להפגנת השירה, שירה בהפגנה. השירים התפרסמו גם בכתבה של ליאת לוי בYNET מקומי על האירוע.
מכון ויצמן זה לא מכון ליווי
מכון ויצמן זה לא מכון ליווי
לרעיונות סוציאליסטיים
מכון ויצמן רוצה שתחפש עבודה
אחרת רחוק מגן עץ דמוקרטיה של חיים וזכויות
הדעת.
צילם: יובל בן עמי
ויצמן, זה לא אושיסקין
בניגוד לאושיסקין שרצה רק את האדמה הזו
ויצמן יכול היה לשים את העם היהודי בכל מקום
נסענו לרחובות, לא שכחנו את תימני כנרת,
לבנו פעימה בתוך משפחת
שירה שלא נעצרת בתוך תרבות
עצלה.
צילם: יובל בן עמי
והנה מתארגנת שירה
והנה שפה לא יכולה לנוח במטפורה נוחה
והנה שוב נקרע דימוי
לשון מצטופפת
תוך כדי התנגדות, שיתוף, התלהבות לא נפסקת
מתגרה ומפרה …
צילם: יובל בן עמי
השיר שהקראתי של ברכה סרי:
העוזרת / ברכה סרי
לסרט הלכתי
פגשה בי "גברת"
"בואי לעבוד אצלי
את תהיי לי עוזרת"
טילתי עם ילדי
קראו לי "מטפלת"
כי יפה זה הילד
ואמו קצת אחרת
לזקוקים סיעתי
חשבו היא הנזקקת
לעזרה התנדבתי:
"מסכנה, היא מובטלת"
בכיתות שהוריתי
טענו "מתלמדת".
באתי כמפקחת
אמרו: "סתם אורחת".
בביתי התהדרתי
סברו: "זאת דיירת".
את שירי כשכתבתי:
"כתבנית, מתקתקת".
מתוך "האדומה", עמוד 160-161 – השיר התפרסם לראשונה ב"שבעים שירי שוטטות: בעשרת שערים", הוצאה עצמית, 1981.
אנשי מכון ויצמן יכולים תוך שלוש שנים לשבט פועלים חינמיים וחרוצים, ואז לא תהיה לאף אחד עבודה. וזה ממקורות יודעי דבר
אהבתיאהבתי